בראשית רבה צח ד
<< · בראשית רבה · צח · ד · >>
ד ראובן בכורי אתה רבי היה אומר בו דבר לשבח ודבר לגנאי את בכור ועשו בכור (בראשית כז) וילך עשו השדה לצוד ציד אם מצא מוטב ואם לאו להביא מן הגזילות ומן החמסים ואת (בראשית ל) וילך ראובן בימי קציר חטים וגו' כחי וראשית אוני אלו זעקפי המלחמה יתר שאת ויתר עז (דברי הימים א יב) ופני אריה פניהם והיה אומר בו דבר לגנאי ראובן בכורי אתה את בכור ואני בכור אני בן פ"ד שנה לא ראיתי טפת קרי ואת וילך וישכב את בלהה כחי וראשית אוני שירוי חילי ושירוי צערי יתר שאת ויתר עז הבכורה היתה שלך והכהונה היתה שלך והמלכות היתה שלך ועכשיו שחטאת נתנה הבכורה ליוסף והכהונה ללוי והמלכות ליהודה א"ר אחא לא שלך היתה הבכורה כלום הלך יעקב אצל לבן אלא בשביל רחל כל החרישות שחרשת באמך לא ברחל הייתי ראוי לחרשן עכשיו חזרה הבכורה לבעליה פחז כמים אל תותר רבי אליעזר ור' יהושע רבי אליעזר אמר פחז"ת חטא"ת זני"ת רבי יהושע אמר פרק"ת עול חלל"ת יצועי ז"ע יצרך עליך רבי אליעזר בן יעקב אמר פסע"ת על דת חבת"ה בבכורתך ז"ר נעשית למתנותיך אמרו עד עכשיו אנו צריכין למודעי בא ר' אליעזר המודעי ופירש זע"ת חרד"ת פר"ח חטא מעל ראשך א"ר פנחס עשית כפחזים שנשתברו שוקיהן במים כמים רבנן אמרי אתה חטאת במים יבא משוי ממים ויקרבך יחי ראובן ואל ימות כמים מה מים ניתרין ממקום למקום כך הותרה לך רבי אליעזר המודעי אומר אין עושין מקוה של יין של שמן אלא של מים כך עשית לך מקוה של מים וטהרת עצמך בו אל תותר ר' אליעזר ורבי יהושע תרויהון אמרי כך לא וותרת לך כלום רבי אליעזר המודעי אומר אל יהי לך ויתרון עון שלך כי עלית רבי אליעזר ורבי יהושע תרויהון אמרי כי עלית בודאי רבי אלעזר אמר כי עלית היכן בדודאים משכבי אביך אמר רבי ברכיה משכב אביך אין כתיב כאן אלא משכבי אביך משכב בלהה ומשכב זלפה רבי אבהו ואמרי לה רבי יעקב בשם רבי חייא רבה ור' יהושע בן לוי בשם רבי שמעון בן יוחאי תנינן החשוד על דבר לא דנו ולא מעידו אפשר שהוא עתיד להיות בששה שבטים העומדים בראש הר עיבל ואומרין (דברים כז) ארור שוכב עם אשת אביו והוא עושה הדבר הזה אלא עלבון אמו תבע שכל ימים שהיתה רחל קיימת היה מטתה נתונה אצל מטתו של יעקב אבינו כיון שמתה רחל נטל יעקב אבינו מטתה של בלהה ונתנה אצל מטתו אמר לא דיה לאימה לאתקנא בחיי אחותה אלא אף לאחר מותה עלה וקלקל את היצועין רבי יהודה בר סימון פליג עליה ור' יהושע בן לוי משום ר' שמעון בן יוחאי לאחד שחשדוהו מוכר תרומה בשל חולין בקשו אחריו וראו ולא מצאו בדברים ממש ומינו אותו משער בשוק אז חללת רבי אליעזר ורבי יהושע תרויהון אמרין אז חללת ודאי עלה רבי אליעזר ורבי יהושע תרויהון אמרין עלה מחטאתיך רבי אליעזר המודעי אמר עלה ממתנותיך רבנן אמרי איני לא מרחקך ולא מקרבך אלא הרי אני תולה אותך ברפיון עד שיבא משה שכתוב בו (שמות יט) ומשה עלה אל האלהים מה שדעתו רואה לעשות בך עושה כיון שבא משה התחיל מקרבו יחי ראובן ורבנן אמרי כך היתה עדתו של קרח (היך דכתיב לעיל):