קטגוריה:שמות כד א
ואל משה אמר עלה אל יהוה אתה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל והשתחויתם מרחק
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וְאֶל מֹשֶׁה אָמַר עֲלֵה אֶל יְהוָה אַתָּה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם מֵרָחֹק.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וְאֶל־מֹשֶׁ֨ה אָמַ֜ר עֲלֵ֣ה אֶל־יְהֹוָ֗ה אַתָּה֙ וְאַהֲרֹן֙ נָדָ֣ב וַאֲבִיה֔וּא וְשִׁבְעִ֖ים מִזִּקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶ֖ם מֵרָחֹֽק׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וְ/אֶל־מֹשֶׁ֨ה אָמַ֜ר עֲלֵ֣ה אֶל־יְהוָ֗ה אַתָּה֙ וְ/אַהֲרֹן֙ נָדָ֣ב וַ/אֲבִיה֔וּא וְ/שִׁבְעִ֖ים מִ/זִּקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְ/הִשְׁתַּחֲוִיתֶ֖ם מֵ/רָחֹֽק׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
אונקלוס: | וּלְמֹשֶׁה אֲמַר סַק לִקְדָם יְיָ אַתְּ וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִין מִסָּבֵי יִשְׂרָאֵל וְתִסְגְּדוּן מֵרַחִיק׃ |
ירושלמי (יונתן): | וּלְוַת משֶׁה אָמַר מִיכָאֵל סַרְכַן חָכְמְתָא בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה לְיַרְחָא סַק קֳדָם יְיָ אַנְתְּ וְאַהֲרן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשׁוּבְעִין מִסָּבֵי יִשְרָאֵל וְתִסְגְּדוּן מֵרָחִיק: |
רש"י (כל הפרק)
רמב"ן (כל הפרק)
"ואל משה אמר וגו'" - פרשה זו קודם עשרת הדברות בארבעה בסיון נאמרה לו לשון רש"י "ויאמר ה' אל משה עלה אלי ההרה והיה שם" (להלן פסוק יב) לאחר מתן תורה נאמר לו כן גם אלו דבריו ז"ל. ואין הפרשיות באות כסדרן ולא כמשמען כלל. ועוד כתיב (להלן בפסוק ג) "ויבא משה ויספר לעם את כל דברי ה' ואת כל המשפטים", שהם המשפטים האלה הכתובים למעלה שאמר בהם (לעיל כא א) "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם", כי איננו נכון שיהיה על המשפטים שנצטוו בני נח ושנאמרו להם במרה שכבר שמעו וידעו אותם ולא יאמר "ויספר" אלא בחדשות אשר יגיד (בראשית כד סו).
וכבר היטיב לראות ר"א שפירש הענין כסדרו ואמר כי עד הנה (מלעיל כ כב עד כג לג) ספר הברית. והנה הפרשיות כלן באות כהוגן כי אחר מתן תורה מיד בו ביום אמר השם אל משה "כה תאמר אל בני ישראל אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם" (לעיל כ יח), והתחיל לחזור ולהזהיר על ע"ז "לא תעשון אתי" (שם כ יט), וצוה אותו "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" וכל המצות הבאות אחרי כן, והשלים באזהרת הע"ז שימצאו בארץ ובעובדיה (לעיל כג לב לג) ואמר לו אחרי צוותך זה להם "עלה אל ה' אתה ואהרן", והזכירה הפרשה כי משה עשה כמצות ה' ובא אל המחנה ויספר לעם את כל דברי ה' (שמות כד, ג) כאשר צוה אותו כה תאמר אל בני ישראל וגו' (לעיל כ יח) ואת כל המשפטים כאשר צוהו "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" (לעיל כא א) וקבלו הכל בשמחה ואמרו "כל אשר דבר ה' נעשה", והטעם כל הדברים האלה אשר דבר לך השם נעשה כי מאמינים אנחנו בדבריך כמו שספר במשנה תורה (דברים ה כד) "ואת תדבר אלינו את כל אשר ידבר ה' אלהינו אליך ושמענו ועשינו" ואז כתבם משה (פסוק ד) והנה משה כתב ביום ההוא בספר כל מה שנצטווה חקים ומשפטים ותורות והשכים בבקר ממחרת היום ההוא לכרות להם ברית על הכל ובנה המזבח (פסוק ד) וזבח הזבחים (פסוק ה) ונתן חצי הדם על מזבח ה' וחצי הדם שם באגנות (פסוק ו) ולקח הספר שכתב מאמש וקראו באזניהם וקבלו עליהם עוד לבא בברית עמו ואמרו (פסוק ז) כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע אליך מכל אשר תצוה מאתו יתברך ואז זרק עליהם חצי הדם (פסוק ח) כי זאת אות הברית לבא השנים בחלקים שוים ואחרי שהשלים מעשיו עמהם הוצרך למלאת דבר ה' שאמר לו ה' עלה אתה ואהרן וגו' וזהו שאמר (בפסוק ט) ויעל משה ואהרן נדב ואביהוא וגו' ועשה עוד מה שצווה (בפסוק ב) ונגש לבדו אל ה' והוא שאמר (בפסוק יח) ויבא משה בתוך הענן וגומר והנה מעשה הברית ביום המחרת למתן תורה ובו היתה העליה שעלה משה אל ההר (פסוק יג) וממנה נתעכב שם ארבעים יום והוא שפירש הכתוב (פסוק טז) ויקרא אל משה ביום השביעי וגו' ונאמר (פסוק יח) ויבא משה בתוך הענן וכל זה מתוקן ומבואר וראיתי במכילתא (לעיל יט י) שנחלקו בדבר יש שאמרו שהיה קודם מתן תורה בחמישי ואמר להם הרי אתם קשורים תפוסים וענובים מחר באו וקבלו עליכם את כל המצות ורבי יוסי בר' יהודה אמר בו ביום נעשו כל המעשים כלומר בו ביום לאחר מתן תורה נעשו המעשים של סיפור העם וכתיבת ספר הברית הכל כמו שפירשנו ולזה שומעין שאמר כהלכה וטעם ואל משה אמר בעבור שהיו עד כאן המצות והמשפטים אל בני ישראל אמר עתה שהיה זה המאמר אל משה שהיא מצוה שיעשנה הוא בעצמו כי צוה אותו אחר שתשים לפניהם המצות והמשפטים ותכרות עמהם הברית עלה אתה אלי ולכך עשה המצוה הראשונה בששי והשכים בשביעי בבקר וכרת עליהם הברית ואחרי כן עלה אל ההר הוא והנקראים על הדרך אשר נצטוו וטעם עלה אל ה' דרך הפשט יזכיר שם במקום הכנוי כמו נשי למך (בראשית ד כג) ואת יפתח ואת שמואל (שמואל א יב יא) וכן והאר פניך על מקדשך השמם למען ה' (דניאל ט יז) אבל בתלמוד (סנהדרין לח) שאלו עלה אלי מיבעי ליה ולכן אמרו זה מטטרון ששמו כשם רבו כלומר ואל משה אמר השם הנזכר בתחלת הענין ויאמר ה' אל משה (לעיל כ כב) עלה אל מטטרון שנקרא בשמי ה' והטעם עלה אל מקום הכבוד אשר שם המלאך הגדול והכונה כי משה יבא בתוך הענן אשר שם כבוד ה' ולא יבא אל השם המיוחד כי לא יראני האדם וחי (להלן לג כ) ואין כוונת רבותינו כלל כמה שכתב רש"י למעלה (כג כא) גם במסכת סנהדרין (שם) הפך הרב הענין וכבר הזכרתי (לעיל יב יב כג כא) כוונתם בשם הזה וכל דבריהם אמת אלא שדברו בהגדה ההיא כמסתיר פנים כי רב אידי לא גלה למין ההוא השואל ענין מטטרון הגדול וסודו חלילה אבל הזכיר לו כי על המלאך מורה דרך בעולם התחתון הכתוב הזה מדבר ולפיכך אמר לו דאפילו בפרוקנא לא קבילניה דכתיב (להלן לג טו) אם אין פניך הולכים שאנו לא קבלנו שליח בלתי השם הנכבד וכבר פירשתי (לעיל כ ג) סוד הפנים וכל הענין בביאור למשכילים בו במתן התורה
משה עולה לתורה
(שמות כד א): "וְאֶל מֹשֶׁה אָמַר: עֲלֵה אֶל ה', אַתָּה וְאַהֲרֹן, נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם מֵרָחֹק"
עליה לתורה
מנהג ישראל לקרוא בתורה בבית הכנסת בימי שבת, שני וחמישי. הקריאה הציבורית בתורה מקורה בימי עזרא ונחמיה , אולם ישנו מנהג אחד שאין לו מקור שם, והוא העליה לתורה.
בימינו, ישנם שמונה עולים לתורה - שבעה מתחלקים בקריאת הפרשה, והשמיני קורא את ההפטרה. הראשון הוא כהן, השני הוא לוי, ומהשלישי והלאה - ישראלים.
ייתכן שהמקור למנהג זה הוא בפסוק שלנו, בו ה' מצווה על משה לעלות אליו כדי לקבל את התורה - או בקיצור "לעלות לתורה". אמנם, הסדר הוא שונה:
הראשון שעלה היה משה - הלוי; אחריו - אהרן נדב ואביהוא, הכהנים; ואחריהם - שבעים איש מזקני ישראל.
מי מדבר?
ה' הוא המדבר בפסוק זה; אם כך, מדוע לא נכתב "ואל משה אמר: עלה אליי..."?
1. ייתכן שגם הצורה הזאת היא צורת דיבור תקינה בעברית המקראית - ראו שם פרטי במקום כינוי גוף (כך פירש רמב"ן על-דרך הפשט) .
2. ייתכן שהדובר בפסוק אינו ה' אלא מלאך, והוא קרא אל משה ואמר לו לעלות אל ה'. שמו של הדובר לא נזכר כי הוא לא חשוב - ישנם פסוקים נוספים בתנ"ך שבהם לא מפורט שם האומר, וכוונת הפסוק היא " "ואל משה אמר" [מי שאמר] "עלה אל ה'" ".
3. ייתכן שהדובר בפסוק אינו ה' אלא מלאך, ושמו לא נזכר מסיבה אחרת; כך פירש רש"י את דבריו של רב אידית, שנאמרו במהלך ויכוח עם כופר אחד ( בתלמוד בבלי סנהדרין לח: ): : " "זהו מטטרון (הוא אמר 'עלה אל ה) , ששמו כשם רבו (ה'; לפיכך לא הזכיר שמו, וכתב סתם) , דכתיב (שמות כג כא) כי שמי בקרבו" ".
4. וייתכן שהדובר בפסוק הוא ה', אולם המילים "עלה אל ה'" מתייחסות למלאך שנקרא בשם ה'. כך פירש רמב"ן (בפירושו על התורה) את דבריו של רב אידית שם: "והטעם, עלה אל מקום הכבוד אשר שם המלאך הגדול; והכוונה, כי משה יבוא בתוך הענן אשר שם כבוד ה', ולא יבוא אל השם המיוחד, כי לא יראני האדם וחי...". השימוש בגוף שלישי נועד להבהיר למשה, שהוא לא יוכל להגיע ממש עד ה' הדובר אליו, אלא לדרגה נמוכה יותר.
תגובות
משה אמנם יצא משבט לוי אך משה הורם מהשבטיות למעמד של איש אלהים וכבר לא נחשב לוי כי אם אהרן אחיו אשר יעודו לכהונה
לכן בספר דברי הימים א פרק כג כתוב: (יד) וּמֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים בָּנָיו יִקָּרְאוּ עַל שֵׁבֶט הַלֵּוִי:
אם משה היה נחשב לוי הלא היה ברור כי גם בניו לוים ולא היה נדרש לכתוב זאת אבל משה לא נחשב ללוי ולא נודע מעמד בניו לכן בסוף נכתב בדברי הימים כי בניו של משה יקראו על שבט לוי
לכן הסדר הנכון לעלות לתורה זה קודם כל איש אלהים ואחרי כן כהן לוי ואחרי כן שבעים מזקני ישראל
ובספר דברים פרק 31 כתוב:
(ט) וַיִּכְתֹּב משֶׁה אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת וַיִּתְּנָהּ אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי הַנֹּשְׂאִים אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְהֹוָה וְאֶל כָּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל:
משה איש האלהים ראשון ואחריו הכהנים הלוים ואחרי כן זקני ישראל
- -- daian moshe, 2013-02-08 11:55:16
יפה
אכן העולה הראשון צריך להיות נביא...
- -- Erel Segal Halevi, 2013-02-08 12:22:12
יש מדרש על זה אך אינני מוצאו ולא זוכרו. תחת זאת הנה דברי הראב"ע, שממנו מביא גם הרמב"ן: ראב"ע: [שמות כד, ב] ונגש -
אל תתמה בעבור שאמר בתחלה עלה אל ה' ואחר כך ונגש משה לבדו. ולא אמר ונגשת, כי כן מנהג הלשון. וה' המטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש מאת ה' מן השמים. והטעם: מאתו. ושמואל אמר: וישלח ה' את ירובעל ואת בדן ואת יפתח ואת שמואל. ולא אמר ואותי. ורבים ככה.
- -- hagai hoffer, 2013-02-08 12:32:50
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2013-02-08.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "שמות כד א"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.