ביאור:רות א ב

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



וְשֵׁם הָאִישׁ אֱ‍לִימֶלֶךְ וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ נָעֳמִי וְשֵׁם שְׁנֵי בָנָיו מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן אֶפְרָתִים מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה וַיָּבֹאוּ שְׂדֵי מוֹאָב וַיִּהְיוּ שָׁם.
-- רות א, ב

וְשֵׁם שְׁנֵי בָנָיו מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן אֶפְרָתִים מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָהעריכה

שבטי ישראל וחלקתםעריכה

13 שבטי ישראל היו אותונומיים ובזמן חלוקת הארץ כל שבט קיבל חלקה וכל בית אב קיבל אדמה, למעט הלויים שלא קיבלו חלקה, וראובן וגד וחצי מנשה לקחו בעבר הירדן, ככתוב: "בְּגוֹרַל, נַחֲלָתָם, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה בְּיַד מֹשֶׁה, לְתִשְׁעַת הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה" (יהושע יד ב).

  • השתיכות שבטית היתה לפי האב, וכך גם עברה חלקתם בשבט, וחזרה בשנת היובל למשפחה, ככתוב: "בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל הַזֹּאת תָּשֻׁבוּ אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ" (ויקרא כב יג).
  • אולם קרה שלצלופחד היו רק בנות ולא היה מי שירש את חלקת אביהם, וכך יצא תיקון לחוק: "אִישׁ כִּי יָמוּת, וּבֵן אֵין לוֹ וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ, לְבִתּוֹ" (במדבר כז ח).

אֶפְרָתִים מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָהעריכה

"בֵּית לֶחֶם יְהוּדָה" היא העיר הנקראת היום בית-לחם ונמצאת מדרום לירושלים. בחלוקת הערים לשבטים העיר הזו לא מוזכרת ולפי מיקומה היא היתה בנחלת יהודה או בנימין אבל לא בנחלת אפרים, שמצפון לבנימין, שמרכזה הר אפרים ובית-אל.
עצם הצורך להוסיף "יְהוּדָה" לשם העיר מעיד שהיו ערים אחרות בשם "בית לחם", ואחת מהם נמצאת קרוב לשימרון ונהלל "וְקַטָּת וְנַהֲלָל וְשִׁמְרוֹן, וְיִדְאֲלָה וּבֵית לָחֶם", אולי זאת בית לחם הגלילית, שזבולון קיבל אותה (יהושע יט טו).

אִישׁ גִּבּוֹר חַיִל מִמִּשְׁפַּחַת אֱלִימֶלֶךְ, וּשְׁמוֹ, בֹּעַזעריכה

בועז היה משבט יהודה, ככתוב: "וַעֲשֵׂה חַיִל בְּאֶפְרָתָה, וּקְרָא שֵׁם בְּבֵית לָחֶם. וִיהִי בֵיתְךָ כְּבֵית פֶּרֶץ, אֲשֶׁר יָלְדָה תָמָר לִיהוּדָה מִן הַזֶּרַע, אֲשֶׁר יִתֵּן יְהוָה לְךָ, מִן הַנַּעֲרָה, הַזֹּאת" (רות ד יב).

נאמר שבועז היה ממשפחת אלימלך, ולא ממשפחת נעומי לפני נשואיה, כך שאין כאן מקרה של גאולה הקשור לאדמה של בת מאביה, אדמת שבט יהודה השיכת לנעומי ("מָכְרָה נָעֳמִי" (רות ד ג)), כי נאמר בפרוש: "וַיִּקֶר מִקְרֶהָ חֶלְקַת הַשָּׂדֶה לְבֹעַז, אֲשֶׁר מִמִּשְׁפַּחַת אֱלִימֶלֶךְ" ולבועז עצמו, ממשפחת אלימלך יש אדמה שלו בעיר.

אֶפְרָתִיםעריכה

מקובל לחשוב שאפרתים פונה לשבט אפרים, ככתוב: "וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִן הָרָמָתַיִם צוֹפִים מֵהַר אֶפְרָיִם וּשְׁמוֹ אֶלְקָנָה בֶּן יְרֹחָם בֶּן אֱלִיהוּא בֶּן תֹּחוּ בֶן צוּף אֶפְרָתִי" (שמואל א א א). כלומר אלימלך משבט אפרים עבר לגור בבית לחם יהודה והתחתן עם נעומי משבט יהודה. נולדו להם שני בנים מחלון וכליון שגם היו אפרתים משבט אפרים. אם אלימלך קנה אדמה בבית לחם יהודה, האדמה הזו היא שלו עד שנת היובל, ואז היא תחזור לבעליה המקוריים משבט יהודה, ואז גם בועז הוא לא משבט יהודה אלא משבט אפרים.

אולם מכל זה נראה ש"אֶפְרָתִים" כאן פונה לשם מקום "וַתָּמָת, רָחֵל; וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה, הִוא בֵּית לָחֶם", ולא לשבט אפרים שעדין לא נולד במותה של רחל, ולא היה כלול בנחלת שבט אפרים.
מכאן שאלימלך היה גם הוא משבט יהודה, וכל ענין הגאולה היה קשור לאדמתו בנחלת יהודה בעיר בית לחם יהודה.