ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת בבא מציעא/פרק שביעי

פרק שביעי – השוכר את הפועלים עריכה

ירושלמי בבא מציעא, פרק ז, הלכה א עריכה

מתני’: השוכר את הפועלין _{סתם ואחר כך} ואמר להן להשכים ולהעריב. ^ז_אמקום שנהגו שלא להשכים ולהעריב, אינו יכול לכופן. מקום שנהגו לזון, ^ז_ביזון. לספק מתיקה, יספק. הכל כמנהג המדינה. מעשה ב°רבי יוחנן בן מתיה רבי יוחנן בן מתיה, שאמר לבנו צא ושכור לנו פועלין, ופסק עמהן מזונות. וכשבא אצל אביו אמר לו, אפילו את עושה להן כסעודת שלמה בשעתו, לא יצאת ידי חובתך עמהן, שהן בני אברהם יצחק ויעקב. אלא עד שלא יתחילו במלאכה, צא ואמור להן, על מנת שאין לכם אלא פת וקטנית בלבד. °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר. לא היה צריך, הכל כמנהג המדינה:

גמ’: תנן, מקום שנהגו שלא להשכים ולהעריב, אינו יכול לכופן. _{והרי הלכה שהפועל עובד מזריחה עד שקיעה} אמר רב הושעיה רב הושעיה °. זאת אומרת שהמנהג מבטל את ההלכה. אמר רבי אימי רבי אמי °, כל המוציא מחבירו, עליו להביא ראייה, חוץ מזו _{מהדוגמא הזו}. בני טיבריא, נהגו שלא משכימין ולא מעריבין. בני בית מעון, נהגו שמשכימין ומעריבין. בני טיבריא שעלו להישכר בבית מעון, נשכרין כבבית מעון. בני בית מעון שירדו להישכר בטיבריא, נשכרין כבטיבריא. אבל בעל הבית שעולה מטיבריא לשכור פועלין מבית מעון, יכול להתנות עימהם שיהו נשכרין לעבוד בטבריה כבני מעון. דיכיל מימר לון, כן סלקת במחשבתכון דלא הוינא משכח מיגר פועלין מטיבריא _{וכי עולה בדעתכם שלא מצאתי לשכור פועלים בטבריה}? אלא בגין דשמעית עליכון דאתון משכימין ומעריבין, בגין כן סלקית הכא. _{ואינו צריך להביא ראיה שכך הייתה כוונתו שברור שלכך כיוון}. מקום שאין מנהג מה דינו? יהודה בן בוני יהודה בן בוני ° רבי אמי רבי אמי ° ורב יהודה רב יהודה ° אמרו, תניי בית דין הוא, שתהא השכמה ^ז_גמשל פועלין _{שיוצאים לעבוד אחר הנץ}, והערבה משל בעל הבית _{שעובדים עד צאת הכוכבים}. ומאי טעמא? כדכתיב (תהילים קד כ - כג כח) תשת חשך ויהי לילה, הכפירים שואגים לטרף. תתן להם ילקוטון, תזרח השמש יאספון, יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב משמע שעובדים עד צאת הכוכבים. ערבי שבתות, בין השכמה בין הערבה משל בעל הבית שכיוון שהיום קצר צריכין להשכים. עד איכן חייבים לעבוד? עד כדי שיהיה להם זמן לחזור לביתם למלאות לו חבית מים, ולצלות לו דגה, ולהדליק לו נר

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

[ע"ב]

1 ז_א מיי' פ ט' מהל' שכירות הלכה א', טור ושו"ע חו"מ סי' של"א סעיף א', סמ"ג עשין פט :

2 ז_ב מיי' פ ט' מהל' שכירות הלכה א', טור ושו"ע חו"מ סי' של"א סעיף ב':

3 ז_ג טור ושו"ע חו"מ סי' של"א סעיף א':

-----------------------------------דף כח עריכה

ירושלמי מאיר בבא מציעא כח

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כח עמוד א] תנן, מעשה ב°רבי יוחנן בן מתיה רבי יוחנן בן מתיה, שאמר לבנו וכ”ו. על דעתיה ד°רבי יוחנן בן מתיה רבי יוחנן בן מתיה, אדם שהלך לקדש אשה ממקום אחר. צריך להתנות עמה ולומר לה על מנת דתעבדי כן וכן ותאכלי כן וכן?

ירושלמי בבא מציעא, פרק ז, הלכה ב עריכה

מתני’: אילו ^ז_דאוכלין מן התורה. העושה במחובר לקרקע בשעת גמר מלאכה. ובתלוש מן הקרקע עד שלא נגמרה מלאכתן, ובדבר שגידוליו מן הארץ. ואילו שאינן אוכלין. העושה במחובר לקרקע בשעה שאינה גמר מלאכה, ובתלוש מן הקרקע מאחר שנגמרה מלאכתן, או בדבר שאין גידוליו מן הארץ. ^ז_ההיה עושה בידו אבל לא ברגליו. ברגליו אבל לא בידיו. אפילו על כתיפו, הרי זה יאכל. °רבי יוסי בי רבי יהודה רבי יוסי בר יהודה אומר, אינו אוכל עד שיעשה בידיו וברגליו:

גמ’: אמר רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° כתיב (דברים כי תצא כג כה) כי תבוא בכרם רעך ואכלתה ענבים. וכי עלה על דעתך שיאכל עצים ואבנים? מה תלמוד לומר ענבים? אלא אזהרה לפועל שלא יקלף בתאנים _{לאכול רק את החלק הפנימי}, ^ז_ווימצוץ בענבים _{ויזרוק את הקליפה} היה עושה בידיו אבל לא ברגליו. תני, בידיו אוגר. ברגליו מקמץ. אפילו על כתיפו, טוען. °רבי יוסי בי רבי יהודה רבי יוסי בר יהודה אומר. אינו אוכל עד שיעשה בידיו ורגליו וגופו. יצא עושה בידיו, אבל לא ברגליו. ברגליו אבל לא בגופו. ד°רבי יוסי בי רבי יהודה רבי יוסי בר יהודה אומר כדייש. מה דייש עושה בידיו וברגליו ובכל גופו, אף פועל אינו אוכל עד יעשה בידיו וברגליו ובכל גופו _{אמר קרא לא תחסום שור בדישו ולא נאמר לא תדוש בחסימה, לאקושי חוסם לנחסם, ונחסם לחוסם. מה נחסם אוכל בתלוש, כך חוסם אוכל בתלוש}. _{ומה חוסם, אוכל במחובר, אף נחסם אוכל במחובר}. ומה דיש מיוחד ^ז_זדבר של גדולי קרקע ^ז_חולא נגמרה מלאכתו למעשר, ובשעת גמר מלאכה פועל אוכל בו. אף כל דבר שהוא גדולי קרקע, ולא נגמרה מלאכתו למעשר, פועל אוכל בו כשהוא בשעת גמר מלאכה. יצא החולב והמחבץ והמגבן שאינן גדולי קרקע. יצא היין משיקפה משירד לעוקה. ויצא הבודל בתמרים והמפריד בגרוגרות דבר שנגמרה מלאכתו _למעשר. מה דייש שלא בא לזיקת המעשרות. יצא הלש והמקטף והאופה, שבא לזיקת ^ז_טמעשרות:

ירושלמי בבא מציעא, פרק ז, הלכה ג עריכה

מתני’: ^ז_יהיה עושה בתאנים, לא יאכל בענבים. בענבים, לא יאכל בתאנים. ^ז_יאאבל מונע הוא את עצמו עד שהוא מגיע למקום היפות ואוכל

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כח עמוד ב] וכולן ^ז_יבלא אמרו, אלא בשעת גמר מלאכה. אבל ^ז_יגמפני השב אבידה לבעלים אמרו, הפועלין אוכלין בהליכתן מאומן לאומן, ובחזירתן מן הגת, וחמור כשתהא פורקת:

גמ’: אמר רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° כתיב (דברים כי תצא כג כה) כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך. וכי מה יש בכרם לאכל אלא ענבים. ללמדך היה עושה בענבים, לא יאכל בתאנים

ירושלמי בבא מציעא, פרק ז, הלכה ד עריכה

מתני’: ^ז_ידאוכל פועל קישות אפילו בדינר. וכותבת אפילו בדינר. °רבי אלעזר חסמא רבי אלעזר חסמא אומר, לא יאכל פועל יותר על שכרו. וחכמים ^ז_טומתירין, אבל ^ז_טזמלמדין את האדם שלא יהא רעבתן ויהא סותם הפתח בפניו _{שלא ירצו לשכור אותו לעבודה}. ^ז_יזקוצץ אדם על ידי עצמו _{שמקבל כסף על מנת שלא יאכל}, ועל ידי בנו ובתו הגדולים, ועל ידי עבדו ושפחתו הגדולים, ועל ידי אשתו, מפני שיש בהן דעת. אבל ^ז_יחאינו קוצץ לא על ידי בנו ובתו הקטנים, ולא על ידי עבדו ושפחתו הקטנים, מפני שאין בהן דעת:

גמ’: תני, (תוספתא בבא מציעא ח ח) אוכל פועל עד שלא יתחיל במלאכה אשכל אפי' בדינר. אמר רבי אלעזר בן אנטיגנס רבי אלעזר בן אנטיגנס ° בשם רבי אלעזר בי רבי ינאי רבי אלעזר בי רבי ינאי °. זאת אומרת, אוכל פועל יותר על שכרו. ואית דאמרין רבי יוחנן רבי יוחנן ° בשם רבי ינאי רבי ינאי °. זאת אומרת שיאכל פועל אשכול ראשון ואשכול אחרון אפילו שעוד לא התחיל במלאכה ואפילו לא נשאר עוד מלאכה לבעלים,

ירושלמי בבא מציעא, פרק ז, הלכה ה עריכה

מתני’: ^ז_יטהשוכר את הפועלין לעשות עמו בנטע רבעי שלו, הרי אילו לא יאכלו. אם לא הודיען, פודה ומאכילן. ^ז_כנתפרסו עיגוליו, נתפתחו חביותיו, הרי אילו לא יאכלו. ואם לא הודיען, מעשר ומאכילן:

גמ’: כל שאין כיוצא בו בא לזיקת המעשרות _{שעדיין לא נגמרה מלאכתו}, ואיסור אחר גרם לו שיתחייב מעשרות _{כגון מכר} שכרו סתם, פודה ומאכיל, מעשר ומאכיל. קצץ עמו הרי זה לא יאכל. וכל שכיוצא בו בא לזיקת המעשרות _{שכבר נגמרה מלאכתו} ואיסור אחר גרם לו שיהיה מותר _שעישר. שכרו סתם, אינו אוכל. קצץ עמו, הרי זה אוכל

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

4 ז_ד מיי' פ י"ב מהל' שכירות הלכה א', טור ושו"ע חו"מ סי' של"ז סעיף ב', סמ"ג עשין צא :

5 ז_ה מיי' פ י"ב מהל' שכירות הלכה ט', טור ושו"ע חו"מ סי' של"ז סעיף א', סמ"ג עשין צא :

6 ז_ו מיי' פ י"ב מהל' שכירות הלכה י', טור ושו"ע חו"מ סי' של"ז סעיף י"ג, סמ"ג עשין צא :

7 ז_ז מיי' פ י"ב מהל' שכירות הלכה ד', מיי' פ י"ב מהל' שכירות הלכה ה', טור ושו"ע חו"מ סי' של"ז סעיף ב', טור ושו"ע חו"מ סי' של"ז סעיף ג', סמ"ג עשין צא :

8 ז_ח מיי' פ י"ב מהל' שכירות הלכה ד', מיי' פ י"ב מהל' שכירות הלכה ה', טור ושו"ע חו"מ סי' של"ז סעיף ב', טור ושו"ע חו"מ סי' של"ז סעיף ג', סמ"ג עשין צא :

9 ז_ט מיי' פ י"ב מהל' שכירות הלכה ד', מיי' פ י"ב מהל' שכירות הלכה ה', טור ושו"ע חו"מ סי' של"ז סעיף ב', טור ושו"ע חו"מ סי' של"ז סעיף ג', סמ"ג עשין צא :

10 ז_י מיי' פ י"ב מהל' שכירות הלכה י', מיי' פ י"ב מהל' שכירות הלכה י"א, טור ושו"ע חו"מ סי' של"ז סעיף ט':

11 ז_יא מיי' פ י"ב מהל' שכירות הלכה י', מיי' פ י"ב מהל' שכירות הלכה י"א, טור ושו"ע חו"מ סי' של"ז סעיף ט':

[ע"ב]

12 ז_יב מיי' פ י"ב מהל' שכירות הלכה ב', טור ושו"ע חו"מ סי' של"ז סעיף י"א:

13 ז_יג מיי' פ י"ב מהל' שכירות הלכה ב', טור ושו"ע חו"מ סי' של"ז סעיף י"א:

14 ז_יד מיי' פ י"ב מהל' שכירות הלכה י"א, טור ושו"ע חו"מ סי' של"ז סעיף ז', סמ"ג עשין צא :

15 ז_טו מיי' פ י"ב מהל' שכירות הלכה י"א, טור ושו"ע חו"מ סי' של"ז סעיף ז', סמ"ג עשין צא :

16 ז_טז מיי' פ י"ב מהל' שכירות הלכה י"א, טור ושו"ע חו"מ סי' של"ז סעיף ז', סמ"ג עשין צא :

17 ז_יז מיי' פ י"ב מהל' שכירות הלכה י"ד, טור ושו"ע חו"מ סי' של"ז סעיף י"ז, סמ"ג עשין צא :

18 ז_יח מיי' פ י"ב מהל' שכירות הלכה י"ד, טור ושו"ע חו"מ סי' של"ז סעיף י"ז, סמ"ג עשין צא :

19 ז_יט מיי' פ י"ב מהל' שכירות הלכה ז':

20 ז_כ מיי' פ י"ב מהל' שכירות הלכה ה', טור ושו"ע חו"מ סי' של"ז סעיף ה', סמ"ג עשין צא :

-----------------------------------דף כט עריכה

ירושלמי מאיר בבא מציעא כט

ירושלמי בבא מציעא, פרק ז, הלכה ו עריכה

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כט עמוד א] מתני’: ^ז_כאשומרי פירות אוכלין מהילכות מדינה, אבל לא מן התורה. ארבעה ^ז_כבשומרין הן. שומר חנם והשואל, נושא שכר והשוכר. ^ז_כגשומר חנם נשבע על הכל. ^ז_כדוהשואל משלם את הכל. ^ז_כהונושא שכר ^ז_כווהשוכר נשבעין על השבורה ועל השבויה והמתה. ומשלמין את האבידה ואת הגניבה:

גמ’: תנן, שומרי פירות אוכלין מהילכות מדינה. רב הונא רב הונא ° אמר, בשומרי גנות ופרדסין היא מתניתין. ^ז_כזאבל בשומרי פירות, אוכלין מן התורה _{ששומר כעושה מלאכה}. שמואל שמואל (אמורא)° אמר בשומרי פירות היא מתניתא. אבל בשומרי גנות ופרדסין, אין אוכלין לא מהתורה ולא מהילכות מדינה. _{ששומר אינו כעושה מלאכה} תני דרב חייה רב חייה ° מסייע לרב הונא רב הונא ° ששומר כעושה מלאכה. דגבי פרה אדומה תני כתיב (במדבר חקת יט ז) וטמא הכהן עד הערב לרבות את השומרין שיהו ^ז_כחמטמאין בגדיו. מכאן ששומר כעושה מעשה

ירושלמי בבא מציעא, פרק ז, הלכה ז עריכה

מתני’: ^ז_כטזאב אחד, אינו אונס. ושני זאבין, אונס. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, בשעת משלחת זאבים, אף זאב אחד אונס. שני ^ז_לכלבים, אינן אונס. °ידוע הבבלי ידוע הבבלי אמר משום °רבי מאיר רבי מאיר. מרוח אחת, אינו אונס. משתי רוחות אונס. ^ז_לאהליסטין, הרי הן אונס. ^ז_לבוהארי והדוב והנמר והברדליס והנחש, הרי אילו אנסין. ^ז_לגאימתי? בזמן שבאו מאיליהן. אבל אם הוליכן למקום גדודי חיה וליסטין, אין אילו אנסין. ^ז_לדמתה כדרכה, הרי זה אונס. סגפה ומתה, אין זה אונס. ^ז_להעלת לראשי צוקין ונפלה, הרי זה אונס. ^ז_לוהעלה לראשי צוקין ונפלה, אינו אונס. ^ז_לזמתנה שומר חנם להיות פטור משבועה. והשואל להיות פטור מלשלם. ונושא שכר ^ז_לחוהשוכר להיות פטור משבועה ומלשלם. ^ז_לטוכל המתנה על מה שכתוב בתורה, תנייו בטל. ^ז_מוכל תנאי שהוא מעשה מתחלתו, תנייו בטל. וכל שאפשר לו לקיימו בסופו, והתנה עליו מתחילתו, תנייו קיים:

גמ’: תני כל המתנה על מה שכתוב בתורה, ^ז_מאבתנאי ממון תנאו קיים. תנאי שאינו של ממון, תנאו בטל. כיצד? אמר לאשה, הרי את מקודשת לי על מנת שאין ליך עלי שאר כסות ועונה. הרי זו מקודשת.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כט עמוד ב] שאם מתי לא תהא זקוקה לייבום, הרי זו מקודשת ותנאו בטל. זה הכלל שהיה °רבי יהודה בן תימא יהודה בן תימא אומר. ^ז_מבכל דבר שאי אפשר להתקיים והתנה עמה. לא נתכוון אלא להפליגה. בין שאמר בכתב בין שאמר בפה. כל המתקיים בפה, מתקיים בכתב. וכפר עותני בגליל, ואנטיפטרס ביהודה, את שבנתיים מטילין אותו לחומרו: _{כגון שהתנה שיצא מיהודה לגליל או מגליל ליהודה}

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

21 ז_כא מיי' פ י"ב מהל' שכירות הלכה ט', טור ושו"ע חו"מ סי' של"ז סעיף ו':

22 ז_כב מיי' פ א' מהל' שכירות הלכה א', מיי' פ א' מהל' שכירות הלכה ב', מיי' פ ד' מהל' שאלה הלכה א', טור ושו"ע חו"מ סי' רצ"א סעיף א', סמ"ג עשין פט :