קטגוריה:משלי ח כד
נוסח המקרא
באין תהמות חוללתי באין מעינות נכבדי מים
בְּאֵין תְּהֹמוֹת חוֹלָלְתִּי בְּאֵין מַעְיָנוֹת נִכְבַּדֵּי מָיִם.
בְּאֵין־תְּהֹמ֥וֹת חוֹלָ֑לְתִּי
בְּאֵ֥ין מַ֝עְיָנ֗וֹת נִכְבַּדֵּי־מָֽיִם׃
בְּ/אֵין־תְּהֹמ֥וֹת חוֹלָ֑לְתִּי בְּ/אֵ֥ין מַ֝עְיָנ֗וֹת נִכְבַּדֵּי־מָֽיִם׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"חוללתי" - ענין בריאה, כמו (תהלים צ): "ותחולל ארץ".
"נכבדי מים" - ריבוי המים, כמו (במדבר כ): "בעם כבד".
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
תרגום מצודות: בעוד לא היו תהומות ומעיינות נכבדי (מרובי) מים - חוללתי (נבראתי) אני.
תרגום ויקיטקסט: "כשעדיין לא היו תהומות (מאגרי מים), אני כבר חוללתי (רקדתי) בעולם; כשעדיין לא היו כאן מעיינות כבדים ומלאים במים, אני כבר הייתי כאן וראיתי הכל."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ח כד.
דקויות
חוללתי -
1. נבראתי (רש"י), כמו ב(תהלים צ ב): "בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ וַתְּחוֹלֵל אֶרֶץ וְתֵבֵל וּמֵעוֹלָם עַד עוֹלָם אַתָּה אֵל".
2. רקדתי, כמו ב(ירמיהו לא ג): "עוֹד תַּעְדִּי תֻפַּיִךְ וְיָצָאת בִּמְחוֹל מְשַׂחֲקִים", כנסיכה המחוללת לפני אביה המלך.
הקבלות
בריאת העולם נזכרת גם במשלי ג 19-20: "ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ; כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה. בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ; וּשְׁחָקִים יִרְעֲפוּ טָל"*.
גם הקטע הזה וגם הקטע שלנו בפרק ח דומים לתיאור בריאת העולם בספר בראשית, אולם יש הבדל אחד חשוב: בספר בראשית, האור נברא ביום הראשון, עוד לפני הבדלת המים והשמים וגילוי היבשה; בספר משלי, בריאת האור לא נזכרת כלל, למרות שהשלבים הבאים - הבדלת המים והשמים וגילוי היבשה - כן נזכרים.
1. היה אפשר לפרש, שהאור בספר בראשית הוא משל לחכמה; אור החכמה נברא ביום הראשון, ולאחר מכן נבראו שאר הדברים בעולם, כפי שמתואר בספר משלי.
- אולם, לפי ספר בראשית, האור נברא אחרי בריאת השמים והארץ, ולפי ספר משלי, החכמה נבראה לפני בריאת השמים והארץ.
- ואולי יש מכאן ראיה לשיטת המפרשים רש"י ואבן עזרא, שפירשו גם בספר בראשית שהאור נברא לפני השמים והארץ; ראו ספר המבחר וטוב המסחר א א.
2. ייתכן שבספר משלי הדגש הוא על בריאת החומר - אויר (שמים), מים (ים) ואדמה (ארץ), ולא על בריאת האנרגיה (אור);
- אולם, עדיין יש לברר, מדוע הדגש הוא דווקא על החומר? מדוע בריאת האנרגיה לא נזכרת?
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "משלי ח כד"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.