ביאור:בבלי חגיגה דף ד

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת חגיגה: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז | הדף המהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

כמי שנגח שור חמור וגמל ^[1] ונעשה מועד לכל ^[2].

אמר רב פפא: אי שמיע ליה לרב הונא הא דתניא: אי זהו שוטה? - זה המאבד כל מה שנותנים לו ^[3] - הוה הדר ביה.

איבעיא להו: כי הוה הדר ביה ממקרע כסותו - הוא דהוה הדר ביה דדמיא להא? או דלמא מכולהו הוה הדר?

תיקו.

וטומטום ואנדרוגינוס:

תנו רבנן [השוה מכילתא מפשטים מסכת דכספא פרשתא כ; ספרי ראה פסקה קמג]: [שמות כג,יז: שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך אל פני האדן ה’] זכור' - להוציא את הנשים; 'זכורך' - להוציא טומטום ואנדרוגינוס ^[4]; 'כל זכורך' - לרבות את הקטנים.

אמר מר: זכור - להוציא את הנשים הא למה לי קרא? מכדי מצות עשה שהזמן גרמא הוא וכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות ^[5]?

אצטריך: סלקא דעתך אמינא 'נילף ראייה ראייה מהקהל ^[6]: מה להלן נשים חייבות אף כאן נשים חייבות' - קא משמע לן.

אמר מר זכורך להוציא טומטום ואנדרוגינוס בשלמא אנדרוגינוס אצטריך: סלקא דעתך אמינא 'הואיל ואית ליה צד זכרות – ליחייב' - קא משמע לן דבריה בפני עצמו הוא; אלא טומטום - ספיקא הוא, מי אצטריך קרא למעוטי ספיקא ^[7]?

אמר אביי: כשביציו מבחוץ ^[8].

אמר מר: כל זכורך - לרבות את הקטנים והתנן: חוץ מחרש שוטה וקטן!?

אמר אביי: לא קשיא: כאן בקטן שהגיע לחינוך, כאן בקטן שלא הגיע לחינוך.

קטן שהגיע לחינוך - דרבנן היא!?

אין הכי נמי, וקרא אסמכתא בעלמא.

ואלא קרא למאי אתא?

לכדאחרים, דתניא: אחרים אומרים: המקמץ ^[9] והמצרף נחשת ^[10] והבורסי - פטורין מן הראייה ^[11] משום שנאמר (שמות כג יז) [שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך אל פני האדן ה’] כל זכורך': מי שיכול לעלות עם כל זכורך, יצאו אלו שאינן ראויין לעלות עם כל זכורך'.

נשים ועבדים שאינן משוחררים:

בשלמא נשים, כדאמרן ^[12], אלא עבדים מנלן?

אמר רב הונא: אמר קרא: (שמות כג יז) [שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך] אל פני האדון ה': מי שאין לו אלא אדון אחד, יצא זה שיש לו אדון אחר.

הא - למה לי קרא? מכדי כל מצוה שהאשה חייבת בה עבד חייב בה, כל מצוה שאין האשה חייבת בה אין העבד חייב בה, דגמר לה לה מאשה ^[13]?

אמר רבינא: לא נצרכה אלא למי שחציו עבד וחציו בן חורין; דיקא נמי דקתני נשים ועבדים שאינן משוחררין מאי שאינן משוחררין?: אילימא שאינן משוחררין כלל - ליתני 'עבדים' סתמא!? אלא לאו שאינן משוחררין לגמרי, ומאי נינהו? - מי שחציו עבד וחציו בן חורין!?

שמע מינה.

^[14]

והחיגר והסומא וחולה והזקן:

תנו רבנן: (שמות כג יד) [שלש] רגלים [תחג לי בשנה] - פרט לבעלי קבין; דבר אחר ^[15]: 'רגלים' - פרט לחיגר ולחולה ולסומא ולזקן ולשאינו יכול לעלות ברגליו'.

ושאינו יכול לעלות ברגליו לאתויי מאי?

אמר רבא: לאתויי

עמוד ב

מפנקי ^[16], דכתיב (ישעיהו א יב) כי תבאו לראות פני מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי.

תנא: 'הערל והטמא פטורין מן הראייה ^[17]';

בשלמא טמא, דכתיב (דברים יב ה-ו) [כי אם אל המקום אשר יבחר ה' אלקיכם מכל שבטיכם לשום את שמו שם לשכנו תדרשו] ובאת שמה [פסוק ו] והבאתם שמה [עלתיכם וזבחיכם ואת מעשרתיכם ואת תרומת ידכם ונדריכם ונדבתיכם ובכרת בקרכם וצאנכם]: כל שישנו בביאה ישנו בהבאה, וכל שאינו בביאה אינו בהבאה ^[18]; אלא ערל ^[19] מנלן?

הא מני? - רבי עקיבא היא, דמרבי לערל כטמא, דתניא [ספרא אמור פרשתא ד פרק ד משנה יח]: רבי עקיבא אומר: (ויקרא כב ד) איש איש [מזרע אהרן והוא צרוע או זב בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר והנגע בכל טמא נפש או איש אשר תצא מממנו שכבת זרע]’- לרבות את הערל ^[20]'.

תנו רבנן [תוספתא חגיגה פ"א מ"א-ב]: 'טמא פטור מן הראייה, דכתיב (דברים יב ה-ו) [כי אם אל המקום אשר יבחר ה' אלקיכם מכל שבטיכם לשום את שמו שם לשכנו תדרשו] ובאת שמה [פסוק ו] והבאתם שמה [עלתיכם וזבחיכם ואת מעשרתיכם ואת תרומת ידכם ונדריכם ונדבתיכם ובכרת בקרכם וצאנכם]: כל שישנו בביאה ישנו בהבאה, וכל שאינו בביאה אינו בהבאה; רבי יוחנן בן דהבאי אומר משום רבי יהודה: סומא באחת מעיניו פטור מן הראייה, שנאמר [שמות כג,יז: שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך אל פני האדן ה’] 'יֵרָאֶה' – יִרְאֶה: כדרך שבא לראות כך בא ליראות: מה בא לֵרָאוֹת בשתי עיניו - אף לִירְאוֹת בשתי עיניו'.

רב הונא, כי מטי להאי קרא: 'יראה יראה' – בכי, אמר: עבד שרבו מצפה לו לראותו ^[21] - יתרחק ממנו ^[22], דכתיב (ישעיהו א יב) כי תבואו לראות פני מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי!

רב הונא, כי מטי להאי קרא – בכי: (דברים כז ז) וזבחת שלמים ואכלת שם [ושמחת לפני ה' אלקיך]; עבד שרבו מצפה לאכול על שלחנו - יתרחק ממנו, דכתיב (ישעיהו א יא) למה לי רוב זבחיכם יאמר ה' [שבעתי עלות אילים וחלב מריאים ודם פרים וכבשים ועתודים לא חפצתי]!

רבי אלעזר, כי מטי להאי קרא – בכי: (בראשית מה ג) [ויאמר יוסף אל אחיו אני יוסף העוד אבי חי] ולא יכלו אחיו לענות אתו כי נבהלו מפניו; ומה תוכחה ^[23] של בשר ודם כך, תוכחה של הקדוש ברוך הוא על אחת כמה וכמה!

רבי אלעזר כי מטי להאי קרא – בכי: (שמואל א כח טו) ויאמר שמואל אל שאול למה הרגזתני להעלות אותי [ויאמר שאול צר לי מאד ופלשתים נלחמים בי ואלקים סר מעלי ולא ענני עוד גם ביד הנביאים גם בחלמות ואקראה לך להודיעני מה אעשה]; ומה שמואל הצדיק היה מתיירא מן הדין - אנו על אחת כמה וכמה.

שמואל מאי היא ^[24]?

דכתיב (שמואל א כח יג) [ויאמר לה המלך אל תיראי כי מה ראית] ותאמר האשה אל שאול אלהים ראיתי עולים [מן הארץ] 'עולים' - תרי משמע: חד שמואל, ואידך? - דאזל שמואל ואתייה למשה בהדיה, אמר ליה: דלמא חס ושלום לדינא מתבעינא - קום בהדאי, דליכא מילתא דכתבת באורייתא דלא קיימתיה.

רבי אמי, כי מטי להאי קרא – בכי: (איכה ג כט) יתן בעפר פיהו אולי יש תקוה, אמר: כולי האי ו'אולי' ^[25]?

רבי אמי, כי מטי להאי קרא – בכי: (צפניה ב ג) [בקשו את ה' כל ענוי הארץ אשר משפטו פעלו] בקשו צדק בקשו ענוה אולי תסתרו ביום אף ה', אמר: כולי האי ו'אולי'?

רבי אסי, כי מטי להאי קרא – בכי: (עמוס ה טו) שנאו רע ואהבו טוב והציגו בשער משפט אולי יחנן ה' צבאות [שארית יוסף]; כולי האי ו'אולי'?

רב יוסף, כי מטי להאי קרא – בכי: (משלי יג כג) [רב אכל ניר ראשים] ויש נספה בלא משפט ^[26].

~~אמר:~~ מי איכא דאזיל בלא זמניה? ^[27]

אִין, כי הא: דרב ביבי בר אביי הוה שכיח גביה מלאך המות, אמר ליה ^[28] לשלוחיה ^[29]: זיל אייתי לי מרים מגדלא שיער נשייא ^[30].

אזל אייתי ליה מרים מגדלא דרדקי; אמר ליה: אנא – 'מרים מגדלא שיער נשייא' אמרי לך!

אמר ליה: אי הכי – אהדרהּ!

אמר ליה: הואיל ואייתיתה - ליהוי למניינא.

אלא היכי יכלת לה ^[31]?

הות נקיטא מתארא בידה ^[32] והות קא שגרא

הערות

^ דבבא קמא (דף לז.)
^ ולא אמרינן 'עד שיהא מועד בשלשה בכל מין ומין', דהואיל והועד שלשה נגיחותיו בשלשה מינין - אין זה מקפיד על מין אחד; אף כאן לא באו שלשה דברים לידו בבת אחת אלא כולן משום שטות
^ דמשמע בדבר אחד מחזיקין אותו בשוטה
^ אם נאמר זכור אין לך להוציא אלא את הנשים; עכשיו שנאמר זכורך בא להוציא אף טומטום ואנדרוגינוס עם הנשים
^ בפרק קמא דקדושין (דף לד:) ילפינן לה
^ דהוי נמי מצות עשה שהזמן גרמא, ונשים חייבות
^ בתמיה: למה לי קרא? מהיכא תיתי לן לחיוביה
^ אלא שהגיד טמון, דהא ודאי זכר הוא, הלכך איצטריך קרא למעוטי
^ מפרש במסכת כתובות (דף עז.) המקמץ בידו צואת כלבים; ואומר אני כי לתקן בהן עורות שקורין קורדוו"ן, שמעבדין אותן בצואת כלבים
^ שמצרפו במקום שחופרין אותו מן הקרקע, כדמפרש במסכת כתובות (שם)
^ וכל אלו ריחן רע ואין יכולין לעלות עם חביריהם
^ זכור להוציא את הנשים
^ כתיב הכא וכתב לה (דברים כד א) וכתיב התם או חפשה לא נתן לה (ויקרא יט כ)
^ מיהו למשנה אחרונה, הואיל ובידינו לכוף את רבו – חייב, דאין לו אלא אדון אחד.
^ פרט לבעלי קבין – מ'פעמים' נפקא, כדאמרינן לעיל, הלכך 'רגלים' - למעוטי מי שצריך משענת אחרת לבד מרגליו
^ שאין הולכין בלא מנעל, דאין אדם נכנס להר הבית במנעלו
^ אין חייבין לשלוח עולות ראיותיהן על ידי שליח
^ טמא אינו בביאה, שאינו יכול ליכנס למקדש, דכתיב את משכן ה' טמא ונכרתה (במדבר יט יג)
^ ישראל שמתו אחיו מחמת מילה
^ שהוא כטמא: שלא יאכל תרומה אם כהן הוא
^ שהוא חביב לרבו עד שרבו מצפה ושואף מתי יראהו
^ איך הגיע יום שנהפך לו לשונא, ורחקו, וצוה שלא יראהו
^ שמוכיח פשעו בפניו
^ מנא לן דמתיירא
^ כל היסורין הללו יקבל, ועודנו בספק אם תהיה לו תקוה
^ יש כלה ואין עון בידו ולא היה משפט לספות
^ ומי איכא דאזיל כו'. הש"ס קא בעי לה [רש"י לא גרס 'אמר’]
^ מלאך
^ לשלוחו
^ הרוג את מרים המקלעת שיער הנשים
^ מאחר שלא הגיע זמנה
^ היתה אוחזת בידה האוד של תנור, שקורין פרגו"ן [שפוד, או יעה, לחתות בו]

[1] דבבא קמא (דף לז.)

[2] ולא אמרינן 'עד שיהא מועד בשלשה בכל מין ומין', דהואיל והועד שלשה נגיחותיו בשלשה מינין - אין זה מקפיד על מין אחד; אף כאן לא באו שלשה דברים לידו בבת אחת אלא כולן משום שטות

[3] דמשמע בדבר אחד מחזיקין אותו בשוטה

[4] אם נאמר זכור אין לך להוציא אלא את הנשים; עכשיו שנאמר זכורך בא להוציא אף טומטום ואנדרוגינוס עם הנשים

[5] בפרק קמא דקדושין (דף לד:) ילפינן לה

[6] דהוי נמי מצות עשה שהזמן גרמא, ונשים חייבות

[7] בתמיה: למה לי קרא? מהיכא תיתי לן לחיוביה

[8] אלא שהגיד טמון, דהא ודאי זכר הוא, הלכך איצטריך קרא למעוטי

[9] מפרש במסכת כתובות (דף עז.) המקמץ בידו צואת כלבים; ואומר אני כי לתקן בהן עורות שקורין קורדוו"ן, שמעבדין אותן בצואת כלבים

[10] שמצרפו במקום שחופרין אותו מן הקרקע, כדמפרש במסכת כתובות (שם)

[11] וכל אלו ריחן רע ואין יכולין לעלות עם חביריהם

[12] זכור להוציא את הנשים

[13] כתיב הכא וכתב לה (דברים כד א) וכתיב התם או חפשה לא נתן לה (ויקרא יט כ)

[14] מיהו למשנה אחרונה, הואיל ובידינו לכוף את רבו – חייב, דאין לו אלא אדון אחד.

[15] פרט לבעלי קבין – מ'פעמים' נפקא, כדאמרינן לעיל, הלכך 'רגלים' - למעוטי מי שצריך משענת אחרת לבד מרגליו

[16] שאין הולכין בלא מנעל, דאין אדם נכנס להר הבית במנעלו

[17] אין חייבין לשלוח עולות ראיותיהן על ידי שליח

[18] טמא אינו בביאה, שאינו יכול ליכנס למקדש, דכתיב את משכן ה' טמא ונכרתה (במדבר יט יג)

[19] ישראל שמתו אחיו מחמת מילה

[20] שהוא כטמא: שלא יאכל תרומה אם כהן הוא

[21] שהוא חביב לרבו עד שרבו מצפה ושואף מתי יראהו

[22] איך הגיע יום שנהפך לו לשונא, ורחקו, וצוה שלא יראהו

[23] שמוכיח פשעו בפניו

[24] מנא לן דמתיירא

[25] כל היסורין הללו יקבל, ועודנו בספק אם תהיה לו תקוה

[26] יש כלה ואין עון בידו ולא היה משפט לספות

[27] ומי איכא דאזיל כו'. הש"ס קא בעי לה [רש"י לא גרס 'אמר’]

[28] מלאך

[29] לשלוחו

[30] הרוג את מרים המקלעת שיער הנשים

[31] מאחר שלא הגיע זמנה

[32] היתה אוחזת בידה האוד של תנור, שקורין פרגו"ן [שפוד, או יעה, לחתות בו]

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]