פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

פסח = דילג וקפץ או הגן ונתן חסותעריכה

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

  ערך מילוני בוויקימילון: פסח
ראה מקורות נוספים בערכי לשון הקודש ערך: פסח

שמו של חג הפסח נגזר מהשורש "פסח" - מה משמעותו של שורש זה?

1. פסח = קפץ ודילגעריכה

ע"פ אבן שושן בקונקורדנציה שלו, וגם ע"פ שבי"ל בקונקורדנציה שלו, המשמעות היא "קפץ ודילג". ניתן להביא ראיה לפירוש זה מכמה פסוקים:

לפי זה, חג הפסח הוא חג הדילוג - החג שבו ה' דילג על בתי בני ישראל כאשר היכה את בכורות המצרים:

  • (שמות יב כז): "ואמרתם זבח פסח הוא לה', אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים, ואת בתינו הציל; ויקד העם וישתחוו"

ולהבדיל, כך עשו כהני הבעל במעמד הר הכרמל:

  • (מלכים א יח כו): "ויקחו את הפר אשר נתן להם ויעשו ויקראו בשם הבעל מהבקר ועד הצהרים לאמר הבעל עננו ואין קול ואין ענה, ויפסחו על המזבח אשר עשה"- קיפצו ודילגו על המזבח שבנה אליהו, כדי להרוס אותו.

אולם, לפי פירוש זה קצת קשה להבין את הפסוק:

  • (שמות יב כג): "ועבר ה' לנגף את מצרים, וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזת, ופסח ה' על הפתח, ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגף": מצד אחד נאמר שה' ידלג על הפתחים שיהיה עליהם דם, כלומר יתעלם מהם; ומצד שני נאמר שה' יגן על הפתחים הללו וימנע מהמשחית להיכנס עליהם, כלומר יגן עליהם באופן פעיל.

2. פסח = נתן חסות והגנהעריכה

ע"פ אונקלוס, המשמעות היא "נתן חסות, הגן והציל", כפי שהסביר ד"ר אליהו נתנאל בעלון שבת בשבתו , ה'תשס"ז:

  • (שמות יב יג): "...וראיתי את הדם ופסחתי עלכם..."- תרגם "וְאִיחוּס"
  • (שמות יב כג): "ופסח ה' על הפתח..."- תרגם "וייחוס"
  • (שמות יב כז): "ואמרתם זבח פסח הוא לה' אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל..."- תרגם "די חס".

כל אלו לשון חסות, הגנה והצלה. תרגום השבעים: "אכסה ואסתיר"; ובמכילתא: " ופסחתי עליכם - עליכם אני חס, ואיני חס על המצרים".

כך פירש המדקדק ר' יונה אבן ג'נאח (ספר השורשים): "פסח - מעניין הרחמים והחנינה".

לפי זה, חג הפסח הוא חג ההגנה - החג שבו ה' הגן על בתי בני ישראל מפני המצרים הזועמים שחשבו להשחית אותם; ראו גם האם ה' צריך לראות דם כדי להציל את בני ישראל מהמשחית?

לפי זה, יש לפרש אחרת את משמעות מעשיהם של כהני הבעל:

  • (מלכים א יח כו): "ויקחו את הפר אשר נתן להם ויעשו ויקראו בשם הבעל מהבקר ועד הצהרים לאמר הבעל עננו ואין קול ואין ענה, ויפסחו על המזבח אשר עשה"- לאחר תחנונים רבים לא נותר להם אלא להישען על המזבח אשר בנה אליהו, ולבקש את הגנתו.

ראיה נוספת לפירוש זה:

  • (ישעיהו לא ה): "כצפרים עפות כן יגן ה' צבאות על ירושלם, גנון והציל פסח והמליט";

כך גם מובן מה שכתוב ב"הָא לחמא עניא":

  • "כל דצריך ייתי ויפסח" - אם הכוונה להשתתפות בקרבן הפסח, תמוהים הדברים שכן לא רק גויים (וכל מי שלא נימול) מנועים מלהשתתף עימנו בקרבן, אלא אף יהודי שלא נמנה עליו מראש!

נֵאָלֵץ לפרש: יבא ויחוס, וימצא הגנה ומסתור (ואולי כמשמעותו השורש פסח בערבית: לאכול בחבורה)

אולם, לפי פירוש זה קשה להבין את הפסוק:

  • (מלכים א יח כא): "ויגש אליהו אל כל העם ויאמר 'עד מתי אתם פסחים על שתי הסעפים?...". אולי אפשר לפרש שההגנה כאן היא במשמעות מושאלת - "עד מתי אתם מגנים על שתי דעות מנוגדות?" (גם בלשון ימינו אומרים לפעמים שאדם מגן על דעה מסויימת שהוא תומך בה).


מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-06-25.

הערותעריכה

בדרך רמז: יש שדרשו את המילה "פסח" כשתי מילים: פה-סח. שהרי עיקר המצווה בחג הפסח היא "והגדת לבנך".

הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:פסח = דילג וקפץ או הגן ונתן חסות

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/psx