קטגוריה:משלי ח כד
באין תהמות חוללתי באין מעינות נכבדי מים
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
בְּאֵין תְּהֹמוֹת חוֹלָלְתִּי בְּאֵין מַעְיָנוֹת נִכְבַּדֵּי מָיִם.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
בְּאֵין־תְּהֹמ֥וֹת חוֹלָ֑לְתִּי
בְּאֵ֥ין מַ֝עְיָנ֗וֹת נִכְבַּדֵּי־מָֽיִם׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
בְּ/אֵין־תְּהֹמ֥וֹת חוֹלָ֑לְתִּי בְּ/אֵ֥ין מַ֝עְיָנ֗וֹת נִכְבַּדֵּי־מָֽיִם׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רש"י (כל הפרק)
רלב"ג (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
"באין", אח"ז יצאה הארץ מרחם התהו, ואז היו הארבע יסודות מעורבים יחד בחומר ההיולי, ולא נפרדו עדיין התהומות לבדנה ואז "באין תהומות חוללתי", כבר נוצרה שם החכמה ותרחף על פני התהו בכנפיה וברוח אלהים, וגם אחרי נבררו התהומות "באין מעינות נכבדי מים", שתחלה היו התהומות מעורבים עם יסוד האויר, כמ"ש בפי' מע"ב, ואז נטתה החכמה עליהם קו ומשקולת:
תרגום מצודות: בעוד לא היו תהומות ומעיינות נכבדי (מרובי) מים - חוללתי (נבראתי) אני.
תרגום ויקיטקסט: "כשעדיין לא היו תהומות (מאגרי מים), אני כבר חוללתי (רקדתי) בעולם; כשעדיין לא היו כאן מעיינות כבדים ומלאים במים, אני כבר הייתי כאן וראיתי הכל."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ח כד.
דקויות
חוללתי -
1. נבראתי (רש"י), כמו ב(תהלים צ ב): "בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ וַתְּחוֹלֵל אֶרֶץ וְתֵבֵל וּמֵעוֹלָם עַד עוֹלָם אַתָּה אֵל".
2. רקדתי, כמו ב(ירמיהו לא ג): "עוֹד תַּעְדִּי תֻפַּיִךְ וְיָצָאת בִּמְחוֹל מְשַׂחֲקִים", כנסיכה המחוללת לפני אביה המלך.
הקבלות
בריאת העולם נזכרת גם במשלי ג 19-20: "ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ; כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה. בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ; וּשְׁחָקִים יִרְעֲפוּ טָל"*.
גם הקטע הזה וגם הקטע שלנו בפרק ח דומים לתיאור בריאת העולם בספר בראשית, אולם יש הבדל אחד חשוב: בספר בראשית, האור נברא ביום הראשון, עוד לפני הבדלת המים והשמים וגילוי היבשה; בספר משלי, בריאת האור לא נזכרת כלל, למרות שהשלבים הבאים - הבדלת המים והשמים וגילוי היבשה - כן נזכרים.
1. היה אפשר לפרש, שהאור בספר בראשית הוא משל לחכמה; אור החכמה נברא ביום הראשון, ולאחר מכן נבראו שאר הדברים בעולם, כפי שמתואר בספר משלי.
- אולם, לפי ספר בראשית, האור נברא אחרי בריאת השמים והארץ, ולפי ספר משלי, החכמה נבראה לפני בריאת השמים והארץ.
- ואולי יש מכאן ראיה לשיטת המפרשים רש"י ואבן עזרא, שפירשו גם בספר בראשית שהאור נברא לפני השמים והארץ; ראו ספר המבחר וטוב המסחר א א.
2. ייתכן שבספר משלי הדגש הוא על בריאת החומר - אויר (שמים), מים (ים) ואדמה (ארץ), ולא על בריאת האנרגיה (אור);
- אולם, עדיין יש לברר, מדוע הדגש הוא דווקא על החומר? מדוע בריאת האנרגיה לא נזכרת?
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "משלי ח כד"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.