פתיחת התפריט הראשי

ביאור:שמות לב כב

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

שמות לב כב: "וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן, אַל יִחַר אַף אֲדֹנִי, אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת הָעָם כִּי בְרָע הוּא."



אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת הָעָם כִּי בְרָע הוּאעריכה

משה לא דיבר עם אהרון לפני שהוא שרף וכתש את עגל המסכה לאבק דק והשקה את העם. משה שיחרר את כעסו על הלוחות ועל המסכה. לאחר זאת משה האשים את אהרון בצרה ובקש הסבר.
אהרון עמד למשפט בפני משה, אולם משה זכר שה' אמר: "שִׁחֵת עַמְּךָ" (שמות לב ז) ולא הזכיר את שמו אל אהרון כשותף לחטא. משה הבין שה' לא רצה לפגוע באהרון, כי למעשה אהרון לא חטא. אהרון שגה מספר פעמים, אבל לא חטא בכוונה.

אַל יִחַר אַף אֲדֹנִיעריכה

  • ה' אמר: "הַנִּיחָה לִּי, וְיִחַר אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם" (שמות לב י), ומשה ביקש: "שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ" (שמות לב יב).
  • על משה נאמר: "וַיִּחַר אַף מֹשֶׁה, וַיַּשְׁלֵךְ מִיָּדָו אֶת הַלֻּחֹת" (שמות לב יט), ואהרון מבקש: "אַל יִחַר אַף אֲדֹנִי, אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת הָעָם כִּי בְרָע הוּא"

אהרון מתחיל במילות פיוס ובקשה: "אַל יִחַר אַף אֲדֹנִי". אהרון מתיחס למשה בכבוד רב, ומכיר במשה כמנהיג העם. משה הוא אדונו של אהרון.
אהרון לא ידע מה ה' סיפר למשה, ולכן הוא מתכונן לספר הכל מחדש. אהרון מספר בדיוק רב את כל מה שקרה עד שהוא הכריז חג ואיבד את השליטה.

אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת הָעָם כִּי בְרָע הוּאעריכה

אהרון מבין שהעם והוא עצמו בצרות, ולכן הוא מבקש על עצמו ועל העם.

  • רש"י מסביר "כִּי בְרָע הוּא", ומשמיט את ה-'ב' ויצא לו: 'אתה ידעת את העם כי רע הוא' ותמיד הולך בדרך רעה. ה' אמר על בני ישראל שהם "עַם קְשֵׁה עֹרֶף" (ביאור:שמות לב ט) במשמעות שהם 'מפנים עורף' ורוצים ללכת בדרכם. לפי רש"י העם הוא פשוט 'רע' ולא יעזור דבר. רש"י למעשה חוזר על דברי ה': "כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו" (ביאור:בראשית ח כא), ואפילו מבול לא יעזור.
  • אפשרות אחרת היא שאהרון אמר: 'אתה ידעת את העם כי במצב רע הוא'. הם עזבו את מצרים, שרבים רצו לחזור לשם לאחר הקורבן לה'. הם סבלו צמא ורעב במדבר ורצו לחזור לסירי הבשר והאבטיחים. ה' הפחיד אותם, ומשה עלה להר בלי לפרט את תוכניתו, ולא חזר ולא שמעו ממנו 40 יום ו40 לילה. העם היה משועמם ומוטרד, וחיפש מנהיג חדש שינחה אותם. משה עצמו לא ידע מה תוכניתו של ה', וכמה זמן ה' ידבר. כנראה ה' החזיק את משה כדי לנסות את העם ולראות מתי הם יבקשו משהו מאהרון.

בדבריו, אהרון מאשים את משה שעזב את העם בצורה כזו. משה לא הגיב במילים לדבריו של אהרון, אבל קרא לעם להתנדב לעזרת ה', ופקד להרוג את החוטאים (חוטאים לו ולה').