ביאור:דברי הימים א יב

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
דברי הימים א: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט
דברי הימים ב: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו       (מהדורות נוספות של דברי הימים א יב)


הגיבורים שהצטרפו לדוד בבורחו משאול

א וְאֵלֶּה הַבָּאִים אֶל דָּוִיד לְצִיקְלַג עיר בנגב שנתן אכיש מלך גת הפלישתי לדוד עוֹד עָצוּר כשעדיין היה מנוע מלכנס לשטח ישראל מִפְּנֵי שָׁאוּל בֶּן קִישׁ, וְהֵמָּה בַּגִּבּוֹרִים עֹזְרֵי הַמִּלְחָמָה. ב נֹשְׁקֵי נושאי כלי נשק קֶשֶׁת, מַיְמִינִים וּמַשְׂמִאלִים יודעים להשתמש בקשת גם ביד ימין וגם בשמאל, בָּאֲבָנִים יודעים גם להשליך אבנים ולקלוע במדויק, וּבַחִצִּים בַּקָּשֶׁת, מֵאֲחֵי קרובי משפחה של שָׁאוּל מִבִּנְיָמִן. ג הָרֹאשׁ המפקד היה: אֲחִיעֶזֶר, וְיוֹאָשׁ בְּנֵי אחיעזר ויואש היה בני הַשְּׁמָעָה הַגִּבְעָתִי, (ויזואל) וִיזִיאֵל וָפֶלֶט בְּנֵי עַזְמָוֶת, וּבְרָכָה וְיֵהוּא הָעֲנְּתֹתִי. ד וְיִשְׁמַעְיָה הַגִּבְעוֹנִי גִּבּוֹר בַּשְּׁלֹשִׁים אחד מבין 30 הגיבורים וְעַל ובהמשך מונה למפקד של הַשְּׁלֹשִׁים. ה וְיִרְמְיָה וְיַחֲזִיאֵל וְיוֹחָנָן וְיוֹזָבָד הַגְּדֵרָתִי. ו אֶלְעוּזַי וִירִימוֹת וּבְעַלְיָה וּשְׁמַרְיָהוּ וּשְׁפַטְיָהוּ (החריפי) הַחֲרוּפִי. ז אֶלְקָנָה וְיִשִּׁיָּהוּ וַעֲזַרְאֵל וְיוֹעֶזֶר וְיָשָׁבְעָם הַקָּרְחִים ממשפחת קורח. ח וְיוֹעֵאלָה וּזְבַדְיָה בְּנֵי יְרֹחָם מִן הַגְּדוֹר ממשפחת הגדור (או שם של מקום). ט וּמִן הַגָּדִי משבט גד נִבְדְּלוּ אֶל דָּוִיד לַמְצַד מִדְבָּרָה למצודה שישבה במדבר, גִּבֹּרֵי הַחַיִל אַנְשֵׁי צָבָא לַמִּלְחָמָה, עֹרְכֵי מומחים בעריכת מלחמה צִנָּה במגן וָרֹמַח, וּפְנֵי אַרְיֵה פְּנֵיהֶם מראיהם מרתיע (מרוב חוזקם), וְכִצְבָאיִם עַל הֶהָרִים לְמַהֵר. {ס}          י עֵזֶר הָרֹאשׁ עזר היה הראשון והמפקד של עשרת הנמנים להלן, עֹבַדְיָה הַשֵּׁנִי, אֱלִיאָב הַשְּׁלִשִׁי. יא מִשְׁמַנָּה הָרְבִיעִי, יִרְמְיָה הַחֲמִשִׁי. יב עַתַּי הַשִּׁשִּׁי, אֱלִיאֵל הַשְּׁבִעִי. יג יוֹחָנָן הַשְּׁמִינִי, אֶלְזָבָד הַתְּשִׁיעִי. יד יִרְמְיָהוּ הָעֲשִׂירִי, {ס}          מַכְבַּנַּי עַשְׁתֵּי עָשָׂר. טו אֵלֶּה הנימנים לעיל מִבְּנֵי גָד רָאשֵׁי הַצָּבָא, אֶחָד לְמֵאָה הַקָּטָן כוחו של הקטנים שבהם היה שווה לכוחם של מאה וְהַגָּדוֹל לְאָלֶף. טז אֵלֶּה הֵם אֲשֶׁר עָבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בניסן, לאחר עונת הגשמים, כאשר הירדן עולה על גדותיו וְהוּא מְמַלֵּא עַל כָּל (גדיתיו) גְּדוֹתָיו, וַיַּבְרִיחוּ אֶת כָּל הָעֲמָקִים יושבי העמקים שמנע מהם מלהצטרף לדוד לַמִּזְרָח וְלַמַּעֲרָב העמקים שמשני גדות הירדן. {ס}
יז וַיָּבֹאוּ מִן בְּנֵי בִנְיָמִן וִיהוּדָה עַד לַמְצָד לְדָוִיד. יח וַיֵּצֵא דָוִיד לִפְנֵיהֶם, וַיַּעַן וַיֹּאמֶר לָהֶם: "אִם לְשָׁלוֹם בָּאתֶם אֵלַי לְעָזְרֵנִי - יִהְיֶה לִּי עֲלֵיכֶם לֵבָב לְיָחַד לב שווה לשנינו, וְאִם לְרַמּוֹתַנִי לְצָרַי להסגיר אותי לאויבי - בְּלֹא חָמָס בְּכַפַּי אין אשמה בידי - יֵרֶא אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ וְיוֹכַח ישפוט ויוכיח את צדקתי. {ס}
יט וְרוּחַ לָבְשָׁה רוח ה' מילאה אֶת עֲמָשַׂי רֹאשׁ (השלושים) הַשָּׁלִישִׁים המפקדים: "לְךָ אנו נאמנים לך דָוִיד, וְעִמְּךָ בֶן יִשַׁי, שָׁלוֹם שָׁלוֹם מאחלים שלומות לְךָ, וְשָׁלוֹם לְעֹזְרֶךָ לכל הגיבורים העוזרים לך, כִּי עֲזָרְךָ אֱלֹהֶיךָ". וַיְקַבְּלֵם דָּוִיד וַיִּתְּנֵם בְּרָאשֵׁי הַגְּדוּד. {פ}
כ וּמִמְּנַשֶּׁה נָפְלוּ עַל עברו למחנה דָּוִיד בְּבֹאוֹ עִם פְּלִשְׁתִּים עַל שָׁאוּל לַמִּלְחָמָה וְלֹא עֲזָרֻם ולבסוף ביקשו הפלישתים שדוד לא יעזור להם במלחמתם בשאול - שמואל א כט, כִּי בְעֵצָה שִׁלְּחֻהוּ סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים לֵאמֹר: "בְּרָאשֵׁינוּ בהסרת ראשנו מעלינו יִפּוֹל ישכנע דוד את שאול לקבל אותו בחזרה אֶל אֲדֹנָיו שָׁאוּל". כא בְּלֶכְתּוֹ אֶל צִיקְלַג נָפְלוּ עָלָיו מִמְּנַשֶּׁה: עַדְנַח וְיוֹזָבָד וִידִיעֲאֵל וּמִיכָאֵל וְיוֹזָבָד וֶאֱלִיהוּא וְצִלְּתָי, רָאשֵׁי הָאֲלָפִים משפחות אֲשֶׁר לִמְנַשֶּׁה. כב וְהֵמָּה עָזְרוּ עִם דָּוִיד עַל הַגְּדוּד להלחם בגדוד שתקף את צקלג - ביאור:שמואל א ל כִּי גִבּוֹרֵי חַיִל כֻּלָּם, וַיִּהְיוּ שָׂרִים בַּצָּבָא. כג כִּי לְעֶת יוֹם בְּיוֹם בכל יום ויום יָבֹאוּ הצטרפו חיילים נוספים עַל דָּוִיד לְעָזְרוֹ, עַד לְמַחֲנֶה גָדוֹל כְּמַחֲנֵה אֱלֹהִים עצום. {פ}

מספר המגיעים להמלכת דוד

כד וְאֵלֶּה מִסְפְּרֵי רָאשֵׁי הֶחָלוּץ לַצָּבָא המפקדים של חלוצי הצבא בָּאוּ עַל דָּוִיד חֶבְרוֹנָה, לְהָסֵב מַלְכוּת שָׁאוּל אֵלָיו כְּפִי יְהוָה. {ס}
כה בְּנֵי יְהוּדָה נֹשְׂאֵי צִנָּה וָרֹמַח: שֵׁשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת חֲלוּצֵי צָבָא. {ס}
כו מִן בְּנֵי שִׁמְעוֹן גִּבּוֹרֵי חַיִל לַצָּבָא: שִׁבְעַת אֲלָפִים וּמֵאָה. {ס}
כז מִן בְּנֵי הַלֵּוִי: אַרְבַּעַת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת. {ס}
כח וִיהוֹיָדָע הַנָּגִיד לְאַהֲרֹן האחראי על הכוהנים (בני אהרון), וְעִמּוֹ שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁבַע מֵאוֹת. {ס}
כט וְצָדוֹק צדוק בן אחיטוב שבהמשך מונה לכהן גדול, אך אז היה עדיין נער נַעַר גִּבּוֹר חָיִל, וּבֵית אָבִיו שָׂרִים בכירים בכהונה: עֶשְׂרִים וּשְׁנָיִם. {ס}
ל וּמִן בְּנֵי בִנְיָמִן אֲחֵי שָׁאוּל: שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים, וְעַד הֵנָּה תקופה זאת, בה הומלך דוד מַרְבִּיתָם רובם היו שֹׁמְרִים מִשְׁמֶרֶת בֵּית שָׁאוּל. {ס}
לא וּמִן בְּנֵי אֶפְרַיִם: עֶשְׂרִים אֶלֶף וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת, גִּבּוֹרֵי חַיִל אַנְשֵׁי שֵׁמוֹת בעלי שם, מפורסמים לְבֵית אֲבוֹתָם. {ס}
לב וּמֵחֲצִי החצי שנחל ממערב לירדן מַטֵּה מְנַשֶּׁה: שְׁמוֹנָה עָשָׂר אָלֶף, אֲשֶׁר נִקְּבוּ בְּשֵׁמוֹת נכתבו שמותיהם ברשימה לָבוֹא כאשר באו לְהַמְלִיךְ אֶת דָּוִיד. {ס}
לג וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים להתבונן בכל דבר בזמן המתאים (לפי חז"ל: שידעו לחשב תקופות ומזלות), לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל ולפי עצת בני יששכר נהגו כל ישראל, רָאשֵׁיהֶם: מָאתַיִם וְכָל אֲחֵיהֶם עַל פִּיהֶם נהגו לפי עצת ראשיהם. {ס}
לד מִזְּבֻלוּן יוֹצְאֵי צָבָא עֹרְכֵי מִלְחָמָה בְּכָל כְּלֵי מִלְחָמָה: חֲמִשִּׁים אָלֶף, וְלַעֲדֹר ומוכנים לעזור בְּלֹא לֵב וָלֵב בלב שלם (ראו תהלים יב ג) . {ס}
לה וּמִנַּפְתָּלִי שָׂרִים: אָלֶף, וְעִמָּהֶם בְּצִנָּה וַחֲנִית: שְׁלֹשִׁים וְשִׁבְעָה אָלֶף. {ס}
לו וּמִן הַדָּנִי, עֹרְכֵי מִלְחָמָה: עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה אֶלֶף וְשֵׁשׁ מֵאוֹת. {ס}
לז וּמֵאָשֵׁר, יוֹצְאֵי צָבָא לַעֲרֹךְ מִלְחָמָה: אַרְבָּעִים אָלֶף. {ס}
לח וּמֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן מִן הָראוּבֵנִי וְהַגָּדִי וַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה, בְּכֹל אוחזים בכל מיני כְּלֵי צְבָא מִלְחָמָה: מֵאָה וְעֶשְׂרִים אָלֶף. לט כָּל אֵלֶּה אַנְשֵׁי מִלְחָמָה עֹדְרֵי מַעֲרָכָה, בְּלֵבָב שָׁלֵם בָּאוּ חֶבְרוֹנָה לְהַמְלִיךְ אֶת דָּוִיד עַל כָּל יִשְׂרָאֵל. וְגַם כָּל שֵׁרִית שארית (אלו שלא יכלו להגיע לטקס) יִשְׂרָאֵל לֵב אֶחָד הסכימו לְהַמְלִיךְ אֶת דָּוִיד. מ וַיִּהְיוּ שָׁם עִם דָּוִיד יָמִים שְׁלוֹשָׁה, אֹכְלִים וְשׁוֹתִים, כִּי הֵכִינוּ לָהֶם אֲחֵיהֶם המקומיים, תושבי חברון, הכינו אוכל לכולם. מא וְגַם הַקְּרוֹבִים אֲלֵיהֶם, עַד ואפילו הרחוקים יותר עד השוכנים בנחלת יִשָׂשכָר וּזְבֻלוּן וְנַפְתָּלִי, מְבִיאִים לֶחֶם בַּחֲמוֹרִים וּבַגְּמַלִּים וּבַפְּרָדִים וּבַבָּקָר, מַאֲכָל קֶמַח דְּבֵלִים וְצִמּוּקִים וְיַיִן וְשֶׁמֶן וּבָקָר וְצֹאן לָרֹב, כִּי שִׂמְחָה בְּיִשְׂרָאֵל. {פ}


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הערות