קטגוריה:יחזקאל לט יז

<< · מ"ג יחזקאל לט · יז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואתה בן אדם כה אמר אדני יהוה אמר לצפור כל כנף ולכל חית השדה הקבצו ובאו האספו מסביב על זבחי אשר אני זבח לכם זבח גדול על הרי ישראל ואכלתם בשר ושתיתם דם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאַתָּה בֶן אָדָם כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהֹוִה אֱמֹר לְצִפּוֹר כָּל כָּנָף וּלְכֹל חַיַּת הַשָּׂדֶה הִקָּבְצוּ וָבֹאוּ הֵאָסְפוּ מִסָּבִיב עַל זִבְחִי אֲשֶׁר אֲנִי זֹבֵחַ לָכֶם זֶבַח גָּדוֹל עַל הָרֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲכַלְתֶּם בָּשָׂר וּשְׁתִיתֶם דָּם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאַתָּ֨ה בֶן־אָדָ֜ם כֹּה־אָמַ֣ר ׀ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה אֱמֹר֩ לְצִפּ֨וֹר כׇּל־כָּנָ֜ף וּלְכֹ֣ל ׀ חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֗ה הִקָּבְצ֤וּ וָבֹ֙אוּ֙ הֵאָסְפ֣וּ מִסָּבִ֔יב עַל־זִבְחִ֗י אֲשֶׁ֨ר אֲנִ֜י זֹבֵ֤חַ לָכֶם֙ זֶ֣בַח גָּד֔וֹל עַ֖ל הָרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַאֲכַלְתֶּ֥ם בָּשָׂ֖ר וּשְׁתִ֥יתֶם דָּֽם׃

וְאַתְּ בַּר אָדָם כִּדְנַן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים אֱמַר לְעוֹפָא צִפַּר כָּל דִי פְרַח וּלְכָל חַיַת בָּרָא אִתְכְּנִישׁוּ וֶאֱתוֹ אִתְקְרָבוּ מִסְחוֹר סְחוֹר עַל דִי קְטִילֵי דִי אֲנָא קָטֵיל לְכוֹן קְטוֹל סַגִי עַל טוּרֵי יִשְׂרָאֵל וְתֵיכְלוּן בִּסְרָא וְתִשְׁתּוּן דְמָא:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואתה בן אדם". הודיע למה בסוף שבעה חדשים לא ימצאו עוד הרוגים שיש עליהם בשר, כי ה' הכין החיות והעופות שיאכלו את בשרם, וז"ש "אמור לצפור כל כנף, הקבצו" המפוזרות יתקבצו ביחד, ואחר שיהיו מקובצים "יתאספו" לבא ביחד אל מקום ההרוגים, כי זה ההבדל בין קבץ ובין אסף כמ"ש (בישעיה י"א) "על זבחי אשר אני זבח לכם". שהוא "זבח גדול",

• א) ממהות המאכלים, "בשר ודם",