ביאור:שמות יב ה
שמות יב ה: "- שֶׂה תָמִים, זָכָר בֶּן שָׁנָה, יִהְיֶה לָכֶם; מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים תִּקָּחוּ."
תרגום ויקיטקסט: - שה תמים (שלם וללא מום), זכר בן שנה, יהיה לכם בבית; קחו את השה מהעדר של הכבשים או מהעדר של העזים.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמות יב ה.
בלשון ימינו התואר תמים מציין אדם נאיבי ופשוט, שאינו מבין את עובדות החיים; אבל בלשון המקרא תמים הוא שלם, ללא מום - ללא חיסרון וללא עודף.
כל הקרבנות שמקריבים לה' חייבים להיות תמימים, וגם הקרבן הזה - הקרבן הראשון שנצטוו ישראל להקריב - חייב להיות תמים.
ומדוע זה חשוב שהשה יהיה דווקא זכר, דווקא בן שנה, ודווקא מן הכבשים או מן העזים ולא למשל מן הבקר (הרי לבני ישראל היה צאן ובקר - שמות יב לח)?
- בפסוק הקודם הסברנו, שמצוות קרבן הפסח חילקה את בני-ישראל לקבוצות בעלות כוח-לחימה דומה (שנמדד בקירוב ע"י כוח האכילה). לכן חשוב שלכל הקבוצות תהיה כמות דומה של בשר. ולכן חשוב להגדיר במדוייק את הסוג, המין והגיל של השה.