פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות רות


תוכן עניינים

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותאמר רות אל תפגעי בי לעזבך לשוב מאחריך כי אל אשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין עמך עמי ואלהיך אלהי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתֹּאמֶר רוּת אַל תִּפְגְּעִי בִי לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ כִּי אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתֹּ֤אמֶר רוּת֙ אַל־תִּפְגְּעִי־בִ֔י לְעׇזְבֵ֖ךְ לָשׁ֣וּב מֵאַחֲרָ֑יִךְ כִּ֠י אֶל־אֲשֶׁ֨ר תֵּלְכִ֜י אֵלֵ֗ךְ וּבַאֲשֶׁ֤ר תָּלִ֙ינִי֙ אָלִ֔ין עַמֵּ֣ךְ עַמִּ֔י וֵאלֹהַ֖יִךְ אֱלֹהָֽי׃

תרגום (כל הפרק)

וַאֲמָרַת רוּת לָא תַקְנִיטִי בִי לְמִשְׁבְּקֵיךְ לְמֵיתָב מִן בָּתְרֵיךְ אֲרוּם תָּאִיבָא אֲנָא לְאִתְגַּיָּרָא אֲמָרַת נָעֳמִי אִתְפַּקֵּדְנָא לְמִטַּר שַׁבַּיָּא וְיוֹמֵי טָבָא בְּדִיל דְּלָא לְהַלָּכָא בָּר מִתְּרֵין אַלְפִין אַמִּין אֲמָרַת רוּת לְכָל מָן דֵּי אַתְּ אָזֵילָא אֵיזֵל אֲמָרַת נָעֳמִי אִתְפַּקֵּדְנָא דְּלָא לִמְבָּת כַּחֲדָא עִם עֲמָמַיָא אֲמָרַת רוּת לְכָל אֲתַר דִּי תָבִיתִי אָבִית אֲמָרַת נָעֳמִי אִתְפַּקֵּדְנָא לְמִנְטַר שִׁית מְאָה וּתְלָת עֲסַר פִּקּוּדַיָּא אֲמָרַת רוּת מַה דִּנְטָרִין עַמֵּיךְ אֵיהָא נָטְרָא אֲנָא כְּאִלּוּ הֲווֹ עַמִּי מִן קַדְמַת דְּנָא אֲמָרַת נָעֳמִי אִתְפַּקֵּדְנָא דְּלָא לְמִפְלַח פּוּלְחָנָא נוּכְרָאָה אֲמָרַת רוּת אֱלָהֵיךְ הוּא אֱלָהִי:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

אל תפגעי בי' – אל תפצרי בי.

כי אל אשר תלכי אלך – מכאן אמרו רבותינו ז"ל: גר שבא למתגייר, מודיעים לו קצת עונשים, שאם בא לחזור, יחזור. שמתוך דברים של רות אתה לומד, שאמרה לה נעמי: "אסור לנו לצאת חוץ לתחום בשבת".

אמרה לה: "באשר תלכי אלך".

"אסור לנו להתייחד נקבה אם זכר שאינה אישה".

אמר לה: "באשר תליני אלין".

"עמינו מובדלים משאר עמים בשש מאות ושלוש עשרה מצוות".

"עמך עמי".

"אסור לנו עבודת אלילים".

"אלקיך אלקי".

"ארבע מיתות נמסרו לבית דין".

"באשר תמותי אמות".

"שני קברים נמסרו לבית דין: אחד לנסקלין ונשרפין, ואחד לנהרגין ונחנקין".

אמרה לה: "ושם אקבר".

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(טז) "אל תפגעי בי", [במדרש אמרה לה לא תחטא עלי לא תסבון פגעך מני, ר"ל כי פגיעה משמש על ג' דברים: הריגה ויפגע בו וימת, פגישה ופגע ביריחו, תחנונים ופגעו לי בעפרון, ולדעת המדרש תחנונים ופגישה ענינם א' שמבקש ומצפה שחברו יצא לקראתו ברצון לבבו למלא בקשתו, ולז"א שתפסה לשון פגיעה אם מענין הריגה שע"י שתעזוב אותה תמות מיתת הנפש, ועז"א לא תחטא עלי, אם מענין פגישה ותחנונים, ר"ל אל תחשוב שלבבי יפגעך בבקשה זאת ויהיה לבבי כלבבך ותסבון ר"ל תקח פגעך ממני]. לעזבך לשוב מאחריך, ר"ל לא שאעזוב אותך כי איני רוצה להפרד ממך ואף לא לשוב מאחריך שאף אם אצטרך לעזבך לא אשוב מאחריך לארץ מואב כי בכל זה אלך לארץ יהודה ואתגייר שם ע"י אחרים [וכ"ה במדרש לשוב מאחריך מ"מ דעתי להתגייר אלא מוטב על ידך ולא ע"י אחרים], כי אל אשר תלכי אלך ר"ל בל תחשוב כי תכלית הליכתי משונה מן תכלית הליכתך שאת הולכת לשם לבעבור דתך שתוכל לשמור מצות התלויות בארץ והתורה והמצוה ואני הולך רק בעבור השגת איזה תועלת, כי תכלית הליכתי הוא עצמו התכלית שאת הולכת אליו, וכן אל תחשבי שאני מקוה איזו הצלחה זמניית שאנשא לאיש עשיר וכדומה כי באשר תליני אלין, אלין כגר בארץ וכצדיקים שהעה"ז הוא אצלם רק כמלון אורחים, כי מגמת הליכתי הוא מצד כי עמך עמי ואלהיך אלהי, שכבר תפשתי תורת אלהיך ומנהגי בני עמך ואני כאחת מבני עמך:  

<< · מ"ג רות · א · טז · >>