פתיחת התפריט הראשי

ביאור:אסתר ד א

אסתר ד א: "וּמָרְדֳּכַי יָדַע אֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה וַיִּקְרַע מָרְדֳּכַי אֶת בְּגָדָיו וַיִּלְבַּשׁ שַׂק וָאֵפֶר וַיֵּצֵא בְּתוֹךְ הָעִיר וַיִּזְעַק זְעָקָה גְדֹלָה וּמָרָה."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ד א.


המשתה של המן ואחשוורושעריכה

אחרי שהמן החתים את אחשורוש על הגזירה להשמדת היהודים, נאמר: (אסתר ד א): "ומרדכי ידע את כל אשר נעשה, ויקרע מרדכי את בגדיו וילבש שק ואפר, ויצא בתוך העיר ויזעק זעקה גדולה ומרה"

ומרדכי ידע את כל אשר נעשהעריכה

מדוע נאמר "ומרדכי ידע את כל אשר נעשה", וכי רק מרדכי ידע? והרי הגזירות נכתבו בגלוי ונשלחו לכל העמים, (אסתר ג יד): "פתשגן הכתב להנתן דת בכל מדינה ומדינה גלוי לכל העמים להיות עתדים ליום הזה"!

כאשר מרדכי ידעעריכה

1. ייתכן שהביטוי "ומרדכי ידע" לא בא כניגוד אלא רק כתיאור זמן: "מייד כשמרדכי ידע את אשר נעשה, הוא התחיל לפעול" (ע"פ אבן עזרא) .

  • אולם, לפי זה היה ראוי לכתוב "ומרדכי שמע ...", או "ויהי כשמע מרדכי", כמו במקומות אחרים בתנ"ך (למשל (בראשית כט יג): "ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחתו, וירץ לקראתו...",  (נחמיה יג ג): "ויהי כשמעם את התורה ויבדילו כל ערב מישראל", ועוד).

מרדכי לעומת אסתרעריכה

2. ייתכן שהפסוק מציג את מרדכי כניגוד לאסתר. אסתר היתה בהרמון, מנותקת מהעולם, לא שמעה ולא ידעה שום דבר ממה שקורה בחוץ, והיה אפשר לחשוב שגם מרדכי לא יידע שהרי גם מרדכי היה עסוק מאד בתפקידיו במלכות, ובכל-זאת מרדכי ידע והודיע לאסתר, כפי שמתואר בהמשך הפרק.

המגילה מראה לנו שהתקשורת בין אנשי הארמון הייתה מוגבלת, למשל: המלך והמן לא ידעו שאסתר יהודיה, המלך ואסתר לא ידעו על פתשגן כתב הדת להריגת היהודים, המן לא ידע שמרדכי ואסתר פועלים ביחד וכבר סיכלו ניסיון לשלוח יד במלך, והמן לא ידע מה הקריאו למלך בלילה שקדם למשתה השני. לעומת-זאת, אפשר לראות גם את ההפך, שמרדכי ידע "את כל אשר נעשה". למשל, מרדכי תיקשר עם אסתר בעזרת גורם פנימי שבתוך בית הנשים (ביאור:אסתר ב יא, ביאור:אסתר ב כ), ויש לציין שההרמון היה תחום האסור על גברים, למעט המלך והסריסים. דוגמא אחרת היא: מרדכי גילה בעזרת קשריו ניסיון התנקשות במלך, וגם הייתה לו דרך להעביר למלכה את המידע על-כך (ביאור:אסתר ב כב). בהמשך המגילה נראה, שמרדכי אפילו ידע על השיחה בין המלך להמן אודות הכסף שהוצע למלך (ביאור:אסתר ג ט), ואשר לא נכתב בפתשגן כתב-הדת (ביאור:אסתר ד ז), ואף ידע, על שיחת המן וזרש, אודות העץ (ביאור:אסתר ה יד).

מרדכי לעומת שאר היהודיםעריכה

וייתכן ששאר היהודים לא חשבו שהגזירה רצינית, הם חשבו שזה רק שגעון חולף של המלך. המלך היה ידוע בשכרותו ובהפכפכותו והיהודים הרגיעו זה את זה בנחמה ש"זה בטח יעבור לו כשהוא יתפכח".

גם בדורנו קרה, לצערנו, דבר דומה. לפני מלחמת העולם השניה, כשהתוכניות של היטלר להשמדת היהודים היו ברורות וגלויות, עדיין היו יהודים רבים שחשבו ש"זה יעבור לו" וש"יהיה בסדר". גם אז היו מעטים, יחידי סגולה, שראו את הנולד, כמו למשל צ'רלי צ'פלין בסרטו "הרודן הגדול", וכמו מרדכי היהודי.

מה בדיוק ידע מרדכי?

3. ידע שהגזירה קיבלה אישור גם מה': ""בעל החלום אמר לו שהסכימו העליונים לכך, לפי שהשתחוו לצלם בימי נבוכדנצר ושנהנו מסעודת אחשורוש" " (רש"י); ראו גם מרדכי בפעולה / ניסן מינדל.

4. ידע שהגזירה נכתבה כשאחשורוש היה פיכח: בסוף הפרק הקודם נאמר (אסתר ג טו): "הרצים יצאו דחופים בדבר המלך, והדת נתנה בשושן הבירה, והמלך והמן ישבו לשתות , והעיר שושן נבוכה": ייתכן שהיהודים בשושן שמעו שהמלך והמן שותים (הם שמעו את צעקות-ההוללות מהארמון), וחשבו שהגזירה נכתבה מתוך שכרות, וכשהמלך יתפכח הוא יתחרט; אבל "מרדכי ידע את כל אשר נעשה" - מרדכי ידע (בעזרת קשרים שהיו לו בבית המלך, או ברוח הקודש) שהגזירה נכתבה עוד לפני שהמלך והמן ישבו לשתות; הוא ידע שזו גזירה רצינית (ע"פ עידן בינשטוק).

ומרדכי ידע עוד לפני שהגזירות נכתבו - ראו ביאור:עבר רחוק.

5. ידע שהגזירה תתבצע בפיקוחו של המן: באגרות שנשלחו לא היה כתוב שמו של המן אלא שמו של המלך, ולכן היה אפשר לקוות שזה לא רציני. אבל מרדכי ידע, כנראה בעזרת "רשת מודיעין" (שבעזרתה גם גילה את הקשר של בגתן ותרש) שהמן עומד מאחרי הגזירה, והמן היה ידוע כאדם נחוש ואכזרי במיוחד.

ידיעה, דעת = הכרות קרובה, הכרה באמצעות החושים; שאר היהודים בשושן רק שמעו, אבל מרדכי ידע מקרוב.

  • אולם, כל הפירושים הללו אינם מתאימים לפסוקים שנאמרו בהמשך (אסתר ד ג): "ובכל מדינה ומדינה מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע אבל גדול ליהודים וצום ובכי ומספד, שק ואפר יצע לרבים", מכאן נראה שגם שאר היהודים התייחסו ברצינות לגזירה ברגע שהיא הגיעה אליהם.

ויצא בתוך העירעריכה

מרדכי גר ב שושן הבירה , כלומר ב"קרית הממשלה" של שושן. אבל שאר היהודים גרו ב עיר שושן , שמעבר לנחל (ראו שושן - שושן הבירה ). מרדכי יצא משושן הבירה אל תוך העיר. ראו גם רמב"ן על ויקרא כד י.

מתי בדיוק זה היה?עריכה

1. לפי רוב המפרשים, זה היה עוד באותו יום, כלומר ב-13 בחודש הראשון, י"ג בניסן (אסתר ג יב).

2. אך ייתכן שהחקירה המודיעינית שעשה מרדכי לקחה זמן רב, ולכן הגזירות בוטלו רק בחודש השלישי, כ"ג בסיון. ראו 70 יום במגילת אסתר .


דרשעריכה

ויקרע מרדכי את בגדיו וילבש שק ואפרעריכה

" "מרדכי היה רבי אמת עם תלמידים... ותקון המשפט על-ידי הרבי אמת הוא על-ידי שמשליך עצמו לרפש וטיט בשביל השם יתברך, ומסלק ממנו כל החכמות... ועל-ידי זה זוכה שיתגלה לו בחינת "צדיק ורע לו רשע וטוב לו"... שזה בחינת תקון המשפט... ועל-כן מרדכי, כשידע את כל הנ"ל, שאחיזת המן הוא על-ידי פגם המשפט, על-כן לבש 'שק ואפר' וכו', שזה בחינת שמשליך עצמו לרפש וטיט בשביל השם יתברך. כי סלק כל החכמות ממנו, ועשה דברים פשוטים בלי שום חכמות, שיצא בתוך העיר וזעק זעקה גדולה ולבש שק ואפר, ועל-ידי זה בעצמו נעשה תקון המשפט כנ"ל. כי על-ידי זה שמשליכין כל החכמות, ומשליך עצמו לרפש וטיט בשביל השם יתברך, שזה בחינת לבישת שק ואפר, על-ידי זה זוכה שנתגלה לו בחינת 'צדיק ורע לו רשע וטוב לו', שזה בחינת תקון המשפט כנ"ל."

"וזהו בחינת 'ומרדכי ידע את כל אשר נעשה', כי על-ידי שלבש שק ואפר וכו', על-ידי זה נעשה בחינת 'ומרדכי ידע את כל אשר נעשה', כי זכה לידע כל אשר נעשה בעולם, כי "יש הבל אשר נעשה על הארץ אשר יש צדיקים אשר מגיע אליהם כמעשה הרשעים ויש רשעים" וכו', הינו בחינת 'צדיק ורע לו רשע וטוב לו'. ומרדכי ידע את כל זה, בחינת 'ומרדכי ידע את כל אשר נעשה', הינו כל אשר נעשה על הארץ, אפלו 'צדיק ורע לו רשע וטוב לו', גם את זה זכה לידע ולהשיג. וזה נעשה על - ידי שהיה מסלק כל החכמות, והשליך עצמו לרפש וטיט בשביל השם יתברך בחינת 'וילבש שק ואפר' וכו':" " ( ליקוטי הלכות - חלק אורח חיים - הלכות פורים - הלכה ג )

ויזעק זעקה גדולה ומרהעריכה

ביטוי דומה מאד נזכר בספר בראשית, כשעשו גילה שיעקב רימה אותו וגנב את ברכתו:

  • (בראשית כז לד): "כשמע עשו את דברי אביו, ויצעק צעקה גדלה ומרה עד מאד, ויאמר לאביו ברכני גם אני אבי"

המן האגגי הוא, כידוע, צאצא של אגג מלך עמלק, ועמלק הוא נכד של עשו. אם כך, יש כאן מעין עונש:

  • יעקב גרם לעשו לצעוק צעקה גדולה ומרה;
  • דורות רבים לאחר מכן, צאצא של עשו גרם לצאצא של יעקב לזעוק זעקה גדולה ומרה.

חז"ל הרחיבו את הסיפור ותיארו את זעקתו של מרדכי:

  • " "גבה המן מאחשורוש!" " (רב, מגילה טו. ) ! המן שולט באחשורוש ומביא אותו לעשות דברים שלא היה מעז לעשות בעצמו!
  • " "גבה המלך העליון מהמלך התחתון!" " (שמואל, שם) , כלומר, בלשון נקיה, מלכות של בשר ודם כביכול מנסה לפגוע במלכות ה'!

" "...גם הטוב לב" "צריך להרגיש בוודאי מדת עניותו ושפלתו... ובשעה שמעמיק מחשבתו בעניותו ושפלותו בוודאי לבו נשבר בקרבו מאד ומצפה ומייחל שישפיעו עליו מאור החכמה העליונה למלאות חסרונו, אך אעפ"כ גם אז בפנימיות לבבו הוא מלא שמחה מגודל בטחונו בהשם יתברך, שבוודאי יעמוד בעזרתו.... ועל-כן מצינו גם גבי מרדכי ויזעק זעקה גדולה ומרה . אבל הכל היה לעורר לב ישראל בתשובה. אבל בפנימיות היה חזק בדעת בוודאי כי לא יטוש ה' את עמו... וכאשר פקדו לומר לאסתר כי אם החרש תחרישי בעת הזאת רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ..." " ( נחת השולחן אורח חיים תרצז )

תגובות ישנותעריכה

"העיר שושן" – הכוונה ליהודים שבעיר שושן, כמו שרואים מהפסוק ההפוך " " "והעיר שושן צהלה ושמחה" " ": לגויים לא היתה שום סיבה לשמוח! (נתן קלר מקרית מוצקין).

"Nathan Keller (snkeller@t2.technion.ac.il): I think that your PERUSH is too imaginary: I don't think that the people heard that the King is drunk because it wasn't a strange thing for him (Remember the MISHTE)."

"The jews were sad because of the GZERA and not because of your reason. I think that UMORDECHAY YADA... means that he knew all of the story about HAMAN, the money etc. and that gave him the idea, what to do ."

תגובה: לא כתוב שיהודי שושן היו עצובים –– כתוב שהם היו נבוכים: " " "והעיר שושן נבוכה" " ". אני הבנתי שהם היו מבולבלים –– לא ידעו מה לחשוב ואיך להגיב לידיעה שקיבלו: האם זה ברצינות או בצחוק. רק מרדכי ידע שזה ברצינות ולכן קרע את בגדיו. זה גם מסביר את הקשר בין שני חלקי הפסוק:" " "ומרדכי ידע את כל אשר נעשה, ויקרע מרדכי את בגדיו..." " ": בגלל שמרדכי ידע הכל –– הוא קרע את בגדיו. לפי הפירוש שלך לא הבנתי –– מה בדיוק מרדכי ידע שאחרים לא ידעו, ולמה זה גרם לו לקרוע את בגדיו? 

מאמרים נוספים - באדיבות גוגלעריכה

מקורותעריכה

על-פי מאמר שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים 9 וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-09-01.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:המשתה של המן ואחשוורוש

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mgilot/es-04-01