פתיחת התפריט הראשי

שולחן ערוך אורח חיים רטו

סעיף אעריכה

אין עונה אמן אחר ברכותיו, אלא אחר שתי ברכות או יותר שהם סוף הברכות. ונהגו לענות אמן אחר 'יהללוך' ואחר 'ישתבח':

הגה: ויש אומרים שאין עונין אמן רק אחר ברכת 'בונה ירושלים' בברכת המזון, וכן המנהג פשוט במדינות אלו ואין לשנות (תוספות ומרדכי ריש פרק שלשה שאכלו ומהרי"ק שורש ע"ב). ובמקומות שנהגו לענות אמן אחר 'יהללוך' ו'ישתבח' יענו גם-כן אחר 'שומר עמו ישראל לעד' (בית יוסף סימן נ"א):

סעיף בעריכה

השומע אחד מישראל מברך אחת מכל הברכות, אף-על-פי שלא שמע כלה מתחילתה ועד סופה, אף-על-פי שאינו חיב באותה ברכה, חיב לענות אחריו אמן. אבל אם היה המברך אפיקורוס או כותי או תינוק, או היה גדול ושנה ממטבע הברכות, אין עונין אחריו אמן:

הגה: ועונין אמן אחר עובד-כוכבים אם שמע כל הברכה מפיו (הר"י פרק אלו דברים):

סעיף געריכה

והא דאין עונין אמן אחר תינוק, דוקא בשעה שלומד הברכות לפני רבו, שמותר ללמד לתינוקות הברכות כתקנן ואף-על-פי שהם מברכין לבטלה בשעת הלימוד, אבל בשעה שהם מברכין לפטור את עצמן, כיון דבני חינוך הם עונים אחריהם אמן, וכן בשעה שאומרים ההפטרה בבית הכנסת:

סעיף דעריכה

כל המברך ברכה שאינה צריכה הרי זה נושא שם שמים לשוא, והרי הוא כנשבע לשוא ואסור לענות אחריו אמן: