רי"ף על הש"ס/שבת/פרק יב

מתני' עריכה

הבונה, כמה יבנה ויהיה חייב? הבונה כל שהוא, והמסתת, והמכה בפטיש ובמעצד, והקודח כל שהוא – חייב. זה הכלל: כל העושה מלאכה בשבת ומלאכתו מתקיימת, חייב. רבן שמעון בן גמליאל אומר: אף המכה בקורנס על הסדן בשעת גמר מלאכה חייב, מפני שהוא כמתקן מלאכה:

גמ' עריכה

העושה נקב בלול של תרנגולין, רב אמר: חייב משום בונה, ושמואל אמר: חייב משום מכה בפטיש.

דעייל שופתא בקופינא דמרא, פירוש: הכניס הקרדום בתוך העין שלו, רב אמר: חייב משום בונה, ושמואל אמר: חייב משום מכה בפטיש:[1]

מתני' עריכה

החורש כל שהוא, המנכש והמקרסם והמזרד כל שהוא, חייב. המלקט עצים, אם לתקן – כל שהן, ואם להסיק, כדי לבשל ביצה קלה. והמלקט עשבים, אם לתקן – כל שהן, ואם לבהמה, כמלא פי הגדי.

הכותב שתי אותיות בין בימינו בין בשמאלו, בין משם אחד בין משני שמות בין משני סמניות, בכל לשון, חייב. אמר ר' יוסי: לא חייבו שתי אותיות אלא משום רושם, שכן כותבין על קרשי המשכן לידע איזהו בן זוגו. אמר ר' יהודה: מצינו שם קטן משם גדול, כגון שם משמעון ומשמואל, נח מנחור, דן מדניאל, וגד מגדיאל:

גמ' עריכה

אוקמה אביי בשולט בשתי ידיו:

מתני' עריכה

הכותב שתי אותיות בהעלם אחד, חייב. כתב בדיו, בסם, ובסקרא, בקומוס ובקנקנתוס ובכל דבר שהוא רושם, על שני כותלי הבית, על שני לוחי פנקס, והן נהגין זה עם זה, חייב. הכותב על בשרו, חייב. המסרט על בשרו, ר' אליעזר מחייב חטאת, ורבי יהושע פוטר. כתב במשקין, במי פירות, באבק דרכים, באבק סופרים, ובכל דבר שאינו מתקיים, פטור. לאחר ידו, ברגלו, בפיו ובמרפקו, כתב אות אחת סמוך לכתב וכתב על גבי כתב, נתכוון לכתוב חי"ת וכתב שני זיינין, אחת בארץ ואחת בקורה, כתב על שני כתלי הבית, על שני דפי פנקס ואין נהגין זה עם זה, פטור. כתב אות אחת נוטריקון, ר' יהודה בן בתירא מחייב, וחכמים פוטרין:

גמ' עריכה

תנא: כתב אות אחת והשלימה לספר, ארג חוט אחד והשלימה לבגד, חייב:

מתני' עריכה

הכותב שתי אותיות בשתי העלמות, אחת בשחרית ואחת בין הערבים, רבן גמליאל מחייב וחכמים פוטרין:

גמ' עריכה

במאי קא מיפלגי? רבן גמליאל סבר: אין ידיעה לחצי שיעור, ורבנן סברי: יש ידיעה לחצי שיעור:

סליקו להו הבונה

  1. ^ רב אלפס פוסק כשמואל. ויקיעורך ע"פ ר"ן, מכך שהשמיט הרי"ף את מחלוקת רבי יוחנן וריש לקיש.