ביאור:שמות לב טז

שמות לב טז: "וְהַלֻּחֹת, מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה. וְהַמִּכְתָּב, מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמות לב טז.

וְהַלֻּחֹת, מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּהעריכה

תאור מעשה הלוחות:

  • "וְהַלֻּחֹת" - הלוחות נעשו על ידי ה'. ה' עשה את האבן, או בחר את האבן המיוחדת. ידע את כמות המילים שהוא עומד לכתוב וחתך לגודל הרצוי. ה' החליק את האבן כרצונו, כנראה לאיכות גבוהה.
  • "וְהַמִּכְתָּב" - ה' כתב מכתב לבני ישראל. הוא כתב את "הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי, לְהוֹרֹתָם" (שמות כד יב). לא ברור מה ה' כתב, ומה היתה השפה, ואיזו סוג אותיות, ואיזה גודל אותיות. אבל ה' כתב את כל מה שהוא רצה לכתוב, בכלי חריטה שאי אפשר למחוק, בשטח שהוא הכין על הלוחות משני צידיהם.

סֵפֶר הַבְּרִיתעריכה

למעשה משה כתב כבר את כל דברי ה', ככתוב: "וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֵת כָּל דִּבְרֵי יְהוָה ... וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית, וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם" (שמות כד ד-ז), כך שהיה לכולם מוסג כמה מילים יהיו וכמה שטח כתיבה נדרש.