קטגוריה:שמות לב טו
נוסח המקרא
ויפן וירד משה מן ההר ושני לחת העדת בידו לחת כתבים משני עבריהם מזה ומזה הם כתבים
וַיִּפֶן וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן הָהָר וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיָדוֹ לֻחֹת כְּתֻבִים מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶם מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתֻבִים.
וַיִּ֜פֶן וַיֵּ֤רֶד מֹשֶׁה֙ מִן־הָהָ֔ר וּשְׁנֵ֛י לֻחֹ֥ת הָעֵדֻ֖ת בְּיָד֑וֹ לֻחֹ֗ת כְּתֻבִים֙ מִשְּׁנֵ֣י עֶבְרֵיהֶ֔ם מִזֶּ֥ה וּמִזֶּ֖ה הֵ֥ם כְּתֻבִֽים׃
וַ/יִּ֜פֶן וַ/יֵּ֤רֶד מֹשֶׁה֙ מִן־הָ/הָ֔ר וּ/שְׁנֵ֛י לֻחֹ֥ת הָ/עֵדֻ֖ת בְּ/יָד֑/וֹ לֻחֹ֗ת כְּתֻבִים֙ מִ/שְּׁנֵ֣י עֶבְרֵי/הֶ֔ם מִ/זֶּ֥ה וּ/מִ/זֶּ֖ה הֵ֥ם כְּתֻבִֽים׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וְאִתְפְּנִי וּנְחַת מֹשֶׁה מִן טוּרָא וּתְרֵין לוּחֵי סָהֲדוּתָא בִּידֵיהּ לוּחֵי כְּתִיבִין מִתְּרֵין עֶבְרֵיהוֹן מִכָּא וּמִכָּא אִנּוּן כְּתִיבִין׃ |
ירושלמי (יונתן): | וְאִתְפְּנֵי וּנְחַת משֶׁה מִן טַוְורָא וּתְרֵין לוּחֵי סַהֲדוּתָא בִּידֵיהּ לוּחִין כְּתוּבִין מִתְּרֵין צִיטְרֵיהוֹן מִיכָּא וּמִיכָּא אִינוּן כְּתִיבִין: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ותמצא בפסוק זה עם הפסוק שאחריו ק"ח תיבות כנגד ק"ח טפחים שהיו בלוח אחד, ובשניהם יר"ו טפחים כנגד יר"ו אותיות שבע"ב מלות היוצאות מן השם הגדול שהרי הלוחות ארכן ששה ורחבן ששה ועבין שלשה, א"כ שלשה פעמים ל"ו הרי ק"ח טפחים בכל לוח ולוח, וכשהיו הלוחות מונחות בתוך הארון זה באור מפורש כי השם היה בארון עם כל צרופו. וכן תמצא מן ויפסול עד ויקרא ק"ח אותיות גם כן ואח"כ הזכיר בשם ה' ויעבור ה' על פניו והוא באור גמור כי השם המיוחד שממנו ע"ב שמות יש בהם יר"ו אותיות כי כל זה נתבאר למשה בפירוש בסיני.
לחת כתובים משני עבריהם מזה ומזה הם כתובים. זה היה פלא גדול שהכתב היה נקרא כסדורו משני העברים מה שאין כן בכתב שלנו כי מלפנים הוא כסדורו ומאחריו מהופך ואמר מזה ומזה משני הצדדים והם פנים ואחור.
ויתכן לפרש משני עבריהם שבא לרמוז כי יש למשמעות דברי תורה שני עברים נגלה ונסתר כענין שאמר שלמה ע"ה (משלי כה) תפוחי זהב במשכיות כסף וכתיב (איוב יא) כי כפלים לתושיה, יבאר כי התורה כפולה ומלבד פשטי התורה יש בה עוד תעלומות חכמה ועל זה אמר הכתוב (תהלים סב) אחת דבר אלהים שתים זו שמעתי.ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
דון יצחק אברבנאל
• לפירוש "דון יצחק אברבנאל" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
עוד ירצה על דרך אומרם (דב"ר פ"א) כי למה דומה דרכו של משה כשהיה מדבר עם הקדוש ברוך הוא היה אומר למה ה' יחרה וגו' וכשהלך אצל ישראל הפך הסדר ואמר אתם חטאתם וגו' ע"כ, והוא אומרו ויפן פירוש שלא נשאר כסדר פנים הראשונים שהיה מראה כשהיה עומד לפני המקום:
לוחות העדות. אולי שרמז גם כן באומרו העדות שהם מעידים כי הם כתובים כתב אלהים לצד היות כתבם מופלא מזה ומזה בהשואה מה שאין מכתב זה יכול להיות על ידי מעשה אדם, כי האות תשתנה צורתה מעבר האחר, גם מאמרם ז"ל (מגילה דף ג.) שאמרו מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדים, ואולי שהאות הזה יצטרף עם אות מעשה הלוחות והיו ב' האותות לעדות שאין עדות פחות מב', והוא אומרו והלוחות מעשה אלהים הרי עד א' והמכתב מכתב אלהים עד ב':
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמות לב טו.
וַיִּפֶן וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן הָהָר וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיָדוֹ
וַיִּפֶן וַיֵּרֶד
ה' אמר למשה: "לֶךְ רֵד" ואחרי דברי ה' ושתושבת משה, משה פונה ויורד מההר. ה' לא שיחרר אותו, משה לא מבקש רשות לרדת. משה קם ויורד מההר על דעת עצמו.
משה לקח את "שְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת". ה' בחר את האבן, הכין את הלוחות, וכתב "בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים" (שמות כא יח), ובכל זאת, ללא בקשת רשות, משה לוקח את הלוחות ויורד לעם.
מתעורר הרושם כאילו שה' עלה ממנו והשאיר אותו לבדו.
לֻחֹת הָעֵדֻת
ידועים מספר פרטים על הלוחות האלה:
- "לֻחֹת הָעֵדֻת" - כתיבה של מסמך עדות, זאת הצהרה, בכתב, שמעידה על הנושא.
- "שְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת" (שמות לא יח) - היו שני לוחות. לא ברור אם זה כפילות של אותו מידע, או הכתוב על כל לוח היה שונה.
- "כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים" (שמות לא יח) - החריטה נעשתה באצבע ה'. האם זה היה נס או מכשיר חיתוך מתקדם?
- "וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת לֻחֹת הָאֶבֶן, וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה, אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לְהוֹרֹתָם" (שמות כד יב) - על הלוחות היה התורה והמצוה שה' כתב ואמר למשה כדי ללמד את בני ישראל. ה' ברך את יצחק: "עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי, וַיִּשְׁמֹר: מִשְׁמַרְתִּי, מִצְוֹתַי, חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי" (ביאור:בראשית כו ה), ועכשו ה' מפרט את תורתו ואת מצוותיו, כדי שבני ישראל ידעו מה לשמור.
- "וְהַמִּכְתָּב, מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא, חָרוּת עַל הַלֻּחֹת" (שמות לג טז) - הכתב היה חרוט ולא כתוב בדיו או יצוק.
- "וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיָדוֹ" - הלוחות לא היו כבדים מדי, ואדם אחד מעל גיל 80, שהתקשה להחזיק את ידיו למעלה (שמות יז), היה יכול לסחוב אותם כל הדרך מראש ההר לתחתיתו.
- "לֻחֹת כְּתֻבִים מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶם, מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתֻבִים" - לא ברור עם הכתב עבר דרך הלוח לצידו השני, או שהכתיבה נעשתה בשני הצדדים כדי לחסוך בכמות האבן.
- "וַיַּשְׁלֵךְ מִיָּדָו אֶת הַלֻּחֹת וַיְשַׁבֵּר אֹתָם" (שמות לג יט) - הלוחות לא היו גמישים או חזקים כזהב או ברזל. הלוחות היו מאבן שנשברה מהמגע בסלעים או באדמת ההר במדבר.
- "פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים; וְכָתַבְתִּי עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ" (שמות כד א) - הכתוב על הלוחות השניים היה זהה לראשונים, אבל לא ברור אם האבן היתה אותה אבן.
- "וַיִּפְסֹל שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים, וַיַּשְׁכֵּם מֹשֶׁה בַבֹּקֶר וַיַּעַל אֶל הַר סִינַי כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֹתוֹ; וַיִּקַּח בְּיָדוֹ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים" (שמות כד ד) - את האבנים ללוחות השניים משה לקח מתחתית ההר, ורק אחרי שהוא גמר לפסל את הלוחות הוא עלה להר על הלוחות.
- "וַיְהִי שָׁם עִם יְהוָה אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה, לֶחֶם לֹא אָכַל וּמַיִם לֹא שָׁתָה; וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת אֵת דִּבְרֵי הַבְּרִית, עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים" - בהנחה שדברי הברית הם "הָעֵדֻת", אז משה כתב את כל מה שנכתב בלוחות הראשונים, ותוספת "עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים" היתה רק לציון שגם עשרת הדיברות היו כלולות בכתיבה, אבל הכתיבה לא היתה מוגבלת לעשרת הדברות בלבד. משה כתב את מה שה' חרת באצבע ה'. לא ברור איזה כלי ה' השתמש ובאיזה כלי משה השתמש, אבל לבטח זה לא היה "בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים". הכתיבה נמשכה 40 ימים, זה זמן ארוך מאוד לכתוב את עשרת הדיברות בלבד. לבטח משה היה זהיר ביותר, כי אי אפשר לתקן את החרוט באבן אם נעשתה שגיאה. לא נאמר שאי-פעם מישהו קרא את הכתוב, לכן אי אפשר לדעת את איכות הכתיבה, השגיאות והתיקונים.
לא ידוע:
- סוג האבן שה' השתמש. חז"ל העלו אפשרות שזאת היתה אבן יקרה, ומשה אסף את השברים.
- הרוחב, הגובה והשטח עליו היה כתוב.
- עובי הלוח.
- צורת הלוח.
- ניתן להניח שהשפה העברית היתה השפה בה נכתבו הלוחות.
- צורת האותיות וגודלן.
- מה היה כתוב על הלוחות, מלבד עשרת הדברות.
- הכלי שהשתמשו לחריתה (חריטה).
חוקי חמרובי נחקקו על אסטלה עשויה דיוריט אשר הייתה מוצבת במקדש האל הבבלי מרדוך. גובהה של האסטלה 2.25 מטר והיקפה באזור הבסיס 1.90 מטר. הכתוב באכדית כלל פתיחה ארוכה ו-282 חוקים. הכתב נכתב בהיפוך (ראי) וכנראה הגליל שימש כמכונת דפוס כאשר מרחו עליו צבע וגילגלו אותו על ניר, או שגילגלו אותו על שעווה. ללוחות הברית היו שטח קטן בהרבה מהאסטלה, אפילו אם הכתוב היה על שני צדדים. ניתן להבין שהכתב היה קטן מאוד, באיכות גבוהה ולא כלל כל כך הרבה מילים.
לֻחֹת כְּתֻבִים מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶם, מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתֻבִים
האם הכתיבה עברה דרך הלוח מצד אחד לשני?
- אם כך גם זאת היתה מין מכונת כתיבה שכאשר לוחצים את הלוח על משטח מכוסה שעווה, הצד האחורי יופיע ככתיבה רגילה והאותיות יבלטו כלפי מעלה. אפשרות אחרת זה לשפוך צבע על הלוח והצבע יצא מאחור ויפיע על הניר בצורה רגילה. אולם אז כמות המילים תהיה מוגבלת רק לחצי משטח הלוח, ובגלל שזה היה לוח אי אפשר לגלגל ולהגדיל את הלחץ בנקודת המגע. נוסף קיימת בעיה באותיות 'ס' ו'ם' שהחלל האמצעי נפל.[1]
האם ה' השתמש בשני הצדדים של הלוח, כדי לקבל שטח כפול לכתיבה?
- אם הכתיבה היתה רק של עשרת הדברות, לא היה צריך יותר מאשר שני לוחות בגודל כף יד. סביר שנכתב הרבה יותר והיה צורך בשטח הזה.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
- ^ חז"ל הסבירו שקרה נס.
דפים בקטגוריה "שמות לב טו"
קטגוריה זו מכילה את 10 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 10 דפים.