קטגוריה:שמואל א יז יב
נוסח המקרא
ודוד בן איש אפרתי הזה מבית לחם יהודה ושמו ישי ולו שמנה בנים והאיש בימי שאול זקן בא באנשים
וְדָוִד בֶּן אִישׁ אֶפְרָתִי הַזֶּה מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה וּשְׁמוֹ יִשַׁי וְלוֹ שְׁמֹנָה בָנִים וְהָאִישׁ בִּימֵי שָׁאוּל זָקֵן בָּא בַאֲנָשִׁים.
וְדָוִד֩ בֶּן־אִ֨ישׁ אֶפְרָתִ֜י הַזֶּ֗ה מִבֵּ֥ית לֶ֙חֶם֙ יְהוּדָ֔ה וּשְׁמ֣וֹ יִשַׁ֔י וְל֖וֹ שְׁמֹנָ֣ה בָנִ֑ים וְהָאִישׁ֙ בִּימֵ֣י שָׁא֔וּל זָקֵ֖ן בָּ֥א בַאֲנָשִֽׁים׃
וְ/דָוִד֩ בֶּן־אִ֨ישׁ אֶפְרָתִ֜י הַ/זֶּ֗ה מִ/בֵּ֥ית לֶ֙חֶם֙ יְהוּדָ֔ה וּ/שְׁמ֣/וֹ יִשַׁ֔י וְ/ל֖/וֹ שְׁמֹנָ֣ה בָנִ֑ים וְ/הָ/אִישׁ֙ בִּ/ימֵ֣י שָׁא֔וּל זָקֵ֖ן בָּ֥א בַ/אֲנָשִֽׁים׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
"ולו שמנה בנים" - ומה שכתוב (בדברי הימים א ב טו) אוצם הששי דוד השביעי ולא כתב יותר יש לומר שאחד מת בלא בנים ולפיכך לא כתבו שם
"באנשים" - נמנה בכנסיות החשוביםמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"בא באנשים" - לרוב זקנותו לא בא בעצמו במלחמה רק בא בשלחו במקומו אנשים ורבותינו ז"ל אמרו (ברכות נח א) שהיה בא במחברת אנשים אשר הלכו אחריו לגודל חשיבותו
"הזה" - רצה לומר הניכר והידוע לכל
"אפרתי" - בית לחם יושבת בארץ אפרתמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
היה זקן, למעלה היה לו לספר זאת? ומ"ש וילכו - הלכו, אחרי שאול הוא מותר לשון, ואמר פעם ב' ושלשה הגדולים הלכו אחרי שאול והוא למותר, ומה מודיע שדוד הוא הקטן? ומ"ש ויגש הפלשתי ארבעים יום מקומו למעלה לא כאן:
"ודוד". טרם יבא לספר ענין דוד, הקדים להשיב על שתי שאלות שישאל המעיין פה, א] איך במלחמה הזאת לא נמצא דוד בין אנשי החיל, הלא מטבע הגבור להמציא את עצמו אל מקום ששם יוכל להראות גבורתו, ומדוע נפקד דוד מלבא אל המערכה. ב] אחר שדוד עמד בתמידות לפני שאול ויהי לו נושא כלים איך לא שמע ענין הפלשתי ולא התעורר על דבריו עד אחר ארבעים יום? משיב על השאלה הראשונה "ודוד בן איש אפרתי הזה", שכבר היה נהוג ביניהם שהצבא היוצא למלחמה היה מתחלק לפי בתי אבות, שהאיש שהיה לו שמונה בנים יצאו הגדולים למלחמה והקטנים מהם נשארו בבית לשרת את אביהם, בפרט אם היה האב זקן ובעל נכסים שהיה צריך שישארו רובם בביתם לשרתו ולשמור את מקנהו, וזה היה פה, שישי אביהם היה לו "שמונה בנים והוא היה זקן":
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמואל א יז יב.
וְדָוִד בֶּן אִישׁ אֶפְרָתִי הַזֶּה מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה
"אִישׁ אֶפְרָתִי" נשמע כמו איש משבט אפרים, כפי שכתוב על אביו של שמואל: "אֶלְקָנָה בֶּן יְרֹחָם בֶּן אֱלִיהוּא, בֶּן תֹּחוּ בֶן צוּף אֶפְרָתִי" אשר גר ב"הָרָמָתַיִם צוֹפִים מֵהַר אֶפְרָיִם" (שמואל א א א).
אולם נאמר על דוד: "יֻלַּד בֵּן לְנָעֳמִי; וַתִּקְרֶאנָה שְׁמוֹ עוֹבֵד, הוּא אֲבִי יִשַׁי אֲבִי דָוִד" (רות ד יז), ועל אלימלך נאמר: "וְשֵׁם הָאִישׁ אֱלִימֶלֶךְ וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ נָעֳמִי וְשֵׁם שְׁנֵי בָנָיו מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן, אֶפְרָתִים מִבֵּית לֶחֶם, יְהוּדָה" (רות א ב) שהיו מאזור אפרת ליד העיר בת לחם יהודה, וכך גם היה בועז: "מִמִּשְׁפַּחַת אֱלִימֶלֶךְ" (רות ב א). כלומר ישי היה משבט יהודה שגר באזור שנקרא אפרת ליד בית לחם יהודה.
דוד העדיף לגור קרוב לשבט יהודה ושמר עם קשר איתם אפילו כאשר הוא היה בשרות הפלישתים, ככתוב: "וַיָּבֹא דָוִד אֶל צִקְלַג, וַיְשַׁלַּח מֵהַשָּׁלָל לְזִקְנֵי יְהוּדָה" (שמואל א ל כו), שבט יהודה התיחס לדוד כאל בנו והמליכו אותו, ככתוב: "מָשְׁחוּ בֵית יְהוּדָה לְמֶלֶךְ עֲלֵיהֶם" (שמואל ב ב ז), ולאומתם שבט אפרים התנכר לבית דוד וירבעם קרא: "מַה לָּנוּ חֵלֶק בְּדָוִד וְלֹא נַחֲלָה בְּבֶן יִשַׁי לְאֹהָלֶיךָ יִשְׂרָאֵל" (מלכים א יב טז).
ניתן להגיד בברור שדוד היה משבט יהודה ולא שבט אפרים.
וְהָאִישׁ ... זָקֵן בָּא בַאֲנָשִׁים
לפי דברי ישי לדוד הוא נשמע צלול לגמרי. הוא יודע שבניו במלחמה, הוא יודע שהמלחמה לא התחילה ולא נגמרה. הוא יודע שדוד הוא בנו ופוקד עליו פקודה מפורטת ומדויקת מאוד. הוא יודע שחשוב לתת לשר האלף של בניו מתנה. לא נראה שישי הוא זקן עובר בטל.
להפך, ישי הוא זקן מכובד ה"בָּא בַאֲנָשִׁים". אולם לא ברור אם ישי היה עשיר ומכובד היושב בשער העיר עם הזקנים, כי לא נאמר דבר בענין מלבד שהיה להם מעט צאן והרועה היחיד היה דוד. גם דוד לא התיחס לאביו ואחיו בכבוד מיוחד, לפני עליתו ואחרי שהוא נעשה מלך.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שמואל א יז יב"
קטגוריה זו מכילה את 14 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 14 דפים.