ביאור:שמות יב כב

שמות יב כב: "וּלְקַחְתֶּם אֲגֻדַּת אֵזוֹב וּטְבַלְתֶּם בַּדָּם אֲשֶׁר בַּסַּף, וְהִגַּעְתֶּם אֶל הַמַּשְׁקוֹף וְאֶל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת מִן הַדָּם אֲשֶׁר בַּסָּף; וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ עַד בֹּקֶר."

תרגום ויקיטקסט: - קחו אגודה (צרור) של גבעולי אזוב (זעתר), וטיבלו אותו בדם של השה ששחטתם, שנמצא בסף (בספל), והתיזו על המשקוף (הקרש מעל הפתח) ושתי המזוזות (העמודים בצדי הפתח) מן הדף אשר בסף; ואתם הישארו איש בביתו ואל תצאו מפתח הבית עד הבוקר.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמות יב כב.


דם על המשקוףעריכה

מטרת הדם על המשקוף היא הפגנת התנגדות גלויה לאלילי מצרים - ראו ביאור הפסוק הקודם .

אזוב הוא אורגנו או זעתר (רס"ג). זהו צמח תבלין עם ריח חזק, הידוע גם כצמח מרפא ומחטא. השימוש באגודת אזוב נועד כנראה להפיג את ריח הדם, וכן למנוע זיהומים ומחלות.

סף הוא מעין ספל, כלי לקבלת דם, כמו ב(מלכים א ז נ): "וְהַסִּפּוֹת וְהַמְזַמְּרוֹת וְהַמִּזְרָקוֹת וְהַכַּפּוֹת וְהַמַּחְתּוֹת זָהָב סָגוּר"(רש"י).

עוצר עד הבוקרעריכה

בליל פסח הראשון בתולדות ישראל, הטיל משה עוצר על כל בני ישראל, עד בוקר יום פסח.  הסיבה היא, שבחוץ השתוללה מגפה, ו"מאחר שנתנה רשות למשחית לחבל - אינו מבחין בין צדיק לרשע" ( רש"י ) .

האם בני-ישראל אכן נשארו בביתם עד הבוקר? והרי בהמשך נאמר, שכבר בחצות הלילה היתה מכת בכורות, ומייד לאחר מכן, פרעה והמצרים גירשו את בני ישראל ממצרים,  (שמות יב כט): "וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, וה' הִכָּה כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם... וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה הוּא וְכָל עֲבָדָיו וְכֹל מִצְרַיִם, וַתְּהִי צְעָקָה גְדֹלָה בְּמִצְרָיִם כִּי אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין שָׁם מֵת, וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לַיְלָה וַיֹּאמֶר קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי גַּם אַתֶּם גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת ה' כְּדַבֶּרְכֶם"!

1. ייתכן שכל התהליך המתואר כאן, שפרעה קרא למשה ואהרן, אמר להם לצאת מהארץ, והם העבירו את המסר לבני-ישראל, לקח כמה שעות, ונמשך עד הבוקר, ובינתיים בני-ישראל נשארו בבתים.

  • אולם במצוות הפסח נאמר,  (שמות יב יא): "וְכָכָה תֹּאכְלוּ אֹתוֹ: מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים, נַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם, וּמַקֶּלְכֶם בְּיֶדְכֶם; וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן, פֶּסַח הוּא לה'"; בני-ישראל נצטוו לאכול את הפסח כאשר הם מוכנים וערוכים ליציאה לדרך באופן מיידי - אפילו המקל צריך להיות ביד. ואכן, המצרים גירשו את בני-ישראל ממצרים בכוח ובאופן מיידי, ולא חיכו עד הבוקר, (שמות יב לג): "וַתֶּחֱזַק מִצְרַיִם עַל הָעָם לְמַהֵר לְשַׁלְּחָם מִן הָאָרֶץ, כִּי אָמְרוּ כֻּלָּנוּ מֵתִים".

2. לפי ספר הזוהר, בליל פסח הראשון קרתה תופעת-טבע חד-פעמית - הבוקר האיר באמצע הלילה. אולי זה קרה כתוצאה מכוכב זוהר שעבר ליד כדור הארץ (כפי ששיער החוקר עמנואל וליקובסקי) .  התופעה נרמזת גם בנבואות המדברות על גאולת אחרית הימים, שתהיה כעין הגאולה ממצרים,   (זכריה יד ז): "וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לה' לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה, וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר",    (ישעיהו ס ב): "כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים, וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה' וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה",  תהלים קלט יב: " "גַּם חֹשֶׁךְ לֹא יַחְשִׁיךְ מִמֶּךָ, וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר" ", כַּחֲשֵׁיכָה כָּאוֹרָה" ". לפי זה,  בני ישראל אכן יצאו ממצרים בבוקר - הבוקר שהאיר באמצע הלילה .



הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:עוצר עד בוקר

קיצור דרך: tnk1/tora/jmot/jm-12-22


מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2020-04-10.