רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/מט

(א) וְאַגִּידָה לָכֶם – בִּקֵּשׁ לְגַלּוֹת אֶת הַקֵּץ, וְנִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ שְׁכִינָה, וְהִתְחִיל אוֹמֵר דְּבָרִים אֲחֵרִים (פסחים נ"ו ע"א; ב"ר צח,ב).

(ג) וְרֵאשִׁית אוֹנִי – הִיא טִפָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁלּוֹ, שֶׁלֹּא רָאָה קֶרִי מִיָּמָיו (ב"ר שם,ד; יבמות ע"ו ע"א).
אוֹנִי – כֹּחִי, כְּמוֹ: "מָצָאתִי אוֹן לִי" (הושע יב,ט); "מֵרוֹב אוֹנִים" (ישעיהו מ,כו); "וּלְאֵין אוֹנִים" (שם,כט).
יֶתֶר שְׂאֵת – רָאוּי הָיִיתָ לִהְיוֹת יָתֵר עַל אַחֶיךָ בִּכְהֻנָּה; לְשׁוֹן נְשִׂיאוּת כַּפַּיִם (ב"ר צט,ו).
וְיֶתֶר עָז – בְּמַלְכוּת (שם), כְּמוֹ: "וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ" (שמ"א ב,י). וּמִי גָּרַם לְךָ לְהַפְסִיד כָּל אֵלֶּה?–

(ד) פַּחַז כַּמַּיִם – הַפַּחַז וְהַבֶּהָלָה אֲשֶׁר מִהַרְתָּ לְהַרְאוֹת כַּעַסְךָ, כַּמַּיִם הַלָּלוּ הַמְּמַהֲרִים לִמְרוּצָתָם. לְכָךְ–
אַל תּוֹתַר – אַל תַּרְבֶּה לִטֹּל כָּל הַיְּתֵרוֹת הַלָּלוּ שֶׁהָיוּ רְאוּיוֹת לְךָ (מדרש תנחומא ויחי ט). וּמַהוּ הַפַּחַז אֲשֶׁר פָּחַזְתָּ?–
כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ. אָז חִלַּלְתָּ – אוֹתוֹ שֶׁעָלָה עַל יְצוּעִי, וְהִיא הַשְּׁכִינָה שֶׁהָיָה דַּרְכָּהּ לִהְיוֹת עוֹלָה עַל יְצוּעִי (שבת נ"ה ע"ב).
פַּחַז – שֵׁם דָּבָר הוּא; לְפִיכָךְ טַעֲמוֹ לְמַעְלָה, וְכֻלּוֹ נָקוּד פַּתָּח. וְאִלּוּ הָיָה לְשׁוֹן עָבַר, הָיָה נָקוּד חֶצְיוֹ קָמַץ וְחֶצְיוֹ פַּתָּח, וְטַעֲמוֹ לְמַטָּה.
יְצוּעִי – לְשׁוֹן מִשְׁכָּב, עַל שֵׁם שֶׁמַּצִּיעִים אוֹתוֹ עַל יְדֵי לְבָדִין וּסְדִינִין. וְהַרְבֵּה דּוֹמִים לוֹ: "אִם זְכַרְתִּיךָ עַל יְצוּעָי" (תהלים סג,ז); "אִם אֶעֱלֶה עַל עֶרֶשׂ יְצוּעָי" (שם קלב,ג).

(ה) שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים – בְּעֵצָה אַחַת עַל שְׁכֶם וְעַל יוֹסֵף: "וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו... וְעַתָּה לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ" (לז,יט-כ). מִי הֵם? אִם תֹּאמַר: רְאוּבֵן אוֹ יְהוּדָה, הֲרֵי לֹא הִסְכִּימוּ בַּהֲרִיגָתוֹ. אִם תֹּאמַר: בְּנֵי הַשְּׁפָחוֹת, הֲרֵי לֹא הָיְתָה שִׂנְאָתָן שְׁלֵמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהוּא נַעַר אֶת בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת בְּנֵי זִלְפָּה" (שם,ב). יִשָּׂשכָר וּזְבוּלוּן לֹא הָיוּ מְדַבְּרִים בִּפְנֵי אֲחֵיהֶם הַגְּדוֹלִים מֵהֶם. עַל כָּרְחֲךָ שִׁמְעוֹן וְלֵוִי; הֵם שֶׁקְּרָאָם אֲבִיהֶם "אַחִים".
כְּלֵי חָמָס – אֻמָּנוּת זוֹ שֶׁל רְצִיחָה – חָמָס הוּא בְּיֶדְכֶם; מִבִּרְכַּת עֵשָׂו הִיא זוֹ, אֻמָּנוּת שֶׁלּוֹ הִיא וְאַתֶּם חֲמַסְתֶּם אוֹתָהּ הֵימֶנוּ (מדרש תנחומא ויחי ט; ב"ר צט,ו).
מְכֵרֹתֵיהֶם – לְשׁוֹן כְּלֵי זַיִן, הַסַּיִף בִּלְשׁוֹן יְוָנִי מכי"ר (תנחומא שם). דָּבָר אַחֵר: מְכֵרֹתֵיהֶם – בְּאֶרֶץ מְגוּרָתָם נָהֲגוּ עַצְמָן בִּכְלֵי חָמָס, כְּמוֹ: "מְכֹרֹתַיִךְ וּמֹלְדֹתַיִךְ" (יחזקאל טז,ג); וְזֶה תַּרְגּוּם שֶׁל אוֹנְקְלוֹס [="בַּאֲרַע תּוֹתָבוּתְהוֹן עֲבַדוּ גְּבוּרָא", בְּאֶרֶץ מוֹשָׁבָם עָשׂוּ גְּבוּרָה].

(ו) בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי – זֶה מַעֲשֵׂה זִמְרִי. כְּשֶׁנִּתְקַבְּצוּ שִׁבְטוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן לְהָבִיא אֶת הַמִּדְיָנִית לִפְנֵי מֹשֶׁה, וְאָמְרוּ לוֹ: זוֹ אֲסוּרָה אוֹ מֻתֶּרֶת? אִם תֹּאמַר אֲסוּרָה, בַּת יִתְרוֹ מִי הִתִּירָהּ לְךָ? (סנהדרין פ"ב ע"א) – אַל יִזָּכֵר שְׁמִי בַּדָּבָר, [שֶׁנֶּאֱמַר:] "זִמְרִי בֶּן סָלוּא נְשִׂיא בֵית אָב לַשִּׁמְעוֹנִי" (במדבר כה,יד), וְלֹא כָּתַב 'בֶּן יַעֲקֹב' (ב"ר צט,ו).
בִּקְהָלָם – כְּשֶׁיַּקְהִיל קֹרַח שֶׁהוּא מִשִּׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי אֶת כָּל הָעֵדָה עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן.
אַל תֵּחַד כְּבֹדִי – שָׁם אַל יִתְיַחֵד עִמָּהֶם שְׁמִי, שֶׁנֶּאֱמַר: "קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי" (טז,א), וְלֹא נֶאֱמַר 'בֶּן יַעֲקֹב'. אֲבָל בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (דה"א ו,כב-כג), כְּשֶׁנִּתְיַחֲסוּ בְּנֵי קֹרַח עַל הַדּוּכָן, נֶאֱמַר: "בֶּן קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי בֶּן יִשְׂרָאֵל" (ב"ר צח,ה).
אַל תֵּחַד כְּבֹדִי – "כָּבוֹד" לְשׁוֹן זָכָר הוּא, וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה צָרִיךְ לְפָרֵשׁ כִּמְדַבֵּר אֶל הַכָּבוֹד וְאוֹמֵר: אַתָּה, כְּבוֹדִי, אַל תִּתְיַחֵד עִמָּהֶם!; כְּמוֹ: "לֹא תֵחַד אִתָּם בִּקְבוּרָה" (ישעיהו יד,כ).
כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ – אֵלּוּ חֲמוֹר וְאַנְשֵׁי שְׁכֶם. וְאֵינָן חֲשׁוּבִין כֻּלָּם אֶלָּא כְּאִישׁ אֶחָד, וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּגִדְעוֹן: "וְהִכִּיתָ אֶת מִדְיָן כְּאִישׁ אֶחָד" (שופטים ו,טז); וְכֵן בְּמִצְרַיִם: "סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם" (שמות טו,א). זֶהוּ מִדְרָשׁוֹ (ב"ר צט,ו). וּפְשׁוּטוֹ, אֲנָשִׁים הַרְבֵּה קוֹרֵא אִישׁ, כָּל אֶחָד לְעַצְמוֹ: בְּאַפָּם הָרְגוּ כָּל אִישׁ שֶׁכָּעֲסוּ עָלָיו; וְכֵן: "וַיִּלְמַד לִטְרָף טֶרֶף, אָדָם אָכָל" (יחזקאל יט,ג).
וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר – רָצוּ לַעֲקֹר אֶת יוֹסֵף שֶׁנִּקְרָא 'שׁוֹר', שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ" (דברים לג,יז; עיין תרגום ירושלמי). "עִקְּרוּ", אישיריטי"ר [esjareter = לכרות את גידי השוק] בְּלַעַז, לְשׁוֹן "אֶת סוּסֵיהֶם תְּעַקֵּר" (יהושע יא,ו).

(ז) אָרוּר אַפָּם כִּי עָז – אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת תּוֹכָחָה לֹא קִלֵּל אֶלָּא אַפָּם. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר בִּלְעָם: "מָה אֶקֹּב לֹא קַבֹּה אֵל" (במדבר כג,ח; (ב"ר צט,ו).
אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב – אַפְרִידֵם זֶה מִזֶּה, שֶׁלֹּא יְהֵא לֵוִי בְּמִנְיַן הַשְּׁבָטִים, וַהֲרֵי הֵם חֲלוּקִים (ב"ר צח,ה). דָּבָר אַחֵר: אֵין לְךָ עֲנִיִּים וְסוֹפְרִים וּמְלַמְּדֵי תִּינוֹקוֹת אֶלָּא מִשִּׁמְעוֹן, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ נְפוֹצִים. וְשִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי, עֲשָׂאוֹ מְחַזֵּר עַל הַגְּרָנוֹת לִתְרוּמוֹת וּלְמַעַשְׂרוֹת; נָתַן לוֹ תְּפוּצָתוֹ דֶּרֶךְ כָּבוֹד (שם צט,ו).

(ח) יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ – לְפִי שֶׁהוֹכִיחַ אֶת הָרִאשׁוֹנִים בְּקִנְטוּרִים, הִתְחִיל יְהוּדָה נָסוֹג לַאֲחוֹרָיו [שֶׁלֹּא יוֹכִיחֶנּוּ עַל מַעֲשֵׂה תָּמָר]; וּקְרָאוֹ יַעֲקֹב בְּדִבְרֵי רִצּוּי: יְהוּדָה, לֹא אַתָּה כְּמוֹתָם (ב"ר צח,ה; ב"ר צט,ח).
יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ – בִּימֵי דָּוִד, "וְאוֹיְבַי תַּתָּה לִּי עֹרֶף" (שמ"ב כב,מא; ב"ר צט,ח).
בְּנֵי אָבִיךָ – עַל שֵׁם שֶׁהָיוּ מִנָּשִׁים הַרְבֵּה, לֹא אָמַר "בְּנֵי אִמֶּךָ" כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמַר יִצְחָק (בראשית כז,כט; ב"ר שם).

(ט) גּוּר אַרְיֵה – עַל דָּוִד נִתְנַבֵּא: בַּתְּחִלָּה גּוּר, "בִּהְיוֹת שָׁאוּל מֶלֶךְ עָלֵינוּ אַתָּה הָיִיתָ הַמּוֹצִיא וְהַמֵּבִיא אֶת יִשְׂרָאֵל" (שמ"ב ה,ב), וּלְבַסּוֹף אַרְיֵה, כְּשֶׁהִמְלִיכוּהוּ עֲלֵיהֶם. וְזֶהוּ שֶׁתִּרְגֵּם אוֹנְקְלוֹס: "שִׁלְטוֹן יְהֵא בְּשֵׁרוּיָא", בִּתְחִלָּתוֹ.
מִטֶּרֶף – מִמַּה שֶּׁחֲשַׁדְתִּיךָ בְּ"טָרֹף טֹרַף יוֹסֵף, חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ" (בראשית לז,לג); וְזֶהוּ יְהוּדָה, שֶׁנִּמְשַׁל לְאַרְיֵה (ב"ר צה,ב; מדרש תנחומא ויגש ט).
בְּנִי עָלִיתָ – סִלַּקְתָּ אֶת עַצְמְךָ וְאָמַרְתָּ: "מַה בֶּצַע" וְגוֹמֵר (בראשית לז,כו), וְכֵן בַּהֲרִיגַת תָּמָר, שֶׁהוֹדָה: "צָדְקָה מִמֶּנִּי" (שם לח,כו); לְפִיכָךְ כָּרַע רָבַץ וְגוֹמֵר – בִּימֵי שְׁלֹמֹה: "אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ" וְגוֹמֵר (מל"א ה,ה).

(י) לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה – מִדָּוִד וְאֵילַךְ; אֵלּוּ רָאשֵׁי גָּלֻיּוֹת שֶׁבְּבָבֶל, שֶׁרוֹדִים אֶת הָעָם בַּשֵּׁבֶט, שֶׁמְּמֻנִּים עַל פִּי הַמַּלְכוּת (סנהדרין ה' ע"א).
וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו – תַּלְמִידִים; אֵלּוּ נְשִׂיאֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (שם).
עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה – מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁהַמְּלוּכָה שֶׁלּוֹ (ב"ר צח,ח; צט,ח). וְכֵן תִּרְגְּמוֹ אוֹנְקְלוֹס [="עַד דְּיֵיתֵי מְשִׁיחָא דְּדִילֵיהּ הִיא מַלְכוּתָא"]. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה, שִׁילֹה, 'שַׁי לוֹ', שֶׁנֶּאֱמַר: "יוֹבִילוּ שַׁי לַמּוֹרָא" (תהלים עו,יב; ילק"ש, רמז קס).
וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים – אֲסִיפַת הָעַמִּים. שֶׁהַיּוֹ"ד עִקָּר הִיא בַּיְּסוֹד, כְּמוֹ "יִפְעָתֶךָ" (יחזקאל כח,ז;יז), וּפְעָמִים שֶׁנּוֹפֶלֶת מִמֶּנּוּ. וְכַמָּה אוֹתִיּוֹת מְשַׁמְּשׁוֹת בְּלָשׁוֹן זֶה, וְהֵם נִקְרָאִים 'עִקָּר נוֹפֵל', כְּגוֹן נוּ"ן שֶׁל "נוֹגֵף" וְשֶׁל "נוֹשֵׁךְ", וְאָלֶ"ף שֶׁבְּ"אַחְוָתִי בְּאָזְנֵיכֶם" (איוב יג,יז) וְשֶׁבְּ"אִבְחַת חָרֶב" (יחזקאל כא,כ) וְ"אָסוּךְ שָׁמֶן" (מל"ב ד,ב). אַף זֶה, "יִקְּהַת עַמִּים" – אֲסִיפַת עַמִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרֹשׁוּ" (ישעיהו יא,י; ב"ר שם). וְדוֹמֶה לוֹ: "עַיִן תִּלְעַג לְאָב וְתָבֻז לִיקְּהַת אֵם" (משלי ל,יז), לְקִבּוּץ קְמָטִים שֶׁבְּפָנֶיהָ מִפְּנֵי זִקְנָתָהּ. וּבַגְּמָרָא, "דְּיָתְבֵי וּמַקְהוּ אַקְהָתָא בְּשׁוּקֵי דִּנְהַרְדְּעָא [ס"א: דְּפוּמְבְּדִיתָא]" בְּמַסֶּכֶת יְבָמוֹת (דף ק"י ע"ב). וְיָכוֹל הָיָה לוֹמַר "קְהִיַּת עַמִּים".

(יא) אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירֹה – נִתְנַבֵּא עַל אֶרֶץ יְהוּדָה, שֶׁתְּהֵא מוֹשֶׁכֶת יַיִן כְּמַעְיָן: אִישׁ יְהוּדָה יֶאֱסֹר לַגֶּפֶן עַיִר אֶחָד וְיִטְעָנֶנּוּ מִגֶּפֶן אַחַת, וּמִשּׂוֹרֵק אֶחָד בֶּן אָתוֹן אֶחָד (ב"ר צח,ט).
שֹׂרֵקָה – זְמוֹרָה אֲרֻכָּה, קורייד"א [corjede = עריס (שורה של גפנים המודלות על גדר והן יוצרות מעין סוכה] בְּלַעַז.
כִּבֵּס בַּיַּיִן – כָּל זֶה לְשׁוֹן רִבּוּי יַיִן (ב"ר צט,ח; מדרש תנחומא ויחי י).
סוּתֹה – לְשׁוֹן מִין בֶּגֶד הוּא (אונקלוס), וְאֵין לוֹ דִּמְיוֹן בַּמִּקְרָא.
אֹסְרִי – כְּמוֹ 'אוֹסֵר', דֻּגְמַת "מְקִימִי מֵעָפָר דָּל" (תהלים קיג,ז); "הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם" (שם קכג,א). וְכֵן "בְּנִי אֲתוֹנוֹ" כְּעִנְיָן זֶה. וְאוֹנְקְלוֹס תִּרְגֵּם בַּמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ: גֶּפֶן הֵם יִשְׂרָאֵל, עִירֹה זוֹ יְרוּשָׁלַיִם, שֹׂרֵקָה – יִשְׂרָאֵל: "וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שׂוֹרֵק" (ירמיהו ב,כא).
בְּנִי אֲתֹנוֹ – "יִבְנוּן הֵיכְלֵיהּ", לְשׁוֹן "שַׁעַר הָאִיתוֹן" בְּסֵפֶר יְחֶזְקֵאל (מ,טו). וְעוֹד תִּרְגְּמוֹ בְּפָנִים אֲחֵרִים: גֶּפֶן – אֵלּוּ צַדִּיקִים; בְּנִי אֲתוֹנוֹ – "עָבְדֵי אוֹרַיְתָא בְּאֻלְפַן", עַל שֵׁם "רֹכְבֵי אֲתֹנוֹת צְחֹרוֹת" (שופטים ה,י). כִּבֵּס בַּיַּיִן – "יְהֵא אַרְגְּוָן טַב לְבוּשׁוֹהִי", שֶׁצִּבּוּעוֹ דּוֹמֶה לְיַיִן. "וְצִבְעוֹנִין" הוּא לְשׁוֹן סוּתֹה, שֶׁהָאִשָּׁה לוֹבַשְׁתָּן וּמְסִיתָה בָּהֶן אֶת הַזָּכָר לִתֵּן עֵינָיו בָּהּ. וְאַף רַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ בַּגְּמָרָא לְשׁוֹן הֲסָתַת שִׁכְרוּת, בְּמַסֶּכֶת כְּתוּבּוֹת (דף קי"א ע"ב): "וְעַל הַיַּיִן, שֶׁמָּא תֹּאמַר: אֵינוֹ מַרְוֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר סוּתֹה".

(יב) חַכְלִילִי – לְשׁוֹן אֹדֶם, כְּתַרְגּוּמוֹ ["יִסְמְקוּן טוּרוֹהִי בְּכַרְמוֹהִי, יְטוּפוּן נַעֲווֹהִי בַּחֲמַר, יַחְוְרָן בִּקְעָתֵיהּ בַּעֲבוּר וּבְעֶדְרֵי עָנֵיהּ". = יַאֲדִימוּ הָרָיו בִּכְרָמָיו, יִזְּלוּ יְקָבָיו בְּיַיִן, יַלְבִּינוּ בִּקְעוֹתָיו בִּתְבוּאָה וּבְעֶדְרֵי צֹאן]. וְכֵן: "לְמִי חַכְלִילוּת עֵינָיִם" (משלי כג,כט); דֶּרֶךְ שׁוֹתֵי יַיִן, עֵינֵיהֶם מַאֲדִימִין.
מֵחָלָב – מֵרֹב חָלָב, שֶׁיְּהֵא בְּאַרְצוֹ מִרְעֶה טוֹב לְעֶדְרֵי צֹאן. וְכֵן פֵּרוּשׁ הַמִּקְרָא: אֲדֹם עֵינַיִם יְהֵא מֵרֹב יַיִן, וּלְבֶן שִׁנַּיִם יְהֵא מֵרֹב חָלָב. וּלְפִי תַּרְגּוּמוֹ, עֵינַיִם לְשׁוֹן הָרִים, שֶׁמִּשָּׁם צוֹפִים לְמֵרָחוֹק. וְעוֹד תִּרְגְּמוֹ בְּפָנִים אֲחֵרִים, לְשׁוֹן מַעְיָנוֹת וְקִלּוּחַ הַיְּקָבִים: "נַעֲווֹהִי" – יְקָבִים שֶׁלּוֹ. וְלָשׁוֹן אֲרַמִּי הוּא, בְּמַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה (דף ע"ד ע"ב), "נַעֲוָא אַרְתְּחוֹ". "יְחַוְּרָן בִּקְעָתֵיהּ", תִּרְגֵּם שִׁנַּיִם לְשׁוֹן "שִׁנֵּי הַסְּלָעִים" (שמ"א יד,ד).

(יג) זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים – עַל חוֹף יַמִּים תִּהְיֶה אַרְצוֹ; חוֹף – כְּתַרְגּוּמוֹ, "סְפָר", מרקֿ"א [marche = גבול, ספר] בְּלַעַז. וְהוּא יִהְיֶה מָצוּי תָּדִיר אֶל "חוֹף אֳנִיּוֹת", בִּמְקוֹם הַנָּמֵל, שֶׁאֳנִיּוֹת מְבִיאוֹת שָׁם פְּרַקְמַטְיָא. שֶׁהָיָה זְבוּלוּן עוֹסֵק בִּפְרַקְמַטְיָא וּמַמְצִיא מָזוֹן לְשֵׁבֶט יִשָּׂשכָר, וְהֵם עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה. הוּא שֶׁאָמַר מֹשֶׁה: "שְׂמַח זְבוּלוּן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ" (דברים לג,יח); זְבוּלוּן יוֹצֵא בִּפְרַקְמַטְיָא, וְיִשָּׂשכָר עוֹסֵק בַּתּוֹרָה בָּאֹהָלִים (מדרש תנחומא ויחי יח; ב"ר צט,ט).
וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן – סוֹף גְּבוּלוֹ יִהְיֶה סָמוּךְ לְצִידוֹן. וְיַרְכָתוֹ – סוֹפוֹ, כְּמוֹ: "וּלְיַרְכְּתֵי הַמִּשְׁכָּן" (שמות כו,כב).

(יד) יִשָּׂשכָר חֲמוֹר גָּרֶם – חֲמוֹר בַּעַל עֲצָמוֹת: סוֹבֵל עֹל תּוֹרָה, כַּחֲמוֹר חָזָק שֶׁמַּטְעִינִין אוֹתוֹ מַשָּׂא כָּבֵד (ב"ר צט,י).
רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם – כַּחֲמוֹר הַמְּהַלֵּךְ בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, וְאֵין לוֹ לִינָה בְּבַיִת; וּכְשֶׁהוּא רוֹצֶה לָנוּחַ, רוֹבֵץ בֵּין הַתְּחוּמִין (אונקלוס), בִּתְחוּמֵי הָעֲיָרוֹת שֶׁמּוֹלִיךְ שָׁם פְּרַקְמַטְיָא.

(טו) וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב – רָאָה לְחֶלְקוֹ אֶרֶץ מְבֹרֶכֶת וְטוֹבָה לְהוֹצִיא פֵּרוֹת (אונקלוס).
וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל – עֹל תּוֹרָה.
וַיְהִי – לְכָל אֶחָיו יִשְׂרָאֵל.
לְמַס עֹבֵד – לִסְפֹּק [ס"א: לִפְסֹק] לָהֶם הוֹרָאוֹת שֶׁל תּוֹרָה וְסִדְרֵי עִבּוּרִין, שֶׁנֶּאֱמַר :"וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לָעִתִּים לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל רָאשֵׁיהֶם מָאתַיִם", מָאתַיִם רָאשֵׁי סַנְהֶדְרָאוֹת הֶעֱמִיד, "וְכָל אֲחֵיהֶם עַל פִּיהֶם" ([[דברי הימים א יב לג|דה"א יב,לג; ב"ר עב,ה; צט,י; מדרש תנחומא ויחי יא; שהש"ר ו,ד).
וַיֵּט שִׁכְמוֹ – הִשְׁפִּיל שִׁכְמוֹ, כְּמוֹ: "וַיֵּט שָׁמַיִם" (שמ"ב כב,י); "הַטּוּ אָזְנְכֶם" (תהלים עח,א). וְאוֹנְקְלוֹס תִּרְגֵּם בְּפָנִים אֲחֵרִים ["וְהוּא יְכַבֵּישׁ מָחוֹזִין בִּסְפִינָן וְטוּב יַמָּא יֵיכוֹל", =וְהוּא יִכְבֹּשׁ נְמֵלִים בִּסְפִינוֹת וְאֶת טוּב הַיָּם יֹאכַל]: וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל מִלְחָמוֹת וְלִכְבּוֹשׁ מְחוֹזוֹת; שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים עַל הַסְּפָר, וִיהִי הָאוֹיֵב כָּבוּשׁ תַּחְתָּיו לְמַס עֹבֵד.

(טז) דָּן יָדִין עַמּוֹ – יִנְקֹם נִקְמַת עַמּוֹ מִפְּלִשְׁתִּים; כְּמוֹ: "כִּי יָדִין ה' עַמּוֹ" (דברים לב,לו).
כְּאַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל – כָּל יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ כְּאֶחָד עִמּוֹ, וְאֶת כֻּלָּם יָדִין. וְעַל שִׁמְשׁוֹן נִבָּא נְבוּאָה זוֹ. וְעוֹד יֵשׁ לְפָרֵשׁ "כְּאַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל" – כַּמְּיֻחָד שֶׁבַּשְּׁבָטִים, הוּא דָּוִד שֶׁבָּא מִיהוּדָה (ב"ר צט,יא; מדרש תנחומא ויחי יב).

(יז) שְׁפִיפֹן – הוּא נָחָשׁ. וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁקָּרוּי כֵּן, עַל שֵׁם שֶׁהוּא נוֹשֵׁף, כְּמוֹ: "וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב" (בראשית ג,טו).
הַנֹּשֵׁךְ עִקְּבֵי סוּס – כָּךְ דַּרְכּוֹ שֶׁל נָחָשׁ. וְדִמָּהוּ לְנָחָשׁ "הַנֹּשֵׁךְ עִקְּבֵי סוּס וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ אָחוֹר", שֶׁלֹּא נָגַע בּוֹ. וְדֻגְמָתוֹ מָצִינוּ בְּשִׁמְשׁוֹן: "וַיִּלְפֹּת... אֶת שְׁנֵי עַמּוּדֵי הַתָּוֶךְ" וְגוֹמֵר (שופטים טז,כט), וְשֶׁעַל הַגַּג מֵתוּ. וְאוֹנְקְלוֹס תִּרְגֵּם "כְּחִוֵּי חוּרְמָן", שֵׁם מִין נָחָשׁ שֶׁאֵין רְפוּאָה לִנְשִׁיכָתוֹ, וְהוּא "צִפְעוֹנִי" (ישעיהו יא,ח; נט,ה). וְקָרוּי "חוּרְמָן", עַל שֵׁם שֶׁעוֹשֶׂה הַכֹּל חֵרֶם. "וּכְפִתְנָא" – כְּמוֹ "פֶּתֶן" (תהלים נח,ה), "יִכְמוֹן" – יֶאֱרֹב.

(יח) לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה' – נִתְנַבֵּא שֶׁיְּנַקְּרוּ פְּלִשְׁתִּים אֶת עֵינָיו, וְסוֹפוֹ לוֹמַר: "זָכְרֵנִי נָא וְחַזְּקֵנִי נָא אַךְ הַפַּעַם" וְגוֹמֵר (שופטים טז,כח).

(יט) גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ – כֻּלָּם לְשׁוֹן גְּדוּד הֵם, וְכָךְ חִבְּרוֹ מְנַחֵם. וְאִם תֹּאמַר: אֵין 'גְּדוּד' בְּלֹא שְׁנֵי דָּלֶתִי"ן? יֵשׁ לוֹמַר, "גְּדוּד" שֵׁם דָּבָר צָרִיךְ שְׁנֵי דָּלֶתִי"ן, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ תֵּבָה בַּת שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת לְהִכָּפֵל בְּסוֹפָהּ, וְאֵין יְסוֹדָהּ אֶלָּא שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת. וְכֵן אָמַר: "כַּצִּפּוֹר לָנוּד" (משלי כו,ב) – מִגִּזְרַת "וְשָׂבַעְתִּי נְדֻדִים" (איוב ז,ד); "שָׁם נָפַל שָׁדוּד" (שופטים ה,כז) מִגִּזְרַת "יָשׁוּד צָהֳרָיִם" (תהלים צא,ו). אַף "יָגֻד", "יְגוּדֶנּוּ" וּ"גְדוּד" – מִגִּזְרָה אַחַת הֵם. וּכְשֶׁהוּא מְדַבֵּר בִּלְשׁון יִפְעַל – אֵינוֹ כָּפוּל, כְּמוֹ יָגוּד, יָנוּד, יָרוּם, יָשׁוּד, יָשׁוּב. וּכְשֶׁהוּא מִתְפָּעֵל אוֹ מַפְעִיל אֲחֵרִים הוּא כָּפוּל, כְּמוֹ יִתְגּוֹדֵד, יִתְרוֹמֵם, יִתְבּוֹלֵל, יִתְעוֹדֵד. וּבִלְשׁוֹן מַפְעִיל: "יָתוֹם וְאַלְמָנָה יְעוֹדֵד" (תהלים קמו,ט); "לְשׁוֹבֵב יַעֲקֹב אֵלָיו" (ישעיהו מט,ה;, "מְשׁוֹבֵב נְתִיבוֹת" (שם נח,יב). [אַף] "יְגוּדֶנּוּ" הָאָמוּר כָּאן, אֵינוֹ לְשׁוֹן שֶׁיִּפְעָלוּהוּ אֲחֵרִים, אֶלָּא כְּמוֹ יָגוּד הֵימֶנּוּ, כְּמוֹ: "בָּנַי יְצָאוּנִי" (ירמיהו י,כ), יָצְאוּ מִמֶּנִּי. "גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ" – גְּדוּדִים יָגֹדּוּ הֵימֶנּוּ; שֶׁיַּעַבְרוּ הַיַּרְדֵּן עִם אֲחֵיהֶם לַמִּלְחָמָה כָּל חָלוּץ עַד שֶׁנִּכְבְּשָׁה הָאָרֶץ.
וְהוּא יָגֻד עָקֵב – כָּל גְּדוּדָיו יָשׁוּבוּ עַל עֲקֵבָם לְנַחֲלָתָם שֶׁלָּקְחוּ בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וְלֹא יִפָּקֵד מֵהֶם אִישׁ.{{ד"ה ברש"י|דיבור=עָקֵב. בְּדַרְכָּם וּבִמְסִלּוֹתָם שֶׁהָלְכוּ יָשׁוּבוּ; כְּמוֹ: "וְעִקְּבוֹתֶיךָ לֹא נֹדָעוּ" (תהלים עז,כ), וְכֵן: "בְּעִקְּבֵי הַצֹּאן" (שה"ש א,ח); בִּלְשׁוֹן לַעַז טראצי"ש [traces = עקבות^[1]].

(כ) מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ – מַאֲכָל הַבָּא מֵחֶלְקוֹ שֶׁל אָשֵׁר יְהֵא שָׁמֵן, שֶׁיִּהְיוּ זֵיתִים מְרֻבִּים בְּחֶלְקוֹ וְהוּא מוֹשֵׁךְ שֶׁמֶן כְּמַעְיָן. וְכֵן בֵּרְכוֹ מֹשֶׁה, "וְטוֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ" (דברים לג,כד), כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בִּמְנָחוֹת, פַּעַם אַחַת הֻצְרְכוּ אַנְשֵׁי לוּדִקִיָּא לְשֶׁמֶן וְכוּלֵּיהּ (מנחות פ"ה ע"ב)^[2].

(כא) אַיָּלָה שְׁלֻחָה – זוֹ בִּקְעַת גִּינוֹסָר, שֶׁהִיא קַלָּה לְבַשֵּׁל פֵּרוֹתֶיהָ, כְּאַיָּלָה זוֹ שֶׁהִיא קַלָּה לָרוּץ (ב"ר צט,יב). אַיָּלָה שְׁלֻחָה – אַיָּלָה מְשֻׁלַּחַת לָרוּץ.
הַנֹּתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר – כְּתַרְגּוּמוֹ ["יְהוֹן מוֹדַן וּמְבָרְכִין עֲלֵיהוֹן" =יִהְיוּ מוֹדִים וּמְבָרְכִים עֲלֵיהֶם]. דָּבָר אַחֵר: עַל מִלְחֶמֶת סִיסְרָא נִתְנַבֵּא, "וְלָקַחְתָּ עִמְּךָ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ מִבְּנֵי נַפְתָּלִי" וְגוֹמֵר (שופטים ד,ו), וְהָלְכוּ שָׁם בִּזְרִיזוּת. וְכֵן נֶאֱמַר שָׁם לְשׁוֹן שִׁלּוּחַ, "בָּעֵמֶק שֻׁלַּח בְּרַגְלָיו" (שם ה,טו).
הַנֹּתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר – עַל יָדָם שָׁרוּ דְּבוֹרָה וּבָרָק שִׁירָה (ב"ר צח,יז). וְרַבּוֹתֵינוּ דְּרָשׁוּהוּ עַל יוֹם קְבוּרַת יַעֲקֹב, כְּשֶׁעִרְעֵר עֵשָׂו עַל הַמְּעָרָה, בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה (דף י"ג ע"א). וְתַרְגּוּמוֹ: "יִתְרְמֵי עַדְבֵהּ", יִפּוֹל חֶבְלוֹ, וְהוּא יוֹדֶה עַל חֶלְקוֹ אֲמָרִים נָאִים וָשֶׁבַח.

(כב) בֵּן פֹּרָת – בֶּן חֵן. וְהוּא לְשׁוֹן אֲרַמִּי, "אַפִּרְיוֹן נִמְטְיֵהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן", בְּסוֹף בָּבָא מְצִיעָא (דף קי"ט ע"א).
בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן – חִנּוֹ נָטוּי עַל הָעַיִן הָרוֹאָה אוֹתוֹ.
בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר – בְּנוֹת מִצְרַיִם הָיוּ צוֹעֲדוֹת עַל הַחוֹמָה, לְהִסְתַּכֵּל בְּיָפְיוֹ. בָּנוֹת הַרְבֵּה, צָעֲדָה – כָּל אַחַת וְאַחַת, בְּמָקוֹם שֶׁתּוּכַל לִרְאוֹתוֹ מִשָּׁם. (דָּבָר אַחֵר) עֲלֵי שׁוּר – עַל רְאִיָּתוֹ, כְּמוֹ: "אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב" (במדבר כד,יז). וּמִדְרְשֵׁי אַגָּדָה יֵשׁ רַבִּים, וְזֶה נוֹטֶה לְיִשּׁוּב הַמִּקְרָא.
פֹּרָת – תָּי"ו שֶׁבּוֹ הוּא תִּקּוּן הַלָּשׁוֹן, כְּמוֹ: "עַל דִּבְרַת בְּנֵי הָאָדָם" (קהלת ג,יח).
שׁוּר – כְּמוֹ 'לְשׁוּר'. דָבָר אַחֵר, עֲלֵי שׁוּר – בִּשְׁבִיל לָשׁוּר. וְתַרְגּוּם שֶׁל אוֹנְקְלוֹס: בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר – "תְּרֵין שִׁבְטִין יִפְּקוּן מִבְּנוֹהִי" וְכוּלֵּיהּ ["יְקַבְּלוּן חוּלָקָא וְאַחְסָנְתָא" =שְׁנֵי שְׁבָטִים יֵצְאוּ מִבָּנָיו, יְקַבְּלוּ חֵלֶק וְנַחֲלָה]. וְכָתַב בָּנוֹת, עַל שֵׁם בְּנוֹת מְנַשֶּׁה, בְּנוֹת צְלָפְחָד, שֶׁנָּטְלוּ חֵלֶק בִּשְׁנֵי עֶבְרֵי הַיַּרְדֵּן (מדרש תנחומא פינחס ט). "בְּרִי דְּיִסְגֵּי יוֹסֵף" [=בְּנִי שֶׁיִּרְבֶּה, יוֹסֵף]: פֹּרָת – לְשׁוֹן פְּרִיָּה וּרְבִיָּה. וְיֵשׁ מִדְרַשׁ אַגָּדָה בּוֹ הַמִּתְיַשְּׁבִים עַל הַלָּשׁוֹן: בְּשָׁעָה שֶׁבָּא עֵשָׂו לִקְרַאת יַעֲקֹב, בְּכֻלָּן קָדְמוּ הָאִמָּהוֹת לָלֶכֶת לִפְנֵי בְּנֵיהֶן לְהִשְׁתַּחֲווֹת; וּבְרָחֵל כְּתִיב: "נִגַּשׁ יוֹסֵף וְרָחֵל וַיִּשְׁתַּחֲווּ" (בראשית לג,ז). אָמַר יוֹסֵף, רָשָׁע זֶה עֵינוֹ רָמָה, שֶׁמָּא יִתֵּן עֵינָיו בְּאִמִּי; יָצָא לְפָנֶיהָ, וְשִׁרְבֵּב קוֹמָתוֹ לְכַסּוֹתָהּ. וְהוּא שֶׁבֵּרְכוֹ אָבִיו: בֵּן פֹּרָת, הִגְדַּלְתָּ עַצְמְךָ יוֹסֵף – עֲלֵי עַיִן שֶׁל עֵשָׂו. לְפִיכָךְ זָכִיתָ לִגְדֻלָּה: בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר, לְהִסְתַּכֵּל בְּךָ בְּצֵאתְךָ עַל מִצְרַיִם (ב"ר צח,יז; עח,י). וְעוֹד דְּרָשׁוּהוּ לְעִנְיָן שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט בְּזַרְעוֹ עַיִן הָרָע; וְאַף כְּשֶׁבֵּרֵךְ מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם, בֵּרְכָם כַּדָּגִים, שֶׁאֵין עַיִן הָרָע שׁוֹלֶטֶת בָּהֶם (ברכות כ' ע"א).

(כג) וַיְמָרְרֻהוּ וָרֹבּוּ – וַיְמָרְרוּהוּ אֶחָיו; וַיְמָרְרוּהוּ פּוֹטִיפַר וְאִשְׁתּוֹ לְאָסְרוֹ, לְשׁוֹן "וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם" (שמות א,יד; ב"ר צח,יט).
וָרֹבּוּ – נַעֲשׂוּ לוֹ אֶחָיו אַנְשֵׁי רִיב. וְאֵין הַלָּשׁוֹן הַזֶּה לְשׁוֹן פָּעֲלוּ, שֶׁאִם כֵּן הָיָה לוֹ לִנָּקֵד "וָרָבוּ" (בְּקָמַץ הָרֵי"שׁ), כְּמוֹ: "הֵמָּה מֵי מְרִיבָה אֲשֶׁר רָבוּ" וְגוֹמֵר (במדבר כ,יג); וְאַף אִם לְשׁוֹן רְבִיַּת חִצִּים הוּא, כֵּן הָיָה לוֹ לִנָּקֵד. וְאֵינוֹ אֶלָּא לְשׁוֹן פֻּעֲלוּ, כְּמוֹ: "שֹׁמּוּ שָׁמַיִם" (ירמיהו ב,יב), שֶׁהוּא לְשׁוֹן 'הוּשַׁמּוּ', וְכֵן "רוֹמּוּ מְעַט" (איוב כד,כד), שֶׁהוּא לְשׁוֹן 'הוּרְמוּ'; אֶלָּא שֶׁלְּשׁוֹן 'הוּרְמוּ' וְ'הוּשַׁמּוּ'– עַל יְדֵי אֲחֵרִים, וּלְשׁוֹן 'שֹׁמּוּ, רֹמּוּ, רֹבּוּ' – מֵאֲלֵיהֶם הוּא: מְשׁוֹמְמִים אֶת עַצְמָם, נִתְרוֹמְמוּ מֵעַצְמָם, נַעֲשׂוּ אַנְשֵׁי רִיב. וְכֵן "דֹּמּוּ יֹשְׁבֵי אִי" (ישעיהו כג,ב), כְּמוֹ 'נָדַמּוּ'. וְכֵן תִּרְגֵּם אוֹנְקְלוֹס.
"וְנַקְּמוֹהִי" – [=וּנְקָמוּהוּ, תרגום של "וַיִּשְׂטְמֻהוּ"] בַּעֲלֵי חִצִּים – שֶׁלְּשׁוֹנָם כַּחֵץ (ב"ר שם). וְתַרְגּוּמוֹ "מָרֵי פַלְגּוּתָא" [=בַּעֲלֵי מַחֲלֹקֶת], לְשׁוֹן "וַתְּהִי הַמֶּחֱצָה" (במדבר לא,לו); אוֹתָן שֶׁהָיוּ רְאוּיִים לַחֲלֹק עִמּוֹ נַחֲלָה.

(כד) וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ – נִתְיַשְּׁבָה בְּחֹזֶק.
קַשְׁתּוֹ – חָזְקוֹ.
וַיָּפֹזּוּ זְרֹעֵי יָדָיו – זוֹ הוּא נְתִינַת טַבַּעַת עַל יָדוֹ, לְשׁוֹן "זָהָב מוּפָז" (מל"א י,יח). זֹאת הָיְתָה לוֹ מִידֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא אֲבִיר יַעֲקֹב. וּמִשָּׁם עָלָה לִהְיוֹת רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל, עִקָּרָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, לְשׁוֹן "הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה" (זכריה ד,ז); לְשׁוֹן מַלְכוּת. וְאוֹנְקְלוֹס אַף הוּא כָּךְ תִּרְגְּמוֹ: וַתֵּשֶׁב – "וְתָבַת בְּהוֹן נְבִיאוּתֵיהּ" [=וְשָׁבָה (=ונתקיימה) בָּהֶם נְבוּאָתוֹ], הַחֲלוֹמוֹת אֲשֶׁר חָלַם לָהֶם. "עַל דְּקַיֵּם אוֹרַיְתָא בְּסִתְרָא" [=עַל אֲשֶׁר קִיֵּם אֶת הַתּוֹרָה בַּסֵּתֶר] – תּוֹסֶפֶת הוּא, וְלֹא מִלָּשׁוֹן עִבְרִי שֶׁבַּמִּקְרָא. "וְשַׁוִּי בְתוּקְפָא רֻחְצָנֵיהּ" – תַּרְגּוּם שֶׁל "בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ", וְכָךְ לְשׁוֹן הַתַּרְגּוּם עַל הָעִבְרִי: וַתֵּשֶׁב נְבוּאָתוֹ, בִּשְׁבִיל שֶׁאֵיתָנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיְתָה לוֹ לְקֶשֶׁת וּלְמִבְטָח. "בְּכֵן יִתְרְמָא דְּהַב עַל דְּרָעוֹהִי" – לְכָךְ וַיָּפֹזּוּ זְרֹעֵי יָדָיו, לְשׁוֹן "פָּז".
אֶבֶן יִשְׂרָאֵל – לְשׁוֹן נוֹטָרִיקוֹן, אָב וּבֵן, "אֲבָהָן וּבְנִין", יַעֲקֹב וּבָנָיו.

(כה) מֵאֵל אָבִיךָ – הָיְתָה לְךָ זֹאת, וְהוּא יַעְזְרֶךָּ.
וְאֵת שַׁדַּי – וְעִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה לִבְּךָ, כְּשֶׁלֹּא שָׁמַעְתָ לְדִבְרֵי אֲדוֹנָתְךָ, וְהוּא יְבָרְכֶךָּ (ב"ר פז,ז).
בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָחַם – "בִּרְכָתָא דְּאַבָּא וּדְאִמָּא". כְּלוֹמַר: יִתְבָּרְכוּ הַמּוֹלִידִים וְהַיּוֹלְדוֹת, שֶׁיִּהְיוּ הַזְּכָרִים מַזְרִיעִים טִפָּה הָרְאוּיָה לְהֵרָיוֹן, וְהַנְּקֵבוֹת לֹא יְשַׁכְּלוּ אֶת רֶחֶם שֶׁלָּהֶן לְהַפִּיל עֻבָּרֵיהֶן.
שָׁדַיִם – "יָרֹה יִיָּרֶה" (שמות יט,יג), מְתַרְגְּמִינָן "אִשְׁתְּדָאָה יִשְׁתְּדִי"; אַף "שָׁדַיִם" כָּאן, עַל שֵׁם שֶׁהַזֶּרַע יוֹרֶה כַּחֵץ.

(כו) בִּרְכֹת אָבִיךָ גָּבְרוּ וְגוֹמֵר – הַבְּרָכוֹת שֶׁבֵּרְכַנִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גָּבְרוּ וְהָלְכוּ עַל הַבְּרָכוֹת שֶׁבֵּרַךְ אֶת הוֹרַי (בראשית רבתי).
עַד תַּאֲוַת גִּבְעֹת עוֹלָם – לְפִי שֶׁהַבְּרָכוֹת שֶׁלִּי גָּבְרוּ עַד סוֹף גְּבוּלֵי גִּבְעֹת עוֹלָם, שֶׁנָּתַן לִי בְּרָכָה פְּרוּצָה בְּלִי מְצָרִים, מַגַּעַת עַד אַרְבַּע קְצוֹת הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה" וְגוֹמֵר (בראשית כח,יד); מַה שֶּׁלֹּא אָמַר לְאַבְרָהָם אָבִינוּ וּלְיִצְחָק. לְאַבְרָהָם אָמַר לוֹ: "שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה צָפוֹנָה" וְגוֹמֵר, "כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רוֹאֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה" (בראשית יג,יד-טו); וְלֹא הֶרְאָהוּ אֶלָּא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד. לְיִצְחָק אָמַר לוֹ: "כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת כָּל הָאֲרָצוֹת הָאֵל וַהֲקִימוֹתִי אֶת הַשְּׁבוּעָה" וְגוֹמֵר (בראשית כו,ג). וְזֶהוּ שֶׁאָמַר יְשַׁעְיָהוּ: "וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ" (ישעיהו נח,יד), וְלֹא אָמַר 'נַחֲלַת אַבְרָהָם' (שבת קי"ח ע"ב).{{ד"ה ברש"י|דיבור=תַּאֲוַת. אשומיי"ל [asomeil = גבול^[3]], כָּךְ חִבְּרוֹ מְנַחֵם בֶּן סָרוּק.
הוֹרַי – לְשׁוֹן הֵרָיוֹן, שֶׁהוֹרוּנִי בִּמְעֵי אִמִּי, כְּמוֹ "הוֹרָה גָבֶר" (איוב ג,ג).
עַד תַּאֲוַת – עַד קְצוֹת, כְּמוֹ: "וְהִתְאַוִּיתֶם לָכֶם לִגְבוּל קֵדְמָה" (במדבר לד,י); "תְּתָאוּ לְבֹא חֲמָת" (שם,ח).
תִּהְיֶיןָ – כֻּלָּם לְרֹאשׁ יוֹסֵף.
נְזִיר אֶחָיו – "פְּרִישָׁא דַּאֲחוֹהִי" (אונקלוס), שֶׁנִּבְדַּל מֵאֶחָיו; כְּמוֹ: "וְיִנָּזְרוּ מִקָּדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל" (ויקרא כב,ב); "נָזֹרוּ אָחוֹר" (ישעיהו א,ד). וְרַבּוֹתֵינוּ דָרְשׁוּ וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ (פסוק כד) – עַל כְּבִישַׁת יִצְרוֹ בְּאֵשֶׁת אֲדוֹנָיו, וְקוֹרְאוֹ 'קֶשֶׁת', עַל שֵׁם שֶׁהַזֶּרַע יוֹרֶה כַּחֵץ. וַיָּפֹזּוּ זְרֹעֵי יָדָיו – כְּמוֹ 'וַיָּפוּצוּ', שֶׁיָּצָא הַזֶּרַע מִבֵּין אֶצְבְּעוֹת יָדָיו. "מִידֵי אֲבִיר יַעֲקֹב", שֶׁנִּרְאֲתָה לוֹ דְּמוּת דְּיוֹקָנוֹ שֶׁל אָבִיו וְכוּלֵיהּ, כִּדְאִיתָא בְּסוֹטָה (דף ל"ו ע"ב)^[4]. וְאוֹנְקְלוֹס תִּרְגֵּם תַּאֲוַת גִּבְעֹת עוֹלָם ["דְּחַמִּידוּ לְהוֹן רַבְרְבַיָּא דְּמִן עָלְמָא", אשר חמדו להם הגדולים אשר מעולם], לְשׁוֹן תַּאֲוָה וְחֶמְדָּה, וְ"גִבְעוֹת" לְשׁוֹן "מְצֻקֵי אֶרֶץ" (שמ"א ב,ח); שֶׁחֲמָדָתַן אִמּוֹ וְהִזְקִיקַתּוּ לְקַבְּלָם.

(כז) בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף – הוּא זְאֵב אֲשֶׁר יִטְרָף. נִבָּא עַל שֶׁיִּהְיוּ עֲתִידִין לִהְיוֹת חַטְפָנִין, "וַחֲטַפְתֶּם לָכֶם אִישׁ אִשְׁתּוֹ", בְּפִילֶגֶשׁ בְּגִבְעָה (שופטים כא,כא); וְנִבָּא עַל שָׁאוּל, שֶׁיִּהְיֶה נוֹצֵחַ בְּאוֹיְבָיו סָבִיב, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְשָׁאוּל לָכַד הַמְּלוּכָה... וַיִּלָּחֶם סָבִיב..., בְּמוֹאָב... וּבֶאֱדוֹם..., וּבְכֹל אֲשֶׁר יִפְנֶה יַרְשִׁיעַ" (שמ"א יד,מז).
בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד – לְשׁוֹן בִּזָּה וְשָׁלָל, הַמְּתֻרְגָּם "עֲדָאָה"; וְעוֹד יֵשׁ לוֹ דּוֹמֶה בִּלְשׁוֹן עִבְרִית: "אָז חֻלַּק עַד שָׁלָל" (ישעיהו לג,כג). וְעַל שָׁאוּל הוּא אוֹמֵר, שֶׁעָמַד בִּתְחִלַת בָּקְרָן וּזְרִיחָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל.
וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל – אַף מִשֶׁתִּשְׁקַע שִׁמְשָׁן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי נְבוּכַדְנֶצַר, שֶׁיַּגְלֵם לְבָבֶל, יְחַלֵּק שָׁלָל – מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר, שֶׁהֵם מִבִּנְיָמִין, יְחַלְּקוּ אֶת שְׁלַל הָמָן, שֶׁנֶּאֱמַר: "הִנֵּה בֵית הָמָן נָתַתִּי לְאֶסְתֵּר" (אסתר ח,ז; אסת"ר י,יג). וְאוֹנְקְלוֹס תִּרְגֵּם עַל שְׁלַל הַכֹּהֲנִים בְּקָדְשֵׁי הַמִּקְדָּשׁ.

(כח) וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם וַיְבָרֶךְ אוֹתָם – וַהֲלֹא יֵשׁ מֵהֶם שֶׁלֹּא בֵּרְכָם, אֶלָּא קִנְטְרָן? אֶלָּא כָּךְ פֵּרוּשׁוֹ: וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם, מַה שֶּׁנֶאֱמַר בָּעִנְיָן. יָכוֹל שֶׁלֹּא בֵּרֵךְ לִרְאוּבֵן שִׁמְעוֹן וְלֵוִי? תַּלְמוּד לוֹמַר: וַיְבָרֶךְ אוֹתָם, כֻּלָּם בְּמַשְׁמָע (פס"ר ז; במ"ר יג,ח).
אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ – בְּרָכָה הָעֲתִידָה לָבֹא עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד.
בֵּרַךְ אֹתָם – לֹא הָיָה לוֹ לוֹמַר אֶלָּא 'אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ אוֹתוֹ', מַה תַּלְמוּד לוֹמַר בֵּרַךְ אוֹתָם? לְפִי שֶׁנָּתַן לִיהוּדָה גְּבוּרַת אֲרִי, וּלְבִנְיָמִין חֲטִיפָתוֹ שֶׁל זְאֵב, וּלְנַפְתָּלִי קַלּוּתוֹ שֶׁל אַיָּל; יָכוֹל שֶׁלֹּא כְּלָלָן כֻּלָּם בְּכָל הַבְּרָכוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר בֵּרַךְ אוֹתָם (מדרש תנחומא ויחי טז).

(כט) נֶאֱסָף אֶל עַמִּי – עַל שֵׁם שֶׁמַּכְנִיסִין הַנְּפָשׁוֹת אֶל מְקוֹם גְּנִיזָתָן (עיינו שבת קנ"ב ע"ב). שֶׁיֵּשׁ אֲסִיפָה בְּלָשׁוֹן עִבְרִי שֶׁהִיא לְשׁוֹן הַכְנָסָה, כְּגוֹן: "וְאֵין אִישׁ מְאַסֵּף אוֹתָם הַבַּיְתָה" (שופטים יט,טו); "וַאֲסַפְתּוֹ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ" (דברים כב,ב); "בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ" (ויקרא כג,לט), הַכְנָסָתָם לַבַּיִת מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים; "בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ" (שמות כג,טז). וְכָל אֲסִיפָה הָאֲמוּרָה בְּמִיתָה, אַף הִיא לְשׁוֹן הַכְנָסָה.
אֶל אֲבֹתָי – עִם אֲבוֹתַי.

(לג) וַיֶּאֱסֹף רַגְלָיו – הִכְנִיס רַגְלָיו.
וַיִּגְוַע וַיֵּאָסֶף – וּמִיתָה לֹא נֶאֶמְרָה בּוֹ; וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: יַעֲקֹב אָבִינוּ לֹא מֵת (תענית ה' ע"ב).

הערות

1. גדודי גד יחזרו אחרי המלחמה על עקבותיהם, כי לא ימותו ולא יילכדו.
2. תָּנוּ רַבָּנָן: "וְטוֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ", זֶה חֶלְקוֹ שֶׁל אָשֵׁר, שֶׁמּוֹשֵׁךְ שֶׁמֶן כַּמַּעְיָן. אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת נִצְרְכוּ לָהֶן אַנְשֵׁי לוּדִקִיָּא לְשֶׁמֶן. מִנּוּ לָהֶן פּוֹלְמוֹסְטוֹס אֶחָד, אָמְרוּ לוֹ: לְךָ וְהָבֵא לָנוּ שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִבּוֹא. הָלַךְ לִירוּשָׁלַיִם, אָמְרוּ לוֹ: לֵךְ לְצוֹר. הָלַךְ לְצוֹר, אָמְרוּ לוֹ: לֵךְ לְגוּשׁ חָלָב. הָלַךְ לְגוּשׁ חָלָב, אָמְרוּ לוֹ: לֵךְ אֵצֶל פְּלוֹנִי לַשָּׂדֶה הַלָּז; וּמְצָאוֹ שֶׁהָיָה עוֹזֵק תַּחַת זֵיתָיו. אָמַר לוֹ: יֵשׁ לְךָ שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִבּוֹא? שֶׁאֲנִי צָרִיךְ. אָמַר לוֹ: הַמְתֵּן לִי עַד שֶׁאֲסַיֵּם מְלַאכְתִּי. הִמְתִּין עַד שֶׁסִּיֵּם מְלַאכְתּוֹ. לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם מְלַאכְתּוֹ, הִפְשִׁיל כֵּלָיו לַאֲחוֹרָיו, וְהָיָה מְסַקֵּל וּבָא בַּדֶּרֶךְ. אָמַר לוֹ: יֵשׁ לְךָ שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִבּוֹא? כִּמְדֻמֶּה אֲנִי שֶׁשְּׂחוֹק שָׂחֲקוּ בִּי הַיְּהוּדִים! כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְעִירוֹ, הוֹצִיאָה לוֹ שִׁפְחָתוֹ קוּמְקֻמוֹס שֶׁל חַמִּין, וְרָחַץ בּוֹ יָדָיו וְרַגְלָיו. הוֹצִיאָה לוֹ סֵפֶל שֶׁל זָהָב מְלֵאָה שֶׁמֶן, וְטָבַל בּוֹ יָדָיו וְרַגְלָיו, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: "וְטוֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ". לְאַחַר שֶׁאָכְלוּ וְשָׁתוּ, מָדַד לוֹ שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִבּוֹא. אָמַר לוֹ: כְּלוּם אַתָּה צָרִיךְ לְיוֹתֵר? אָמַר לוֹ: הֵן, אֶלָּא שֶׁאֵין לִי דָּמִים. אָמַר לוֹ: אִם אַתָּה רוֹצֶה לִקַּח – קַח, וַאֲנִי אֵלֵךְ עִמְּךָ וְאֶטֹּל דָּמָיו. מָדַד לוֹ שֶׁמֶן בִּשְׁמוֹנָה עָשָׂר רִבּוֹא. אָמְרוּ: לֹא הִנִּיחַ אוֹתוֹ הָאִישׁ לֹא סוּס וְלֹא פֶּרֶד וְלֹא גָּמָל וְלֹא חֲמוֹר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא שְׂכָרוֹ. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְעִירוֹ, יָצְאוּ אַנְשֵׁי עִירוֹ לְקַלְּסוֹ. אָמַר לָהֶם: לֹא לִי קַלְּסוּנִי, אֶלָּא לְזֶה שֶׁבָּא עִמִּי, שֶׁמָּדַד לִי שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִבּוֹא וַהֲרֵי נוֹשֶׁה בִּי בִּשְׁמוֹנָה עָשָׂר רִבּוֹא; לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: "יֵשׁ מִתְעַשֵּׁר וְאֵין כֹּל מִתְרוֹשֵׁשׁ וְהוֹן רָב" (משלי יג,ז).
3. המלה, שמוצאה מהגזרון הלטיני summa ("שיא"), כפי הנראה מהמלה *assumaculum. מצויה רק במקורות יהודיים (ר' מילונו של לוי, מס' 121).
4. "וַיְהִי כְּהַיּוֹם הַזֶּה וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ" (בראשית לט,יא). אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מְלַמֵּד שֶׁשְּׁנֵיהֶם לִדְבַר עֲבֵרָה נִתְכַּוְּנוּ. "וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ", רַב וּשְׁמוּאֵל; חַד אָמַר: לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ מַמָּשׁ, וְחַד אָמַר: לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו [רש"י: תשמיש] נִכְנַס. "וְאֵין אִישׁ מֵאַנְשֵׁי הַבַּיִת" וְגוֹמֵר, אֶפְשָׁר בַּיִת גָּדוֹל כְּבֵיתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע, לֹא הָיָה בּוֹ אִישׁ? תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אוֹתוֹ הַיּוֹם – יוֹם חַגָּם הָיָה, וְהָלְכוּ כֻּלָּן לְבֵית עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלָּהֶם, וְהִיא אָמְרָה לָהֶן: חוֹלָה הִיא; אָמְרָה: אֵין לִי יוֹם שֶׁנִּזְקָק לִי יוֹסֵף כַּיּוֹם הַזֶּה. "וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדּוֹ לֵאמֹר" וְגוֹמֵר (שם,יב). בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בָּאתָה דְּיוֹקָנוֹ שֶׁל אָבִיו וְנִרְאֲתָה לוֹ בַּחַלּוֹן, אָמַר לוֹ: יוֹסֵף! עֲתִידִין אָחִיךָ שֶׁיִּכָּתְבוּ עַל אַבְנֵי אֵפוֹד, וְאַתָּה בֵּינֵיהֶם; רְצוֹנְךָ שֶׁיִּמָּחֶה שִׁמְךָ מִבֵּינֵיהֶם וְתִקָּרֵא רוֹעֶה זוֹנוֹת? דִּכְתִיב: "וְרֹעֶה זוֹנוֹת יְאַבֶּד הוֹן" (משלי כט,ג). מִיָּד וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ; אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר, שֶׁשָּׁבָה קַשְׁתּוֹ לְאֵיתָנוֹ. וַיָּפֹזּוּ זְרֹעֵי יָדָיו – נָעַץ יָדָיו בַּקַּרְקַע, וְיָצְאָה שִׁכְבַת זַרְעוֹ מִבֵּין צִפָּרְנֵי יָדָיו. מִידֵי אֲבִיר יַעֲקֹב – מִי גָּרַם לוֹ שֶׁיֵּחָקֵק עַל אַבְנֵי אֵפוֹד? אֶלָּא אֲבִיר יַעֲקֹב. מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל – מִשָּׁם זָכָה וְנַעֲשָׂה רוֹעֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: "רֹעֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף" (תהלים פ,ב).