תהלים צ
קיצור דרך: t2690
תנ"ך > תהלים > א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב • נג • נד • נה • נו • נז • נח • נט • ס • סא • סב • סג • סד • סה • סו • סז • סח • סט • ע • עא • עב • עג • עד • עה • עו • עז • עח • עט • פ • פא • פב • פג • פד • פה • פו • פז • פח • פט • צ • צא • צב • צג • צד • צה • צו • צז • צח • צט • ק • קא • קב • קג • קד • קה • קו • קז • קח • קט • קי • קיא • קיב • קיג • קיד • קטו • קטז • קיז • קיח • קיט • קכ • קכא • קכב • קכג • קכד • קכה • קכו • קכז • קכח • קכט • קל • קלא • קלב • קלג • קלד • קלה • קלו • קלז • קלח • קלט • קמ • קמא • קמב • קמג • קמד • קמה • קמו • קמז • קמח • קמט • קנ
הפרק במהדורה המוטעמת
צ א תְּפִלָּה֮ לְמֹשֶׁ֢ה אִֽישׁ־הָאֱלֹ֫הִ֥ים
אֲֽדֹנָ֗י מָע֣וֹן אַ֭תָּה הָיִ֥יתָ לָּ֗נוּ
בְּדֹ֣ר וָדֹֽר׃
ב בְּטֶ֤רֶם ׀ הָ֘רִ֤ים יֻלָּ֗דוּ
וַתְּח֣וֹלֵֽל אֶ֣רֶץ וְתֵבֵ֑ל
וּֽמֵעוֹלָ֥ם עַד־ע֝וֹלָ֗ם אַתָּ֥ה אֵֽל׃
ג תָּשֵׁ֣ב אֱ֭נוֹשׁ עַד־דַּכָּ֑א
וַ֝תֹּ֗אמֶר שׁ֣וּבוּ בְנֵֽי־אָדָֽם׃
ד כִּ֤י אֶ֪לֶף שָׁנִ֡ים בְּֽעֵינֶ֗יךָ
כְּי֣וֹם אֶ֭תְמוֹל כִּ֣י יַעֲבֹ֑ר
וְאַשְׁמוּרָ֥ה בַלָּֽיְלָה׃
ה זְ֭רַמְתָּם שֵׁנָ֣ה יִהְי֑וּ
בַּ֝בֹּ֗קֶר כֶּחָצִ֥יר יַחֲלֹֽף׃
ו בַּ֭בֹּקֶר יָצִ֣יץ וְחָלָ֑ף
לָ֝עֶ֗רֶב יְמוֹלֵ֥ל וְיָבֵֽשׁ׃
ז כִּי־כָלִ֥ינוּ בְאַפֶּ֑ךָ
וּֽבַחֲמָתְךָ֥ נִבְהָֽלְנוּ׃
ח שַׁתָּ֣ עֲוֺנֹתֵ֣ינוּ לְנֶגְדֶּ֑ךָ
עֲ֝לֻמֵ֗נוּ לִמְא֥וֹר פָּנֶֽיךָ׃
ט כִּ֣י כׇל־יָ֭מֵינוּ פָּנ֣וּ בְעֶבְרָתֶ֑ךָ
כִּלִּ֖ינוּ שָׁנֵ֣ינוּ כְמוֹ־הֶֽגֶה׃
י יְמֵֽי־שְׁנוֹתֵ֨ינוּ בָהֶ֥ם שִׁבְעִ֪ים שָׁנָ֡ה
וְאִ֤ם בִּגְבוּרֹ֨ת ׀ שְׁמ֘וֹנִ֤ים שָׁנָ֗ה
וְ֭רׇהְבָּם עָמָ֣ל וָאָ֑וֶן
כִּי־גָ֥ז חִ֗֝ישׁ וַנָּעֻֽפָה׃
יא מִֽי־י֭וֹדֵעַ עֹ֣ז אַפֶּ֑ךָ
וּ֝כְיִרְאָתְךָ֗ עֶבְרָתֶֽךָ׃
יב לִמְנ֣וֹת יָ֭מֵינוּ כֵּ֣ן הוֹדַ֑ע
וְ֝נָבִ֗א לְבַ֣ב חׇכְמָֽה׃
יג שׁוּבָ֣ה יְ֭הֹוָה עַד־מָתָ֑י
וְ֝הִנָּחֵ֗ם עַל־עֲבָדֶֽיךָ׃
יד שַׂבְּעֵ֣נוּ בַבֹּ֣קֶר חַסְדֶּ֑ךָ
וּֽנְרַנְּנָ֥ה וְ֝נִשְׂמְחָ֗ה בְּכׇל־יָמֵֽינוּ׃
טו שַׂ֭מְּחֵנוּ כִּימ֣וֹת עִנִּיתָ֑נוּ
שְׁ֝נ֗וֹת רָאִ֥ינוּ רָעָֽה׃
טז יֵרָאֶ֣ה אֶל־עֲבָדֶ֣יךָ פׇעֳלֶ֑ךָ
וַ֝הֲדָרְךָ֗ עַל־בְּנֵיהֶֽם׃
יג יז וִיהִ֤י ׀ נֹ֤עַם אֲדֹנָ֥י אֱלֹהֵ֗ינוּ עָ֫לֵ֥ינוּ
וּמַעֲשֵׂ֣ה יָ֭דֵינוּ כּוֹנְﬞנָ֥ה עָלֵ֑ינוּ
וּֽמַעֲשֵׂ֥ה יָ֝דֵ֗ינוּ כּוֹנְﬞנֵֽהוּ׃
מהדורות נוספות
לחץ למטה על [הראה] להצגת התוכן ↓
א תפלה למשה איש האלהים אדני מעון אתה היית לנו בדר ודר
ב בטרם הרים ילדו ותחולל ארץ ותבל ומעולם עד עולם אתה אל
ג תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם
ד כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבר ואשמורה בלילה
ה זרמתם שנה יהיו בבקר כחציר יחלף
ו בבקר יציץ וחלף לערב ימולל ויבש
ז כי כלינו באפך ובחמתך נבהלנו
ח שת [שתה] עונתינו לנגדך עלמנו למאור פניך
ט כי כל ימינו פנו בעברתך כלינו שנינו כמו הגה
י ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורת שמונים שנה ורהבם עמל ואון כי גז חיש ונעפה
יא מי יודע עז אפך וכיראתך עברתך
יב למנות ימינו כן הודע ונבא לבב חכמה
יג שובה יהוה עד מתי והנחם על עבדיך
יד שבענו בבקר חסדך ונרננה ונשמחה בכל ימינו
טו שמחנו כימות עניתנו שנות ראינו רעה
טז יראה אל עבדיך פעלך והדרך על בניהם
יז ויהי נעם אדני אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו
א תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲדֹנָי מָעוֹן אַתָּה הָיִיתָ לָּנוּ בְּדֹר וָדֹר.
ב בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ וַתְּחוֹלֵל אֶרֶץ וְתֵבֵל וּמֵעוֹלָם עַד עוֹלָם אַתָּה אֵל.
ג תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא וַתֹּאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם.
ד כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר וְאַשְׁמוּרָה בַלָּיְלָה.
ה זְרַמְתָּם שֵׁנָה יִהְיוּ בַּבֹּקֶר כֶּחָצִיר יַחֲלֹף.
ו בַּבֹּקֶר יָצִיץ וְחָלָף לָעֶרֶב יְמוֹלֵל וְיָבֵשׁ.
ז כִּי כָלִינוּ בְאַפֶּךָ וּבַחֲמָתְךָ נִבְהָלְנוּ.
ח שת [שַׁתָּה] עֲוֺנֹתֵינוּ לְנֶגְדֶּךָ עֲלֻמֵנוּ לִמְאוֹר פָּנֶיךָ.
ט כִּי כָל יָמֵינוּ פָּנוּ בְעֶבְרָתֶךָ כִּלִּינוּ שָׁנֵינוּ כְמוֹ הֶגֶה.
י יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְרָהְבָּם עָמָל וָאָוֶן כִּי גָז חִישׁ וַנָּעֻפָה.
יא מִי יוֹדֵעַ עֹז אַפֶּךָ וּכְיִרְאָתְךָ עֶבְרָתֶךָ.
יב לִמְנוֹת יָמֵינוּ כֵּן הוֹדַע וְנָבִא לְבַב חָכְמָה.
יג שׁוּבָה יְהוָה עַד מָתָי וְהִנָּחֵם עַל עֲבָדֶיךָ.
יד שַׂבְּעֵנוּ בַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וּנְרַנְּנָה וְנִשְׂמְחָה בְּכָל יָמֵינוּ.
טו שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ שְׁנוֹת רָאִינוּ רָעָה.
טז יֵרָאֶה אֶל עֲבָדֶיךָ פָעֳלֶךָ וַהֲדָרְךָ עַל בְּנֵיהֶם.
יז וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ.
(א) תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲדֹנָי מָעוֹן אַתָּה הָיִיתָ לָּנוּ בְּדֹר וָדֹר.
(ב) בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ וַתְּחוֹלֵל אֶרֶץ וְתֵבֵל וּמֵעוֹלָם עַד עוֹלָם אַתָּה אֵל.
(ג) תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא וַתֹּאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם.
(ד) כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר וְאַשְׁמוּרָה בַלָּיְלָה.
(ה) זְרַמְתָּם שֵׁנָה יִהְיוּ בַּבֹּקֶר כֶּחָצִיר יַחֲלֹף.
(ו) בַּבֹּקֶר יָצִיץ וְחָלָף לָעֶרֶב יְמוֹלֵל וְיָבֵשׁ.
(ז) כִּי כָלִינוּ בְאַפֶּךָ וּבַחֲמָתְךָ נִבְהָלְנוּ.
(ח) שת [שַׁתָּה] עֲוֺנֹתֵינוּ לְנֶגְדֶּךָ עֲלֻמֵנוּ לִמְאוֹר פָּנֶיךָ.
(ט) כִּי כָל יָמֵינוּ פָּנוּ בְעֶבְרָתֶךָ כִּלִּינוּ שָׁנֵינוּ כְמוֹ הֶגֶה.
(י) יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְרָהְבָּם עָמָל וָאָוֶן כִּי גָז חִישׁ וַנָּעֻפָה.
(יא) מִי יוֹדֵעַ עֹז אַפֶּךָ וּכְיִרְאָתְךָ עֶבְרָתֶךָ.
(יב) לִמְנוֹת יָמֵינוּ כֵּן הוֹדַע וְנָבִא לְבַב חָכְמָה.
(יג) שׁוּבָה יְהוָה עַד מָתָי וְהִנָּחֵם עַל עֲבָדֶיךָ.
(יד) שַׂבְּעֵנוּ בַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וּנְרַנְּנָה וְנִשְׂמְחָה בְּכָל יָמֵינוּ.
(טו) שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ שְׁנוֹת רָאִינוּ רָעָה.
(טז) יֵרָאֶה אֶל עֲבָדֶיךָ פָעֳלֶךָ וַהֲדָרְךָ עַל בְּנֵיהֶם.
(יז) וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ.
.jpg)
| קלף עליו כתוב הפרק בשימוש משני ככריכה של ספר, 1530 |
א תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים שזכה לקירבה לה' - כמו בדברים לג א:
- אֲדֹנָי, מָעוֹן מחסה אַתָּה הָיִיתָ לָּנוּ בְּדֹר וָדֹר.
- ב בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ וַתְּחוֹלֵל ולפני שילדת אֶרֶץ וְתֵבֵל, וּמֵעוֹלָם עַד עוֹלָם מהעבר הרחוק ולעתיד לבא אַתָּה אֵל.
- ג תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא עד העפר שממנו הוא נברא (כלומר, האדם תמיד מוצא את מותו, וזאת בניגוד לה' שקיים לנצח כפי שנכתב בפסוק הקודם), וַתֹּאמֶר: "שׁוּבוּ חיזרו לעפר, אני גוזר עליכם שבסוף כולכם תמותו בְנֵי אָדָם".
- ד כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ - כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר, וְאַשְׁמוּרָה בַלָּיְלָה וכמו שליש הלילה.
- ה זְרַמְתָּם אתה גורם שחייהם של בני האדם יגמרו מהר שֵׁנָה יִהְיוּ והחיים חולפים בלי שאנו שמים לב, כמו בשינה, בַּבֹּקֶר בחלוף שנת הלילה שהוזכרה, כלומר לקראת סוף חיינו כֶּחָצִיר יַחֲלֹף אנו מבינים שחיינו הם כמו עשב שנובל מהר.
- ו בַּבֹּקֶר יָצִיץ וְחָלָף ומהר מאוד יחלוף, יעלם, לָעֶרֶב כבר בערב החציר יְמוֹלֵל יבול, יקמול וְיָבֵשׁ.
- ז כִּי כָלִינוּ אנו אובדים בְאַפֶּךָ בגלל כעסך, וּבַחֲמָתְךָ נִבְהָלְנוּ.
- ח (שת) שַׁתָּה שמת את עֲוֺנֹתֵינוּ לְנֶגְדֶּךָ, עֲלֻמֵנוּ את העבירות הנעלמות שלנו שמת לִמְאוֹר פָּנֶיךָ.
- ט כִּי כָל יָמֵינוּ פָּנוּ נעלמו בְעֶבְרָתֶךָ מרוב כעסך, כִּלִּינוּ שָׁנֵינוּ כְמוֹ הֶגֶה במהירות כמו צליל היוצא מהפה.
- י יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם ישנם אנשים שחיים שִׁבְעִים שָׁנָה, וְאִם בִּגְבוּרֹת אדם שיש לו גבורה, כח יוצא דופן שְׁמוֹנִים שָׁנָה, וְרָהְבָּם ורובם - התעסקות האדם ברוב ימי חייו עָמָל וָאָוֶן, כִּי גָז נחתך (הזמן), מלשון גזיזה חִישׁ וַנָּעֻפָה.
| פסוקים י-יד בצורת קשר אין סופי, Christop Weigel, המאה ה-18 |
- יא מִי יוֹדֵעַ עֹז אַפֶּךָ את שיעור חוזקו של כעסך, וּכְיִרְאָתְךָ עֶבְרָתֶךָ ומי יודע את כעסך הבא לידי ביטוי עם היראה ממך.
- יב לִמְנוֹת יָמֵינוּ כֵּן בכנות (להכיר בכך שהם מועטים ולנצל אותם) הוֹדַע למד אותנו, וְנָבִא והלוואי שיהיה לנו לְבַב חָכְמָה.
- יג שׁוּבָה אנא חזור בך יְהוָה! עַד מָתָי מתי תחדל מכעסך? וְהִנָּחֵם עַל עֲבָדֶיךָ.
- יד שַׂבְּעֵנוּ בַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ, וּנְרַנְּנָה וְנִשְׂמְחָה בְּכָל יָמֵינוּ.
- טו שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ, שְׁנוֹת שמחינו כמספר הימים בהם רָאִינוּ רָעָה.
- טז יֵרָאֶה אֶל עֲבָדֶיךָ פָעֳלֶךָ דרכי פעולתך, וַהֲדָרְךָ וההדר שלך יוצג עַל בְּנֵיהֶם.
- יז וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ קיים והעמד בזכות מאמצינו, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ כונן אותו (שיהיה יציב גם בלעדינו).
פסוקי הפרק
טקסטים נוספים העוסקים בפרק
פירושים ומאמרים על הפרק:
