פתיחת התפריט הראשי

ביאור:משלי שלמה ומשלי חכמים אחרים

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



ספר משלי משלב בין חכמתו של שלמה המלך לבין חכמתם של חכמים אחרים. כך ניתן ללמוד מהכותרות המופיעות בספר:

  • בפתיחת הספר (משלי א א): "מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל"; מכאן ועד סוף פרק ט נמצאים משלים ארוכים של שלמה, שכל אחד מהם כולל כמה פסוקים.
  • בתחילת פרק י (משלי י א): "מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה..."; מכאן ועד אמצע פרק כב נמצאים משלים קצרים של שלמה, שכל אחד מהם כולל פסוק אחד.
  • בהמשך (משלי כב יז): "הַט אָזְנְךָ וּשְׁמַע דִּבְרֵי חֲכָמִים...": עליך להאזין ולהבין את דבריהם של חכמים אחרים ( פירוט ). מסתבר שבהמשך באים כמה משלים של חכמים אחרים, כפי שניתן ללמוד מהפסוק הבא:
  • שני פרקים מאוחר יותר (משלי כד כג): "גַּם אֵלֶּה לַחֲכָמִים...": "עד הנה הם משלי שלמה, ומכאן עד סוף הפרק הוא מלוקט מדברי חכמים אחרים" ( מלבי"ם , ודומה לזה הגר"א) . המילה גם משמעה בנוסף לקובץ של משלי חכמים אחרים שנזכר לפני כן - אולי הכוונה למשלים שבסוף פרק כב.
  • בתחילת הפרק הבא (משלי כה א): "גַּם אֵלֶּה מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה, אֲשֶׁר הֶעְתִּיקוּ אַנְשֵׁי חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה": המילה גם משמעה בנוסף לשני הקבצים של משלי שלמה שהופיעו בתחילת הספר; אחרי משליהם של החכמים האחרים, חוזרים לקובץ של משלי שלמה מכאן עד סוף פרק כט, והפעם אלו משלים שהתגלו והוכנסו לספר רק בתקופה מאוחרת יותר, בימי חזקיהו מלך יהודה.
  • בתחילת פרק ל (משלי ל א): "דִּבְרֵי אָגוּר בִּן יָקֶה הַמַּשָּׂא, נְאֻם הַגֶּבֶר לְאִיתִיאֵל לְאִיתִיאֵל וְאֻכָל": "בסימן זה העתיקו אנשי חזקיה דברי חכם אחד שהיה שמו אגור בן יקה... שהשיב דברים לחכמים ששאלו ממנו דברים, פעם אחת השיב לחכם ששמו איתיאל ופעם השיב לאיתיאל ואוכל, ששני החכמים איתיאל ואוכל שאלו ממנו והשיב להם" (מלבי"ם) , "אנשי כנסת הגדולה סידרו בכל ספר כל מה שנעשה ברוח הקודש בעניינו... ופרשה זו חיבר אגור בן יקה, שכך שמו ושם אביו, ברוח הקודש..." (הגאון מווילנה) ; ( פירוט ).
  • ובתחילת פרק לא (משלי לא א): "דִּבְרֵי לְמוּאֵל מֶלֶךְ מַשָּׂא, אשר יִסְּרַתּוּ אִמּוֹ": למואל הוא שמו של מלך משא, מלך של שבט משא שהוא אחד משבטי ישמעאל הנזכר ב בראשית כה יד(מלבי"ם) , אם כך מדובר בחכם שאינו מעם ישראל, ובכל זאת החליטו אנשי חזקיה להכניס את דברי החכמה של אמו לספר משלי.

האיסוף של דברי חכמים רבים בספר אחד מתאים לאחת ממטרותיו של ספר משלי, שהיא לעזור לתלמיד להבין את דבריהם של חכמים רבים:

מקורות ופירושים נוספיםעריכה

הט אזנך ושמע דברי חכמיםעריכה

פירושנו על משלי כב יז: "הט אזנך ושמע דברי חכמים, ולבך תשית לדעתי" נובע מקטע בתלמוד המתייחס לתנא רבי מאיר, שלמד תורה מרבו שחזר בשאלה. באופן דומה פירש רש"י על הפסוק (ראו גם חכמות חיצוניות למי שבוטח בה' ).

אגור, איתיאל, אוכל, למואלעריכה

1. פירושנו על החכמים אגור בן יקה, איתיאל, אוכל ולמואל מלך משא מסתמך על מלבי"ם, ודומה לזה פירש הגאון מווילנה.

2. אולם, לפי חז"ל ומפרשים אחרים, כל הכינויים הללו הם כינויים של שלמה המלך, המייצגים צדדים שונים באישיות שלו (ראו דברי אגור בן יקה ).

תגובותעריכה

מאת: אלכס

אם אני לא טועה לפחות אחד המפרשים טוענים ששמות אלו הם עוד שמות של שלמה, כאשר לכל אחד יש הסבר, אני אבדוק את זה בלי נדר ואאוסיף את תגובתי ב"נ.

מאת: צחור
תגובה לאלכס וארנון. אם כתוב ששלמה אמר 3000 משל זה לא אומר שזה כתוב במשלי (מה גם שייתכן שיש שם יותר מ3000 משל) וגם אם לא, זה לא מחייב שהוא המציא אותם.
מה הבעיה הגדולה לומר שלא הוא המציא את המשלים?
נ"ב, אם זה מעניין מישהו אז אדם נוסף שכתב ספר משלים הוא בן-סירא שסיפרו מומלץ ביותר למעמיקים.
מאת:
מאת: אלכס
דברי אגור בן יקה : דברי שלמה, שאגר את הבינה והקיאה, כך פירשוהו חכמים (שמות רבה ו א)
כך גם פירש רש"י והמצודת דוד
דברי למואל :
רש"י : דברי שלמה המלך שאמר למו הקב"ה, כלומר : בשביל שהעוה כנגד הקב"ה. למואל - לאל, כמו באיוב מ ד : למו פי, דברים לשמו של הקב"ה, שאמר המלך.
מצודת דוד: דוצה לומר אלה דברי המלך אשר הוא אל ה' ומשיחו.
מצודת ציון: למואל - המילה ההיא מורכבת משנים, למו אל רצה לומר אל ה', כמו באיוב כט כא וידמו למו עצתי.

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-04-06.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mjly/axrim