שולחן ערוך חושן משפט שלז ג


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

העושה בתלוש לאחר שנגמרה מלאכתו למעשר כגון בודל (פי' שנדבקו זו בזו ומבדילן) בתמרים ובגרוגרות אינו אוכל שכל דבר שאין אחר חיוב מעשר חיוב אחר כגון תאנים וענבים לאחר שנתחייבו במעשר אינו אוכל ממנו ובדבר שיש בו חיוב אחר כגון חטים העומדים לעשות פת שחייבת בחלה אוכל עד שיגמור מלאכתו להתחייב בחלה ולאחר מכאן אינו יכול:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

בודל בתמרים כו':    פי' שנדבקו יחד כקציעות והוא בודל בהתמרים ומפרידן זה מזה שמיד אחר שנעשו קציעות נתחייב במעשר וכל המלאכה שעושה בהן אח"כ לאו דומיא דדישה הוא שעדיין לא נתחייב במעשר עד אחר המירוח:

וענבים:    היינו כשדעתו לאוכלן כמות שהן אבל כשבצרן לעשות מהן יין או זתים לעשות מהן שמן גמר חיובן אינו אלא לאחר שנעש' היין והשמן ועפ"ר:

חיטין העומדין לעשות מהן פת:    בפרישה כתבתי דדוקא בחטין אמרו כן דמסתמא עומד לפת ובפת מחויב בחלה משא"כ בשעורין וכוסמין ושיבולת שועל שמסתמא אינו עומד לפת אלא לעשות מהן משקה ולהאכילן לבהמתו או לעשות מהן תבשיל כשיגרסו השעורים וכנהוג אזי אסור לאכול מהן מיד אחר המירוח שמאז הוא גמר חיובן דהיינו מעשר ולא כע"ש שמשוה שעורין לחטין ע"ש. ואפשר שג"כ דעתו הוא דוקא כשהוא עומד לאפות בהן פת מ"מ לא הי' לו להשוותן ע"ש:

עד שיגמור מלאכתו להתחייב בחלה:    והיינו משעה שנתן מים על הקמח לערבן יחד וכדאיתא בי"ד סי' שכ"ז:


ט"ז

באר היטב

(ד) וענבים:    היינו כשדעתו לאוכלן כמות שהן אבל כשבצרן לעשות מהן יין או זיתים לעשות מהן שמן גמר חיובן אינו אלא לאחר שנעשה היין והשמן. שם.

(ה) חטים:    ודוקא בחטים אמרו כן דמסתמא עומד לפת שמחויב בחלה משא"כ בשעורים וכוסמין ושבולת שועל שסתמן אינן עומדין לפת אלא לעשות מהן משקין ולהאכילן לבהמתו או לעשות מהן תבשיל כשיגרסו השעורים וכנהוג אזי אסור לאכול מהן מיד אחר המירוח שאז הוא גמר חיובן למעשר. שם.

(ו) בחלה:    והיינו משעה שנתן מים על הקמח לערבן יחד וכמ"ש ביורה דעה סי' שכ"ז. שם.





פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על חושן משפט לחץ כאן



▲ חזור לראש