ביאור:אסתר ד יז

אסתר ד יז: "וַיַּעֲבֹר מָרְדֳּכָי, וַיַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוְּתָה עָלָיו אֶסְתֵּר."

תרגום ויקיטקסט: ומרדכי עבר בכל רחבי העיר שושן, אסף את כל היהודים וציווה עליהם לצום, ככל אשר ציוותה עליו אסתר.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ד יז.

וַיַּעֲבֹר מָרְדֳּכָי עריכה

לאן בדיוק עבר מרדכי?

1. עבר ממקום למקום בתוך העיר, כדי לכנוס את כל היהודים כמו שציוותה עליו אסתר (רשב"ם).

2. עבר את הנהר המפריד בין שושן הבירה (שבה נמצא הארמון) לבין שושן (שבה נמצאו היהודים) (אבן עזרא; וראו ביאור:שושן - שושן הבירה).

3. עבר על ההלכה, בכך שהורה לכולם לצום בפסח (רש"י; וראו דיון בנושא בביאור הפסוק הקודם).

וַיַּעַשׂ עריכה

ויעש מרדכי, אבל לא נאמר שהיהודים עשו את פקודת מרדכי וצמו יותר ממה שהם עשו קודם (אסתר ד ג). רק לאחר פקודת ההגנה העצמית, ולאחר שהיהודים ראו את מרדכי "בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת וָחוּר, וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה" (אסתר ח טו), הם פעלו באיחוד ובשמחה "לַיְּהוּדִים, הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה, וְשָׂשֹׂן, וִיקָר" (אסתר ח יז).

בכל אופן, מרדכי לבטח צם על אסתר, וכך הוא לא הלך למקומו בשער המלך, והיה פטור מלכבד או להכעיס את המן.

וַיַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוְּתָה עָלָיו אֶסְתֵּר עריכה

משלב זה והלאה "מרדכי הוא 'הסוכן' של אסתר, ולא 'המפעיל' שלה. ואמנם, בסיומה של המגילה מופיעה פעולתם של אסתר ומרדכי בלשון נקבה (אסתר ט יג): "ותכתוב אסתר... ומרדכי" (אחיטוב רונן, מגילת ושתי, בית מקרא, עמוד 255, 1999).

  • כבר ראינו במגילה שנאמר "וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ, כִּדְבַר מְמוּכָן" (אסתר א כא), ולא כן, הן המלך לא הכריז על תחרות בחירת המלכה עד שנעריו הציעו הצעה פשוטה יותר (אסתר ב ב). כך גם כאן, מרדכי לא עשה מה שהתך חשב, אלא מה שאסתר באמת התכוונה.
  • מרדכי לא ענה. השיחה הושלמה ואין מה להוסיף - כי כל המוסיף גורע. מרדכי לא היה יכול לענות "הבנתי" כי אז התך היה חושד שיש משהו נסתר בדברי אסתר ומרדכי, הן הכל היה ברור לו.


מתי בדיוק זה קרה? עריכה

1. לפי רוב המפרשים, כל הסיפור קרה עוד באותו יום שבו פורסמו הגזירות, כלומר ב-13 בחודש הראשון, י"ג בניסן (אסתר ג יב).

2. אך ייתכן שהחקירה המודיעינית שעשה מרדכי לקחה זמן רב, ולכן הגזירות בוטלו רק בחודש השלישי, כ"ג בסיון. ראו 70 יום במגילת אסתר.