ביאור:שמות יב ב

שמות יב ב: "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים, רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה"

תרגום ויקיטקסט: חידוש הירח הזה , שאתם רואים עכשיו, הוא יהיה לכם החידוש הראשי והחשוב ביותר בתולדותיכם, והוא יהיה לכם החידוש הראשון בכל שנה מכאן והלאה.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמות יב ב.


החודש בלשון המקרא הוא היום שבו הירח מופיע מחדש , היום שנקרא בלשוננו "ראש חודש".  הזה בלשון המקרא הוא דבר מוחשי, שאפשר להצביע עליו ולהראות אותו .   ה' מדבר עם משה ואהרן, מראה להם את הירח המתחדש, ואומר להם "חידוש הירח הזה, שאתם רואים עכשיו, הוא יהיה לכם ראש חודשים - החידוש העיקרי והחשוב ביותר בשנה. והוא יהיה לכם גם ראשון לחדשי השנה - מעכשיו, השנה שלכם תתחיל בחודש הזה".

בלוח השנה המצרי , השנה מתחילה בסתיו - כשהנילוס מתחיל לעלות על גדותיו. בפסוקנו ה' מצווה על בני-ישראל להתנתק מלוח-השנה המצרי ולהתחיל לחשב את הזמנים לפי לוח שנה אחר, המתחיל דווקא באביב - בחצי השני של השנה. כך אכן נהגו בני ישראל בתקופת התנ"ך: "החודש הראשון" בתנ"ך הוא תמיד חודש האביב (ניסן), "החודש השני" הוא חודש אייר, וכו'.

המילה לכם (שנאמרה למשה ואהרן) מציינת, שקביעת הזמנים היא בידכם. אתם - מנהיגי ישראל - קובעים מתי מתחיל החודש (לפי כללי ראיית הירח), ומתי מתחיל האביב (לפי כללי עיבור השנה).    השלב הראשון ביציאה מעבדות לחירות הוא השליטה על הזמן . העבד - זמנו אינו בידו; אדוניו מכתיב לו מתי לישון, מתי לקום, מתי לעבוד ומתי לנוח. לכן, המצוה הראשונה שה' נותן לבני-ישראל, כדי שיתחילו להיות בני-חורין, היא לקחת לידיהם את השליטה על הזמן: החודש הזה לכם - מעכשיו, המצרים כבר לא יקבעו לכם מתי מתחילה השנה, מתי מתחיל החודש ומתי מתחיל היום; קביעת החודשים מסורה בידכם.

דקויותעריכה

1. המילים החודש הזה מלמדות שה' הצביע על הירח המתחדש כדי ללמד את משה ואהרן מתי בדיוק מתחיל החודש: "נתקשה משה על מולד הלבנה, באיזו שיעור תראה ותהיה ראויה לקדש; והראה לו באצבע את הלבנה ברקיע, ואמר לו כזה ראה וקדש. וכיצד הראהו? והלא לא היה מדבר עמו אלא ביום...? אלא סמוך לשקיעת החמה נאמרה לו פרשה זו, והראהו עם חשכה" ( רש"י ע"פ מכילתא; וראו גם ערוך השולחן הלכות ראש חודש ) .

2. מכאן לומדים גם, שהדיבור למשה ולאהרן היה בראש חודש ניסן, וכבר אז הוא ציווה אותם על חג הפסח שיהיה בעוד כשבועיים. ומכאן שיש להתחיל לעסוק בהלכות החג לפחות שבועיים לפני החג (דעת ר' שמעון בן גמליאל, בבלי פסחים ו ב ) .

3. המילים לחודשי השנה מלמדות, שהשנה מורכבת מחודשים שלמים, ולא מימים בודדים ( בבלי נזיר ז א ) . זאת, בניגוד לשנה במצרים העתיקה , שבה היו 12 חודשים של 30 יום, ועוד 5 ימים בודדים שנועדו להתאים את השנה למחזור השמש.

הקבלותעריכה

1. ספירת החודשים המתחילה מחודש האביב נועדה להזכיר את יציאת מצרים. אולם, לאחר שבני-ישראל יצאו לגלות בבל וחזרו לארץ-ישראל ע"פ הצהרת כורש מלך פרס, הם אימצו את שמות החודשים הפרסיים;  ראו תאריך עברי ותאריך לועזי .  יחד עם זה חזרו גם להתחיל את השנה בסתיו, כמו שהיה מקובל מבריאת העולם; ראו רמב"ן על בראשית ח ה .

2. עוד על ראשי-שנים בעם ישראל, ראו ב תחילת מסכת ראש השנה .

3. המילה זה נזכרת במצוות נוספות, וגם שם פירשוה חז"ל באותה משמעות - ה' הראה למשה באופן מוחשי את כוונת המצוה: "שלשה דברים היו קשין לו למשה עד שהראה לו הקב"ה באצבעו, ואלו הן: מנורה, וראש חדש, ושרצים.  מנורה - דכתיב ( במדבר ח, ד ) וזה מעשה המנורה.  ראש חודש - דכתיב ( שמות יב, ב ) החודש הזה לכם ראש חדשים.  שרצים - דכתיב ( ויקרא יא, כט ) וזה לכם הטמא.  ויש אומרים אף הלכות שחיטה, שנאמר ( שמות כט, לח ) וזה אשר תעשה על המזבח" (תנא דבי רבי ישמעאל, מנחות כט א ) .

4. המילים החודש הזה הן הבסיס לשיר העממי ויהי החודש הזה .

מאמרים נוספים על פרשת "החודש הזה לכם" (מתוצאות החיפוש של גוגל )עריכה



הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:החודש הזה לכם ראש חודשים, ראשון הוא לכם לחדשי השנה

קיצור דרך: tnk1/tora/jmot/jm-12-02

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-04-05.