ביאור:שמות לב יא
שמות לב יא: "וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהָיו וַיֹּאמֶר לָמָה יְהוָה יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבְיָד חֲזָקָה."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמות לב יא.
איך משה שואל "למה ה' יחרה אפך בעמך", אם בפסוק הקודם ה' כבר אמר לו למה הוא כועס?
עריכהלאחר שה' מספר למשה רבנו על חטא העגל:
- (שמות לב יא): "ויחל משה את פני ה' אלהיו, ויאמר: למה, ה', יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים בכח גדול וביד חזקה?!"
זה לא-כל-כך מקובל, שנביא שואל את ה' בתפילה "למה אתה כועס?", במיוחד שה' אמר לו פסוק אחד קודם שיש לו סיבה טובה מאד לכעוס: "לך רד, כי שיחת עמך... עשו להם עגל מסכה"!
אפשר לפרש, שמשה אכן התכוון להגיד לה': "אין לך סיבה לכעוס. הרי העגל הזה הוא רק מסכה, רק פסל דומם, ובסופו של דבר בני-ישראל יבינו את זה ויחזרו בתשובה אליך. אז למה אתה כועס?" (ע"פ מדרש שמות רבה על הפסוק) .
כך חשב משה כל זמן שהיה עדיין בהר. אבל ברגע שירד מההר הוא שינה את דעתו: כתוב "וירא את העגל ומחולות" – משה ראה שבני ישראל לא רק עשו עגל, אלא הם גם רוקדים ושמחים בעגל שלהם. עכשיו משה מבין טוב מאד למה ה' כועס, והוא לוקח את הלוחות ושובר אותם...
הטענות של משה
עריכה- משה מתחיל בדברי שבח לה' על גדולתו וכוחו.
- משה מתקן את ה' ואומר: הם 'עמך' ולא 'עמי'. לא תוכל להעביר את האחריות לעם אלי. אני רק משרת אותך לתקופה קצרה.
- משה הבין שהמילה 'אלוהים', בשפתם של בני ישראל, היא 'אדון', 'שליט' ולא ה', כפי שנאמר: "הוּא יִהְיֶה לְּךָ לְפֶה, וְאַתָּה תִּהְיֶה לּוֹ לֵאלֹהִים" (שמות ד טז).
- משה מסכים שה' מצטט את דברי בני ישראל בדיוק.
- משה סתר את דברי אדוני שבני ישראל חטאו ל-ה' ואומר שהם חטאו נגדו. משה משנה את דברי ה' ואומר: לא 'אלוהים העלה את ישראל מארץ מצרים' אלא 'ה' הוציא את ישראל מארץ מצרים בכח גדול'. כלומר משה טוען שבני ישראל מרדו נגדו ('אלוהים', אדון) ש'העלה' אותם ממצרים, ולא נגד ה' שהוציא אותם ממצרים.
הקבלות
עריכההרעיון בדברי משה הוא: "אתה ה' עשית ניסים ונפלאות כשהוצאת את בני ישראל ממצרים; אם תכלה אותם, אז כל הניסים שעשית היו לשווא". אחרי שה' עשה לעם ישראל ניסים כה גדולים, עם ישראל כבר נתפס בעולם כמייצג את ה', ולכן פגיעה בעם ישראל תפגע בכבוד ה'.
רעיון דומה ניתן למצוא בפסוקים אחרים, שבהם בני-אדם מתפללים שה' יציל אותם "למען חסדו" - כדי שלא יהיו חסדי ה' לשווא; שלא ייפגעו אנשים המייצגים את חסדי ה' בעולם (ראו ביאור:תהלים מד כז).
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים 1 וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-01-01.
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:איך משה שואל "למה ה' יחרה אפך בעמך", אם בפסוק הקודם ה' כבר אמר לו למה הוא כועס?
קיצור דרך: tnk1/tora/jmot/tfilt_mje