ביאור:שמות לב לה
שמות לב לה: "וַיִּגֹּף יְהוָה אֶת הָעָם עַל אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל, אֲשֶׁר עָשָׂה אַהֲרֹן."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמות לב לה.
וַיִּגֹּף יְהוָה אֶת הָעָם עַל אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל עריכה
"וַיִּגֹּף" - (נ-ג-ף) - גרם להם להפסיד, לנחול תבוסה, להיות מנוצחים, להפיל אותם מגדולתם, להרוג אותם, לגרש אותם מהמחנה, לגרום להם מחלות, למנוע מהם מלעשות ילדים, ככתוב: "וַיִּגֹּף יְהוָה אֶת הַיֶּלֶד אֲשֶׁר יָלְדָה אֵשֶׁת אוּרִיָּה לְדָוִד" (שמואל ב יב טו). אולי אנשים שונים קיבלו 'נגיפות' שונות.
ה' אמר: "וּבְיוֹם פָּקְדִי, וּפָקַדְתִּי עֲלֵהֶם חַטָּאתָם" (שמות לב לד), ואכן ה' פגע באלו שהיו פעילים במעשה העגל.
מטרתו של ה' היתה להשאיר הורים שיחנכו את ילדיהם לאמונה בה', והוא עשה כך מספר רב של פעמים. ה' הרג את דור המבול והשאיר את נח, ה' בחר את אברהם והפריד אותו ממשפחתו ומלוט, וכך יצחק הופרד מישמעאל ובני קטורה, יעקב מעשו, היוצאים ממצרים מהנשארים, ועכשו המאמינים מהחוטאים.
ה' השאיר מספר קטן יותר של בני ישראל, אבל בחר את הטובים יותר ליצור את הדור הבא.
זאת דרכו של ה' לגזום ולנגוף בעם כדי ליצור את העם שלו.
אֲשֶׁר עָשָׂה אַהֲרֹן עריכה
עורך התורה מוסיף את אהרון לחוטאים. לא נראה שה' העניש את אהרון או את בניו בגלל מעשה העגל.
ה' ידע שבני ישראל יעשו עגל, הוא חיכה שהם יעשו זאת, כך החוטאים חשפו את עצמם, וה' נגף אותם ושחרר את העם מעובדי האלילים האלה.