רי"ף על הש"ס/שבת/פרק כ

פרקים:    א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד
גמרא על הפרק | משנה | ירושלמי
ראשונים על הפרק: רש"י | תוספות | רי"ף | רבינו אשר | ר"ן | רבינו חננאל | רב ניסים גאון | רמב"ן | ריטב"א | רשב"א | תוספות רי"ד
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש |

על ש"ס: רי"ף | ראשונים | אחרונים

(דף רי"ף נו.)

מתני'

רבי אליעזר אומר תולין את המשמרת ביום טוב ונותנין לתלויה בשבת וחכמים אומרים אין תולין המשמרת ביום טוב ואין נותנין לתלויה בשבת אבל נותנין לתלויה ביום טוב:

גמ'

וחכ"א וכו': איבעיא להו תלה מאי אמר רב יוסף תלה חייב חטאת א"ל אביי אלא מעתה תלה כוזא בסיכתא הכי נמי דמחייב אלא אמר אביי מדרבנן שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול וכן הלכה: מנקיט אביי חומרי מתנייתא ותאני הגוד והמשמרת כילה וכסא גליין (דף רי"ף נו:)לא יעשה ואם עשה פטור אבל אסור אבל אהל קבע לא יעשה ואם עשה חייב חטאת אבל מטה וכסא וטרסקל (בס"י ובגמ' והאסלא) והאיסקלא מותר לנטותן בשבת לכתחלה:

ואין נותנין לתלויה בשבת: איבעיא להו שימר מאי אמר רב כהנא שימר חייב חטאת ומשום מאי מתרין ביה רבה אמר משום בורר ור' זירא אמר משום מרקד:

תאני רמי בר יחזקאל טלית כפולה לא יעשה ואם עשה פטור אבל אסור ואם כרך עליה חוט או משיחה מותר לנטותה לכתחלה פי' כגון טלית כפולה שקושרה בין שני כתלים והיא משולשלת ומגעת לארץ ונכנס בין שני קצותיה וישן תחתיה בצל ואין בגגה טפח ולא בפחות מג' סמוך לגגה טפח ולפיכך אינו אהל קבע אלא אהל עראי הוא ומפני שאין בגגה טפח ולא בפחות מג' סמוך לגגה טפח ולפיכך פטור אבל אסור ואם היו עליו חוטין מאתמול ונטה אותם היום מותר:

אמר רב יוסף חזינא להו לכילי דבי רב הונא באורתא נגידן ולצפרא חביטן רמיאן:

אמר רב כהנא חזינא להו לכילי דבי רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע דמאורתא נגידן ולצפרא חביטן רמיאן:

אמר רב משום רבי חייא וילון מותר לנטותו ומותר לפרקו פירוש וילון מסך:

ואמר שמואל משום רבי חייא כילת חתנים מותר לנטותה ומותר לפרקה:

אמר רב שישא בריה דרב אידי האי סיאנא שרי פי' כובע שמשימין אותו בני אדם על ראשיהם ומאהיל על פניהם מפני השמש והא אמרת סיאנא אסור לא קשיא הא דאית ביה טפח הא דלית ביה טפח אלא מעתה אפיק בגלימיה טפח הכי נמי דמיחייב אלא לא קשיא הא דמיהדק והא דלא מיהדק שלח ליה רמי בר יחזקאל לרב הונא אימא לן הנך מילי מעלייתא דאמרת לן משמיה דרב תרתי בשבתא וחדא בתורה שלח ליה הא דתניא הגוד בכיסכיו מותר לנטותו בשבת אמר רב לא שנו אלא בשני בני אדם אבל באדם אחד אסור אמר אביי כילה אפי' בעשרה בני אדם אסור אי אפשר דלא מינתקה פורתא ואידך מאי היא דתניא כירה שנשמטה אחת מירכותיה מותר לטלטלה בשבת שתים אסור לטלטלה בשבת ורב אמר אפילו אחת אסור לטלטלה בשבת גזירה שמא יתקע והלכתא כרב:

תורה מאי (דף רי"ף נז.)היא דאמר רב עתידה תורה שתשתכח מישראל שנאמר (דברים כח,) "והפלא ה' את מכותך" הפלאה זו איני יודע מה היא כשהוא אומר (ישעיה כט,) "לכן הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר" הוי אומר הפלאה זו תורה:

שלחו ליה בני בשכר ללוי כילה מאי כשותא בכרמא מהו מת ביום טוב מהו עד דאזיל שליחא נח נפשיה דלוי אמר ליה שמואל לרב מנשיא אי חכימת שלח להו שלח להו חזרנו על כל צדדי כילה ולא מצינו לה צד היתר ולישלח להו כדרמי בר יחזקאל לפי שאינן בני תורה כשותא בכרמא עירבוביא ולישלח להו כרבי טרפון דתנן כשותא ר' טרפון אומר אין כלאים בכרם וחכמים אומרים יש כלאים ככרם וקיימא לן כל המיקל בארץ הלכה כמותו בחוצה לארץ לפי שאינן בני תורה:

מת ביום טוב לא יתעסקין ביה לא יהודאין ולא ארמאין לא ביו"ט ראשון ולא ביום טוב שני, והאמר רבא מת ביום טוב ראשון יתעסקו בו עממים מת ביום טוב שני יתעסקו בו ישראל ואפילו בשני ימים טובים של ראש השנה מה שאין כן בביצה, לפי שאינן בני תורה:

אמר רב הונא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב מתעטף אדם בכילה וכיסכסיה ויוצא בה לרשות הרבים בשבת ואינו חושש, ומאי שנא מדרב הונא דאמר רב הונא היוצא בטלית שאינה מצויצת כהלכתה בשבת חייב חטאת, (דף רי"ף נז:)ציצית לגבי טלית חשיבי ולא בטלי הני לא חשיבי ובטלי.

אמר רבה בר רב הונא מערים אדם על המשמרת ביו"ט לתלות בו רמונים ותולה בו שמרים, אמר רב הונא והוא דתלה בו רמונים, ומאי שנא מהא דתנן מטילין שכר במועד לצורך המועד ושלא לצורך המועד אסור אחד שכר תמרים ואחד שכר שעורים ואף על פי שיש לו שכר ישן מערים ושותה מן החדש ומותר, התם לא מוכחא מילתא הכא מוכחא מילתא:

אמרו ליה רבנן לרב אשי חזי מר האי צורבא מרבנן ורב הונא בר חיון שמיה ואמרי לה רב הונא בר חליון שמיה דשקיל ברא דתומא ומנח בברזא דדנא ואמר לאצנועי קא מיכוינא ואזיל ונאים במעברא ועבר להך גיסא וסייר פירי ואמר למינם קא מיכוינא, אמר להו הערמה בדרבנן היא וצורבא מרבנן לא אתי למיעבד לכתחלה:

מתני'

נותנין מים ע"ג שמרים בשביל שיצולו ומסננין את היין בסודרין ובכפיפה מצרית ונותנין ביצה במסננת של חרדל ועושין יינמלין בשבת ר' יהודה אומר בשבת בכוס ביום טוב בלגין ובמועד בחבית רבי צדוק אומר הכל לפי האורחין:

גמ'

אמר זעירי נותן אדם יין צלול ומים צלולין לתוך המשמרת בשבת ואינו חושש אבל עכורין לא ואם היה בין הגתות שעדיין היין תוסס ואינו צלול וגם הוא עכור טורד חבית יינה ושמריה ונותן לתוך המשמרת בשבת ואינו חושש:

ומסננין את היין בסודרין: אמר רב שימי בר חייא ובלבד שלא יעשה גומא:

ובכפיפה מצרית: אמר רב חייא בר אשי אמר רב ובלבד שלא יגביה מקרקעיתו של כלי טפח:

אמר רבה האי פרוונקא אפומא דכובא כולה אסיר אפלגא דכובא שרי פירוש פרוונקא מטלית אמר רב פפא לא ליהדיק איניש צבאתא אפומא דכוזניתא משום דמחזי כמשמרת: דבי רב פפא שפו שיכרא ממנא למנא בצבאתא א"ל רב אחא מדפתי לרבינא הא איכא ניצוצות ניצוצות בי רב פפא לא חשיבי:

ונותנין ביצה במסננת: תני (דף רי"ף נח.)יעקב קרחה לפי שאין עושין אותה אלא לגוון:

איתמר חרדל שלשו מערב שבת למחר אמר רב ממחו ביד ואין ממחו בכלי ושמואל אמר ממחו בכלי ואין ממחו ביד אר"א אחד זה ואחד זה אסור ורבי יוחנן אמר אחד זה ואחד זה מותר:

אמר מר זוטרא לית הלכתא ככל הני שמעתא אלא כי הא דאיתמר חרדל שלשו מערב שבת למחר ממחו בין ביד בין בכלי ונותן לתוכו דבש ולא יטרוף אלא מערב שחליים ששחקן מערב שבת למחר נותן לתוכן שמן וחומץ וממשיך לתוכן אמיתא ולא יטרוף אלא מערב:

שום שריסקו מערב שבת למחר נותן לתוכו פול וגריסין ולא ישחוק אלא מערב וממשיך אמיתא לתוכה מאי אמיתא ניניא אמר אביי ש"מ האי ניניא מעליא לתחלי:

ועושין יינמלין: ת"ר עושין יינמלין בשבת ואין עושין אלונטית איזו היא יינמלין ואיזו היא אלונטית יינמלין יין ודבש ופלפלין אלונטית יין ישן ומים צלולין ושמן אפרסמון דעבדי ליה לבי מסותא:

מתני'

אין שורין את החלתית בפושרין אבל נותנן בתוך החומץ ואין שורין את הכרשינין ואין שפין אותן אבל נותן הוא לתוך הכברה או לתוך הכלכלה אין כוברין את התבן בכברה ולא יניחנה במקום גבוה בשביל שירד המוץ אבל נוטל הוא בכברה ונותן לתוך האיבוס:

גמ'

בעא מיניה רבי יוחנן מרבי ינאי מהו לשרות החלתית בצונן אמר ליה אסור והא אנן תנן אין שורין את החלתית בפושרין הא בצונן מותר אמר ליה מתני' יחידאה היא דתניא אין שורין את החלתית בין בחמין בין בצונן ר' יוסי אומר בצונן מותר בחמין אסור והלכתא כר' ינאי דאמר בין בחמין בין בצונן אסור. ואי שתה מאתמול מותר לשתותו בשבת: ואי שתה יום חמישי ויום ששי מקודם השבת ובשבת לא היה לו שרוי והיה חושש שאם לא ישתה שמא יסתכן מותר לשרות בצונן ומניח בחמה כדי שלא יסתכן כמעשה דרבי חייא בר אבין: מסתמיך ואזיל ר' חייא בר יוסף אכתפי' דרב נחמן בר יצחק בר אחתיה אמר ליה כי מטינן לבי רב חסדא עיילן כי מטא עייליה בעא מיניה מהו לכסכוסי כתונתא בשבתא לרכוכא קא מכוין ושרי או דילמא לאולודי חיורא קא מכוין ואסיר אמר ליה לרכוכא קא מכוין ושפיר דמי כי נפק אתא א"ל מאי בעי מר מיניה א"ל בעאי מיניה מהו לכסכוסי כתונתא בשבתא ואמר לי שפיר דמי אמר רב חסדא האי כתונתא משלפא לדידה מקניא שרי קניא מיניה אסירא דקניא לאו מנא הוא אמר רבא אי כלי קיואי הוא מותר (ושרי) פירוש כלי קיואי כלי אורג אמר רב חסדא האי הוצא דירקא אי חזיא למאכל בהמה שרי לטלטולה ואי לא אסיר אמר רב חייא בר אשי אמר רב האי תליא דבשרא שרי לטלטוליה אבל דכוורי אסיר דכיון דסני ריחיה אסוחי אסח דעתיה מיניה והוה ליה מוקצה מחמת מיאוס ומשום הכי אסור לטלטולה רב לטעמיה דסבירא ליה כרבי יהודה אבל לר"ש מוקצה מחמת מיאוס לית ליה והלכתא כותיה אמר רב חסדא בר בי רב לא לשדר מאניה לאושפיזיה לאחוורי ליה משום דלאו אורח ארעא:

מתני'

גורפין מלפני הפטם ומסלקין לצדדין מפני הרעי דברי רבי דוסא וחכמים אוסרין ונוטלין מלפני בהמה זו ונותנין לפני בהמה זו בשבת:

גמ'

איבעיא להו רבנן ארישא פליגי או אסיפא פליגי תא שמע דתניא וחכמים אומרים אחד זה ואחד זה לא יסלקנו (דף רי"ף נח:)לצדדין שמע מינה אתרויהו פליגי:

אמר רב חסדא מחלוקת באבוס של כלי אבל באבוס של קרקע אסור לדברי הכל:

ונוטלין מלפני בהמה וכו'. תאני חדא נוטלין מלפני בהמה שפיה יפה ונותנין לפני בהמה שפיה רע ותניא אידך נוטלין מלפני בהמה שפיה רע ונותנין לפני בהמה שפיה יפה אמר אביי אידי ואידי מקמי תורא לקמי חמרא לא שקלינן מקמי חמרא לקמי תורא שקלינן והאי דקתני נוטלין מלפני בהמה שפיה יפה בחמרא דלית ליה רירא ונותנין לפני בהמה שפיה רע בפרה דאית לה רירי והאי דקתני נוטלין מלפני בהמה שפיה רע בחמור דלא דייק ואכיל ונותנין לפני בהמה שפיה יפה בפרה דדייקא ואכלא:

מתני'

הקש שעל המטה לא ינענענו בידו אבל מנענעו בגופו ואם היה מאכל בהמה או שהיה עליו כר או סדין מנענעו בידו מכבש של בעלי בתים מתירין אבל לא כובשין ושל כובסין לא יגע בהן ר' יהודה אומר אם היה מותר מערב שבת מתיר את כליו ושומטן:

גמ'

אמר רב נחמן האי פוגלא מלמעלה למטה שרי מלמטה למעלה אסור דקסבר טלטול מן הצד שמיה טלטול ולית הלכתא הכי בין מלמטה למעלה בין מלמעלה למטה שרי דהא הדר ביה רב נחמן בפרק כל הכלים ואמר טלטול מן הצד לא שמיה טלטול. אמר רב יהודה הני פלפלי למידק חדא חדא בקתא דסכינא שרי תרי תרי אסיר רבא אמר כיון דקא משני אפילו טובא נמי איכא דמוקים לה בשבת, ואיכא דמוקים לה ביום טוב ומסתברא כמאן דמוקים לה בשבת דאי ביו"ט ליכא מאן דאמר דבעינן למידק חדא חדא בקתא דסכינא ואמר רב יהודה האי מאן דסחי במיא לינגוב נפשיה דילמא אתי לאיתויי ארבע אמות בכרמלית אי הכי כי קא נחית נמי קא דחי ד' אמות ואסיר כחו בכרמלית לא גזרו ביה רבנן.

אמר אביי ואיתימא רב יהודה טיט שעל גבי רגלו מקנחו בקרקע אבל לא בכותל אמר אביי בכותל מאי טעמא לא משום דמיחזי כבונה האי בנין חקלאה הוא אלא אמר רבא מקנחו בכותל אבל לא בקרקע דילמא אתי לאשוויי גומות: איתמר מר בריה דרבנא אמר אחד זה ואחד זה אסור רב פפא אמר אחד זה ואחד זה מותר אלא מר בריה דרבנא במאי מקנח ליה בקורה איכא מאן דאמר דהלכה כמר בריה דרבנא משום דקא מפרשינן למיליה, ובעל הלכות פסק כרב פפא ואמר רבא לא ליצדד איניש כובא בארעא דילמא אתי לאשוויי גומות אמר רבא לא לישתמש איניש אפומא דלחיא דילמא מיגנדר ליה חפץ ואתי לאיתויי:

ואמר רבא לא ליהדק איניש אודרא אפומא דאשישה דילמא אתי לידי סחיטה:

אמר רב כהנא טיט שעל גבי בגדו מכסכסו מבפנים ואין מכסכסו מבחוץ ומותר לגוררו בצפורן:

תאני ר' חייא אין מגרדין לא מנעל חדש ולא מנעל ישן ולא יסוך את רגלו שמן והוא בתוך (דף רי"ף נט.)המנעל או בתוך הסנדל אבל סך את רגלו שמן ומניחו בתוך המנעל או בתוך הסנדל וסך כל גופו שמן ומתעגל ע"ג קרטיבלא ואינו חושש אמר רב חסדא לא שנו אלא שיעור לצחצחו אבל שיעור לעבדו אסור:

ת"ר לא יצא אדם במנעל גדול אבל יוצא הוא בחלוק גדול ולא תצא אשה במנעל מרופט ולא תחלוץ בו ואם חלצה חליצתה כשרה ולא יצא במנעל חדש ובאיזה מנעל אמרו במנעל של אשה תאני בר קפרא ל"ש אלא שלא יצאת בו שעה אחת מבעוד יום אבל יצאת בו שעה אחת מבעוד יום מותר ומנעל שע"ג האימוס שומטין אותו בשבת פירוש אימוס דפוס של מנעל גרסי' בזבחים בפרק דם חטאת דרש רבא מותר לכבס את המנעל אמר ליה רב פפא לרבא והא זימנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דרבא ושכשכו ליה מסאניה במיא שיכשוך אין כיבוס לא הדר אוקי רבא אמורא עליה ודרש דברים שאמרתי לפניכם טעות הן בידי ברם כך אמרו שיכשוך מותר כיבוס אסור:

סליקו להו תולין