קטגוריה:בראשית לז יט
נוסח המקרא
ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלמות הלזה בא
וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו הִנֵּה בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה בָּא.
וַיֹּאמְר֖וּ אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֑יו הִנֵּ֗ה בַּ֛עַל הַחֲלֹמ֥וֹת הַלָּזֶ֖ה בָּֽא׃
וַ/יֹּאמְר֖וּ אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֑י/ו הִנֵּ֗ה בַּ֛עַל הַ/חֲלֹמ֥וֹת הַלָּזֶ֖ה בָּֽא׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַרוּ גְּבַר לַאֲחוּהִי הָא מָרֵי חֶלְמַיָּא דֵּיכִי אָתֵי׃ |
ירושלמי (יונתן): | וַאֲמָרוּ שִׁמְעוֹן וְלֵוִי דַהֲווֹ אָחִין בְּעֵיטָתָא גְבַר לְאָחוּי הָא מָרֵי חֶלְמַיָא דֵיכִי אָתֵי: |
רשב"ם
מתוך: רשב"ם על בראשית לז (עריכה)
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ויאמר... הנה בעל החלומות. דיליה אתיא וטעין חלמוי. אמר ר' לוי: זהו עתיד להשיאנו לבעלים.
ויאמר[ו] איש אל אחיו (כתוב ברמז קנ"ח).
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לז יט.
ראו: תהליך מכירתו של יוסף לעבדות
וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו
רש"י הסביר שאלו שמעון ולוי.
אולם קימת אפשרות שזה כולם ואין צורך להעליב את שמעון ולוי. בסך הכל שמעון ולוי רכשו את שכם, ולא חששו שיאבדו את ברכת יעקב או את ירושתו של יעקב. שמעון ולוי ידעו שהיה מגיע לנכבדי שכם, שכם וחמור למות, כי הם התנהגו כמו אנשי סדום, ורצו להביא כליה על עם ישראל (ביאור:בראשית לד ט).
ייתכן שיוסף הבין או ידע מי הנהיג את האחים. בהמשך יוסף החזיק את שמעון כבן ערובה (ביאור:בראשית מב כד), אולם הוא לא העניש אותו בכל צורה שהיא.
אִישׁ אֶל אָחִיו
בני יעקב התחלקו לזוגות של אחים צמודים, ויצרו קבוצות לפי מעמד במשפחה.
בני השפחות והילדים האחרונים של לאה, כולם היו בערך באותו גיל:
- בלהה - דן ונפתלי
- זלפה - גד ואשר
- הילדים האחרונים של לאה - יששכר וזבולון
- גם יוסף ובנימין היו זוג.
- שמעון ולוי היו יחד, כפי שראינו בשכם, וראובן ויהודה היו יחד.
ניתן להבין שבני השפחות הרגישו עצמם נחותים, ופגועים, כפי שנאמר שיוסף התייחס אליהם, ככתוב: "יוֹסֵף ... וְהוּא נַעַר אֶת בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת בְּנֵי זִלְפָּה, נְשֵׁי אָבִיו; וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם" (ביאור:בראשית לז ב).
צורת הכתיבה של העורך מראה שיש כאן הדגשה שהשיחה הראשונית היתה בתוך הזוג.
ניתן להבין שאחד מבני בלהה או זלפה דיבר עם אחיו הקרוב, ביחד הם דיברו עם בני השפחה השניה, וארבעתם יחד דיברו עם בני לאה הצעירים. כך הם היו קבוצה של שישה אחים שבאו לדבר עם ארבעת בני לאה המכובדים - ראובן, שמעון, לוי ויהודה.
הַלָּזֶה
"הַלָּזֶה" – ההוא, הזה. ללא הזכרת שמו זה נהפך למילת בוז, לעז ולעג, לאדם חסר שם ויחוס. הנביא יחזקאל מציג את ארצנו: "לֶחֳרָבוֹת הַשֹּׁמְמוֹת וְלֶעָרִים הַנֶּעֱזָבוֹת אֲשֶׁר הָיוּ לְבַז וּלְלַעַג" יחזקאל לו ד, והוא ממשיך להציג את הניגוד בין הארץ חסרת השם לבין פאר של גן עדן שיהיה בעתיד, ככתוב: "הָאָרֶץ הַלֵּזוּ הַנְּשַׁמָּה, הָיְתָה כְּגַן עֵדֶן" 0יחזקאל לו לה). כך חמור אבי שכם הגדיר את בני ישראל: "הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה" (ביאור:בראשית לד כא) ללא שמם ויחוסם, וכידוע, בשכם, הסיפור נגמר בהריגה.
הִנֵּה בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה בָּא
החלומות היו הדבר שהרגיז את האחים ביותר. לפי פתרונם הם חשבו שיוסף רוצה להיות השליט שלהם, והדרך הפשוטה למנוע זאת היא להרוג אותו. הם לא הבינו שהחלום מראה שהם כולם יהיו ביחד ויעבדו ביחד, רק שהאלומה של יוסף תהיה גדולה יותר והוא יאכיל אותם באהבה.
האחים חששו שאלוהים בוחר את יוסף להיות ממשיכו. האחים גם חששו שיעקב יחליט שאלוהים בחר את יוסף והוא ימנה את יוסף להיות יורשו היחיד ויהפוך את כולם לעבדיו של יוסף, כמו שיצחק רצה לעשות שעשו יהיה אדונו של יעקב (ביאור:בראשית כז כט). כך אם יוסף ימות לאלוהים וליעקב לא תהיה ברירה אלא להמשיך איתם כדי לקיים את ברכתו לאברהם, יצחק ויעקב.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית לז יט"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.