פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: אהב חכמה

לפי ספר משלי, צריך לא רק לדעת חכמה אלא גם לאהוב חכמה:

  • (משלי ד ו): "אַל תַּעַזְבֶהָ וְתִשְׁמְרֶךָּ, אֱהָבֶהָ וְתִצְּרֶךָּ"
  • משלי ח יז: "אֲנִי [אֹהֲבַי]ה אֵהָב, וּמְשַׁחֲרַי יִמְצָאֻנְנִי" ( פירוט )
  • (משלי ח כא): "לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ, וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא"- החכמה היא המדברת בפרק זה;
  • (משלי יב א): "אֹהֵב מוּסָר אֹהֵב דָּעַת, וְשֹׂנֵא תוֹכַחַת בָּעַר"
  • (משלי כט ג): "אִישׁ אֹהֵב חָכְמָה יְשַׂמַּח אָבִיו, וְרֹעֶה זוֹנוֹת יְאַבֶּד הוֹן"( פירוט )

למושג אהבה בתנ"ך ישנן שתי משמעויות שונות ( פירוט ): א. רצון לקבל ולהתקרב,  ב. מחוייבות לתת ולהיטיב.

גם למושג חכמה בתנ"ך ישנן שתי משמעויות שונות ( פירוט ):  א. כישרון ללמוד,  ב. כישרון ללמד.

לפי זה ניתן לפרש את המושג אהבת חכמה בשתי דרכים:

  • א. רצון עז להתקרב לחכמה, ללמוד ולהבין אותה;
  • ב. מחוייבות עזה להיטיב עם החכמה, ללמד ולפרסם אותה.

המושג אהבת חכמה קיים גם ביוונית: אהבה =פיל, חכמה =סופיה, אהבת חכמה = פילוסופיה . המושג מבטא ענוה: האדם אינו יכול להגיד שהגיע למעלתו של "חכם" אלא רק שהוא "פילוסוף", אוהב חכמה, שואף להיות חכם.

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-07-17.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/ahvxkm