שולחן ערוך אבן העזר קעג

"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · אבן העזר · סימן קעג | >>

ראו סימן זה בתוך: טור אבן העזר · לבוש · ערוך השולחן
מפרשי שו"ע על הסימן:    חלקת מחוקק · בית שמואל · באר היטב · פתחי תשובה · ט"ז
שו"ע באתרים אחרים:    alhatorah.org Sefaria.org
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org · SefariaENG

דין יבמה האסורה ליבם באסור כרת, ודין צרתה, וסוטה וצרתה, וקטנה שמאנה
ובו שבעה עשר סעיפים:
אבגדהוזחטייאיביגידטוטזיז
העריכה בעיצומה
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה.

דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.

  • סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו

סעיף אעריכה

היבמה שהיא ערוה ליבם באסור כרת, חוץ מן הנדה, אינה זקוקה ליבם, ומתרת לזר בלא חליצה, וכן צרותיה פטורות מן החליצה ומהיבום. ואם היה לו אח אחר, ואחת מצרותיה נתיבמה לאותו אח, ולו נשים אחרות, ומת, כלן פטורות מחליצה ומן היבום. ואם היה לו עוד אח אחר, ואחת מהנשים אלו נתיבמה לו, ולו נשים אחרות, ומת, כלן פטורות מהחליצה ומהיבום. וכן עד עולם:

סעיף בעריכה

אבל אם אחת מכל העריות נשואה לזר שאינו אחיו, ומת, מתר לשא צרתה:

סעיף געריכה

יבמה שהיא ספק ערוה על בעלה, או ספק ערוה על היבם, הרי זו חולצת ולא מתיבמת. לפיכך, מי שקדש אשה בספק קדושין, ואחר כך מת אחיו שהיה נושא אחותה, ונפלה לו ליבום, שהיא ספק אחות אשתו, הרי זו חולצת ולא מתיבמת, ומוציא את אשתו בגט מספק, ושתיהן אסורות עליו; יבמתו, מפני שהיא ספק ערוה; וארוסתו, מפני שהיא ספק קרובת חלוצתו:

סעיף דעריכה

היתה היבמה באסור ערוה על הבעל, אינה אשתו. ואם היה לה צרה, חולצת או מתיבמת. וזו שהיתה לבעל באסור ערוה, היא ליבם כמו אשה דעלמא, ומתר בה:

סעיף העריכה

היתה היבמה ספק ערוה על הבעל, או חולצת או מתיבמת:

סעיף ועריכה

יבמה שהיא ספק ערוה ליבם, והיה לאחיו בה ספק קדושין או ספק גרושין, ולו אשה אחרת, אותה הצרה חולצת ולא מתיבמת:

סעיף זעריכה

היה אחיו נשוי אשה שהיא ערוה ליבם, ולו עוד אשה אחרת, ואחר כך מתה הערוה בחיי בעלה, או גרשה, או שהיתה קטנה ומאנה בו, ואחר כך מת, מתרת צרתה להתיבם. אבל אם לא מאנה בו בחייו, ומאנה בו אחר מותו, צרתה חולצת ולא מתיבמת:

סעיף חעריכה

ספק אם אותה שהיא ערוה ליבם מתה בחיי הבעל או אחר מותו, צרתה חולצת ולא מתיבמת:

סעיף טעריכה

יבמה שהיא ערוה ליבם והיא אילונית, אפלו הכיר בה בעלה, הרי היא כמי שאינה, וצרתה חולצת או מתיבמת. ואם יבם הצרה מפני שהיה סבור שהערוה אילונית, ואחר כך נמצאת שאינה אילונית, תצא מיבמה בלא גט, והולד ממזר:

סעיף יעריכה

נשאת הצרה לזר, מפני שהיתה סבורה שאין הערוה אילונית, ואחר כך נמצאת אילונית, תצא מהבעל בגט, ובחליצה מהיבם להתירה. ואם מתחלה לא נשאת לזר, אלא נתקדשה לו בלבד, מתרת ליבם:

סעיף יאעריכה

מי שזנתה אשתו תחתיו בעדים וברצון, ומת בלא זרע, ונפלה לפני אחיו, דינה כדין ערוה, והיא וצרתה פטורות מהחליצה ומהיבום, אבל אם ספק זנתה אם לאו, היא חולצת ולא מתיבמת, וצרתה, או חולצת או מתיבמת.

הגה: ויש אומרים דאפלו זנתה ודאי, צריכה חליצה (השגות הראב"ד), והוא הדין לצרתה, ויש להחמיר. ולכן, מי שיש לו אשה שהמירה, אף על גב דודאי זנתה, צרתה צריכה חליצה (מרדכי ריש יבמות וכ"כ מהרא"י סימן רי"ט). אשה שהלך בעלה למדינת הים, ונשאת, ואחר כך בא הבעל ומת, צרתה מתרת להתיבם, ואינה כצרת סוטה (הגהות אלפסי פרק האשה):

סעיף יבעריכה

אשת אחיו שלא היה בעולמו, הרי היא אשת אח שלא במקום מצוה, ופוטרת צרתה. כיצד, ראובן שמת, ונפלה אשתו לפני שמעון אחיו, ואחר כך נולד לוי אחיו, בין שנולד קדם שיבם שמעון אשת ראובן, בין שנולד אחר שיבמה, ומת שמעון, אסורה על לוי לעולם. ואם היה לשמעון אשה אחרת, גם היא פטורה מחליצה ומהיבום, ופוטרת צרתה וצרת צרתה עד סוף העולם, כדין צרת ערוה. ואם מת שמעון, אפלו קדם שעשה בה מאמר, אשת שמעון חולצת ולא מתיבמת, משום דכיון דקימא לן יש זקה, אפלו לא עשה מאמר הוה לה כצרת אשת אחיו שלא היה בעולמו:

סעיף יגעריכה

קטנה שהיתה נשואה לאחיו מאמו [לאחי אמו] שהיא שניה לו, ומת, ונשאר ונשאה אחיו מאביו, ומת, ונפלה לפניו ליבום ועודנה קטנה, אין אומרים תמאן, לעקר נשואין הראשונים, כדי שתתיבם, אלא צרתה חולצת ולא מתיבמת, שאף היא חולצת אם תמאן:

סעיף ידעריכה

קטנה שאינה ערוה עליו, ומת, ומאנה הקטנה ביבם, אסורה לו ומתרת לזר בלא חליצה, אם אין שם אחים אחרים. ודוקא היא, אבל צרתה מתרת לו, ואפלו היא מתרת לשאר אחים שלא מאנה בהם:

סעיף טועריכה

היו לאחיו באשתו ספק גרושין, ונפלה לפניו ליבום, חולצת ולא מתיבמת. אבל אם היה לאחיו ספק קדושין, הרי זו יכולה להתיבם:

סעיף טזעריכה

המגרש אשתו גדולה, או קטנה שהשיאוה אחיה, והחזירה, ומת, ונפלה לפני יבם, מתרת לו. אבל קטנה שהשיאה אביה, ונתגרשה בקטנותה על ידי אביה, והחזירה ומת בעודה קטנה, אסורה ליבם. וכן הדין במגרש הפקחת, ונתחרשה, והחזירה, ומת, והיא חרשת; ובין בזו ובין בזו, צרתה מתרת להתיבם:

סעיף יזעריכה

החזירה כשהיא קטנה או חרשת, וגדלה ונתפקחה אצלו, ומת, מתרת להתיבם. ואין צריך לומר אם החזירה אחר שגדלה או נתפקחה: