קטגוריה:ישעיהו נ ד
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב: אדני יהוה נתן לי לשון למודים לדעת לעות את יעף דבר יעיר בבקר בבקר יעיר לי אזן לשמע כלמודים
המהדורה המנוקדת: אֲדֹנָי יְהֹוִה נָתַן לִי לְשׁוֹן לִמּוּדִים לָדַעַת לָעוּת אֶת יָעֵף דָּבָר יָעִיר בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר יָעִיר לִי אֹזֶן לִשְׁמֹעַ כַּלִּמּוּדִים.
פרשני המקרא
רש"י
"לעות" - מנחם חברו במחלוקת עת לעשות לה' (תהלים קיט) לקבוע להם עתים
"יעיר לי אזן" - מעורר את אזני ברוח קדשו
"לשמוע כלמודים" - במשפט הלימודים האמת והנכוחהמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"יעיר לי אוזן" - היה מעורר אזני לשמוע הנבואה כדרך הרב המעורר אזני התלמידים לשמוע אמריו
"לדעת לעות" - להשיג ללמד לפי העת והזמן את התאב לשמוע דבר ה' כאדם העיף התאב למים
"יעיר בבוקר" - בכל בוקר היה מעורר אותי ללכת לנבאות
"ה'" - ישעיהו הוא אומר ה' שלחני לנבאות ונתן לי לשון צח הראוי ללמד
מצודת ציון
"לעות" - מלשון עת וזמן
"יעף" - מלשון עיפות וצמאון
"יעיר" - מלשון התעוררות
"כלמודים" - ר"ל כתלמידים וכן חתום תורה בלמודי (לעיל ח)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) שיהיה לו לשון מדברת גדולות, עד שיוכל להמליץ נשגבות על כל דבר נשא ונעלה, ועז"א שנתן לי לשון למודים "לדעת לעות" ולדבר "את יעף דבר", את דבר יעף ונשא וגבוה, אוכל לדבר ולהמליץ אותו בקל.
- ב) שימצא בו כח זה תמיד לא בעת מבלתי עת, ועז"א "יעיר בבקר בבקר".
- ג) שידבר דבריו במראה ולא בחידות, ויוכל לכלכל דבריו לפי שכל השומעים והבנתם, ועז"א "יעיר לי אזן לשמע כלמודים" ששמעתי הנבואה מפיו כפי כח הלמודים והתלמידים וכפי השגתם:
ביאור המילות
"לעות את יעף דבר", לדעתי למ"ד לעות שרשיית שרשו לוע שהוא הלחי, ומורה על דיבור הלחי במרוצה, על כן דברי לעו (איוב וי"ו ג') הלחי עצמו מתנענע ומדבר מרוב ההרגל. מוקש אדם ילע קדש (משלי כ', כ"ה) שידבר להקדיש ולנדור בבלי דעת. ושתו ולעו (עובדיה א' טו) יצפצפו דברים כשכור. יעלעו דם (איוב לט) יוציא דם מן לחייהם. וזולת זה לא נמצא עוד רק ושמת סכין בלועך (משלי כג ב'). ויעף הוא לדעתי מענין התנשאות. כתופעות ראם לו. וכסף תועפות לך. והוא תואר אל דבר, דבר יעף. כמו חכם לבב, תמים דעה, נכה רגלים:
ראו גם
ויקי על הפסוק
לדעת לעות את יעף דבר
"לדעת לעות את יעף דבר" (ישעיה, נ', 4).
מפרש רש"י - "דבר לעות. מנחם חברו במחלוקת עת לשות לה' (תהלים קיט) לקבוע להם עתים". וכן רד"ק ומצודות.
קאסוטו - "השורש עות נמצא במקרא רק כאן, ולפי הענין מבארים אותו: עודד חזק".
ואנו נפרש, על פי חלופת האותיות, אפשר לומר לאות, כלומר לבוא (ויש פה גם לשון נופל על לשון עייף, לאה), וכן יש ביאה יותר דרמטית - לעוט. ושורש אחד שמזכיר הכתוב הזה הוא השורש לעוות, גם כן מין זעזוע. על כל פנים יש לומר, כי לעיתים גם-כן מתבדלת הע' מהא'.
מקורות
על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-02-09.
ויקי על הפרק
באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "ישעיהו נ ד"
קטגוריה זו מכילה את 10 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 10 דפים.