ביאור:מלכים ב יב

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
מלכים א: פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב מלכים ב: פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה מהדורות נוספות של מלכים ב יב


א בֶּן שֶׁבַע שָׁנִים יְהוֹאָשׁ בְּמָלְכוֹ. {פ}
ב בִּשְׁנַת שֶׁבַע לְיֵהוּא מָלַךְ יְהוֹאָשׁ, וְאַרְבָּעִים שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלָ͏ִם, וְשֵׁם אִמּוֹ צִבְיָה מִבְּאֵר שָׁבַע. ג וַיַּעַשׂ יְהוֹאָשׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה כָּל יָמָיו, אֲשֶׁר הוֹרָהוּ יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן. ד רַק הַבָּמוֹת מזבחות פרטיים שמקריבים בהם לשם שמים. (דבר שנאסר מאז שנבנה בית המקדש) לֹא סָרוּ, עוֹד הָעָם מְזַבְּחִים וּמְקַטְּרִים בַּבָּמוֹת. ה וַיֹּאמֶר יְהוֹאָשׁ אֶל הַכֹּהֲנִים: "כֹּל כֶּסֶף הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יוּבָא בֵית יְהוָה יש בו שלשה סוגים: כֶּסֶף עוֹבֵר א. מחצית השקל שכל אחד תורם כל שנה לקניית קורבנות אִישׁ כֶּסֶף נַפְשׁוֹת עֶרְכּוֹ ב. אדם שאמר 'ערכו עלי' וחייב להביא דמי ערכו לבית המקדש, כָּל כֶּסֶף ג. כל סכום כסף אֲשֶׁר יַעֲלֶה עַל לֶב אִישׁ לְהָבִיא בֵּית יְהוָה בנדבה. ו יִקְחוּ לָהֶם לעצמם הַכֹּהֲנִים את שני סוגי הכסף שהם: האומר 'ערכי עלי' והנודב לפי רצונו לבית המקדש אִישׁ מֵאֵת מַכָּרוֹ, וְהֵם יְחַזְּקוּ וכיון שהם לקחו את הנ"ל לעצמם, לכן כשיצטרכו לשפץ את בית המקדש הם ישפצו מכספיהם אֶת בֶּדֶק פרץ, בקע הַבַּיִת לְכֹל אֲשֶׁר יִמָּצֵא שָׁם בָּדֶק". {פ}
ז וַיְהִי בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה לַמֶּלֶךְ יְהוֹאָשׁ, לֹא חִזְּקוּ הַכֹּהֲנִים אֶת בֶּדֶק הַבָּיִת. ח וַיִּקְרָא הַמֶּלֶךְ יְהוֹאָשׁ לִיהוֹיָדָע הַכֹּהֵן וְלַכֹּהֲנִים, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: "מַדּוּעַ אֵינְכֶם מְחַזְּקִים אֶת בֶּדֶק הַבָּיִת? וְעַתָּה אַל תִּקְחוּ כֶסֶף מֵאֵת מַכָּרֵיכֶם לעמצכם כִּי לְבֶדֶק הַבַּיִת תִּתְּנֻהוּ". ט וַיֵּאֹתוּ ויסכימו הַכֹּהֲנִים, לְבִלְתִּי קְחַת כֶּסֶף מֵאֵת הָעָם וּלְבִלְתִּי חַזֵּק אֶת בֶּדֶק הַבָּיִת מכספם. י וַיִּקַּח יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן אֲרוֹן אֶחָד וַיִּקֹּב חֹר בְּדַלְתּוֹ, וַיִּתֵּן אֹתוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ, (בימין) מִיָּמִין בְּבוֹא אִישׁ מימינו של איש הנכנס בֵּית יְהוָה, וְנָתְנוּ שָׁמָּה הַכֹּהֲנִים שֹׁמְרֵי הַסַּף אֶת כָּל הַכֶּסֶף הַמּוּבָא בֵית יְהוָה. יא וַיְהִי כִּרְאוֹתָם כִּי רַב הַכֶּסֶף בָּאָרוֹן, וַיַּעַל סֹפֵר הַמֶּלֶךְ וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וַיָּצֻרוּ קשרו את הכסף בשקיות וַיִּמְנוּ אֶת הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בֵית יְהוָה. יב וְנָתְנוּ אֶת הַכֶּסֶף הַמְתֻכָּן המנוי עַל (יד) יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה (הפקדים) הַמֻּפְקָדִים בֵּית יְהוָה, וַיּוֹצִיאֻהוּ לְחָרָשֵׁי הָעֵץ וְלַבֹּנִים הָעֹשִׂים בֵּית יְהוָה. יג וְלַגֹּדְרִים בוני החומה וּלְחֹצְבֵי הָאֶבֶן, וְלִקְנוֹת עֵצִים וְאַבְנֵי מַחְצֵב לְחַזֵּק אֶת בֶּדֶק בֵּית יְהוָה, וּלְכֹל אֲשֶׁר יֵצֵא עַל הַבַּיִת לְחָזְקָה. יד אַךְ לֹא יֵעָשֶׂה בֵּית יְהוָה מהכסף מהכסף שהובא לבית ה' סִפּוֹת כֶּסֶף כדי כסף, לכלי שרת מְזַמְּרוֹת כלי שיר מִזְרָקוֹת לזרוק את הדם חֲצֹצְרוֹת כָּל כְּלִי זָהָב וּכְלִי כָסֶף, מִן הַכֶּסֶף הַמּוּבָא בֵית יְהוָה כיון שלא היה מספיק בשביל דברים אלו. טו כִּי לְעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה יִתְּנֻהוּ, וְחִזְּקוּ בוֹ אֶת בֵּית יְהוָה. טז וְלֹא יְחַשְּׁבוּ אֶת לא דרשו חשבון מדויק מ- הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יִתְּנוּ אֶת הַכֶּסֶף עַל יָדָם לָתֵת לְעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה, כִּי בֶאֱמֻנָה בנאמנות, אפשר היה לסמוך עליהם הֵם עֹשִׂים. יז כֶּסֶף אָשָׁם וְכֶסֶף חַטָּאוֹת המפריש מעות לקנות חטאת או עולה, וקנה, ונשאר מהכסף, שארית הכסף לֹא יוּבָא בֵּית יְהוָה לשפץ את בית המקדש, לַכֹּהֲנִים יִהְיוּ לקנות ממותר זה עולות, שבשרם נקטר כליל על המזבח, ואת העורות נותנים לכהנים. {פ}
יח אָז יַעֲלֶה חֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם וַיִּלָּחֶם עַל גַּת וַיִּלְכְּדָהּ, וַיָּשֶׂם חֲזָאֵל פָּנָיו לַעֲלוֹת עַל יְרוּשָׁלָ͏ִם. יט וַיִּקַּח יְהוֹאָשׁ מֶלֶךְ יְהוּדָה אֵת כָּל הַקֳּדָשִׁים הכסף והזהב שהיה מוקדש לבית המקדש אֲשֶׁר הִקְדִּישׁוּ יְהוֹשָׁפָט וִיהוֹרָם וַאֲחַזְיָהוּ אֲבֹתָיו מַלְכֵי יְהוּדָה, וְאֶת קֳדָשָׁיו וְאֵת כָּל הַזָּהָב הַנִּמְצָא בְּאֹצְרוֹת בֵּית יְהוָה וּבֵית הַמֶּלֶךְ, וַיִּשְׁלַח לַחֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם וַיַּעַל ובתמורה חזאל הסתלק מֵעַל יְרוּשָׁלָ͏ִם. כ וְיֶתֶר דִּבְרֵי יוֹאָשׁ וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה, הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה. כא וַיָּקֻמוּ עֲבָדָיו וַיִּקְשְׁרוּ קָשֶׁר, וַיַּכּוּ אֶת יוֹאָשׁ בֵּית מִלֹּא ב"בֵּית מִלֹּא", שם מקום או שם של מצודה הַיּוֹרֵד סִלָּא הנמצא בדרך שממנה יורדים לסִלָּא (אולי כפר סילואן של ימינו). כב וְיוֹזָבָד בֶּן שִׁמְעָת וִיהוֹזָבָד בֶּן שֹׁמֵר עֲבָדָיו הִכֻּהוּ וַיָּמֹת, וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד, וַיִּמְלֹךְ אֲמַצְיָה בְנוֹ תַּחְתָּיו. {פ}