המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תרתי בלבי למשוך ביין את בשרי ולבי נהג בחכמה ולאחז בסכלות עד אשר אראה אי זה טוב לבני האדם אשר יעשו תחת השמים מספר ימי חייהם
"תרתי בלבי" - חזרתי לתור בלבי להחזיק בכולן במשתה בחכמה ובסכלות ולמשוך ולעדן במשתה היין את בשרי כל סעודת עונג קרויה על שם היין
"ולבי נוהג בחכמה" - אף אם בשרי נמשך ביין לבי מתגלגל בחכמה להחזיק בתורה
"ולאחוז בסכלות" - בדברים הדומים לי לסכלות שאמרתי עליהם (משלי לא) ואיתיאל ואוכל וכגון לבישת שעטנז וכלאי הכרם שהשטן משיב עליהם ואומות העולם משיבין עליהם וכן הוא אומר (להלן ז) טוב אשר תאחוז בזה וגם על שאול שנדמה בעיניו סכלות להרוג מאיש ועד אשה מעולל ועד יונק והיא מצות המקום וקורא אותה סכלות
למשוך ביין,להתענג ולשמח עצמי ביין, דוגמת 'ויין ישמח לבב אנוש'.
ולבי נוהג בחכמה, שאין בה עומק שהיא צריכה לעולם, וכן ולאחוז בסכלות כופל לשונו, אבל כי ברוב חכמה שלמעלה היא חכמה עמוקה, שאין בני אדם צריכים לה ואין רגילים בה.
עד אשר אראה, שאיני יודע על איזה דבר לסמוך ללכת בו.
(ג) תרתי - כאשר ראיתי שהחכמה לבדה תוליד כאב והשחוק לבדו לא יועיל חפשתי דרך לחבר בין שניהם ומשכתי בשרי ביין כדי שאשמח ועניין בשרי גופי ולבי נוהג בחכמה לבי תמורתשכלי ונשמתי, ונוהג פועל יוצא והפעול חסר וענינו ולבי נוהג דבריו בחכמה ויאחז מעט מהסכלות שהוא תאות זה העולם וכל זה עד שיורה אי זה דרך הטוב: