קטגוריה:אסתר ד ח
נוסח המקרא
ואת פתשגן כתב הדת אשר נתן בשושן להשמידם נתן לו להראות את אסתר ולהגיד לה ולצוות עליה לבוא אל המלך להתחנן לו ולבקש מלפניו על עמה
וְאֶת פַּתְשֶׁגֶן כְּתָב הַדָּת אֲשֶׁר נִתַּן בְּשׁוּשָׁן לְהַשְׁמִידָם נָתַן לוֹ לְהַרְאוֹת אֶת אֶסְתֵּר וּלְהַגִּיד לָהּ וּלְצַוּוֹת עָלֶיהָ לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ לְהִתְחַנֶּן לוֹ וּלְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו עַל עַמָּהּ.
וְאֶת־פַּתְשֶׁ֣גֶן כְּתָֽב־הַ֠דָּ֠ת אֲשֶׁר־נִתַּ֨ן בְּשׁוּשָׁ֤ן לְהַשְׁמִידָם֙ נָ֣תַן ל֔וֹ לְהַרְא֥וֹת אֶת־אֶסְתֵּ֖ר וּלְהַגִּ֣יד לָ֑הּ וּלְצַוּ֣וֹת עָלֶ֗יהָ לָב֨וֹא אֶל־הַמֶּ֧לֶךְ לְהִֽתְחַנֶּן־ל֛וֹ וּלְבַקֵּ֥שׁ מִלְּפָנָ֖יו עַל־עַמָּֽהּ׃
וְ/אֶת־פַּתְשֶׁ֣גֶן כְּתָֽב־הַ֠/דָּת אֲשֶׁר־נִתַּ֨ן בְּ/שׁוּשָׁ֤ן לְ/הַשְׁמִידָ/ם֙ נָ֣תַן ל֔/וֹ לְ/הַרְא֥וֹת אֶת־אֶסְתֵּ֖ר וּ/לְ/הַגִּ֣יד לָ֑/הּ וּ/לְ/צַוּ֣וֹת עָלֶ֗י/הָ לָ/ב֨וֹא אֶל־הַ/מֶּ֧לֶךְ לְ/הִֽתְחַנֶּן־ל֛/וֹ וּ/לְ/בַקֵּ֥שׁ מִ/לְּ/פָנָ֖י/ו עַל־עַמָּֽ/הּ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
תרגום אסתר (כל הפרק)
תרגום שני (כל הפרק)
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- אם היה זה פתשגן הכתב שהיה גלוי לכל העמים, הלוא שם לא נזכר להשמידם, ואם היה מן הספרים שהגיעו ליד שרי המדינות איך הגיע כתב זה למרדכי.
- אחר שאומר להראות את אסתר למה אומר להגיד, הלא אחר שתראה אין צריך להגיד עוד :
אלשיך
עוד צוה להתך ראשונה יראה לה פתשגן כתב הדת שתתפעל בעצם ואחר כך להגיד לה את כל אשר קרהו עם אליהו, כי אם תשמע תחלה מאמר משה רבינו ע"ה שהוא יעזור לו בתפלה יקל הדבר בעיניה ולא תערה למות נפשה, וזהו אומרו להראות וכו' כי תחלה להראות את אסתר פתשגן כתב הדת ואחר כך ולהגיד לה את אשר קרהו. ואחר אומרו שיגיד לה את אשר קרהו, אמר ולצוות עליה לומר עם היות הצרה גדולה איני מצוה על ענין ישראל שלא יגאלו בלעדך, כי הלא יש להם מעיר לעזור הוא משה רבינו ע"ה כאשר נכלל בספור אשר קרהו, אך מה שתאמר לה הוא לצוות עליה שהוא על הנוגע אליה שהוא לכפר על בית שאול כמדובר, על כן צוה לה לבא אל המלך לבקש מלפניו על עמה שבהתפללה על עמה תענה היא תחלה לכפר על הנוגע אל עצמה, כענין וישב ה' את כל אשר לאיוב למשנה בהתפללו בעד רעהו (איוב מב י):
מדרש רבה
"וְהַיּוֹם הַזֶּה תֹּאמַרְנָה שָׂרוֹת פָּרַס" רב ושמואל רב אמר כדי הבזיון הזה לקציפה הזאת ושמואל אמר כדי הקצפון לבזיון זה אמר רבי חנינא כדאי הוא הבזיון שביזה אביה את כלי ב"ה לקצפון שקצף עליה והרגה:
- פרשנות מודרנית:
תרגום ויקיטקסט: - ומרדכי גם נתן להתך את פתשגן (עותק) כתב הדת אשר ניתן בשושן, הקורא להשמיד את היהודים; ובקש מהתך להראות את העותק לאסתר, ולהגיד לה שמדובר בסכנה קיומית, ולצוות עליה בשמו לבוא אל המלך, להתחנן לו, ולבקש מלפניו שירחם על עמה ויבטל את גזירת השמדת היהודים.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ד ח.
תוכניתו של מרדכי
למרדכי היתה תוכנית להציל את היהודים מטמיעה והתבוללות, כשם שקרה לעשרת השבטים. מרדכי החליט לא לחכות לעזרת אלוהים, הן אלוהים לא עזר לעשרת השבטים. מרדכי לקח את תפקידו של אלוהים לנהל את המאבק, ומינה את אסתר לתפקידו של משה. ולכן, כשם שאלוהים גרם שבני ישראל יהיו עבדים במצרים, יזכו בנצחון גדול, ילמדו לחגוג חג חדש, וקיבלו את התורה, כך עשה מרדכי, והסרוב לכרוע הביא לנו: סכנה, ישועה, את חג פורים, והיהודים קיבלו עליהם את התורה.
מרדכי מצווה על אסתר ללכת ולעזור לעמה, כשם שאלוהים ציווה על משה, בסנה, ללכת ולהציל את בני ישראל מפרעה.
וּלְצַוּוֹת עָלֶיהָ
כשם שאסתר פקדה על מרדכי להסביר את דבריו (אסתר ד ה): "וַתְּצַוֵּהוּ עַל מָרְדֳּכָי", מרדכי כהרגלו בעבר מצווה עליה. זו היא הפעם האחרונה שהוא מצווה עליה. כאשר הוא אמר לה להתחיל להתנהג כמלכה (אסתר ד יד): "אִם לְעֵת כָּזֹאת, הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת", היא מבינה ונעשית מלכה גם למלך וגם אליו.
לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ לְהִתְחַנֶּן לוֹ וּלְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו עַל עַמָּהּ
לבוא למלך ולא לחכות להזמנה כפי שהיא עשתה בעניין בגתן ותרש (אסתר ב כב), למרות שהמלך היה (כאילו) בסכנת מוות.
להתחנן לו ולבקש מלפניו, רומז שאין פתרון חוקי ורק רחמים יצילו את היהודים. מרדכי בפרוש לא אומר לאסתר להראות את פתשגן הכתב למלך. מרדכי היה צריך להזהר לא לרמוז להתך שהמלך לא מודע לפקודת ההשמדה ושכאילו המלך קיבל שוחד ואישר את הפקודה בלי לדעת שהמלכה גם היא יהודיה.
הבעיות עם פקודת מרדכי
- אסתר תחשוף את יהדותה, לאחר שהיא שמרה את זה בסוד כתשע שנים.
- אסתר תאבד את מעמדה כאלה עשתר, ואכן בהמשך היא מציגה את עצמה כבת אביחיל (אסתר ט כט),
- אסתר תחשוף את שגיאת המלך בפקודתו להשמיד עם, לעייני הניצבים איתו.
- המן עלול לשמוע על חשיפתו, ויבוא עם חיילים להרוג את המלך ולהציל את נפשו.
- המלך עלול לכעוס על אסתר, הבאה ללא הזמנה.
- המלך יתחיל בחקירה כמנהגו, (אסתר ב כג): "וַיְבֻקַּשׁ הַדָּבָר וַיִּמָּצֵא", והמן יקבל הזדמנות להסביר איך פקודת ההרג מתקשרת לפקודת המלך, ואולי המן יצליח להטעות את המלך ולהאשים את המלכה.
מרדכי ידע שלהמן אין כוח צבאי; שהמלך לא יהרוג את מלכתו כשהיא תופיע לא קרואה; שאת החקירה יעשו אנשיו, משרתי המלך, כשם שהם עשו בעניין בגתן ותרש והמלך לא ידע שמרדכי לא קיבל דבר בתמורה (אסתר ו ג); שאסתר תציג את פתשגן כתב הדת בלי להסביר; והמלך יבין מיד את פשעו של המן, הפועל בניגוד מוחלט לרצונו של המלך לקיים ממלכה גדולה החיה בשלום.
מקורות
נלקח מ- מגילת אסתר - מגילת ההיפוכים. אילן סנדובסקי, אופיר בכורים, יהוד מונוסון, 2014
נלקח מ- מדוע מרדכי לא כרע וסיכן את העם?. אילן סנדובסקי, http://hidush.co.il/hidush.asp?id=20135
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "אסתר ד ח"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.