ביאור:דברי הימים ב כד
קיצור דרך: a25b24
בראשית
שמות
ויקרא
במדבר
דברים -
יהושע
שופטים
שמואל
מלכים
ישעיהו
ירמיהו
יחזקאל
תרי עשר -
תהלים
משלי
איוב
חמש מגילות
דניאל
עו"נ
דה"י
דברי הימים א: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט
דברי הימים ב: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו
(מהדורות נוספות של דברי הימים ב כד)
מקביל למלכים ב יב |
א
בֶּן שֶׁבַע שָׁנִים יֹאָשׁ בְּמָלְכוֹ, וְאַרְבָּעִים שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלָ͏ִם, וְשֵׁם אִמּוֹ צִבְיָה מִבְּאֵר שָׁבַע.
ב
וַיַּעַשׂ יוֹאָשׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה, כָּל יְמֵי יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן.
ג
וַיִּשָּׂא לוֹ ליהואש יְהוֹיָדָע נָשִׁים שְׁתָּיִם, וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת.
ד
וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן, הָיָה עִם לֵב יוֹאָשׁ לְחַדֵּשׁ אֶת בֵּית יְהוָה.
ה
וַיִּקְבֹּץ אֶת הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וַיֹּאמֶר לָהֶם: "צְאוּ לְעָרֵי יְהוּדָה וְקִבְצוּ מִכָּל יִשְׂרָאֵל כֶּסֶף לְחַזֵּק אֶת בֵּית אֱלֹהֵיכֶם מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה את הכסף שבני ישראל צריכים לתת כל שנה, מחצית השקל, וְאַתֶּם תְּמַהֲרוּ לַדָּבָר", וְלֹא מִהֲרוּ הַלְוִיִּם.
ו
וַיִּקְרָא הַמֶּלֶךְ לִיהוֹיָדָע הָרֹאשׁ כהן בכיר (ר' פירוש על ביאור:דה"א כז, ה) וַיֹּאמֶר לוֹ: "מַדּוּעַ לֹא דָרַשְׁתָּ עַל הַלְוִיִּם לְהָבִיא מִיהוּדָה וּמִירוּשָׁלַ͏ִם אֶת מַשְׂאַת מֹשֶׁה את התרומות שציוה משה רבינו להביא למשכן עֶבֶד יְהוָה וְהַקָּהָל לְיִשְׂרָאֵל ואת מה שנהגו לתת ישראל לְאֹהֶל הָעֵדוּת".
ז
כִּי עֲתַלְיָהוּ הַמִּרְשַׁעַת בָּנֶיהָ ובניה פָרְצוּ אֶת בֵּית הָאֱלֹהִים לאוצר המקדש, וְגַם כָּל קָדְשֵׁי בֵית יְהוָה עָשׂוּ לַבְּעָלִים.
ח
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ, וַיַּעֲשׂוּ אֲרוֹן אֶחָד, וַיִּתְּנֻהוּ בְּשַׁעַר בֵּית יְהוָה, חוּצָה מחוץ לשער, כדי שגם הטמאים יוכלו לתרום.
ט
וַיִּתְּנוּ קוֹל בִּיהוּדָה וּבִירוּשָׁלַ͏ִם לְהָבִיא לַיהוָה מַשְׂאַת מֹשֶׁה עֶבֶד הָאֱלֹהִים עַל יִשְׂרָאֵל שצוה לישראל בַּמִּדְבָּר.
י
וַיִּשְׂמְחוּ לתרום את הכסף כָל הַשָּׂרִים וְכָל הָעָם, וַיָּבִיאוּ וַיַּשְׁלִיכוּ לָאָרוֹן עַד לְכַלֵּה עד שהתמלא (או עד שגמרו כולם להביא).
יא
וַיְהִי בְּעֵת יָבִיא שיביאו אֶת הָאָרוֹן אֶל פְּקֻדַּת הַמֶּלֶךְ פקידי המלך בְּיַד הַלְוִיִּם תפקיד שהיה מופקד בידי משפחות לויים, וְכִרְאוֹתָם כִּי רַב הַכֶּסֶף, וּבָא סוֹפֵר הַמֶּלֶךְ וּפְקִיד כֹּהֵן הָרֹאשׁ סגן הכהן הבכיר (ה"ראש" הוא יהוידע - פסוק ו) וִיעָרוּ רוקנו אֶת הָאָרוֹן וְיִשָּׂאֻהוּ וִישִׁיבֻהוּ אֶל מְקֹמוֹ. כֹּה עָשׂוּ לְיוֹם בְּיוֹם כל יום שהארון התמלא וַיַּאַסְפוּ כֶסֶף לָרֹב.
יב
וַיִּתְּנֵהוּ הַמֶּלֶךְ וִיהוֹיָדָע אֶל עוֹשֵׂה מְלֶאכֶת עֲבוֹדַת בֵּית יְהוָה, וַיִּהְיוּ שֹׂכְרִים חֹצְבִים וְחָרָשִׁים לְחַדֵּשׁ בֵּית יְהוָה, וְגַם לְחָרָשֵׁי בַרְזֶל וּנְחֹשֶׁת, לְחַזֵּק אֶת בֵּית יְהוָה.
יג
וַיַּעֲשׂוּ עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה, וַתַּעַל אֲרוּכָה רפואה לבית המקדש מההרס שהיה לו לַמְּלָאכָה בְּיָדָם על ידי מלאכתם, וַיַּעֲמִידוּ אֶת בֵּית הָאֱלֹהִים עַל מַתְכֻּנְתּוֹ תיקונו, כפי שתוכנן וַיְאַמְּצֻהוּ חיזקו אותו.
יד
וּכְכַלּוֹתָם הֵבִיאוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וִיהוֹיָדָע אֶת שְׁאָר הַכֶּסֶף, וַיַּעֲשֵׂהוּ כֵלִים לְבֵית יְהוָה, כְּלֵי שָׁרֵת וְהַעֲלוֹת (עלי) יד שכותשים אתו (מצודות) או כלי קטן לשאוב את היין כדי לנסכו (רד"ק) וְכַפּוֹת זהב שבהם שמים את הלבונה וּכְלֵי זָהָב וָכָסֶף. וַיִּהְיוּ מַעֲלִים עֹלוֹת בְּבֵית יְהוָה תָּמִיד כֹּל יְמֵי יְהוֹיָדָע.
{פ}
טו
וַיִּזְקַן יְהוֹיָדָע וַיִּשְׂבַּע יָמִים וַיָּמֹת, בֶּן מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה בְּמוֹתוֹ.
טז
וַיִּקְבְּרֻהוּ בְעִיר דָּוִיד עִם הַמְּלָכִים, כִּי עָשָׂה טוֹבָה בְּיִשְׂרָאֵל וְעִם הָאֱלֹהִים וּבֵיתוֹ.
{ס}
יז
וְאַחֲרֵי מוֹת יְהוֹיָדָע בָּאוּ שָׂרֵי יְהוּדָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ לַמֶּלֶךְ ושכנעו אותו שיעבוד ע"ז (כפי שמשמע מהפסוק הבא) - אָז שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֲלֵיהֶם.
יח
וַיַּעַזְבוּ ואכן עזבו המלך יהואש ואנשיו אֶת בֵּית יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם, וַיַּעַבְדוּ אֶת הָאֲשֵׁרִים וְאֶת הָעֲצַבִּים; וַיְהִי קֶצֶף עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלַ͏ִם בְּאַשְׁמָתָם זֹאת.
יט
וַיִּשְׁלַח בָּהֶם נְבִאִים לַהֲשִׁיבָם אֶל יְהוָה, וַיָּעִידוּ בָם וְלֹא הֶאֱזִינוּ.
{ס}
כ
וְרוּחַ אֱלֹהִים לָבְשָׁה אֶת זְכַרְיָה בֶּן יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן, וַיַּעֲמֹד מֵעַל לָעָם, וַיֹּאמֶר לָהֶם: "כֹּה אָמַר הָאֱלֹהִים: לָמָה אַתֶּם עֹבְרִים אֶת מִצְוֺת יְהוָה, וְלֹא תַצְלִיחוּ כִּי עֲזַבְתֶּם אֶת יְהוָה - וַיַּעֲזֹב אֶתְכֶם".
כא
וַיִּקְשְׁרוּ עָלָיו קשרו קשר, תכננו נגדו (אולי הכוונה ל"שרי יהודה" שהוזכרו בפסוק יז) וַיִּרְגְּמֻהוּ אֶבֶן בְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ, בַּחֲצַר בֵּית יְהוָה.
כב
וְלֹא זָכַר יוֹאָשׁ הַמֶּלֶךְ הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹיָדָע אָבִיו עִמּוֹ, וַיַּהֲרֹג אֶת בְּנוֹ, וּכְמוֹתוֹ בזמן שגסס אָמַר זכריה: "יֵרֶא יְהוָה וְיִדְרֹשׁ יתבע, ינקום".
{פ}
כג
וַיְהִי לִתְקוּפַת הַשָּׁנָה לאחר שעברה שנה, עָלָה עָלָיו חֵיל אֲרָם, וַיָּבֹאוּ אֶל יְהוּדָה וִירוּשָׁלַ͏ִם וַיַּשְׁחִיתוּ אֶת כָּל שָׂרֵי הָעָם מֵעָם וכן השחיתו (הרגו) מעם המלחמה (מהחיילים), וְכָל שְׁלָלָם שִׁלְּחוּ לְמֶלֶךְ דַּרְמָשֶׂק דמשק בירת ארם.
כד
כִּי בְמִצְעַר מעט אֲנָשִׁים בָּאוּ חֵיל אֲרָם, וַיהוָה נָתַן בְּיָדָם חַיִל רכוש, שלל לָרֹב מְאֹד, כִּי עָזְבוּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם, וְאֶת יוֹאָשׁ וביהואש עָשׂוּ שְׁפָטִים משפט עם עונש (פצעו אותו קשה).
כה
וּבְלֶכְתָּם מִמֶּנּוּ, כִּי עָזְבוּ אֹתוֹ כאשר עזבו אותו חיילי ארם (במחליים) בְּמַחֲלוּיִם כשהוא פצוע במקומות רַבִּים, הִתְקַשְּׁרוּ עָלָיו עֲבָדָיו בִּדְמֵי בנקמה לנקום את הדם של בְּנֵי יְהוֹיָדָע זכריה בן יהוידע הַכֹּהֵן, וַיַּהַרְגֻהוּ עַל מִטָּתוֹ לאחר שנפצע הוא פונה לירושלים, אך בגלל תחלואיו היה מרותק למטתו (לפי מלכים ב יב כא היה זה ב"בֵּית מִלֹּא הַיּוֹרֵד סִלָּא") וַיָּמֹת, וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּעִיר דָּוִיד וְלֹא אבל לא קְבָרֻהוּ בְּקִבְרוֹת הַמְּלָכִים.
{ס}
כו
וְאֵלֶּה הַמִּתְקַשְּׁרִים עָלָיו: זָבָד בֶּן שִׁמְעָת הָעַמּוֹנִית וִיהוֹזָבָד בֶּן שִׁמְרִית הַמּוֹאָבִית.
כז
וּבָנָיו מה שקרא עם בניו (ורב) יִרֶב הַמַּשָּׂא עָלָיו ורבוי המשא (הנבואה) שנאמר עליו (פסוק יט), וִיסוֹד בֵּית הָאֱלֹהִים וכיצד שיפץ את בית המקדש, הִנָּם כְּתוּבִים עַל מִדְרַשׁ סֵפֶר הַמְּלָכִים. וַיִּמְלֹךְ אֲמַצְיָהוּ בְנוֹ תַּחְתָּיו.
{פ}
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
הערות
- "וְאֵלֶּה הַמִּתְקַשְּׁרִים עָלָיו: זָבָד בֶּן שִׁמְעָת הָעַמּוֹנִית וִיהוֹזָבָד בֶּן שִׁמְרִית הַמּוֹאָבִית" (פסוק כו) - שמותיהם דומים, ושניהם מיוחסים על פי אמם, האחת מבני עמון והשניה מבני מואב. ניתן להסביר שהשילוב יוצא הדופן הזה רומז ששניהם היו בניו של יהואש, אך במעמד נמוך מבניו האחרים (כי נולדו לנשים נוכריות), ולכן נקראו "עבדים" בפסוק המקביל במלכים ("וְיוֹזָבָד בֶּן שִׁמְעָת וִיהוֹזָבָד בֶּן שֹׁמֵר עֲבָדָיו") וכן בפרק הבא "וַיַּהֲרֹג אֶת עֲבָדָיו הַמַּכִּים אֶת הַמֶּלֶךְ אָבִיו". כתוב שהם התנקשו בו בגלל שהרג את זכריה, אך אם אכן הם בניו של יהואש, אולי הם עשו זאת כי כעסו על כך שיהואש בחר כיורש העצר באמציהו, ולא בהם. (על פי פירוש דעת מקרא)