פתיחת התפריט הראשי

ביאור:אסתר ד ט

אסתר ד ט: "וַיָּבוֹא הֲתָךְ וַיַּגֵּד לְאֶסְתֵּר אֵת דִּבְרֵי מָרְדֳּכָי."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ד ט.


וַיָּבוֹא וַיַּגֵּדעריכה

התך קיבל שתי עובדות להעביר לאסתר: "אֵת פָּרָשַׁת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר אָמַר הָמָן לִשְׁקוֹל עַל גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ ביהודיים [בַּיְּהוּדִים] לְאַבְּדָם" (ביאור:אסתר ד ז) וגם "אֶת פַּתְשֶׁגֶן כְּתָב הַדָּת אֲשֶׁר נִתַּן בְּשׁוּשָׁן לְהַשְׁמִידָם" (ביאור:אסתר ד ח), אולם כותב המגילה לא מציין שהתך "נתן" לאסתר את כתב-הדת.

סביר להניח שהתך נתן את כתב-הדת כי אסתר ציטטה את הכתוב "לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד" (ביאור:אסתר ז ד). זאת היא דרכו של כותב המגילה להוריד בחשיבות פרטים שהוא רוצה להסתיר מהקורא.

מהכתוב לא ברור כיצד היה כתב-הדת ארוז, והאם התך קרא את הכתוב או ידע את תוכנו.