ברכות סב ב
| ראשונים נוספים על הש"ס: ראשונים | אחרונים
תניא בן עזאי אומר על כל משכב שכב חוץ מן הקרקע על כל מושב שב חוץ מן הקורה אמר שמואל שינה בעמוד השחר כאסטמא לפרזלא יציאה בעמוד השחר כאסטמא לפרזלא בר קפרא הוה מזבן מילי בדינרי עד דכפנת אכול עד דצחית שתי עד דרתחא קדרך שפוך קרנא קריא ברומי בר מזבין תאני תאני דאבוך זבין אמר להו אביי לרבנן כי עייליתו בשבילי דמחוזא למיפק ביה בחקלא לא תחזו לא להך גיסא ולא להך גיסא דלמא יתבי נשי ולאו אורח ארעא לאסתכולי בהו רב ספרא על לבית הכסא אתא רבי אבא נחר ליה אבבא אמר ליה ליעול מר בתר דנפק אמר ליה עד השתא לא עיילת לשעיר וגמרת לך מילי דשעיר לאו הכי תנן מדורה היתה שם ובית הכסא של כבוד וזה היה כבודו מצאו נעול בידוע שיש שם אדם מצאו פתוח בידוע שאין שם אדם אלמא לאו אורח ארעא הוא והוא סבר מסוכן הוא דתניא רבן שמעון בן גמליאל אומר עמוד החוזר מביא את האדם לידי הדרוקן סילון החוזר מביא את האדם לידי ירקון רבי אלעזר על לבית הכסא אתא ההוא פרסאה דחקיה קם ר' אלעזר ונפק אתא דרקונא שמטיה לכרכשיה קרי עליה רבי אלעזר (ישעיהו מג, ד) ואתן אדם תחתיך אל תקרי אדם אלא אדום:
(שמואל א כד, י) ואמר להרגך ותחס עליך ואמר ואמרתי מיבעי ליה ותחס וחסתי מיבעי ליה אמר רבי אלעזר אמר לו דוד לשאול מן התורה בן הריגה אתה שהרי רודף אתה והתורה אמרה בא להרגך השכם להרגו אלא צניעות שהיתה בך היא חסה עליך ומאי היא דכתיב (שמואל א כד, ד) ויבא אל גדרות הצאן על הדרך ושם מערה ויבא שאול להסך את רגליו תנא גדר לפנים מן גדר ומערה לפנים ממערה להסך אמר ר' אלעזר מלמד שסכך עצמו כסוכה:
(שמואל א כד, ה) ויקם דוד ויכרת את כנף המעיל אשר לשאול בלט אמר ר' יוסי בר' חנינא כל המבזה את הבגדים סוף אינו נהנה מהם שנאמר (מלכים א א, א) והמלך דוד זקן בא בימים ויכסוהו בבגדים ולא יחם לו:
(שמואל א כו, יט) אם ה' הסיתך בי ירח מנחה אמר רבי אלעזר אמר ליה הקב"ה לדוד מסית קרית לי הרי אני מכשילך בדבר שאפי' תינוקות של בית רבן יודעים אותו דכתיב (שמות ל, יב) כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם ונתנו איש כפר נפשו וגו' מיד (דברי הימים א כא, א) ויעמוד שטן על ישראל וכתיב (שמואל ב כד, א) ויסת את דוד בהם לאמר לך מנה את ישראל וכיון דמנינהו לא שקל מינייהו כופר דכתיב (שמואל ב כד, טו) ויתן ה' דבר בישראל מהבקר ועד עת מועד מאי עת מועד אמר שמואל סבא חתניה דרבי חנינא משמיה דרבי חנינא משעת שחיטת התמיד עד שעת זריקתו רבי יוחנן אמר עד חצות ממש:
(שמואל ב כד, טז) ויאמר למלאך המשחית בעם רב אמר רבי אלעזר אמר ליה הקב"ה למלאך טול לי רב שבהם שיש בו ליפרע מהם כמה חובות באותה שעה מת אבישי בן צרויה ששקול כרובה של סנהדרין:
(דברי הימים א כא, טו) ובהשחית ראה ה' וינחם מאי ראה אמר רב ראה יעקב אבינו דכתיב (בראשית לב, ג) ויאמר יעקב כאשר ראם ושמואל אמר אפרו של יצחק ראה שנאמר (בראשית כב, ח) אלהים יראה לו השה רבי יצחק נפחא אמר כסף כפורים ראה שנאמר (שמות ל, טז) ולקחת את כסף הכפורים מאת בני ישראל וגו' רבי יוחנן אמר בית המקדש ראה דכתיב (בראשית כב, יד) בהר ה' יראה פליגי בה ר' יעקב בר אידי ורבי שמואל בר נחמני חד אמר כסף הכפורים ראה וחד אמר בית המקדש ראה ומסתברא כמאן דאמר בית המקדש ראה שנאמר (בראשית כב, יד) אשר יאמר היום בהר ה' יראה:
לא יכנס אדם להר הבית במקלו וכו':
מאי קפנדריא אמר רבא קפנדריא כשמה ורב חנא בר אדא משמיה דרב סמא בריה דרב מרי אמר כמאן דאמר אינש אדמקיפנא אדרי איעול בהא אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אהנכנס לבית הכנסת על מנת שלא לעשותו קפנדריא מותר לעשותו קפנדריא רבי אבהו אמר באם היה שביל מעיקרו מותר אמר ר' חלבו אמר רב הונא גהנכנס לבית הכנסת להתפלל מותר לעשותו קפנדריא שנאמר (יחזקאל מו, ט) ובבא עם הארץ לפני ה' במועדים וגו':
ורקיקה מקל וחומר:
אמר רב ביבי אמר ר' יהושע בן לוי דכל הרוקק בהר הבית בזמן הזה כאילו רוקק בבת עינו שנאמר (מלכים א ט, ג) והיה עיני ולבי שם כל הימים אמר רבא רקיקה בבית הכנסת שריא מידי דהוה אמנעל מה מנעל בהר הבית אסור בבית הכנסת מותר אף רקיקה בהר הבית הוא דאסור בבית הכנסת שרי אמר ליה רב פפא לרבא ואמרי לה רבינא לרבא ואמרי לה רב אדא בר מתנא לרבא אדיליף ממנעל נילף מקפנדריא אמר ליה תנא יליף ממנעל ואת אמרת מקפנדריא מאי היא דתניא הלא יכנס אדם להר הבית לא במקלו שבידו ולא במנעלו שברגלו ולא במעות הצרורים לו בסדינו ובפונדתו מופשלת לאחוריו ולא יעשנה קפנדריא ורקיקה מקל וחומר ממנעל ומה מנעל שאין בו דרך בזיון אמרה תורה (שמות ג, ה) של נעליך מעל רגליך רקיקה שהיא דרך בזיון לא כל שכן רבי יוסי בר יהודה אומר אינו צריך הרי הוא אומר (אסתר ד, ב) כי אין לבא אל שער המלך בלבוש שק והלא דברים קל וחומר ומה שק שאינו מאוס לפני בשר ודם כך רקיקה שהיא מאוסה לפני מלך מלכי המלכים לא כל שכן אמר ליה אנא הכי קאמינא נימא הכא לחומרא והכא לחומרא
רש"י
עריכה
על כל מושב שב חוץ מן הקורה - שמא תפול:
כאסטמא לפרזלא - אציי"ר (פלדה) בלעז שמועיל לברזל כך מועיל לגוף יציאה להפנות:
אדכפנת אכול - שאם תשהא תעבור ממך תאות המאכל ואין המאכל מועיל:
עד דרתחא קדרך שפוך - קודם שתצטנן משל הוא זה כשאתה צריך לנקביך שפוך ואל תשהא אותם:
קרנא קריא ברומי - אם תשמע קול קרן ברומי הוא סימן למבקשי תאנים לקנות ולהוליך למקום אחר:
בר מזבין תאני תאני דאבוך זבין - אם אין אביך בבית הזהר אתה בנו למכור תאניו בעוד שיש תובעים:
בשבילי - שביל קטן שפונים בו לשדות:
נחר ליה אבבא - לידע אם יש שם אדם נחר טושי"ר (להשתעל) בלעז:
אמר ליה - ר' אבא לרב ספרא:
עד כאן לא עיילת לשעיר - שאינן צנועין בבית הכסא:
וגמרת לך מילי דשעיר - שאינך צנוע:
לאו הכי תנן - במסכת תמיד:
מדורה היתה שם - בעזרה היסק גדול של אור להתחמם שם הכהנים המסיכים רגליהם בבית הכסא שצריכין טבילה כדתנן במסכת יומא (ד' כח.) כל המיסך רגליו טעון טבילה:
ובית הכסא של כבוד - אלמא אין מספרים בבית הכסא ואת אמרת ליעול מר:
והוא סבר - רב ספרא שמהר לומר ליעול מר סבר מסוכן הוא בעמוד החוזר אם ישוב לאחוריו ויחזור העמוד:
הדרוקן - כרסו צבה:
דרקונא - נחש:
שמטיה לכרכשיה - חלחולת שהרעי יוצא בו שקורין טבחיא (טבחיא"ה: פי הטבעת) :
ואמר להרגך ותחס עליך - דוד אמר לשאול כן בצאתו מן המערה שנכנס בה לפנות וכרת דוד את כנף מעילו ואמר להרגך הקב"ה התיר לי להרגך:
התורה אמרה וכו' - אם במחתרת ימצא הגנב וגו' (שמות כב) וכבר פירשנוהו למעלה במעשה דר' שילא (דף נח.):
צניעות שראיתי בך - שנכנס למערה בשביל הצנע ואף שם נהג צניעות כדמפרש ואזיל:
שסכך רגליו - בבגדיו כסוכה:
שיש בו ליפרע כמה - שיש במיתתו כדי לכפר על כמה עונות:
ובהשחית ראה ה' וינחם - מקרא הוא באותה פרשה בדברי הימים:
כסף כפורים ראה - שנתן במנין ראשון של ישראל למשכן והוא כפר על מנין זה שהרי לזכרון נתן כדכתיב והיה לבני ישראל לזכרון לכפר ועכשיו הוצרכו כפרתו:
כשמה - כמשמעה פירוש שמה:
אדמקיפנא אדרי איעול בהא - בעוד שאני מקיף כל שורות הבתים הללו אכנס כאן לקצר דרכי:
אדרי - שורות:
קפנדריא - טרי"א (טריי"א: קיצור דרך) בלעז:
מעיקרא - קודם שנבנה עליו בית הכנסת:
נילף מקפנדריא - לאיסורא דתנן במסכת מגילה (ד' כח.) אין עושין בית הכנסת קפנדריא:
תנא יליף - רקיקה ממנעל:
פונדתו - אזור חלול שנותנין בו מעות:
עין משפט ונר מצוה
עריכהמתוך: עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ט (עריכה)
ג מיי' פי"א מהל' תפלה הלכה י', סמ"ג עשין יט, טור ושו"ע או"ח סי' קנ"א סעיף ה':
ראשונים נוספים
כסף כפורים ראה: ואע"ג דלא כתיב ביה ראיה מ"מ כתיב ביה זכרון לפני ה'. ומש"ה קאמר דבא זכרונו לפניו:
ואסיקנא דקפנדריא אסירא בבית הכנסת ורקיקה שריא ומש"ה איבעי ליה למיעבד כר' מונא דירושלמי דהוי רקיק ושאיף:
מתוך: מאירי על הש"ס/ברכות/פרק ט (עריכה)
מה שאסרנו במשנה שלא לעשות קפנדריא בהר הבית אף בבית הכנסת כן אלא שאם היה אותו בית הכנסת שביל מעקרו מותר וכן אם נכנס שם להתפלל מותר לו לעשות קפנדריא ורקיקה ומנעל מותרים בה אלא שהנכנס להיכל שבו ספר תורה מנהג לחלוץ נעליו:
מתוך: שיטה מקובצת על הש"ס/ברכות/פרק ט (עריכה)
אתא ר' אבא נהר ליה אבבא - ויש גורסין נחר:
אמר ליה אכתי לא עיילת לשעיר - יש לפרש דר' אבא הוא דאמר ליה לרב ספרא היכי הוה אמר ניעול מר מי לא תנן וכו' אלמא אין דרך שיכנסו שנים כאחד. והוא הדין דקשיא עליה אמאי לא נעל כשנכנס. והוא סבר מסוכן הוא אם ישהה נקביו ומפני כך לא נעל שמא יבא אדם נמהר לנקביו ויסתכן:
כסף כפורים ראה - ואף על גב דלא כתיב ביה ראיה מכל מקום כתיב ביה זכרון לפני ה'. ומשום הכי קאמר דבא זכרונו לפניו:
קישורים חיצוניים
צורת הדף: באתר היברובוקס • באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) • באתר שיתופתא
הדף עם פרשנים: באתר "תא שמע" • באתר "על התורה" • באתר "ספריא" • באתר "מרכז שטיינזלץ" • ביאור "חברותא" באתר ויקישיבה