שולחן ערוך אורח חיים תרמג א


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

סדר הקידוש יין קידוש וסוכה ואחר כך זמן לפי שהזמן חוזר על קידוש היום ועל מצות סוכה:

מפרשים

ט"ז

לפי שהזמן חוזר כו'. בגמ' פ' החליל פליגי רב יהודה ס"ל סוכה ואח"כ זמן לפי שהסוכה היא חובת היום עדיף משא"כ זמן הוה בכל הרגלים ורבה בב"ח ס"ל זמן עדיף שהוא תדיר בכל הרגלים וקי"ל כרב יהודה ואמרי' בפ' לולב וערבה רב כהנא מסדר להו אכסא דקדושא פי' אף על גב דבברייתא אמרי' שם דהנכנס לישב מברך שתים היינו סוכה וזמן מ"מ לא אמר אותם בשעת כניסתו אלא סדרן על הכוס של קידוש לפי שהזמן קאי גם על הקידוש וז"ש הטור וש"ע לפי שהזמן כו' כדי לתרוצי למה אמר' דוקא אחר הקידוש ולא בשעת הכניסה ויש מי שטרח בזה לחנם שהוקשה לו למה לא כ' הטור הטעם דחוב' היום עדיף ונכנס לדחוקים ללא צורך כי הטור לא בא לתת טעם על הקדמת סוכה לזמן אלא אסמיכות לקידוש כההיא דרב כהנא:

מגן אברהם

ואם היתה הסוכה עשוייה ועומדת עם הסכך מברך זמן ואחר כך סוכה כמ"ש סי' תרס"א [ב"ח], אם לא בירך זמן בליל ראשון מברך כל ז' (גמ'):

באר היטב

משנה ברורה

(א) יין קידוש וסוכה - שא"א לברך על הסוכה קודם שיברך על קידוש היום. שהרי מתחלה נתקדש היום ואח"כ נתחייב לישב בסוכה:

(ב) ואח"כ זמן - ואין נ"מ בין שהסוכה היתה עשויה ועומדת עם הסכך מכבר ובין שעשאה קודם חג הסוכות כיון שלא בירך עליה אז בשעת עשייה א"כ מוטל עליו עכשיו לברך זמן על קיום המצוה. אם לא בירך זמן בלילה יוכל לברך כל שבעה ואפילו בלא כוס דזמן יכול לומר אותו אפילו בשוק [גמרא]:

(ג) לפי וכו' - ומ"מ בדיעבד אם עבר ובירך זמן ואח"כ סוכה אינו חוזר לברך זמן ואמרינן דהאי זמן קאי גם אסוכה דבתריה:

ביאור הלכה

(*) ואח"כ זמן:    עיין במ"ב במש"כ שאין נ"מ בין שהסוכה היתה עשויה ועומדת עם הסכך מכבר וכו' והיינו דאפילו באופן זה ברכת הזמן קאי על הסוכה דהיינו על קיום המצוה של סוכה כן הוא הסכמת האחרונים (עיין בלבושי שרד וא"ר ונהר שלום והח"א ובכורי יעקב) דלא כמה שכתב המגן אברהם בשם הב"ח ויש מאחרונים שכתבו שגם הב"ח מודה לזה אלא שיש ט"ס בדבריו וכן מוכח להמעיין בו. ומה שכתבנו כיון שלא בירך עליה בשעת עשייה דאם היה מברך בשעת עשייה אז ברכת הזמן קאי רק ארגל וע"כ צריך לברך זמן ואח"כ סוכה ולדעת התוספות והרא"ש א"צ לברך בזה כלל ברכת הזמן דברכת הזמן שבירך קודם החג על הסוכה מהני ממילא גם לרגל וכמו שכתבנו בסימן תרמ"א.

עוד כתב המגן אברהם דאם לא בירך זמן בליל ראשון מברך כל שבעה [גמרא] ולא אבין דהלא קי"ל דאפילו בליל שני מברך זמן משום רגל וא"כ אפילו אם לא בירך בליל שני ג"כ מברך כל שבעה משום רגל (דאינו דומה זמן דרגל לזמן דסוכה דזמן דסוכה אפילו אם בירך קודם הסוכות בשעת עשייה יוצא בה ולכן בליל שני א"צ לברך זמן משום סוכה דיוצא במה שבירך מאתמול משא"כ לענין זמן דרגל אם היום שני הוא רגל אינו יוצא במה שבירך מאתמול ברכת הזמן אף שכיון גם משום רגל ובאמת בגמרא לא נזכר ליל ראשון דז"ל הגמרא אי לא בריך האידנא מברך למחר או ליומא אחרא ונוכל לומר דבחו"ל לענין ליל שני שייך ג"כ לומר אי לא בריך האידנא וכו') וכ"כ בדרך החיים בהדיא וצ"ע:



פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אורח חיים לחץ כאן



▲ חזור לראש