הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: חכם לב

יש אנשים, שהדברים שהם לומדים נשארים עבורם בגדר ידע תיאורטי בלבד; ויש אנשים שמפנימים את הדברים שהם לומדים עד שהם הופכים לחלק מאישיותם. אנשים מהסוג השני נקראים, בלשון המקרא, חכמי לב:

מכאן, חכם לב הוא היודע ללמוד ולהפנים את הדברים שהוא לומד, עד שהם משתלבים במחשבותיו.

  • הביטוי נזכר לראשונה בפרשת בניית המשכן: שמות לא ו: "... "ובלב כל חכם לב נתתי חכמה ועשו את כל אשר צויתך" ", וכן שמות לה י, שמות לו א-ח; המשכן הוא לא רק מבנה חיצוני, הוא מסמל את נוכחות ה' בלב עם ישראל, ולכן גם האנשים העוסקים בבניינו חייבים להיות חכמי לב.
  • החכם בספר משלי מלמד את תלמידו להפנים את דברי החכמה, כי רק כך יוכל להינצל מפיתויים (
משלי ב י: " "
כי תבוא חכמה בלבך, ודעת לנפשך ינעם; מזמה תשמר עליך, תבונה תנצרכה... "
"   (ראו סיבות לקרוא לתבונה ).
  • משלי י ח: "חכם לב יקח מצות, ואויל שפתים ילבט"- הפסוק מנגיד בין החכם, הלוקח את המצוות אל ליבו ומפנים את משמעותן, לביןהאויל, המקיים את המצוות באופן שטחי בלבד, בעקימת שפתיים ( פירוט ).

פירושים נוספים עריכה

על-פי הנצי"ב מוולוז'ין, הביטוי "חכם לב" מציין אדם שיש לו אינטואיציה -אדם שהלב שלו מרגיש ויודע את התשובה הנכונה גם מבלי שלמד; ראו הצדק והאנושיות במשפט / משה הרשקוביץ -> מכללת שערי משפט .

פסוקים נוספים עריכה

  • (משלי יא כט): "עוֹכֵר בֵּיתוֹ יִנְחַל רוּחַ, וְעֶבֶד אֱוִיל לַחֲכַם לֵב"( פירוט )
  • (משלי טז כא): "לַחֲכַם לֵב יִקָּרֵא נָבוֹן, וּמֶתֶק שְׂפָתַיִם יֹסִיף לֶקַח"( פירוט )
  • (משלי כג טו): "בְּנִי! אִם חָכַם לִבֶּךָ, יִשְׂמַח לִבִּי גַם אָנִי"
  • איוב ט ד: " "חכם לבב" "ואמיץ כח, מי הקשה אליו וישלם" "

מקורות עריכה

על-פי מאמר של שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-10-25.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/xkmlv