ביאור:רות א א

רות א א: "וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ. וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה לָגוּר בִּשְׂדֵי מוֹאָב, הוּא וְאִשְׁתּוֹ וּשְׁנֵי בָנָיו."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:רות א א.


וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה לָגוּר בִּשְׂדֵי מוֹאָבעריכה

וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִיםעריכה

תאור הזמן. בימי השופטים, וכשלוש דורות לפני הולדת דוד בן ישי (ביאור:רות ד כב).

וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץעריכה

"רָעָב" - רָעָב היא תחושה הפוקדת אדם או חיה כאשר לא מסופק לה מזון במידה הנדרשת (מילוג).
בספר בראשית מתוארים מספר מקרי רעב: אברהם ירד מצרימה (ביאור:בראשית יב י), יצחק עבר לגרר (ביאור:בראשית כו א) ובני יעקב ירדו למצרים (ביאור:בראשית מב ה). אולם בכל המקרים האלה בני ישראל לא הלכו לעבר הירדן המזרחית.
בארץ ישראל הגשם בא מהמערב ,מהים (מלכים א יח מד). העננים מורדים את הגשם כאשר הם עולים בהר, אחר כך בירידתם למדבר יהודה אין גשם, והרי עבר הירדן גורמים לגשם נוסף. ניתן להבין שאם יש בצורת ורעב בכנען אז לבטח יש בצורת במואב.

אפשר להניח שלא ייתכן שתהיה בצורת בכנען וגשם במואב, לכן הרעב נבע ממחלה בשדות, או רעב אישי של משפחת אלימלך. אלימלך ירד מנכסיו וסבל רעב.
ייתכן שהשמות של בניו מעידים על מצבו הכלכלי של אלימלך כי בלידתם הוא קרא להם: "מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן" (ביאור:רות א ב), עוד שנים רבות לפני שהוא עבר למואב.

וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה לָגוּר בִּשְׂדֵי מוֹאָבעריכה

אלוהים אסר על משה ויהושע לפגוע באדום, מואב ועמון כי אלוהים נתן להם את אדמתם לנחלה (דברים ב ט).
קיימת הרגשה שבני ישראל הסתכלו בדחיה על המואבים בני לוט, מאז סיפור לוט ובנותיו (ביאור:בראשית יט לז).

הוּא וְאִשְׁתּוֹ וּשְׁנֵי בָנָיועריכה

תאור המשפחה, ללא שמות בשלב הזה.
העורך יצר מתח גדול וסקרנות: מי הם? למה הם הלכו למואב?
אנחנו רואים משפחה עצובה, שבורחת ומחפשת מקלט.