ביאור:דברי הימים ב לה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
דברי הימים א: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט
דברי הימים ב: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו       (מהדורות נוספות של דברי הימים ב לה)


א וַיַּעַשׂ יֹאשִׁיָּהוּ בִירוּשָׁלַ͏ִם פֶּסַח לַיהוָה, וַיִּשְׁחֲטוּ הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן. ב וַיַּעֲמֵד הַכֹּהֲנִים עַל מִשְׁמְרוֹתָם, וַיְחַזְּקֵם לַעֲבוֹדַת בֵּית יְהוָה. ג וַיֹּאמֶר לַלְוִיִּם (המבונים) הַמְּבִינִים המלמדים לְכָל יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים לַיהוָה תְּנוּ אֶת אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ שהמלכים הרשעים הקודמים מנשה ואמון הוציאו אותו מבית המקדש. וחז"ל פירשו שיאשיה ידע שיצאו לגלות וצוה לגונזו במחילות מתחת לבית המקדש בַּבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֵין לָכֶם מַשָּׂא בַּכָּתֵף כמו שהיה במדבר ואתם פנויים, ולכן, עַתָּה עִבְדוּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְאֵת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. ד (והכונו) וְהָכִינוּ לְבֵית אֲבוֹתֵיכֶם כְּמַחְלְקוֹתֵיכֶם לפי חלוקתם למשמרות שכתוב, בִּכְתָב דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וּבְמִכְתַּב שְׁלֹמֹה בְנוֹ. ה וְעִמְדוּ בַקֹּדֶשׁ בעזרה לִפְלֻגּוֹת לקבוצות של בֵּית הָאָבוֹת לַאֲחֵיכֶם בְּנֵי הָעָם שבני ישראל יתחלקו לקבוצות לפי בתי אבות, וַחֲלֻקַּת בֵּית אָב לַלְוִיִּם גם הלויים יתחלקו לפי בתי אבות. וכל בית אב בלויים יהיו אחראים על שחיטת קרבן פסח בכמה בתי אב של ישראל. ו וְשַׁחֲטוּ הַפָּסַח, וְהִתְקַדְּשׁוּ וְהָכִינוּ לַאֲחֵיכֶם לַעֲשׂוֹת כִּדְבַר יְהוָה בְּיַד מֹשֶׁה. {פ}
ז וַיָּרֶם יֹאשִׁיָּהוּ לִבְנֵי הָעָם לעם ישראל צֹאן כְּבָשִׂים וּבְנֵי עִזִּים הַכֹּל לַפְּסָחִים לְכָל הַנִּמְצָא בירושלים לְמִסְפַּר שְׁלֹשִׁים אֶלֶף, וּבָקָר לשלמי חגיגה שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים, אֵלֶּה מֵרְכוּשׁ הַמֶּלֶךְ. {ס}
ח וְשָׂרָיו יאשיהו תרם לבני ישראל, ושריו תררמו לִנְדָבָה לָעָם ולאיזה עם לַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם הֵרִימוּ, חִלְקִיָּה וּזְכַרְיָהוּ וִיחִיאֵל נְגִידֵי פקידי בֵּית הָאֱלֹהִים לַכֹּהֲנִים נָתְנוּ לַפְּסָחִים אַלְפַּיִם וְשֵׁשׁ מֵאוֹת, וּבָקָר לשלמי חגיגה שְׁלֹשׁ מֵאוֹת. ט (וכונניהו) וְכָנַנְיָהוּ וּשְׁמַעְיָהוּ וּנְתַנְאֵל אֶחָיו וַחֲשַׁבְיָהוּ וִיעִיאֵל וְיוֹזָבָד שָׂרֵי הַלְוִיִּם, הֵרִימוּ לַלְוִיִּם לַפְּסָחִים חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים, וּבָקָר לשלמי חגיגה חֲמֵשׁ מֵאוֹת. י וַתִּכּוֹן הָעֲבוֹדָה העבודה נעשת כתיקונה, בסדר הנכון, וַיַּעַמְדוּ הַכֹּהֲנִים עַל עָמְדָם וְהַלְוִיִּם עַל מַחְלְקוֹתָם כפי שנחלקו למשמרות כְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ. יא וַיִּשְׁחֲטוּ הַפָּסַח, וַיִּזְרְקוּ הַכֹּהֲנִים מִיָּדָם וְהַלְוִיִּם מַפְשִׁיטִים. יב וַיָּסִירוּ הלויים מהפסחים הָעֹלָה את החלק העולה לגבוה, את האמורים שמקטירים על המזבח לְתִתָּם כדי שיוכלו לתת את בשר הפסח לְמִפְלַגּוֹת לְבֵית אָבוֹת לִבְנֵי הָעָם, לְהַקְרִיב לַיהוָה ואת האמורים נתנו לכהנים להקריב לה' כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר מֹשֶׁה, וְכֵן לַבָּקָר ואותו דבר עשו גם לבקר שהקריבו שלמים לקרבן חגיגה. יג וַיְבַשְּׁלוּ הַפֶּסַח בָּאֵשׁ צלי אש ולא מבושל כַּמִּשְׁפָּט, וְהַקֳּדָשִׁים השלמים בִּשְּׁלוּ בַּסִּירוֹת וּבַדְּוָדִים דודים וּבַצֵּלָחוֹת סוג קדירה וַיָּרִיצוּ הוליכו מהר לְכָל בְּנֵי הָעָם. יד וְאַחַר הֵכִינוּ דאגו הלויים להקריב את קרבן הפסח לָהֶם וְלַכֹּהֲנִים כִּי הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן היו עסוקים בְּהַעֲלוֹת הָעוֹלָה וְהַחֲלָבִים עַד לָיְלָה, וְהַלְוִיִּם הֵכִינוּ לָהֶם וְלַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן. טו וְהַמְשֹׁרֲרִים בְּנֵי אָסָף עַל מַעֲמָדָם כְּמִצְוַת דָּוִיד וְאָסָף וְהֵימָן וִידֻתוּן חוֹזֵה הַמֶּלֶךְ וְהַשֹּׁעֲרִים לְשַׁעַר וָשָׁעַר, אֵין לָהֶם לָסוּר מֵעַל עֲבֹדָתָם כִּי אֲחֵיהֶם הַלְוִיִּם שלא שוררו ולא שמרו על השערים הֵכִינוּ לָהֶם. טז וַתִּכּוֹן כָּל עֲבוֹדַת יְהוָה בַּיּוֹם הַהוּא לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח וְהַעֲלוֹת עֹלוֹת עַל מִזְבַּח יְהוָה, כְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ. יז וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל הַנִּמְצְאִים אֶת הַפֶּסַח בָּעֵת הַהִיא, וְאֶת חַג הַמַּצּוֹת שִׁבְעַת יָמִים. יח וְלֹא נַעֲשָׂה פֶסַח כָּמֹהוּ שהמלך והשרים יתרמו בהמות לעם די ספוקם. וי"א שלא נעשה כמוהו בטהרה יתירה. וי"א שלא נעשה כמוהו בהשתתפות כל עם ישראל גם לא מיהודה ובנימין בְּיִשְׂרָאֵל מִימֵי שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא, וְכָל מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל לֹא עָשׂוּ כַּפֶּסַח אֲשֶׁר עָשָׂה יֹאשִׁיָּהוּ וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְכָל יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל הַנִּמְצָא וְיוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלָ͏ִם. {ס}
יט בִּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְמַלְכוּת יֹאשִׁיָּהוּ, נַעֲשָׂה הַפֶּסַח הַזֶּה. כ אַחֲרֵי כָל זֹאת אֲשֶׁר הֵכִין יֹאשִׁיָּהוּ אֶת הַבַּיִת עָלָה נְכוֹ מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְהִלָּחֵם בְּכַרְכְּמִישׁ עַל פְּרָת והוא עבר דרך ארץ ישראל כדי להגיע לפרת, וַיֵּצֵא לִקְרָאתוֹ יֹאשִׁיָּהוּ. כא וַיִּשְׁלַח אֵלָיו מַלְאָכִים לֵאמֹר מַה לִּי וָלָךְ מֶלֶךְ יְהוּדָה לֹא עָלֶיךָ אַתָּה הַיּוֹם כִּי אֶל בֵּית מִלְחַמְתִּי וֵאלֹהִים אָמַר העבודה זרה שלי. וי"א שנאמר בנבואה ע"י ירמיה או ישעיה לְבַהֲלֵנִי למהר אותי למלחמה, חֲדַל לְךָ מֵאֱלֹהִים אֲשֶׁר עִמִּי וְאַל יַשְׁחִיתֶךָ. כב וְלֹא הֵסֵב יֹאשִׁיָּהוּ פָנָיו מִמֶּנּוּ כִּי לְהִלָּחֵם בּוֹ הִתְחַפֵּשׂ שינה את בגדיו לבגדי מלחמה וְלֹא שָׁמַע אֶל דִּבְרֵי נְכוֹ מִפִּי אֱלֹהִים, וַיָּבֹא לְהִלָּחֵם בְּבִקְעַת מְגִדּוֹ עיין בקעת מגידו. כג וַיֹּרוּ הַיֹּרִים לַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ, וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לַעֲבָדָיו הַעֲבִירוּנִי כִּי הָחֳלֵיתִי מְאֹד. כד וַיַּעֲבִירֻהוּ עֲבָדָיו מִן הַמֶּרְכָּבָה וַיַּרְכִּיבֻהוּ עַל רֶכֶב הַמִּשְׁנֶה המרכבה השניה שהיתה יותר נוחה אֲשֶׁר לוֹ וַיּוֹלִיכֻהוּ יְרוּשָׁלַ͏ִם וַיָּמָת וַיִּקָּבֵר בְּקִבְרוֹת אֲבֹתָיו, וְכָל יְהוּדָה וִירוּשָׁלַ͏ִם מִתְאַבְּלִים עַל יֹאשִׁיָּהוּ. {פ}
כה וַיְקוֹנֵן יִרְמְיָהוּ עַל יֹאשִׁיָּהוּ וַיֹּאמְרוּ כָל הַשָּׁרִים וְהַשָּׁרוֹת בְּקִינוֹתֵיהֶם עַל יֹאשִׁיָּהוּ את הקונה שאמר עליו ירמיהו עַד הַיּוֹם ואותה קינה נשארה עד היום שכתבו אותה במגילת איכה איכה יועם זהב איכה ד וַיִּתְּנוּם לְחֹק קבעו אותה לחוק עַל יִשְׂרָאֵל שכשהם מקוננים על חורבן הבית יאמרו גם את הקינה הזאת, וְהִנָּם כְּתוּבִים עַל הַקִּינוֹת בספר איכה. כו וְיֶתֶר דִּבְרֵי יֹאשִׁיָּהוּ וַחֲסָדָיו, כַּכָּתוּב שעשה כמו שכתוב בְּתוֹרַת יְהוָה. כז וּדְבָרָיו הָרִאשֹׁנִים וְהָאַחֲרֹנִים, הִנָּם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה.