קטגוריה:שמות יב יג
נוסח המקרא
והיה הדם לכם לאת על הבתים אשר אתם שם וראיתי את הדם ופסחתי עלכם ולא יהיה בכם נגף למשחית בהכתי בארץ מצרים
וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר אַתֶּם שָׁם וְרָאִיתִי אֶת הַדָּם וּפָסַחְתִּי עֲלֵכֶם וְלֹא יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף לְמַשְׁחִית בְּהַכֹּתִי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.
וְהָיָה֩ הַדָּ֨ם לָכֶ֜ם לְאֹ֗ת עַ֤ל הַבָּתִּים֙ אֲשֶׁ֣ר אַתֶּ֣ם שָׁ֔ם וְרָאִ֙יתִי֙ אֶת־הַדָּ֔ם וּפָסַחְתִּ֖י עֲלֵכֶ֑ם וְלֹֽא־יִֽהְיֶ֨ה בָכֶ֥ם נֶ֙גֶף֙ לְמַשְׁחִ֔ית בְּהַכֹּתִ֖י בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
וְ/הָיָה֩ הַ/דָּ֨ם לָ/כֶ֜ם לְ/אֹ֗ת עַ֤ל הַ/בָּתִּים֙ אֲשֶׁ֣ר אַתֶּ֣ם שָׁ֔ם וְ/רָאִ֙יתִי֙ אֶת־הַ/דָּ֔ם וּ/פָסַחְתִּ֖י עֲלֵ/כֶ֑ם וְ/לֹֽא־יִֽהְיֶ֨ה בָ/כֶ֥ם נֶ֙גֶף֙ לְ/מַשְׁחִ֔ית בְּ/הַכֹּתִ֖/י בְּ/אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וִיהֵי דְמָא לְכוֹן לְאָת עַל בָּתַּיָּא דְּאַתּוּן תַּמָּן וְאֶחְזֵי יָת דְּמָא וַאֲחוּס עֲלֵיכוֹן וְלָא יְהֵי בְכוֹן מוֹתָא לְחַבָּלָא בְּמִקְטְלִי בְּאַרְעָא דְּמִצְרָיִם׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וִיהֵי דַּם נִכְסַת פִּסְחָא וּגְזֵרַת מְהוּלְתָּא מְעַרַב לְכוֹן לְמֶעֱבַד מִנֵּיהּ אָת עַל בָּתַּיָא דְּאַתּוּן שַׁרְיָן תַּמָּן וְאֶחֱמֵי יַת זְכוּת דְּמָא וְאֵיחוּס עֲלֵיכוֹן וְלָא יִשְׁלוֹט בְּכוֹן מַלְאָךְ מוֹתָא דְּאִתְיַהַב לֵיהּ רְשׁוּתָא לִמְחַבְּלָא בְּמִקְטְלִי בְּאַרְעָא דְּמִצְרָיִם: |
רש"י
"וראיתי את הדם" - הכל גלוי לפניו אלא אמר הקב"ה נותן אני את עיני לראות שאתם עסוקים במצותי ופוסח אני עליכם
"ופסחתי" - וחמלתי ודומה לו (ישעיהו לא) פסוח והמליט ואני אומר כל פסיחה לשון דלוג וקפיצה ופסחתי מדלג הי' מבתי ישראל לבתי מצרים שהיו שרוים זה בתוך זה וכן (מ"א יח) פוסחים על שתי הסעיפים וכן כל הפסחים הולכים כקופצים וכן פסוח והמליט מדלגו וממלטו מבין המומתים
"ולא יהיה בכם נגף" - אבל הווה הוא במצרים (מכילתא) הרי שהי' מצרי בביתו של ישראל יכול ימלט ת"ל ולא יהיה בכם נגף אבל הווה במצרי שבבתיכם הרי שהיה ישראל בביתו של מצרי שומע אני ילקה כמותו ת"ל ולא יהיה בכם נגףרש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְרָאִיתִי אֶת הַדָּם – הַכֹּל גָּלוּי לְפָנָיו; אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: נוֹתֵן אֲנִי אֶת עֵינַי לִרְאוֹת שֶׁאַתֶּם עֲסוּקִים בְּמִצְוֹתַי, וּפוֹסֵחַ אֲנִי עֲלֵיכֶם (שם).
וּפָסַחְתִּי – וְחָמַלְתִּי, וְדוֹמֶה לוֹ: "פָּסוֹחַ וְהִמְלִיט" (ישעיהו לא,ה). וַאֲנִי אוֹמֵר: כָּל פְּסִיחָה – לְשׁוֹן דִּלּוּג וּקְפִיצָה; וּפָסַחְתִּי, מְדַלֵּג הָיָה מִבָּתֵּי יִשְׂרָאֵל לְבָתֵּי מִצְרִים, שֶׁהָיוּ שְׁרוּיִים זֶה בְּתוֹךְ זֶה. וְכֵן "פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים" (מל"א יח,כא); וְכֵן כָּל הַפִּסְחִים, הוֹלְכִים כְּקוֹפְצִים. וְכֵן "פָּסוֹחַ וְהִמְלִיט" (ישעיהו לא,ה), מְדַלְּגוֹ וּמְמַלְּטוֹ מִבֵּין הַמּוּמָתִים.
וְלֹא יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף – אֲבָל הֹוֶה הוּא בַּמִּצְרִים. הֲרֵי שֶׁהָיָה מִצְרִי בְּבֵיתוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, יָכוֹל יִמָּלֵט? תַּלְמוּד לוֹמַר: וְלֹא יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף, אֲבָל הֹוֶה בַּמִּצְרִי שֶׁבְּבָתֵּיכֶם. הֲרֵי שֶׁהָיָה יִשְׂרָאֵל בְּבֵיתוֹ שֶׁל מִצְרִי, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יִלְקֶה כְּמוֹתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: וְלֹא יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף (מכילתא כאן).
רשב"ם
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
מדרש מכילתא
• לפירוש "מדרש מכילתא" על כל הפרק •
על הבתים למה נאמר? והלא כבר נאמר על הבתים אשר יאכלו אותו בהם- אין לי אלא בתים שיאכלו בהם בתים שהיו (יושבים) בהם מנין? תלמוד לומר (מן) [על] הבתים אשר אתם שם, מכל מקום.
וראיתי את הדם . היה ר' ישמעאל אומר, והלא הכל גלוי לפניו ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא (דניאל
ב) ואומר גם חשך לא יחשיך ממך (תהלים קלט) ומה תלמוד לומר וראיתי את הדם- אלא בשכר מצוה שאתם
עושים אני נגלה וחס עליכם. (שנאמר ופסחתי עליכם. אין פסיחה אלא חייס, שנאמר כצפרים עפות כן יגן ה' צבאות על ירושלים גנון והציל פסוח והמליט) (ישעיה לא).
וראיתי את הדם רואה אני דם עקדתו של יצחק, שנאמר ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה וגו' (בראשית כב) ולהלן הוא אומר וכהשחית ראה ה' וינחם וגו' (דברי הימים א' כ"א) מה ראה- דם עקדתו של יצחק.
מט. ופסחתי עליכם . ר' יאשיה אומר, אל תקרי ופסחתי אלא ופסעתי. שהקב"ה מדלג על בתי בני ישראל במצרים, שנאמר קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים (שיר השירים ב), ואומר הנה זה עומד אחר כתלנו וגו'. רבי יונתן אומר ופסחתי עליכם, עליכם אני חס ואין אני חס על המצרים. הרי שהיה מצרי בתוך ביתו של ישראל, שומע אני ינצל תלמוד לומר ופסחתי עליכם- עליכם אני חס ולא על המצרים. הרי שהיה ישראל בבית המצרים שומע אני ילקה בגללו, תלמוד לומר ולא יהיה בכם נגף בכם אינו הווה, אבל הווה על המצרים. (דבר אחר) בהכותי בארץ מצרים אינו הווה, אבל הווה לאחר זמן
מלבי"ם - התורה והמצוה
מח. והיה הדם לכם לאות. כתוב למעלה ( בא לד ).
על הבתים וגו' , למעלה ( בא לו ).
וראיתי את הדם . אינו ראיה חושית שהוא יתברך לא יראה בחושים, כי ידע מה בחשוכא שאין חוש הראות שולט שם. רק רוצה לומר ראית השכל. כמו ו לבי ראה הרבה חכמה (קהלת א), ויראה המצוה שיעסקו בה ויחוס עליהם. וכבר בארתי שאין דרך הלשון לכפול את השם, רק ירמזנו על ידי כנוי והיה לו לומר, וראיתי אותו.
והתבאר אצלי באילת השחר ( כלל קל"ח ) , שהשם הנכפל יציין שם אחר זולת הנאמר תחלה. ורצונו לומר שיראה דם אחר שמסר נפשו ודמו על קדושת השם, שהוא דם עקדת יצחק- שמסגולתו להציל מן המגפה. כמו שנאמר, וכהשחית ראה ה' וינחם (דברי הימים א' כ"א), ואמרו בברכות (דף סג) שראה עקדתו של יצחק, כמו שאמרו בהר ה' יראה. ומה שנאמר ופסחתי, לשון חיים - יתבאר בסימן שאחרי זה.
מט. ופסחתי עליכם . לדעת ר' יאשיה הוא מענין דלת שלא נכנס לבית ישראל כלל. ולדידיה כשהיה מצרי בבית ישראל היה ניצול. ומדבריו משמע ממה שאמרו לקמן ופסח ה' על הפתח- שמשמע שלא נכנס לבתיהם כלל. ור' יונתן מדייק מה שאמרו פה ופסחתי עליכם, שרוצה לומר שאף כשהיה מצרי בבית ישראל, שאז נכנס בפתח להרוג את המצרי בככל זאת אפסח עליכם. ומפרש פסיחה מענין חיים ורחמים.
ומה שאמרו לקמן, ופסח ה' על הפתח- הוא כשלא היה מצרי בבית ישראל. וכן מדיק ר' יונתן מה שנאמר, ולא יהיה בכם נגף אבל יהיה במצרים, וזה כשישראל בבית המצרי. ובאר, שנס זה לא יהיה רק עתה בהכותי בארץ מצרים, לא אחר זמן.
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
לאת. כתיב חסר וי"ו לומר שממילת אברהם עד מילת מצרים היו ת"א שנה:
- פרשנות מודרנית:
תרגום ויקיטקסט: הדם ששמתם על המשקוף ועל שתי המזוזות, על הבתים אשר אתם שם, יהיה לכם לאות המסמל את הביטחון שלכם בה'; אני, ה', אראה את הדם ואפסח (אדלג) עליכם כשאכה את הבכורות, ואגן עליכם מנקמת המצרים; ולא יהיה בכם נגף למשחית (מכה של השחתה ונקמה) כשאכה בארץ מצרים.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמות יב יג.
האם ה' צריך לראות דם כדי להציל את בני ישראל מהמשחית?
בתשע מכות מצרים הראשונות, ה' הפלה והבדיל בין המצרים לבין בני ישראל; המצרים סבלו מהמכות ובנ"י לא. כך נאמר למשל במכת הערוב, (שמות ח יח): "וְהִפְלֵיתִי בַיּוֹם הַהוּא אֶת אֶרֶץ גֹּשֶׁן, אֲשֶׁר עַמִּי עֹמֵד עָלֶיהָ, לְבִלְתִּי הֱיוֹת שָׁם עָרֹב - לְמַעַן תֵּדַע, כִּי אֲנִי ה' בְּקֶרֶב הָאָרֶץ". בני-ישראל לא נדרשו לעשות שום פעולה כדי להינצל.
אך לפני המכה העשירית - מכת בכורות - נדרשו בני ישראל לשים את דם קרבן הפסח על פתח בתיהם כדי להינצל. כך בפסוקנו בדברי ה', וכך גם בהמשך בדברי משה, (שמות יב כג): "וְעָבַר ה' לִנְגֹּף אֶת מִצְרַיִם, וְרָאָה אֶת הַדָּם עַל הַמַּשְׁקוֹף וְעַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת; וּפָסַח ה' עַל הַפֶּתַח, וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית לָבֹא אֶל בָּתֵּיכֶם לִנְגֹּף".
מדוע ה' לא יכל להפלות בין ישראל למצרים גם במכת בכורות, כפי שעשה בכל שאר המכות? מדוע דווקא במכת בכורות היו בני-ישראל צריכים לשים דם על פתחי בתיהם כדי להינצל מהמכה?
ע"פ חז"ל (בהגדה של פסח), הביטוי שנזכר בדברי ה', אני ה' , משמעו "אני ולא מלאך", כלומר - מכת בכורות היתה ע"י ה' לבדו, ללא כל מלאך או כוח אחר. לפי זה, המשחית שנזכר כאן אינו מלאך אלא משחיתים אנושיים - המצריים! (אברבנאל) . המצריים ודאי האשימו את בני ישראל במכת בכורות, ורצו ללכת ולטבוח בהם, כפי שעשו שונאי ישראל בכל העולם, בכל פעם שה' הביא עליהם צרות ומגפות ("המשחית" נזכר גם בשמואל א יג - שם הכוונה ליחידה מיוחדת בצבא הפלשתי שנשלחה להשחית את ארץ ישראל, (שמואל א יג יז): "וַיֵּצֵא הַמַּשְׁחִית מִמַּחֲנֵה פְלִשְׁתִּים שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים", (שמואל א יד טו): "וַתְּהִי חֲרָדָה בַמַּחֲנֶה בַשָּׂדֶה וּבְכָל הָעָם הַמַּצָּב וְהַמַּשְׁחִית חָרְדוּ גַּם הֵמָּה..."; גם הפועל נגף נזכר בקשר לפעילות אנושית - למשל בשמואל א ד-ז, ובשמות כא).
בני ישראל בוודאי פחדו, שאם המצרים יראו את הדם על פתחי בתיהם, הם יאשימו אותם בכך ששחטו את השה, שהיה האליל שלהם, וייכנסו אל בתיהם כדי להשחית ולהרוג אותם (כמו ב (שמות ח כב): "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה 'לֹא נָכוֹן לַעֲשׂוֹת כֵּן, כִּי תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם נִזְבַּח לה' אֱלֹהֵינוּ; הֵן נִזְבַּח אֶת תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם לְעֵינֵיהֶם וְלֹא יִסְקְלֻנוּ?!'").
ה' דאג מראש להרגיע את בני ישראל, והבטיח להם שהמצרים לא יוכלו להזיק להם:
- "והיה הדם לכם לאות על הבתים אשר אתם שם, וראיתי את הדם ..." (ובדברי משה "ועבר ה' לנגוף את מצרים, וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזות") = רק ה' יראה את הדם, המצרים לא יראו אותו כי יהיו עסוקים בבכוריהם שמתו;
- "ופסחתי עליכם" (ובדברי משה "ופסח ה' על הפתח") = ה' יגן על בני ישראל ( פסח = הגן ).
- "ולא יהיה בכם נגף למשחית, בהכותי בארץ מצרים" (ובדברי משה "ולא ייתן המשחית לבוא אל בתיכם לנגוף") - ה' לא ייתן למצרים המוכים להיכנס אל בתיהם של בני ישראל ולהשחית אותם.
לסיכום: הדם לא היה תנאי להצלת בני ישראל ממכת הבכורות; מכת הבכורות נעשתה ע"י ה' בעצמו ולא ע"י מלאך משחית; ה' הציל את בני ישראל - לא ממכת הבכורות, אלא מהמצרים, שהיו עלולים להרוג אותם אילו היו רואים את הדם של אליליהם על פתחי הבתים. הדם היה מבחן האמונה של ישראל.
השחיטה של אלילי מצרים בפומבי, והתזת דמם על פתחי הבתים, היתה ניסיון גדול לבטחונם של בני ישראל בה'; ובני ישראל עמדו בו בכבוד.
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-04-26.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "שמות יב יג"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.