ביאור:שמות לב לב

שמות לב לב: "וְעַתָּה, אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם, וְאִם אַיִן, מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמות לב לב.

אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם, וְאִם אַיִן, מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ עריכה

משה מוותר ומניח לה' לעשות כרצונו, כפי שה' הציע: "וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי, וְיִחַר אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם; וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל" (ביאור:שמות לב י).
משה עונה לדברים שה' העלה:

  • ה' ביקש "וְעַתָּה", עכשו, ומשה עונה: עכשו אתה חופשי לעשות כרצונך.
  • ה' ביקש רשות לכעוס, ומשה עונה: עשה כרצונך, מגיע להם שתכעס.
  • ה' ביקש להביא כליה עליהם, ומשה מבקש: סלח להם ושא נא לחטאם.
  • ה' הציע להתחיל מחדש בבנית עמו, ומשה עונה: אני לא מסכים להיות חלק מספרך.

משה הגיש אולמיטום לה': תסלח לעם או שתשכח מתוכניתך לבחור בנו להיות עמך. זה מה שאנחנו, לטוב ולרע.

מטרת מעשה העגל עריכה

  • ה' בכוונה חיכה כדי ללמד אותנו לקח. ה' עשה זאת לאדם וחוה לראות מתי הם יאכלו מעץ הדעת (בראשית ב יז), ולקין (בראשית ד ד).
  • ה' ידע שבסוף העם יבקש מנהיג חדש, והתנאים יווצרו לעשית מסכת זהב (כתר) למנהיג.
  • ה' למעשה עשה נסיון למשה לראות אם משה יסכים להצעה להרוג את העם ולהיות אבי האומה. משה עמד בנסיון, אבל מהכתוב לא נראה שהוא הבין זאת.
  • ה' ידע שיש אנשים עוינים במחנה, כאשר הם נכשלו במעשה העגל, היתה הזדמנות לה' להרוג אותם ולטהר את המחנה, כשם שה' בחר את נח (בראשית ו ו).
  • ה' רצה להטביע במצחנו את חטא העגל. לו הינו שם - כולנו יצאנו ממצרים ונגאלנו, כולנו ראינו את הקולות והברקים ואמרנו 'נעשה ונשמע' וכולנו חטאנו בחטא העגל.

מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ עריכה

"מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ" במשמעות: הרוג אותי, או תעזוב אותי ותמחוק אותי מהתורה כאילו שלא היה לי חלק בה.

אפשרי שהמקור המנהג למחוק את משה מההגדה לפסח נובע מנכונותו של משה למחות את עצמו מספרו של ה'. אפשרי שמשה חשב שהעם הוא עמו, פרי יצירתו, וה' לימד אותו לקח. משה העניק את העם חזרה לה' - זה עמך ולא עמי (ביאור:שמות לב יא).

משה עבר השפלה וראה את מגבלותיו כמנהיג. משה הבין שהוא לא האדון של העם.[1] משה נכנע לפני ה' והתנדב לצאת מהסיפור.




  1. ^ למרות שזאת היתה הפעם האחרונה שמשה השתמש בשם ה' ללא רשות, כדבריו: "כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל" (שמות לב כז).