ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/פרק שמיני
פרק שמיני - אלו דברים
עריכהקישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ •
^[דף נו עמוד ב]
מתני’: אלו דברים שבין °בית שמאי בית שמאי ו°בית הלל בית הלל בסעודה. °בית שמאי בית שמאי אומרים, מברך על היום ואחר כך מברך על היין. ו°בית הלל בית הלל אומרים, ח_אמברך על היין ואחר כך מברך על היום:
גמ’: מה טעמהון ד°בית שמאי בית שמאי? שקדושת היום גרמה ליין שיבוא. וכבר נתחייב בקידוש היום עד שלא בא היין. מה טעמהון ד°בית הלל בית הלל? שהיין גורם לקדושת היום שתאמר. דבר אחר. היין תדיר וקדושת היום אינה תדירה. ותדיר ושאינו תדיר תדיר קדם. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. מדברי שניהן, יין והבדלה, ח_בהיין קודם. שהרי כלום טעמהון ד°בית שמאי בית שמאי, אלא שקדוש היום גרמה ליין שיבוא. וכאן, הואיל ולא הבדלה גרמה ליין שיבוא, דעיקר הבדלה בתפילה ואם אין יין יבדיל על שיכר, היין קודם. כלום טעמהון ד°בית הלל בית הלל, אלא שהיין תדיר וקידוש אינה תדירה אף כאן הואיל והיין תדיר והבדלה אינה תדירה, היין קודם. רבי מנא רבי מנא° אמר. מדברי שניהן יין והבדלה, הבדלה קודמת. כלום טעמהון ד°בית שמאי בית שמאי, אלא שכבר נתחייב בקידוש היום עד שלא בא היין, אף כאן הואיל ונתחייב בהבדלה עד שלא בא היין, הבדלה קודמת. כלום טעמהון ד°בית הלל בית הלל, אלא שהיין גורם לקדושת היום שתאמר. וכאן הואיל ואין היין גורם להבדלה שתאמר, הבדלה קודמת. אמר רבי זעירא רבי זעירא°. מדברי שניהן, ח_גמבדילין בלא יין ואין מקדשין אלא ביין. והיא דעתיה דרבי זעירא רבי זעירא°. דרבי זעירא רבי זעירא° אמר, ח_דמבדילין על השכר. אבל לקידוש צריך לחזר אחר יין ואזלין מן אתר לאתר משום קידושה. אאמר רבי יוסי ברבי רבי יוסי ברבי°(בון). נהיגין תמן, במקום שאין יין. שליח ציבור עובר לפני התיבה ואומר ברכה אחת מעין שבע, וחותם במקדש ישראל ואת יום השבת, ויוצאים ידי קידוש מהתורה. דקידוש על היין זה רק דרבנן. אם נדקדק נמצא דקשיא על ד°בית שמאי בית שמאי בלילי שבת.
[ע"א]
[ע"ב]
1 ח_א מיי' פכ"ט מהל' שבת הלכה ו' , טור ושו"ע או"ח סי' רע"א סעיף י' , סמ"ג עשין כט :
2 ח_ב מיי' פכ"ט מהל' שבת הלכה כ"ד , טור ושו"ע או"ח סי' רצ"ו סעיף א' , סמ"ג עשין כט:
3 ח_ג מיי' פכ"ט מהל' שבת הלכה ט' , טור ושו"ע או"ח סי' רצ"ו סעיף ב' , סמ"ג עשין כט:
4 ח_ד מיי' פכ"ט מהל' שבת הלכה ט' , טור ושו"ע או"ח סי' רצ"ו סעיף ב' , סמ"ג עשין כט :
-----------------------------------דף נז
עריכהקישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ •
^[דף נז עמוד א]
היאך עבידה באיזה מקרה יהיה קשה? היה יושב ואוכל בערב שבת, וחשכה לילי שבת. ואין שם אלא אותו הכוס. אתה אומר מניחו לאחר המזון ומשלשל כולם עליו. ל°בית שמאי בית שמאי איך ינהג? דמה נפשך. יברך על היום, המזון קודם. שהרי לשיטתם מה שמברך על היום זה מפני שהתחייב בקדושת היום קודם. וכאן התחייב בברכת המזון קודם. יברך על המזון ואחר כך יקדש, אי אפשר. שהרי אמרו °בית שמאי בית שמאי, שאם בא להם יין אחר המזון ואין להם אלא אותו כוס,. מברך על היין ואחר כך על המזון. נמצא שהיין קודם. יברך על היין, היום קודם. אם כך ל°בית שמאי בית שמאי כיצד יעשה? נשמעינה מן הדא, דתנן. בא להן יין אחר המזון, ואין שם אלא אותו הכוס. °בית שמאי בית שמאי אומרים, מברך על היין ואחר כך על המזון. אמר רבי אבא רבי אבא° הטעם שאמרו °בית שמאי בית שמאי להקדים את ברכת היין לברכת המזון, זה רק מפני שאם תגיד לו להשאיר את היין אחר המזון, על ידי שהוא ברכה קטנה, שמא ישכח וישתה בלי ברכה. ברם הכא שצריך גם לקדש. מכיון שהוא משלשם כולם על הכוס, אינו שכח. ולכן כיצד יעשו לדברי °בית שמאי בית שמאי? יברך על המזון תחילה ואחר כך מברך על היום ואחר כך על היין. ואם נדקדק נמצא דקשיא על דברי °בית הלל בית הלל במוצאי שבת. היאך עבידה באיזה מקרה יהיה קשה? היה יושב ואוכל בשבת, וחשכה מוצאי שבת ואין שם אלא אותו הכוס. אתה אומר מניחו לאחר המזון ומשלשל כולן עליו. מה נפשך, יברך על היין, המזון קודם. שהרי אמרו °בית הלל בית הלל שאם בא להם יין אחר המזון ואין להם אלא אותו כוס, מברך על המזון ואחר כך מברך על היין. יברך על המזון, הנר קודם. דלדעת °בית הלל בית הלל אליבא ד°רבי מאיר רבי מאיר הסדר הוא, נר בשמים מזון והבדלה. יברך על הנר, היין קודם שהוא תדיר. יברך על היין המזון קודם. אם כך כיצד יעשה? נשמעינה מן הדא, דתנן. אמר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. לא נחלקו °בית שמאי בית שמאי ו°בית הלל בית הלל על ברכת המזון שהוא בתחילה ולא על הבדלה שהיא בסוף. על מה נחלקו? על הנר ועל הבשמים. ש°בית שמאי בית שמאי אומרים ח_הבשמים ואחר כך נר. ו°בית הלל בית הלל אומרים מאור ואחר כך בשמים. רבא רבא° ורב יהודה רב יהודה° אמרו, הלכה כמי שהוא אומר בשמים ואחר כך נר. אם כך כיצד יעשה לדברי °בית הלל בית הלל? יברך על
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ •
^[דף נז עמוד ב]
המזון תחילה ואחר כך יברך על היין ואחר כך על הנר. יום טוב שחל להיות במוצאי שבת. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר יקנ"ה, יין קידוש נר הבדלה. חנין בר אבא חנין בר אבא° אמר בשם רב רב (אמורא)°. יין קידוש נר הבדלה. ואם זה בחג סוכות, מוסיף ח_וסוכה וזמן. רבי חנינא רבי חנינא בר חמא° אמר, ינה"ק. שמואל שמואל (אמורא)° אמר כהדא דרבי חנינא רבי חנינא בר חמא° שהבדלה קדמת לקידוש. דאמר רב אחא רב אחא° בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°. מלך יוצא ושלטון נכנס. מלוין את המלך ואחר כך מכניסין את השלטון. אף כך קדם מוציאים את השבת בהבדלה, אחר כך מכניסים את יום טוב בקידוש. לוי לוי בר סיסי° אמר נהי"ק נר הבדלה יין קידוש שהיין בין שניהם להראות שהוא בא עבור שניהם. מסתברא דלוי לוי בר סיסי° אמר מעין שניהם. הבדלה ראשונה, כרבי חנינה רבי חנינא בר חמא° שמלוים את המלך קדם. וכרב שהיין סמוך לקידוש. רבי זעירא רבי זעירא° בעא קומי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. היאך עבדין ח_זעובדא? אמר ליה, כרב רב (אמורא)° וכרבי יוחנן רבי יוחנן°, יקנ"ה יין קידוש נר הבדלה. וכן נפק עובדא כרב רב (אמורא)° וכרבי יוחנן רבי יוחנן°. רבי אבהו רבי אבהו° כד הוה אזיל לדרומה, הוה עביד כרבי חנינא רבי חנינא בר חמא° ינה"ק יין נר הבדלה קידוש. וכד הוה נחית לטבריא, הוה עביד כרבי יוחנן רבי יוחנן° יקנ"ה יין קידוש נר הבדלה. דלא מפלג על בר נש באתריה. על דעתיה דרבי חנינא רבי חנינא בר חמא°, ניחא. שמברך על היין שהיין לעולם קודם, ומיד על האש כיוון שרואהו ראשון, דמצווה הבאה לידך על תחמיצנה. וקשיא על דרבי יוחנן רבי יוחנן°. הרי מוצאי שבת בשאר ימות השנה, הרי מברך על הנר לפני ההבדלה מפני העניים, שמא לא יספיק השמן ויכבה הנר ויפסיד הברכה. והכא אמאי אינו מברך על הנר לפני הקידוש שלא יכבה? ולמה אומר יין קידוש נר הבדלה? מה עבד ליה רבי יוחנן רבי יוחנן°? מכיון שיש לו יין, ודאי יש לו שמן ואין נרו כובה, שהרי אמרו, נר ביתו וקידוש היום, נר קודם. אם כך שיברך על הנר בסוף? שלא לעקור ולשנות משאר מוצאי שבת.
מתני’: °בית שמאי בית שמאי אומרים. נוטלין לידים ואחר כך מוזגין את הכוס. ו°בית הלל בית הלל אומרים. מוזגין הכוס תחילה ואחר כך נוטלין לידים
[ע"א]
5 ח_ה מיי' פכ"ט מהל' שבת הלכה כ"ד , טור ושו"ע או"ח סי' רצ"ו סעיף א' , סמ"ג עשין כט :
[ע"ב]
6 ח_ו מיי' פכ"ט מהל' שבת הלכה כ"ב , מיי' פ"ו מהל' שופר הלכה י"ב , טור ושו"ע או"ח סי' תע"ג סעיף א' , טור ושו"ע או"ח סי' תרמ"ג סעיף א' , סמ"ג עשין כט :
7 ח_ז מיי' פכ"ט מהל' שבת הלכה כ"ב , מיי' פ"ו מהל' שופר הלכה י"ב , טור ושו"ע או"ח סי' תע"ג סעיף א' , טור ושו"ע או"ח סי' תרמ"ג סעיף א' , סמ"ג עשין כט :
-----------------------------------דף נח
עריכהקישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ •
^[דף נח עמוד א]
גמ’: תנן, °בית שמאי בית שמאי אומרים. נוטלין לידים ואחר כך מוזגין את הכוס. מה טעמהון ד°בית שמאי בית שמאי? סברי אסור להשתמש בכלי שאחוריו טמאים. לכן יטול תחילה. שלא יטמאו משקין שאחורי הכוס שינתזו במזיגה מידיו, ויחזרו ויטמאו את הכוס. תנן, ו°בית הלל בית הלל אומרים. מוזגין הכוס תחילה ואחר כך נוטלין לידים מה טעמהון ד°בית הלל בית הלל? סברי, מותר להשמש בכלי שאחוריו טמאין. אם יטול ידיו תחילה. שמא ישארו בהן כמה טיפות, ויטמאו ידיו מחמת אחורי הכלי. דבר אחר. ח_חאין נטילת ידים אלא סמוך לברכה. אמר רבי ביבן רבי ביבן° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. אתיא ד°בית שמאי בית שמאי, כ°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. וד°בית הלל בית הלל, כ°רבי מאיר רבי מאיר. דתנינן תמן. כל הכלים יש להם אחורים השקע בתחתית הכלי ותוך ובית הצביטה מקום האחיזה. שאם נטמא אחוריו, לא נטמא בית הצביטה. °רבי טרפון רבי טרפון אומר, רק לעריבה יש בית צביטה. דכוון שהכלי גדול. לא חוששים שמא כשמחזיק בבית הצביטה נגע באחורי הכלי ונטמא. אבל בכלים קטנים גזרו. °רבי עקיבא רבי עקיבא אומר, אף לכוסות. °רבי מאיר רבי מאיר אומר. לידים טמאות וטהורות. שאם היו ידיו טהורות ואחז בבית הצביטה, לא חוששים שמא נגע באחורי הכלי ונטמא. וזה דומה לדברי °בית הלל בית הלל כאן שסוברים שאם היו ידיו טמאות ואחז בבית הצביטה, לא חוששים שמא יגע במשקין שבאחורי הכוס, ויחזרו ויטמאו את הכוס. אמר °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. לא אמרן אלא לידים טהורות בלבד. אבל בידיו טמאות, חיישינן שמא יגע במשקין שבאחורי הכוס, ויחזרו ויטמאו את הכוס וזה כ°בית שמאי בית שמאי. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בשם רבי שבתאי רבי שבתאי°, ורבי חייא רבי חייא רבה° אמר בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°, ח_טלחלה ח_יולנטילת ידים, מהלך ארבעת מילין. לחלה, שחייבו עם הארץ לילך אחר חבר שיגבל לו חלתו בטהרה עד ארבע מיל. ולנטילת ידים, שחייב כל אדם ללכת עד מהלך ארבעת מילין למצא מים לנטילת ידים. אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוסי בי רבי חנינא רבי יוסי בר חנינא° הדא דאת אמר, לפניו. אבל לאחריו, אין מטריחין עליו. שומרי גנות ופרדיסים שהם קבועים במקומם. מה את עבד להון כלפניהן כלאחריהן? נישמעינה מן הדא
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: רבי אברהם משה לונץ •
^[דף נח עמוד ב]
דתנן. האשה שהיא טבולת יום. לשה את העיסה ח_יאוקוצה חלתה בגמרא כתוב ערומה ואחר כך קורה לה שם. והדא אשה, לא בתוך ביתה יושבת? ואת אמר אין מטריחין עליה לחפש אשה טהורה שתקוץ לה חלתה. אף הכא אין מטריחין עליו. תני, המים שלפני המזון רשות, ושל ח_יבאחר המזון חובה. אלא שבראשונים נוטל ומפסיק. ובשניים, נוטל ואינו מפסיק. מהו מפסיק? רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° אמר, נוטל ושונה. שבנטילה הראשונה טיהר את הידים אבל המים טמאים. לכן יטול פעם נוספת לטהר את המים. רבי יעקב בר רב יצחק רבי יעקב בר רב יצחק° בעי. נוטל ושונה, ואת אמרת רשות? אית דבעי מימר. ארבעת מילין, ואת אמרת רשות? אמר רבי יעקב בר אידי רבי יעקב בר אידי° על הראשונים נאכל בשר חזיר. שהיה חנווני ישראל מוכר בשר כשר ליהודים ובשר נבילה לנכרים. כשראה שנכנס אדם ונטל ידיו, נתן לו בשר כשר, וכשראה שאינו נוטל ידיו נתן לו נבילה. ופעם אחת נכנס יהודי ולא נטל ידיו, ונתן לו בשר נבילה. ועל השניים יצאת אשה מביתה. (יומא דף פג:) °רבי מאיר רבי מאיר ו°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי ו°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא הוו קא אזלי באורחא. °רבי מאיר רבי מאיר הוה דייק בשמא. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי ו°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא לא הוו דייקו בשמא. כי מטו לההוא דוכתא כשבאו למקום אחד, בעו אושפיזא, חיפשו אכסניה, יהבו להו. אמרו לו לבעל הבית: מה שמך? - אמר להו: כידור. אמר °רבי מאיר רבי מאיר: שמע מינה רשע הוא. לפי שנאמר (דברים האזינו לב כ) כי דור תהפכת המה. ואותו יום ערב שבת היה. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי ו°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אשלימו ליה כיסייהו הפקידו אצלו את כיסי המעות שלהם. ואילו °רבי מאיר רבי מאיר לא אשלים ליה כיסיה. אזל, הלך °רבי מאיר רבי מאיר,אותביה בי קיבריה דאבוה והניח את כיס מעותיו בקבר של אביו של בעל הבית. אתחזי ליה לבנו בחלמיה ואמר לו: תא שקיל כיסא דמנח ארישא דההוא גברא בא וקח כיס של מעות שמונח ליד הראש של אותו אדם. למחר אמר להו בעל הבית: הכי כך אתחזי לי בחלמאי. אמר ליה °רבי מאיר רבי מאיר: חלמא דבי שמשי לית בהו ממשא החלומות שחולם אדם בליל שבת מתוך מנוחתו אין בהם ממש אזל °רבי מאיר רבי מאיר, ונטריה ושמר את כיסו כולי יומא ובמוצאי שבת אייתיה עמו. למחר אמרו לו לבעל הבית הב לן כיסן שהפקדנו אצלך. אמר להו: לא היו דברים מעולם. אמר להו °רבי מאיר רבי מאיר: אמאי לא דייקיתו כמוני בשמא? אמרו ליה: אמאי לא אמרת לן מר שיש לנו לדייק בשמו ולחשוש ממנו? אמר להו: אימר דאמרי אנא חששא, אבל אחזוקי כרשע ולהזהירכם אודותיו מי אמרי? משכוהו לבעל הבית בדבריהם, ועיילוהו והביאוהו לחנותא בית מרזח כדי לשכרו ולהוציא ממנו איה כספם. חזו טלפחי אשפמיה ראו עדשים על שפמו. הלכו אל ביתו ובקשו מאשתו את כיסיהם בשמו, ונתנו לה סימנא לדביתהו לאשתו שהוא אכן שלחם לבקש את הכיסים, שסיפר להם שהיא בישלה לו עדשים. ושקלוהו ונטלו לכיסייהו והלכו להם. כשבא לביתו ושחה לו המעשה, הוציאה מביתו. ואם היה נוטל מים אחרונים היה רוחץ בהם את שפמו ולא היה מגרש את אשתו. ויש אומרים שנהרגו עליה שלש נפשות. שכידור הרג את אשתו ואת בנו והתאבד. שמואל שמואל (אמורא)° סלק לגבי רב רב (אמורא)° חמא יתיה ח_יגאוכל בהתם עם כפפות וחשב שעושה כן במקום ליטול ידים. אמר ליה מהו כן? אמר ליה נטלתי. אלא שאינני רוצה שיתלכלכו ידי דאיסתניס אני. רבי זעירא רבי זעירא° כד סליק להכא. חמא כהניא אכלין בהתם ראה כהנים אוכלים עם כפפות. אמר להון. וכי אזלא ההיא דרב רב (אמורא)° ושמואל שמואל (אמורא)° שאמרו שלתרומה חיב בנטילה? אתא רבי יוסי בר בר כהנא רבי יוסי בר בר כהנא° אמר בשם שמואל שמואל (אמורא)°. נטילת ידים לחולין חובה. שאסרו לאכול חולין עם מפה אם יש לו מים. ואין נטילת ידים לתרומה חובה, שכהנים זריזים ויכולים לאכול במפה. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° אומר, לתרומה ולחולין חובה ליטול ידים. רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° אמר בשם רבי חייא בר אשי רב חייא בר אשי°. ורבי יונה רבי יונה° ורבי חייא בר אשי רב חייא בר אשי° אמרו בשם רב רב (אמורא)°. נטילת ידים ח_ידלתרומה, עד הפרק. מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי אמר מן דהוה אכל עם סבי ולא ח_טומשטף ידוי ח_טזעד הפרק, לא הוה אכל עימיה. רב הונא רב הונא° אמר. אין נטילת ידים, ח_יזאלא לפת בלבד. תני רבי הושעיה רבי אושעיא רבה°. גם ח_יחכל דבר שיש בו לחלוחית משקה. רבי זעירא רבי זעירא°, אפילו כשהיה מקצץ תורמוסין הוה נטל ידיה. אמר רב רב (אמורא)°. ח_יטנטל ידיו בשחרית, אין מטריחין עליו בין הערבים אם התנה. רבי אבינא רבי אבינא° מפקיד לחמריה ההולכים בשירה.
[ע"א]
8 ח_ח טור ושו"ע או"ח סי' קס"ו:
9 ח_ט מיי' פ"ח מהל' ביכורים הלכה י"א:
10 ח_י טור ושו"ע או"ח סי' קס"ג סעיף א':
[ע"ב]
11 ח_יא מיי' פ"א מהל' ברכות הלכה ט' , טור ושו"ע או"ח סי' ע"ד סעיף ד' , טור ושו"ע או"ח סי' ר"ו סעיף ג' , סמ"ג עשין כז :
12 ח_יב מיי' פ"ו מהל' ברכות הלכה ג' , טור ושו"ע או"ח סי' קפ"א סעיף א' , סמ"ג עשין כז :
13 ח_יג מיי' פ"ו מהל' ברכות הלכה י"ח , טור ושו"ע או"ח סי' קס"ג סעיף א' , סמ"ג עשין כז :
14 ח_יד מיי' פי"א מהל' תרומות הלכה ז' , מיי' פ"ו מהל' ברכות הלכה ד' , טור ושו"ע או"ח סי' קס"א סעיף ד' , סמ"ג עשין כז :
15 ח_טו מיי' פי"א מהל' תרומות הלכה ז' , מיי' פ"ו מהל' ברכות הלכה ד' , טור ושו"ע או"ח סי' קס"א סעיף ד' , סמ"ג עשין כז :
16 ח_טז מיי' פי"א מהל' תרומות הלכה ז' , מיי' פ"ו מהל' ברכות הלכה ד' , טור ושו"ע או"ח סי' קס"א סעיף ד' , סמ"ג עשין כז :
17 ח_יז מיי' פ"ו מהל' ברכות הלכה א' , טור ושו"ע או"ח סי' קנ"ח סעיף א' , סמ"ג עשין כז :
18 ח_יח מיי' פ"ו מהל' ברכות הלכה א' , טור ושו"ע או"ח סי' קנ"ח סעיף ד' , סמ"ג עשין כז :
19 ח_יט מיי' פ"ו מהל' ברכות הלכה י"ז , טור ושו"ע או"ח סי' קס"ד סעיף א' , סמ"ג עשין כז :
-----------------------------------דף נט
עריכהקישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ •
^[דף נט עמוד א]
הן דאתון משכחין מיסתחון מיא נסבין ידיכון, ח_כומתני על כל יומא היכן שתמצאו מים תטלו ידיכם ותתנו על כל היום. רבי זעירא רבי זעירא° סליק גביה רבי אבהו רבי אבהו° לקיסרין. אשכחיה אמר נזיל למיכול. יהב ליה עגולה דקיצי לחם שיבצע אמר ליה סב בריך על הלחם. אמר ליה, בעל הבית בוצע, ח_כאדבעל הבית יודע כחו של ככרו. מן דאכלון. אמר ליה, סב בריך ברכת המזון. אמר ליה חכים מכיר רבי לרב הונא רב הונא°, דאנשא רבה הוא שאדם גדול הוא. והוא הוה אמר. הפותח הוא חותם. מתניתא פליגא על רב הונא רב הונא°, דתני. סדר נטילת מים אחרונים לידים. ח_כבעד חמשא, מתחילין מן הגדול. יותר מיכן, מתחילין מן הקטון, עד שנשארו החמישה החשובים. ובחמישה אחרונים, מתחילים מן הגדול. באמצע המזון שנוטלים ידים בן תבשיל לתבשיל, מתחילין מן הגדול שאינו צריך להמתין. לאחר המזון, מתחילין מן המברך. אמאי? האם לא כדי שידע שהוא המברך ויתקין עצמו לברכה? ואין תימר הפותח הוא חותם. כבר מתוקן הוא שהוא יודע שהוא מברך. אמר רבי יצחק רבי יצחק° תיפתר באילין דהוה עלין קיטעין קיטעין לא ביחד אלא מעט מעט, ולא ידעין מי מברך, שלא כלם היו בשעת הבציעה.
מתני’: °בית שמאי בית שמאי אומרים. מקנח ידיו במפה ומניחה על השלחן. ו°בית הלל בית הלל אומרים על הכסת:
גמ’: מתניתא בשלחן של שיש או של פרקים שאינו מקבל טומאה. והכסת ספק טומאה. מה טעמון ד°בית שמאי בית שמאי? שלא יטמאו משקין שבמפה מן הכסת, ויחזרו ויטמאו את ידיו. ומה טעמון ד°בית הלל בית הלל? כל טומאת משקים זה רק מדרבנן. ולעולם ספק טמאת משקין לידים ח_כגטהור. ואף כאן כיוון שספק אם הכסת טמאה, ואף אם היתה הכסת טמאה, ספק אם נגע במים שבמפה. מספק אין המפה נטמאת
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ •
^[דף נט עמוד ב]
דבר אחר. אין ידים לחולין. דאפילו אם נאמר שספק טומאת ידים טמא. הרי גזרו על הידים להיות שני לטומאה. ושני מטמא רק תרומה, וכאן מדובר בחולין. ול°בית שמאי בית שמאי יש ידים לחולין? הרי נטילת ידים לחולין זה רק משום סרך טומאה. ולא יתכן שגם בספק יטמאו. תיפתר או כ°רבי שמעון בן אלעזר רבי שמעון בן אלעזר. או כרבי אלעזר בי רבי צדוק רבי אלעזר בי רבי צדוק°. כ°רבי שמעון בן אלעזר רבי שמעון בן אלעזר דתני. °רבי שמעון בן אלעזר רבי שמעון בן אלעזר אומר משום °רבי מאיר רבי מאיר. פעמים שהידים תחילה לחולין, ח_כדושניות לתרומה. כגון שהכניס ידיו לבית המנוגע. וכיוון שיש מקרה שבו הידים טמאות מהתורה גזרו כאן. או כ°רבי אלעזר בי רבי צדוק רבי אלעזר ברבי צדוק דתנינן תמן. חולין שנעשו על גבי הקודש, הרי אילו כחולין. °רבי אלעזר בי רבי צדוק רבי אלעזר ברבי צדוק אומר. ח_כההרי אילו כתרומה לטמא שנים ולפסול אחד. ולשיטתם כיוון שיש מציאות של טמאת ידים גם לחולין, מעיקר הדין צריך ליטול לחולין. ולכן גם בספק יהיה טמא. תמן תנינן. הסך שמן טהור ונטמא וירד וטבל. °בית שמאי בית שמאי אומרים. אף על פי שהשמן מנטף, טהור. שהשמן בטל לגוף. ו°בית הלל בית הלל אומרים ח_כוטמא. ואם היה שמן טמא מתחילתו קדם שסך. °בית שמאי בית שמאי אומרים. אם יש בו כדי סיכת אבר קטן, נישאר טמא. ו°בית הלל בית הלל אומרים, אם הוא ח_כזמשקה טופח. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר משום °בית הלל בית הלל. אם הוא טופח ומטפיח. מחלפת שיטתהון ד°בית הלל בית הלל? תמן גבי אדם שסך שמן טהור על גופו ונטמא וירד וטבל, אמרין טמא, משמע שהשמן לא בטל בגוף ולא הועילה לו טבילה. והכא גבי מים שבמפה אינון אמרין , שכיוון שהמים בלועים במפה, לא חוששים שיטמאו המים מהכסת? תמן השמן בעינו הוא. והכא בלוע במפה הוא:
מתני’: °בית שמאי בית שמאי אומרים מכבדין ח_כחאת הבית
[ע"א]
20 ח_כ מיי' פ"ו מהל' ברכות הלכה י"ז , טור ושו"ע או"ח סי' קס"ד סעיף א' , סמ"ג עשין כז :
21 ח_כא מיי' פ"ז מהל' ברכות הלכה ב' , טור ושו"ע או"ח סי' קס"ז סעיף י"ד , סמ"ג עשין כז :
22 ח_כב מיי' פ"ז מהל' ברכות הלכה י"ב , טור ושו"ע או"ח סי' קפ"א סעיף ו':
23 ח_כג מיי' פי"ד מהל' שאר אבות הטומאה הלכה י"א:
[ע"ב]
24 ח_כד מיי' פ"ח מהל' שאר אבות הטומאה הלכה ח':
25 ח_כה מיי' פי"א מהל' שאר אבות הטומאה הלכה ט' , מיי' פי"ב מהל' שאר אבות הטומאה הלכה ט"ז:
26 ח_כו מיי' פ"ב מהל' טומאת אוכלין הלכה כ"ח:
27 ח_כז מיי' פ ב' מהל' טומאת אוכלין הלכה כ"ח:
28 ח_כח מיי' פ"ז מהל' ברכות הלכה י"א , טור ושו"ע או"ח סי' ק"פ סעיף ג' , סמ"ג עשין כז :
-----------------------------------דף ס
עריכהקישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות •
^[דף ס עמוד א] ואחר כך נוטלין לידים. ו°בית הלל בית הלל אומרים, נוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית:
גמ’: מה טעמהון ד°בית שמאי בית שמאי? מפני אובדן אוכלין שאם יטלו ידים יש חשש שהאוכלין ירטבו. ומה טעמהון ד°בית הלל בית הלל? אם השמש פיקח, הרי זה מעביר פרורין פחות מכזית. ואין חשש של איבוד אוכלין, לכן נוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית:
מתני’: °בית שמאי בית שמאי אומרים, נר מזון בשמים והבדלה. ו°בית הלל בית הלל אומרים, נר ובשמים ומזון והבדלה. °בית שמאי בית שמאי אומרים, שברא מאור האש. ו°בית הלל בית הלל אומרים ח_כטבורא מאורי האש:
גמ’: תני אמר °רבי יהודא רבי יהודה בר אלעאי. לא נחלקו °בית שמאי בית שמאי ו°בית הלל בית הלל על המזון שהוא בתחילה. ועל הבדלה שהיא בסוף. ועל מה נחלקו? על המאור ועל הבשמים. ש°בית שמאי בית שמאי אומרים, בשמים ומאור. ו°בית הלל בית הלל אומרים, מאור ובשמים. רבי אבא רבי אבא° ורב יהודא רב יהודה° אמרו בשם רב רב (אמורא)°. הלכה כדברי מי שאומר ח_לבשמים ואחר כך מאור. °בית שמאי בית שמאי אומרים, ח_לאכוס בימינו ושמן ערב בשמאלו. אומר על הכוס, ואחר כך אומר על שמן ערב. °בית הלל בית הלל אומרים, שמן ערב בימינו וכוס בשמאלו. ואומר על שמן ערב, ח_לבוטחו בראש השמש. אם היה שמש תלמיד חכם, טחו בכותל. שאין שבחו של תלמיד חכם להיות יוצא מבושם. אבא בר בר חנא אבא בר בר חנא° ורב חונא רב הונא° הוון יתבין אכלין. והוה רבי זעירא רבי זעירא° קאים ומשמש קומיהון. עלה וטעין תרויהון הביא את שניהם יין ושמן ערב בחדא ידיה. אמר ליה אבא בר בר חנא. מה ידיך חוריתא קטעין? וכעס עילוי אבוי. אמר ליה. לא מיסתך דאת רביע והוא קאים משמש לא דייך שאתה שוכב והוא עומד ומשמש. ועוד דהוא כהן. ואמר שמואל שמואל (אמורא)°, ח_לגהמשתמש בכהונה מעל. ואת מיקל ליה מבזה אותו. גזירה אני גוזר, דהוא רבע ואת קאים ומשמש תחתוי. מניין למשתמש בכהונה שהוא מעל? אמר רב אחא רב אחא° בשם שמואל שמואל (אמורא)° דכתיב (עזרא ח', כ"ח) ואמרה להן אתם קודש לה' והכלים קודש. ח_לדמה כלים המשתמש בהן מעל. אף המשתמש בכהנים מעל: פיסקא. °בית שמאי בית שמאי אומרים שברא וכו'. האם על דעתהון ד°בית שמאי בית שמאי אומר אשר ברא פרי הגפן? ועל דעתיהון ד°בית הלל בית הלל בורא פרי הגפן? לא. יש הבדל. יין מתחדש בכל שנה ושנה, האש אינו מתחדש בכל שעה. האש והכלאים. אף על פי שלא נבראו מששת ימי בראשית, אבל עלו במחשבה מששת ימי בראשית. הכלאים דכתיב (בראשית וישלח לו כד) ובני צבעון איה וענה, הוא ענה אשר מצא את היימים במדבר. מהו יימים? רבי יהודה בן סימון רבי יהודה בן סימון° אומר המיונס אנשים משונים בצורתם, ורבנן אמרין, היימים. חציו סוס וחציו חמור.
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ •
^[דף ס עמוד ב]
ואילו הן הסימנין להבחיו בניהם. אמר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. ח_להכל שאזניו קטנות, אמו סוס ואביו חמור. גדולות, אמו חמורה ואביו סוס. רבי מנא רבי מנא° מפקד לאילין דנשיאה. אין בעיתון מיזבון מוליון אם תרצו לקנות פרדות. תהון זבנין אילין דאודניהון דקיקין, שאמו סוסה ואביו חמור שלא יהיה כלאים ואסורים למשוך עם אלו שכבר יש לכם. מה עשה צבעון וענה? זימן חמורה והעלה עליה סוס זכר, ויצא מהן פרדה. אמר הקדוש ברוך הוא להם. אתם הבאתם לעולם דבר שהוא מזיקן, אף אני מביא על אותו האיש דבר שהוא מזיקו. מה עשה הקדוש ברוך הוא? זימן חכינה, והעלה עליה חרדון ויצא ממנה חברבר. מימיו לא יאמר לך אדם שעקצו חברבר וחיה. נשכו כלב שוטה וחיה. שבעטתו פרדה וחיה. ובלבד פרדה לבנה. האש. דרש רבי לוי רבי לוי° בשם רבי בזירה רבי בזירה°. שלשים ושש שעות שימשה אותה האורה שנבראת ביום הראשון. שתים עשרה בערב שבת. ושתים עשרה בליל שבת. ושתים עשרה בשבת. והיה אדם הראשון מביט בו מסוף העולם ועד סופו. כיון שלא פסקה האורה, התחיל כל העולם כולו משורר. שנאמר (איוב לז ג) תחת כל השמים ישרהו ואורו כנפות הארץ. שרו למי שאורו על כנפות הארץ. כיון שיצאת שבת, התחיל ממשמש החושך ובא. נתירא אדם ואמר, אלו הוא שכתב בו (בראשית בראשית ג טו) הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב הנחש. שמא בא לנשכני בחושך כשאיני יכול לראותו. זהו שאמר (תהילים קלט יא) אך חשך ישופני. אמר רבי לוי רבי לוי°. באותו שעה זימן לו הקדוש ברוך הוא שני רעפין. והקישן זה לזה, ויצא מהן האור. הדא הוא דכתיב (תהילים קלט יא) ולילה אור בעדני. ובירך עליה בורא מאורי האש. אמר שמואל שמואל (אמורא)°. לפיכך מברכין על האש ח_לובמוצאי שבתות, שהיא תחילת ברייתה. אמר רב הונא רב הונא° בשם רבי אבהו רבי אבהו° דאמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. אף ח_לזבמוצאי יום הכיפורים מברך עליה, שכבר שבת האור כל אותו היום:
מתני’: ח_לחאין מברכין על הנר ועל הבשמים של גוים. ועל הנר ועל הבשמים של מתים. ועל הנר ועל הבשמים שלפני עבודה זרה. ואין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו:
גמ’: תנא רבי יעקב רבי יעקב° קומי רבי ירמיה רבי ירמיה°. מברכין על הבשמים של גוים. מה פליג? לא. מה שנאסר זה מפני שסתם מסיבת גוי לעבודה זרה. אך כאן קיומונה במעשיו מוכיחים שאינם לעבודה זרה. כגון שהניחם לפני חנותו לריח טוב. ח_לטעששית אף על פי שלא כבתה מברכין עליה כיוון שלא נעשה בה איסור. נר בתוך חיקו, או ח_מבתוך פנס, או בתוך אספקלריא. רואה את השלהבת, ואינו משתמש לאורה כגון שהיתה רחוקה. משתמש לאורה ואינו רואה את השלהבת כגון שהייתה בקרן זוית. לעולם אין מברכין עליה, עד שיהיה רואה את השלהבת ומשתמש לאורה. חמשה דברים נאמרו בגחלת, וחמשה בשלהבת. ח_מאגחלת של הקדש מועלין
[ע"א]
29 ח_כט מיי' פכ"ט מהל' שבת הלכה כ"ד , טור ושו"ע או"ח סי' רצ"ח סעיף א' , סמ"ג עשין כט:
30 ח_ל מיי' פכ"ט מהל' שבת הלכה כ"ד , טור ושו"ע או"ח סי' רצ"ו סעיף א' , סמ"ג עשין כט:
32 ח_לא מיי' פ"ז מהל' ברכות הלכה י"ד , טור או"ח סימן ריב, , סמ"ג עשין כז :
32 ח_לב מיי' פ"ז מהל' ברכות הלכה י"ד , טור או"ח סימן ריב, , סמ"ג עשין כז :
33 ח_לג טור ושו"ע או"ח סי' קכ"ח סעיף מ"ה:
34 ח_לד מיי' פ"ו מהל' מעילה הלכה א':
[ע"ב]
35 ח_לה מיי' פ"ט מהל' כלאים הלכה ו' , טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ז סעיף ט' סמ"ג לאוין רפא :
36 ח_לו מיי' פכ"ט מהל' שבת הלכה ד' , טור ושו"ע או"ח סי' תרכ"ד סעיף ד' , סמ"ג עשין כט:
37 ח_לז מיי' פכ"ט מהל' שבת הלכה ד' , טור ושו"ע או"ח סי' תרכ"ד סעיף ד' , סמ"ג עשין כט :
38 ח_לח מיי' פ"ט מהל' ברכות הלכה ח' , מיי' פכ"ט מהל' שבת הלכה כ"ה , טור ושו"ע או"ח סי' רי"ז סעיף ב' , טור ושו"ע או"ח סי' רי"ז סעיף ה' , טור ושו"ע או"ח סי' רי"ז סעיף ו' , טור ושו"ע או"ח סי' רצ"ז סעיף ב' , טור ושו"ע או"ח סי' רצ"ח סעיף ד' , טור ושו"ע או"ח סי' רצ"ח סעיף י"ב , סמ"ג עשין כז, סמ"ג עשין כט:
39 ח_לט טור ושו"ע או"ח סי' רצ"ח סעיף ה' , טור ושו"ע או"ח סי' רצ"ח סעיף ט"ו:
40 ח_מ טור ושו"ע או"ח סי' רצ"ח סעיף ה' , טור ושו"ע או"ח סי' רצ"ח סעיף ט"ו:
41 ח_מא מיי' פ"ב מהל' מעילה הלכה י"ג:
-----------------------------------דף סא
עריכהקישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ •
^[דף סא עמוד א]
בה. והשלהבת, לא נהנין ולא מועלין. ח_מבגחלת של עבודה זרה אסורה. ושלהבת מותרת. ח_מגהמודר הנאה מחבירו, אסור בגחלתו ומותר בשלהבתו. ח_מדהמוציא את הגחלת לרשות הרבים חייב והשלהבת, פטור. מברכין על השלהבת, ואין מברכין על הגחלת. רבי חייא בר אשי רב חייא בר אשי° אמר בשם רב רב (אמורא)°. אם היו ח_מהגחלים לוחשות, מברכין. רבי יוחנן דקרציון רבי יוחנן דקרציון° אמר בשם רבי נחום בר סימאי רבי נחום בר סימאי°, בלבד הנקטפת שאם יניח קיסם מעל הגחל האש תקפוץ וידלק. תני, ח_מוגוי שהדליק מישראל, וישראל שהדליק מגוי מברך עליו. ניחא גוי שהדליק מישראל. שהאש של ישראל שבתה. אלא ישראל מגוי אמאי? אלא ודאי שמברכים על התוספת. מעתה אפילו ח_מזגוי מגוי? אשכח תני, גוי מגוי אין מברכין גזרה משום גוי ראשון ועמוד ראשון. אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. מבוי שכולו גוים וישראל אחד דר בתוכו ויצא משם אור, מברכין עליה בשביל אותו ישראל ששם. אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. אין מברכין לא על הבשמים של לילי שבת בטבריא שנעשו לגמר את הכלים לכבוד שבת. ולא על הבשמים של מוצאי שבת בציפורין שנעשו לגמר את הכלים כדי להפיג את הצער של הסתלקות הנפש היתרה. ולא על הנר ולא על הבשמים של ערב שבת בציפורין, ח_מחשאינן עשויין אלא לדבר אחר לגמר את הכלים. תנן, ח_מטולא על הנר והבשמים של מתים. רבי חזקיה רבי חזקיה° ורבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° אמרו בשם רבי יוסי בי רבי חנינא רבי יוסי בר חנינא°, הדא דאת אמר, ח_נבנתונים למעלה ממיטתו של מת. אבל אם היו נתונים לפני מטתו של מת, מברכין. שאני אומר לכבוד החיים הן עשוין. תנן, ולא על הנר ולא על הבשמים של עבודה זרה. ולא היא של גוים היא של עבודה זרה, אז למה הכפילות? תיפתר, בעבודה זרה של ישראל. תנן, אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו. דרש רבי זעירא רבי זעירא° בריה דרבי אבהו רבי אבהו° מדכתיב (בראשית בראשית א ד) וירא אלהים את האור כי טוב. ואחר כך ויבדל אלהים בין האור ובין החשך. אמר רבי ברכיה רבי ברכיה°. כך דרשו שני גדולי עולם, רבי יוחנן רבי יוחנן° ורבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. ויבדל אלהים הבדלה ודאי ממש. רבי יהודה בי רבי סימון רבי יהודה בי רבי סימון° אמר, הבדילו הפרישו לו לשימושו. ורבנן אמרין, הבדילו לצדיקים לעתיד לבוא. משלו משל למה הדבר דומה. למלך שהיו לו שני איסטרטיגין ממונים, זה אומר אני משמש ביום, וזה אומר אני משמש ביום. קרא לראשון ואמר לו, פלוני היום יהא תחומך. קרא לשני ואמר לו, פלוני הלילה יהא תחומך. הדא הוא דכתיב (בראשית בראשית א ה) ויקרא אלהים לאור יום וגו' קרא לאור ואמר לו היום יהא תחומך וקרא לחשך ואמר לו הלילה יהא תחומך. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. הוא שאמר הקדוש ברוך הוא לאיוב (איוב לח יב) המימיך צוית בוקר ידעת השחר מקומו. כלום ידעת אי זה מקומו של אור ששת ימי בראשית איכן נגנז? אמר רבי תנחומא רבי תנחומא°. אנא אמרית טעמא לדברי רבי יוחנן רבי יוחנן° וריש לקיש ריש לקיש° שאמרו שהקדוש ברוך הוא הבדיל בין האור ובין החושך ממש ונתן לכל אחד תחומו מדכתיב (ישעיהו מה ז) יוצר אור ובורא חושך עושה שלום. משיצאו, עושה שלום ביניהן. תנן, אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו. רב רב (אמורא)° אמר יאותו. ושמואל שמואל (אמורא)° אמר יעותו. מאן דאמר יאותו דכתיב (בראשית וישלח לד טו) אך בזאת נאותה לכם. מאן דאמר יעותו דכתיב (ישעיהו נ ד) לדעת לעות את יעף דבר. תמן תנינן. כיצד מעברין את הערים? רב רב (אמורא)° אמר מאברין. ושמואל שמואל (אמורא)° אמר מעברין, מאן דאמר מאברין, מוסיפין לה אבר. מאן דאמר מעברין, כאשה עוברה. תמן תנינן. לפני אידיהן של גוים. רב רב (אמורא)° אמר עידיהן. ושמואל שמואל (אמורא)° אמר אידיהן. מאן דאמר אידיהן, דכתיב (דברים האזינו לב לה) כי קרוב יום אידם. ומאן דאמר עידיהן דכתיב (ישעיהו מד ט) ועידיהם המה בל יראו ובל ידעו למען יבשו. איך מקיים שמואל שמואל (אמורא)° טעמא דרב רב (אמורא)°? ועידיהם המה. שהן עתידין להעיד ולבוש את עובדיהן ליום הדין. תנן, אין
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ •
^[דף סא עמוד ב]
] מברכין על הנר עד שיאותו לאורו. רב יהודה רב יהודה° אמר בשם שמואל שמואל (אמורא)°. כדי שיהו נשים טוות לאורו. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר. כדי שתהא עינו רואה מה בכוס ומה בקערה. רב חנינא רב חנינא° אמר. ח_נאכדי שיהא יודע להבחין בין מטבע למטבע. תני רבי אושעיא רבי אושעיא רבה°. אפילו טריקלין עשר על עשר מברכין. רבי זעירא רבי זעירא° מקרב קמיה בוצינא. אמרין ליה תלמידיו. רבי מה את מחמיר עלינו? הא תני רבי אושעיא רבי אושעיא רבה° אפילו טריקלין עשר על עשר מברכין.
מתני’: ח_נבמי שאכל ושכח ולא בירך. °בית שמאי בית שמאי אומרים, יחזור למקומו ויברך. ו°בית הלל בית הלל אומרים, יברך במקום שנזכר. ועד מתי מברך? ח_נגעד כדי שיתעכל המזון שבמעיו:
גמ’: אמר רבי יוסטא בר שונם רבי יוסטא בר שונם°. תרין אמורין. חד אמר טעמון ד°בית שמאי בית שמאי, וחד אמר טעמון ד°בית הלל בית הלל. מאן דאמר טעמון ד°בית שמאי בית שמאי. אילו שכח שם כיס אבנים טובות ומרגליות, שמא לא היה חוזר ונוטל כיסו? אף הכא יחזור למקומו ויברך. מאן דאמר טעמהון ד°בית הלל בית הלל. אילו פועל עושה בראש הדקל או בתוך הבור, שמא מטריחין שיחזור למקומו ויברך? אלא מברך במקום שנזכר. אף הכא, מברך במקום שנזכר. עד מתי הוא מברך? אמר רבי חייא רבי חייא רבה° בשם שמואל שמואל (אמורא)°. עד שיתעכל המזון במעיו. וחכמים אומרים, כל זמן שהוא צמא מחמת אותו סעודה. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר ח_נדעד שירעב.
מתני’: בא להן יין אחר המזון, ואין שם אלא אותו הכוס. °בית שמאי בית שמאי אומרים. מברך על היין ולא שותה ואחר כך מברך על המזון ושותה. ו°בית הלל בית הלל אומרים. ח_נהמברך על המזון ואחר כך מברך על היין. ח_נועונין אמן אחר ישראל המברך, ואין עונין אמן אחר כותי המברך, עד שישמע כל הברכה:
גמ’: אמר רבי אבא רבי אבא°, טעמם של °בית שמאי בית שמאי, שמא אם ימתין עד אחרי ברכת המזון, על ידי שברכת הגפן היא ברכה קטנה, שמא ישכח וישתה בלי ברכה. אבל אם אכל בערב שבת וקידש היום ויש לו רק כוס אחת. מברך ברכת המזון ואחר כך מקדש על היין ולא חוששים שישכח. דעל ידי שהוא משלשה אומר שלוש ברכות על הכוס, אינו שוכח. תנן, ואין עונין אמן אחר כותי המברך, עד שישמע כל הברכה. הא אחר ישראל, עונין אמן אף על פי שלא שמע. והא לא כן תני דתנן, ח_נזשמע ולא ענה יצא. ענה ולא שמע לא יצא. אמר חייא בריה דרב חייא בריה דרב°. בשלא צריך לצאת ידי חובה. כגון שלא אכל עמהן כזית היא מתניתא. תני. גבי הלל שמע ולא ענה יצא. ענה ולא שמע לא יצא. אמר רב רב (אמורא)° בשם אבא בר חנה אבא בר חנה°. ואית דאמרי לה אבא בר חנה אמרה בשם רב רב (אמורא)°. מה שאמרנו לא ענה יצא, הכוונה שלא ענה על הכל. אבל והוא שענה ראשי פרקים. שהיו אומרים הללויה על כל דבר ודבר שהחזן מקריא רבי זעירא רבי זעירא° בעי. הי אינין ראשי פרקים? (תהילים קיג א) הללו יה הללו עבדי ה' הללו את שם ה'. בעון קומי רבי חייא בר אבא רבי חייא בר אבא°. מנין שאם שמע ולא ענה יצא? אמר. מן מה דאנן חמי רבנן רברביא עבדין כן כד אינון קיימין בציבורא שאנו רואים רבנים גדולים עושים כן כשהם מתפללים בציבור. דאילין אמרין ברוך הבא. ואילין אמרין בשם ה'. ואילין ואילין יוצאין ידי חובתן. תני רב אושעיא רב אושעיא°. ח_נחעונה הוא אדם אמן, אפילו לא אכל. ואינו אומר נברך שאכלנו משלו אלא אם כן אכל. תני, ח_נטאין עונין אמן יתומה, ולא אמן קטופה. ולא אמן חטופה. בן עזאי אומר. העונה אמן יתומה, יהיו בניו יתומים. חטופה, יתחטפו שנותיו. קטופה
[ע"א]
42 ח_מב מיי' פ"ז מהל' עבודה זרה הלכה י' , טור ושו"ע יו"ד סי' קמ"ב סעיף א':
43 ח_מג מיי' פ"ו מהל' נדרים הלכה י"א , טור ושו"ע יו"ד סי' רכ"א סעיף י"ב:
44 ח_מד מיי' פי"ח מהל' שבת הלכה ה':
45 ח_מה מיי' פכ"ט מהל' שבת הלכה כ"ו , טור ושו"ע או"ח סי' רצ"ח סעיף ט' , סמ"ג עשין כט:
46 ח_מו מיי' פכ"ט מהל' שבת הלכה כ"ו , טור ושו"ע או"ח סי' רצ"ח סעיף ו' , סמ"ג עשין כט:
47 ח_מז מיי' פכ"ט מהל' שבת הלכה כ"ו , טור ושו"ע או"ח סי' רצ"ח סעיף ו' , סמ"ג עשין כט:
48 ח_מח מיי' פ"ט מהל' ברכות הלכה ח' , טור ושו"ע או"ח סי' רי"ז סעיף ב' , סמ"ג עשין כז :
49 ח_מט מיי' פ"ט מהל' ברכות הלכה ח' , מיי' פכ"ט מהל' שבת הלכה כ"ה , טור ושו"ע או"ח סי' רי"ז סעיף ב' , טור ושו"ע או"ח סי' רצ"ז סעיף ב' , טור ושו"ע או"ח סי' רצ"ח סעיף י"ב , סמ"ג עשין כז, סמ"ג עשין כט:
50 ח_נ מיי' פ"ט מהל' ברכות הלכה ח' , מיי' פכ"ט מהל' שבת הלכה כ"ה , טור ושו"ע או"ח סי' רי"ז סעיף ב' , טור ושו"ע או"ח סי' רצ"ז סעיף ב' , טור ושו"ע או"ח סי' רצ"ח סעיף י"ב , סמ"ג עשין כז, סמ"ג עשין כט:
[ע"ב]
51 ח_נא מיי' פכ"ט מהל' שבת הלכה כ"ה , טור ושו"ע או"ח סי' רצ"ח סעיף ד' , סמ"ג עשין כט:
52 ח_נב מיי' פ"ד מהל' ברכות הלכה א' , טור ושו"ע או"ח סי' קפ"ד סעיף א' , סמ"ג עשין כז :
53 ח_נג מיי' פ"ב מהל' ברכות הלכה י"ד , מיי' פ"ד מהל' ברכות הלכה א' , טור ושו"ע או"ח סי' קפ"ד סעיף ה' , סמ"ג עשין כז :
54 ח_נד טור ושו"ע או"ח סי' קפ"ד סעיף ה' , סמ"ג עשין כז :
55 ח_נה טור ושו"ע או"ח סי' קע"ד סעיף ג':
56 ח_נו מיי' פ"א מהל' ברכות הלכה י"ג , טור ושו"ע או"ח סי' רט"ו סעיף ב' , סמ"ג עשין כז :
57 ח_נז מיי' פ"א מהל' ברכות הלכה י"א , טור ושו"ע או"ח סי' רי"ג סעיף ב' , סמ"ג עשין כז :
58 ח_נח מיי' פ"א מהל' ברכות הלכה י"ג , מיי' פ"ה מהל' ברכות הלכה י"ז , טור ושו"ע או"ח סי' קצ"ח , טור ושו"ע או"ח סי' רט"ו סעיף ב' , טור ושו"ע או"ח סי' רט"ו סעיף ג' , סמ"ג עשין כז :
59 ח_נט מיי' פ"א מהל' ברכות הלכה י"ד , טור ושו"ע או"ח סי' קכ"ד סעיף ח' , סמ"ג עשין כז :
-----------------------------------דף סב
עריכהקישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ •
^[דף סב עמוד א]
תקטף נשמתו. ארוכה, מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה. איזו היא אמן יתומה? אמר רב הונא רב הונא°. דין דחיב למיברכה, והוא ענה ולא ידע למה הוא ענה שלא שמע הברכה. תנא, ח_סגוי שבירך את השם, עונה אחריו אמן. אמר רבי תנחום רבי תנחום°. אם בירכך גוי, ענה אחריו אמן דכתיב (דברים עקב ז יד) ברוך תהיה מכל העמים. גוי אחד פגע את °רבי ישמעאל רבי ישמעאל ובירכו. אמר ליה, כבר מילתך אמורה. פגע אחרינא וקיללו. אמר ליה, כבר מילתך אמורה. אמרו לו תלמידיו. רבי, כמה דאמרת להדין אמרת להדין? אמר לון. כן כתיב (בראשית תולדות כז כט) אורריך ארור ומברכיך ברוך
הדרן עלך פרק אלו דברים
תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ברכות