(קהלת א יז): "וָאֶתְּנָה לִבִּי לָדַעַת חָכְמָה וְדַעַת, הוֹלֵלוֹת וְשִׂכְלוּת;  יָדַעְתִּי שֶׁגַּם זֶה הוּא רַעְיוֹן רוּחַ"

- ואז נתתי (הקדשתי) את ליבי (מחשבתי) לדעת בו-זמנית גם חכמה ודעת, וגם הוללות (שטות) וסיכלות (טיפשות), כדי לבדוק אם אפשר לשלב את כולן יחד;   אבל ידעתי שגם זה הוא חסר-תועלת כמו להיות רועה של רוח -

המילה הוללות מופיעה בספר קהלת 4 פעמים בהקבלה ל סכלות, ופעם אחת בהקבלה ל רע. היא דומה לפועל התהולל, שפירושו שיגעון,  (שמואל א כא יד): "וַיְשַׁנּוֹ אֶת טַעְמוֹ בְּעֵינֵיהֶם, וַיִּתְהֹלֵל בְּיָדָם...". לכן פירשו שעניינה "לשון ערבוב, כמו" (ישעיהו א כב): "סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּיִם"( רש"י ) . והכוונה לערבוב הדעת - טירוף ושיגעון. וכן בתרגומים אנגליים : "madness and folly". ובאופן מתון יותר הוא מתייחס לאנשים המתנהגים כמשוגעים, כמו הרוקדים ומקפצים ברחובות, (נחום ב ה): "בַּחוּצוֹת יִתְהוֹלְלוּ הָרֶכֶב יִשְׁתַּקְשְׁקוּן בָּרְחֹבוֹת, מַרְאֵיהֶן כַּלַּפִּידִם כַּבְּרָקִים יְרוֹצֵצוּ"; בלשון ימינו "משתוללים".

הביטוי מקביל אל רעות רוח בפסוק יד, ועניינו כמו שם - פעולה חסרת-תועלת כמו רעייה של רוחות.

קהלת ניסה בו-זמנית גם לעסוק בחכמה וגם "להשתולל" ולהשתטות;  אבל הגיע למסקנה שזה חסר-תועלת, כי אלה שני כוחות מנוגדים שאי אפשר לשלבם - החכמה גורמת לאדם להיות רציני וכעוס, ולא מאפשרת לו להשתולל (ראו בפסוק הבא). 

מלכים ב ט כ: "וַיַּגֵּד הַצֹּפֶה לֵאמֹר בָּא עַד אֲלֵיהֶם וְלֹא שָׁב וְהַמִּנְהָג כְּמִנְהַג יֵהוּא בֶן נִמְשִׁי כִּי בְשִׁגָּעוֹן יִנְהָג"

-- DAIAN SHEM, 2020-10-09 11:46:19

מלכים ב ט יא:

"וְיֵהוּא יָצָא אֶל עַבְדֵי אֲדֹנָיו וַיֹּאמֶר לוֹ הֲשָׁלוֹם מַדּוּעַ בָּא הַמְשֻׁגָּע הַזֶּה....... אֵלֶיךָ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת הָאִישׁ וְאֶת שִׂיחוֹ"

מלכים ב ט כ: "וַיַּגֵּד הַצֹּפֶה לֵאמֹר בָּא עַד אֲלֵיהֶם וְלֹא שָׁב וְהַמִּנְהָג כְּמִנְהַג יֵהוּא בֶן נִמְשִׁי כִּי בְשִׁגָּעוֹן יִנְהָג".............................

ספר מלכים ב פרק ט כתוב:

א וֶאֱלִישָׁע הַנָּבִיא קָרָא לְאַחַד מִבְּנֵי הַנְּבִיאִים וַיֹּאמֶר לוֹ חֲגֹר מָתְנֶיךָ וְקַח פַּךְ הַשֶּׁמֶן הַזֶּה בְּיָדֶךָ וְלֵךְ רָמֹת גִּלְעָד.

ב וּבָאתָ-שָּׁמָּה וּרְאֵה-שָׁם יֵהוּא בֶן-יְהוֹשָׁפָט בֶּן-נִמְשִׁי וּבָאתָ וַהֲקֵמֹתוֹ מִתּוֹךְ אֶחָיו וְהֵבֵיאתָ אֹתוֹ חֶדֶר בְּחָדֶר.

ג וְלָקַחְתָּ פַךְ-הַשֶּׁמֶן וְיָצַקְתָּ עַל-רֹאשׁוֹ וְאָמַרְתָּ כֹּה-אָמַר יְהוָה מְשַׁחְתִּיךָ לְמֶלֶךְ אֶל-יִשְׂרָאֵל וּפָתַחְתָּ הַדֶּלֶת וְנַסְתָּה וְלֹא תְחַכֶּה.

ד וַיֵּלֶךְ הַנַּעַר הַנַּעַר הַנָּבִיא רָמֹת גִּלְעָד.

ה וַיָּבֹא וְהִנֵּה שָׂרֵי הַחַיִל יֹשְׁבִים וַיֹּאמֶר דָּבָר לִי אֵלֶיךָ הַשָּׂר וַיֹּאמֶר יֵהוּא אֶל-מִי מִכֻּלָּנוּ וַיֹּאמֶר אֵלֶיךָ הַשָּׂר.

ו וַיָּקָם וַיָּבֹא הַבַּיְתָה וַיִּצֹק הַשֶּׁמֶן אֶל-רֹאשׁוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מְשַׁחְתִּיךָ לְמֶלֶךְ אֶל-עַם יְהוָה אֶל-יִשְׂרָאֵל.

ז וְהִכִּיתָה אֶת-בֵּית אַחְאָב אֲדֹנֶיךָ וְנִקַּמְתִּי דְּמֵי עֲבָדַי הַנְּבִיאִים וּדְמֵי כָּל-עַבְדֵי יְהוָה מִיַּד אִיזָבֶל.

ח וְאָבַד כָּל-בֵּית אַחְאָב וְהִכְרַתִּי לְאַחְאָב מַשְׁתִּין בְּקִיר וְעָצוּר וְעָזוּב בְּיִשְׂרָאֵל.

ט וְנָתַתִּי אֶת-בֵּית אַחְאָב כְּבֵית יָרָבְעָם בֶּן-נְבָט וּכְבֵית בַּעְשָׁא בֶן-אֲחִיָּה.

י וְאֶת-אִיזֶבֶל יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים בְּחֵלֶק יִזְרְעֶאל וְאֵין קֹבֵר וַיִּפְתַּח הַדֶּלֶת וַיָּנֹס.

יא וְיֵהוּא יָצָא אֶל-עַבְדֵי אֲדֹנָיו וַיֹּאמֶר לוֹ הֲשָׁלוֹם מַדּוּעַ בָּא-הַמְשֻׁגָּע הַזֶּה אֵלֶיךָ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת-הָאִישׁ וְאֶת-שִׂיחוֹ.

יב וַיֹּאמְרוּ שֶׁקֶר הַגֶּד-נָא לָנוּ וַיֹּאמֶר כָּזֹאת וְכָזֹאת אָמַר אֵלַי לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה מְשַׁחְתִּיךָ לְמֶלֶךְ אֶל-יִשְׂרָאֵל.

יג וַיְמַהֲרוּ וַיִּקְחוּ אִישׁ בִּגְדוֹ וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו אֶל-גֶּרֶם הַמַּעֲלוֹת וַיִּתְקְעוּ בַּשּׁוֹפָר וַיֹּאמְרוּ מָלַךְ יֵהוּא.

יד וַיִּתְקַשֵּׁר יֵהוּא בֶּן-יְהוֹשָׁפָט בֶּן-נִמְשִׁי אֶל-יוֹרָם וְיוֹרָם הָיָה שֹׁמֵר בְּרָמֹת גִּלְעָד הוּא וְכָל-יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי חֲזָאֵל מֶלֶךְ-אֲרָם.

טו וַיָּשָׁב יְהוֹרָם הַמֶּלֶךְ לְהִתְרַפֵּא בְיִזְרְעֶאל מִן-הַמַּכִּים אֲשֶׁר יַכֻּהוּ אֲרַמִּים בְּהִלָּחֲמוֹ אֶת-חֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם וַיֹּאמֶר יֵהוּא אִם-יֵשׁ נַפְשְׁכֶם אַל-יֵצֵא פָלִיט מִן-הָעִיר לָלֶכֶת לגיד (לְהַגִּיד) בְּיִזְרְעֶאל.

טז וַיִּרְכַּב יֵהוּא וַיֵּלֶךְ יִזְרְעֶאלָה כִּי יוֹרָם שֹׁכֵב שָׁמָּה וַאֲחַזְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה יָרַד לִרְאוֹת אֶת-יוֹרָם.

יז וְהַצֹּפֶה עֹמֵד עַל-הַמִּגְדָּל בְּיִזְרְעֶאל וַיַּרְא אֶת-שִׁפְעַת יֵהוּא בְּבֹאוֹ וַיֹּאמֶר שִׁפְעַת אֲנִי רֹאֶה וַיֹּאמֶר יְהוֹרָם קַח רַכָּב וּשְׁלַח לִקְרָאתָם וְיֹאמַר הֲשָׁלוֹם.

יח וַיֵּלֶךְ רֹכֵב הַסּוּס לִקְרָאתוֹ וַיֹּאמֶר כֹּה-אָמַר הַמֶּלֶךְ הֲשָׁלוֹם וַיֹּאמֶר יֵהוּא מַה-לְּךָ וּלְשָׁלוֹם סֹב אֶל-אַחֲרָי וַיַּגֵּד הַצֹּפֶה לֵאמֹר בָּא-הַמַּלְאָךְ עַד-הֵם וְלֹא-שָׁב.

יט וַיִּשְׁלַח רֹכֵב סוּס שֵׁנִי וַיָּבֹא אֲלֵהֶם וַיֹּאמֶר כֹּה-אָמַר הַמֶּלֶךְ שָׁלוֹם וַיֹּאמֶר יֵהוּא מַה-לְּךָ וּלְשָׁלוֹם סֹב אֶל-אַחֲרָי.

כ וַיַגֵּד הַצֹּפֶה לֵאמֹר בָּא עַד-אֲלֵיהֶם וְלֹא-שָׁב וְהַמִּנְהָג כְּמִנְהַג יֵהוּא בֶן-נִמְשִׁי כִּי בְשִׁגָּעוֹן יִנְהָג.

כא וַיֹּאמֶר יְהוֹרָם אֱסֹר וַיֶּאְסֹר רִכְבּוֹ וַיֵּצֵא יְהוֹרָם מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל וַאֲחַזְיָהוּ מֶלֶךְ-יְהוּדָה אִישׁ בְּרִכְבּוֹ וַיֵּצְאוּ לִקְרַאת יֵהוּא וַיִּמְצָאֻהוּ בְּחֶלְקַת נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי.

כב וַיְהִי כִּרְאוֹת יְהוֹרָם אֶת-יֵהוּא וַיֹּאמֶר הֲשָׁלוֹם יֵהוּא וַיֹּאמֶר מָה הַשָּׁלוֹם עַד-זְנוּנֵי אִיזֶבֶל אִמְּךָ וּכְשָׁפֶיהָ הָרַבִּים.

כג וַיַּהֲפֹךְ יְהוֹרָם יָדָיו וַיָּנֹס וַיֹּאמֶר אֶל-אֲחַזְיָהוּ מִרְמָה אֲחַזְיָה.

כד וְיֵהוּא מִלֵּא יָדוֹ בַקֶּשֶׁת וַיַּךְ אֶת-יְהוֹרָם בֵּין זְרֹעָיו וַיֵּצֵא הַחֵצִי מִלִּבּוֹ וַיִּכְרַע בְּרִכְבּוֹ.

כה וַיֹּאמֶר אֶל-בִּדְקַר שָׁלִשֹׁה שָׂא הַשְׁלִכֵהוּ בְּחֶלְקַת שְׂדֵה נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי כִּי-זְכֹר אֲנִי וָאַתָּה אֵת רֹכְבִים צְמָדִים אַחֲרֵי אַחְאָב אָבִיו וַיהוָה נָשָׂא עָלָיו אֶת-הַמַּשָּׂא הַזֶּה.

כו אִם-לֹא אֶת-דְּמֵי נָבוֹת וְאֶת-דְּמֵי בָנָיו רָאִיתִי אֶמֶשׁ נְאֻם-יְהוָה וְשִׁלַּמְתִּי לְךָ בַּחֶלְקָה הַזֹּאת נְאֻם-יְהוָה וְעַתָּה שָׂא הַשְׁלִכֵהוּ בַּחֶלְקָה כִּדְבַר יְהוָה.

כז וַאֲחַזְיָה מֶלֶךְ-יְהוּדָה רָאָה וַיָּנָס דֶּרֶךְ בֵּית הַגָּן וַיִּרְדֹּף אַחֲרָיו יֵהוּא וַיֹּאמֶר גַּם-אֹתוֹ הַכֻּהוּ אֶל-הַמֶּרְכָּבָה בְּמַעֲלֵה-גוּר אֲשֶׁר אֶת-יִבְלְעָם וַיָּנָס מְגִדּוֹ וַיָּמָת שָׁם.

כח וַיַּרְכִּבוּ אֹתוֹ עֲבָדָיו יְרוּשָׁלְָמָה וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִקְבֻרָתוֹ עִם-אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד.

כט וּבִשְׁנַת אַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְיוֹרָם בֶּן-אַחְאָב מָלַךְ אֲחַזְיָה עַל-יְהוּדָה.

ל וַיָּבוֹא יֵהוּא יִזְרְעֶאלָה וְאִיזֶבֶל שָׁמְעָה וַתָּשֶׂם בַּפּוּךְ עֵינֶיהָ וַתֵּיטֶב אֶת-רֹאשָׁהּ וַתַּשְׁקֵף בְּעַד הַחַלּוֹן.

לא וְיֵהוּא בָּא בַשָּׁעַר וַתֹּאמֶר הֲשָׁלוֹם זִמְרִי הֹרֵג אֲדֹנָיו.

לב וַיִּשָּׂא פָנָיו אֶל-הַחַלּוֹן וַיֹּאמֶר מִי אִתִּי מִי וַיַּשְׁקִיפוּ אֵלָיו שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה סָרִיסִים.

לג וַיֹּאמֶר שמטהו (שִׁמְטוּהָ) וַיִּשְׁמְטוּהָ וַיִּז מִדָּמָהּ אֶל-הַקִּיר וְאֶל-הַסּוּסִים וַיִּרְמְסֶנָּה.

לד וַיָּבֹא וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיֹּאמֶר פִּקְדוּ-נָא אֶת-הָאֲרוּרָה הַזֹּאת וְקִבְרוּהָ כִּי בַת-מֶלֶךְ הִיא.

לה וַיֵּלְכוּ לְקָבְרָהּ וְלֹא-מָצְאוּ בָהּ כִּי אִם-הַגֻּלְגֹּלֶת וְהָרַגְלַיִם וְכַפּוֹת הַיָּדָיִם.

לו וַיָּשֻׁבוּ וַיַּגִּידוּ לוֹ וַיֹּאמֶר דְּבַר-יְהוָה הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד-עַבְדּוֹ אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי לֵאמֹר בְּחֵלֶק יִזְרְעֶאל יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים אֶת-בְּשַׂר אִיזָבֶל.

לז והית (וְהָיְתָה) נִבְלַת אִיזֶבֶל כְּדֹמֶן עַל-פְּנֵי הַשָּׂדֶה בְּחֵלֶק יִזְרְעֶאל אֲשֶׁר לֹא-יֹאמְרוּ זֹאת אִיזָבֶל

-- DAIAN SHEM, 2020-10-09 11:56:18

ירמיהו כט כו:

"יהוה נְתָנְךָ כֹהֵן תַּחַת יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן לִהְיוֹת פְּקִדִים בֵּית יהוה לְכָל אִישׁ ***מְשֻׁגָּע וּמִתְנַבֵּא*** וְנָתַתָּה אֹתוֹ אֶל הַמַּהְפֶּכֶת וְאֶל הַצִּינֹק"

תהלים צ יב: "לִמְנוֹת יָמֵינוּ כֵּן הוֹדַע וְנָבִא לְבַב חָכְמָה" -------------------- מְשֻׁגָּע וּמִתְנַבֵּא --- וְנָבִא לְבַב חָכְמָה

-- DAIAN SHEM, 2020-10-09 12:07:03