ביאור:אסתר ד ח

אסתר ד ח: "וְאֶת פַּתְשֶׁגֶן כְּתָב הַדָּת אֲשֶׁר נִתַּן בְּשׁוּשָׁן לְהַשְׁמִידָם נָתַן לוֹ לְהַרְאוֹת אֶת אֶסְתֵּר וּלְהַגִּיד לָהּ וּלְצַוּוֹת עָלֶיהָ לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ לְהִתְחַנֶּן לוֹ וּלְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו עַל עַמָּהּ."

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ד ח.

מרדכי מודיע לאסתר עריכה

לאחר אישור פקודת המיסים שנכנסה לתוקף מיד ופרסום פקודת ההרג, מרדכי חשש שהמן ינצל את פקודת המיסים לקבל את אישור המלך להורגו מיד כנציג ומנהיג העם שאינו משלם מיסים (אפילו ללא הזכרת שמו), ולא יחכה אחד-עשר חודשים ליום ההריגה. לכן, מרדכי פעל במהירות. הוא התאבל כדי למשוך את תשומת-ליבה של אסתר, כדי להעביר לה בדחיפות את החדשות. אסתר הראתה דאגה למרדכי. מרדכי העביר לאסתר את פתשגן כתב-הדת (ביאור:אסתר ד ח) וגם דיווח לה על הצעת המן בעניין (אסתר ד ז): ""פרשת הכסף, אשר אמר המן לשקול על גנזי המלך ביהודים לאבדם"", וזאת למרות שבשיחה לא הוזכרו היהודים והמן לא הציע לשלם ישירות למלך סכום מוגזם. עם-זאת, הוא השמיט פרטים כדי להדגיש רק את הנקודות החשובות.[1] מרדכי צפה את פחדה של אסתר להסתכן בהגשת עזרה לעמה, ורצה שהיא תדאג, בנוסף לעמה, גם לנפשה שלה, כאילו שהמן הציע שוחד והמלך קיבלהו ואישר לפגוע ביהודים. מרדכי בחר להציג את המצב בצורה זו גם כדי למנוע מהתך להבין שהיה ניגוד בין אישור המלך ופקודת המן. עצם העובדה שמרדכי, שלא היה שותף לשיחה, ידע אודות הכסף (שלא נכתב בפתשגן כתב-הדת), וציטט את המילים המיוחדות "לאבדם" ו"לשקול" שבהם השתמש המן, מראה שאמנם הוא ידע הכל.

תוכניתו של מרדכי עריכה

למרדכי היתה תוכנית להציל את היהודים מטמיעה והתבוללות, כשם שקרה לעשרת השבטים. מרדכי החליט לא לחכות לעזרת אלוהים, הן אלוהים לא עזר לעשרת השבטים. מרדכי לקח את תפקידו של אלוהים לנהל את המאבק, ומינה את אסתר לתפקידו של משה. ולכן, כשם שאלוהים גרם שבני ישראל יהיו עבדים במצרים, יזכו בנצחון גדול, ילמדו לחגוג חג חדש, וקיבלו את התורה, כך עשה מרדכי, והסרוב לכרוע הביא לנו: סכנה, ישועה, את חג פורים, והיהודים קיבלו עליהם את התורה.

מרדכי מצווה על אסתר ללכת ולעזור לעמה, כשם שאלוהים ציווה על משה, בסנה, ללכת ולהציל את בני ישראל מפרעה.

וּלְצַוּוֹת עָלֶיהָ עריכה

כשם שאסתר פקדה על מרדכי להסביר את דבריו "וַתְּצַוֵּהוּ, עַל מָרְדֳּכָי" (ביאור:אסתר ד ה), מרדכי כהרגלו בעבר מצווה עליה. זו היא הפעם האחרונה שהוא מצווה עליה. כאשר הוא אמר לה להתחיל להתנהג כמלכה "אִם לְעֵת כָּזֹאת, הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת" (ביאור:אסתר ד יד) היא מבינה ונעשת מלכה גם למלך וגם אליו.

לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ לְהִתְחַנֶּן לוֹ וּלְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו עַל עַמָּהּ עריכה

לבוא למלך ולא לחכות להזמנה כפי שהיא עשתה בעניין בגתן ותרש (ביאור:אסתר ב כב) למרות שהמלך היה (כאילו) בסכנת מוות.

להתחנן לו ולבקש מלפניו, רומז שאין פתרון חוקי ורק רחמים יצילו את היהודים. מרדכי בפרוש לא אומר לאסתר להראות את פתשגן הכתב למלך. מרדכי היה צריך להזהר לא לרמוז להתך שהמלך לא מודע לפקודת ההשמדה ושכאילו המלך קיבל שוחד ואישר את הפקודה בלי לדעת שהמלכה גם היא יהודיה.

הבעיות עם פקודת מרדכי עריכה

אסתר תחסוף את יהדותה לאחר שהיא שמרה את זה בסוד כתשע שנים.
אסתר תאבד את מעמדה כאלה עשתר, ואכן בהמשך היא מציגה את עצמה כבת אביחיל (ביאור:אסתר ט כט),
אסתר תחסוף את שגיאת המלך בפקודתו להשמיד עם, לעייני הניצבים איתו.
המן עלול לשמוע על חסיפתו ויבוא עם חילים להרוג את המלך ולהציל את נפשו.
המלך עלול לכעוס על אסתר הבאה ללא הזמנה.
המלך יתחיל בחקירה כמנהגו (" וַיְבֻקַּשׁ הַדָּבָר וַיִּמָּצֵא" (ביאור:אסתר ב כג)) והמן יקבל הזדמנות להסביר איך פקודת ההרג מתקשרת לפקודת המלך, ואולי המן יצליח להטעות את המלך ולהאשים את המלכה.

מרדכי ידע שלהמן אין כוח צבאי; שהמלך לא יהרוג את מלכתו כשהיא תופיע לא קרואה; שאת החקירה יעשו אנשיו, משרתי המלך, כשם שהם עשו בעניין בגתן ותרש והמלך לא ידע שמרדכי לא קיבל דבר בתמורה (ביאור:אסתר ו ג); שאסתר תציג את פתשגן כתב הדת בלי להסביר; והמלך יבין מיד את פשעו של המן הפועל בניגוד מוחלט לרצונו של המלך לקיים ממלכה גדולה החיה בשלום.

[1] מרדכי בהודעתו השמיט מדברי המן את המידע שלהלן:
א. שיש עם מפוזר בממלכה שלא עושה את חוקי המלך, ושאין שווה למלך להניחו.
ב. שהסכום המדובר הוא 10,000 ככרות כסף, ושהכסף ישולם לעושי-המלאכה.

מקורות עריכה

נלקח מ- מגילת אסתר - מגילת ההיפוכים. אילן סנדובסקי, אופיר בכורים, יהוד מונוסון, 2014
נלקח מ- מדוע מרדכי לא כרע וסיכן את העם?. אילן סנדובסקי, http://hidush.co.il/hidush.asp?id=20135