ביאור:משלי יב טו
משלי יב טו: "דֶּרֶךְ אֱוִיל יָשָׁר בְּעֵינָיו, וְשֹׁמֵעַ לְעֵצָה חָכָם."
תרגום מצודות: דרך אויל ישר בעיניו - כי מחזיק עצמו לחכם; אבל לא כן הוא, כי השומע לעצת זולתו לחכם יחשב.
תרגום ויקיטקסט: הדרך שהאויל הולך בה נראית בעיניו מישורית וללא מכשולים, ולכן הוא מתעלם מעצתם של אחרים; אולם מי ששומע לעצה של אחרים, נעשה חכם יותר ויודע לזהות ולהיזהר ממכשולים בדרכו.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי יב טו.
דקויות
עריכההפסוק מלמד שחשוב לקבל עצות מהזולת:
בעיני- = מנקודת מבט אישית-סובייקטיבית; אדם אויל (= שטחי) מסתפק בנקודת המבט האישית שלו, וכל דרכיו (= מעשיו ומנהגיו) נראים בעיניו טובים וישרים (= מישוריים, ללא מכשולים).
אך אדם חכם (= היודע ללמוד מאחרים) יודע שנקודת המבט שלו היא חלקית בלבד, ומעוניין לראות את המציאות גם מנקודות מבט אחרות, ולכן שומע לעצה.
הקבלות
עריכהבפסוק שלנו נאמר שרק האויל - דרכו ישר בעיניו, אולם בפרק כא נאמר ש(משלי כא ב): "כָּל דֶּרֶךְ אִישׁ יָשָׁר בְּעֵינָיו, וְתֹכֵן לִבּוֹת ה'"*.
ייתכן שהפסוק שלנו עוסק בעניינים חומריים, שבהם אוילים טועים וחכמים מבקשים עצות; והפסוק בפרק כא עוסק בענייני עבודת ה', שבהם גם חכמים עלולים לטעות ולחשוב שדרכם היא ישרה ואין להם צורך בעצות.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/12-15