קטגוריה:בראשית מט כב
בן פרת יוסף בן פרת עלי עין בנות צעדה עלי שור
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
בֵּ֤ן פֹּרָת֙ יוֹסֵ֔ף בֵּ֥ן פֹּרָ֖ת עֲלֵי־עָ֑יִן בָּנ֕וֹת צָעֲדָ֖ה עֲלֵי־שֽׁוּר׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
בֵּ֤ן פֹּרָת֙ יוֹסֵ֔ף בֵּ֥ן פֹּרָ֖ת עֲלֵי־עָ֑יִן בָּנ֕וֹת צָעֲדָ֖ה עֲלֵי־שֽׁוּר׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
אונקלוס: | בְּרִי דִּסְגֵּי יוֹסֵף בְּרִי דְּאִתְבָּרַךְ כְּגוֹפֶן דִּנְצִיב עַל עֵינָא דְּמַיָּא תְּרֵין שִׁבְטִין יִפְּקוּן מִבְּנוֹהִי יְקַבְּלוּן חוּלָקָא וְאַחְסָנְתָא׃ |
ירושלמי (יונתן): | בְּרִי דְרָבִית יוֹסֵף בְּרִי דְרָבִית וּתְקֵיפַת וְסוֹף הֲוָה עֲלָךְ לְמִתְקַף דְכַבְּשַׁת יִצְרָךְ בְּעוּבְדָא דְרִבּוֹנְתָּךְ וּבְעוּבְדָא דְאָחָךְ מְדַמֵי אֲנָא לָךְ לְגוּפָן שְׁתִילָא עַל מַבּוּעִין דְמַיִין דִשְׁלָחָת שׁוּרְשָׁהָא וְתַבְרַת שִׁינֵי כֵיפַיָא וּבְעוּבְרָתָהָא כַּבְשַׁת כָּל אִילָנֵי סַרְקָא כֵּן כָּבַשְׁתָּא יוֹסֵף בְּרִי בְּחָכְמָתָךְ וּבְעוֹבָדָךְ טַבְיָא כָּל חָרְשֵׁי מִצְרָאֵי וְכַד הֲווֹ מְקַלְסִין קֳדָמָךְ הֲווֹ בְּנַתְהוֹן דְשִׁלְטוֹנַיָא מְהַלְכַן עַל טוּרַיָיא וְשַׁדְיָין לְקַמָךְ שִׁירִין וְקַטְלָאִין דְדַהֲבָא מִן בִּגְלַל דְתִתְּלֵי עֵינָךְ בָּהֵן וְלָא תָלִיתָא עֵינָךְ בַּחֲדָא מִנְהוֹן לְמִתְחַיְיבָא בְּהוֹן לְיוֹם דִינָא רַבָּא: |
ירושלמי (קטעים): | בְּרִי דִרְבִיתָא יוֹסֵף בְּרִי דִרְבִיתָא וְתַקִיף וְתִתְחֲמִי לָךְ לְמַתְקֵף מְדַמֵי אֲנָא יוֹסֵף בְּרִי לְגוּפְנָא שְׁתִילָא עַל מַבּוּעִין דְמַיָין דִשְׁלָחַת שׁוֹרְשֵׁיהּ לִתְחוּמַיָא וּפַטִית שִׁינֵי כָּל כִּיפַיָא שְׁלָחַת לִמְרוֹמַיָא וּכְבִישַׁת כָּל אִילָנַיָא כֵּן כַּבְשַׁת יוֹסֵף בְּרִי בְּחוּכְמָתָךְ יַת כָּל חֲרָשֵׁיהוֹן דְמִצְרָאֵי וְיַת כָּל חַכִּימֵיהוֹן דַהֲווּ בְּזִימְנָא דְאַרְכִּיבוּ יָתָךְ בְּאַרְתִּיכָא תִּנְיָנָא דַהֲוָה לְפַרְעה וַהֲווֹ מַכְרִיזִין קֳדָמָךְ וְאָמְרִין דֵין הוּא אָבוֹי דְמַלְכָּא יְחֵי וְיִתְקַיֵים אַבָּא דְמַלְכָּא דְרַב בְּחוּכְמָתָא וּזְעֵיר בִּשְׁנַיָא וַהֲווֹ בְּנַתְהוֹן דְמַלְכַיָא וּבְנָתֵיהוֹן דְשִׁלְטוֹנַיָא מְרַקְדַן עֲלָךְ עַל כַּוַויָא וּמְצִיתָן עֲלָךְ מִן חֲרַכַּיָא וַהֲווֹ מְזַרְקַן קֳדָמָךְ שִׁירִין עִזְקִין קָטִילִין מָנִיכִין וְכָל מָנֵי דְהַב סְבִירִין דְאַתְּ תָּלֵי עֵינָךְ וּמִסְתַּכֵּל בַּחֲדָא מִנְהוֹן חַס לָךְ יוֹסֵף בְּרִי דְלָא תְלִיתָא עֵינָךְ בַחֲדָא מִנְהוֹן וַהֲווֹן בְּנָתֵיהוֹן דְמַלְכַיָא וּבְנָתֵיהוֹן דְשִׁלְטוֹנַיָא אָמְרִין אִלֵין לְאִלֵין דֵין הוּא גַבְרָא חֲסִידָא יוֹסֵף דְלָא הָלַךְ בָּתַר חֵיזוֹ עֵינוֹ וְלָא בָּתַר הִירְהוּר לִבֵּיהּ אֲרוּם חֵיזוּ עֵינוֹי וְהִרְהוֹר לִבֵּיהּ מוֹבְדִין בַּר נְשָׁא מִגוֹ עַלְמָא בְּגִין כְּדוּן יְקוּם מִינָךְ תְּרֵין שִׁבְטַיָא מְנַשֶׁה וְאֶפְרַיִם וִיקַבְּלוּן חוּלַק וְאַחְסָנָא עִם אֲחֵיהוֹן בְּפִילוּג אַרְעָא: |
רש"י (כל הפרק)
"בן פרת" - בן חן והוא ל' ארמי אפריון נמטייה לרבי שמעון בסוף (ב"מ דף קיח)
"בן פרת עלי עין" - חנו נטוי על העין הרואה אותו
"בנות צעדה עלי שור" - בנות מצרים היו צועדות על החומה להסתכל ביופיו ובנות הרבה צעדה כל אחת ואחת במקום שתוכל לראותו משם (ד"א כצ"ל כי לפירוש ראשון הוא שור חומה וק"ל)
"עלי שור" - על ראייתו כמו (במדבר כד) אשורנו ולא קרוב ומ"א יש רבים וזה נוטה ליישוב המקרא
"פרת" - תי"ו שבו הוא תקון הלשון כמו (קוהלת ג) על דברת בני האדם
"שור" - כמו לשור עלי שור בשביל לשור ותרגום של אונקלוס בנות צעדה עלי שור תרין שבטין יפקון מבנוהי וכו' וכתב בנות על שם בנות מנשה בנות צלפחד שנטלו חלק בשני עברי הירדן ברי דיסגי יוסף פורת ל' פריה ורביה ויש מ"א בו המתישבים על הלשון בשעה שבא עשו לקראת יעקב בכולן קדמו האמהות ללכת לפני בניהם להשתחוות וברחל כתיב נגש יוסף ורחל וישתחוו אמר יוסף רשע הזה עינו רמה שמא יתן עינו באמי יצא לפניה ושרבב קומתו לכסותה והוא שברכו אביו בן פורת הגדלת עצמך יוסף עלי עין של עשו לפיכך זכית לגדולה
"בנות צעדה עלי שור" - להסתכל בך בצאתך על מצרים ועוד דרשוהו לענין שלא ישלוט בזרעו עין הרע ואף כשברך מנשה ואפרים ברכם כדגים שאין עין הרע שולטת בהםאבן עזרא (כל הפרק)
בן פורת יוסף — בן כמו "סעיף", והוא לשון נקבה; וכן: "ועל בן אמצת לך" (תהלים פ, טז).
ודקדוק פורת — פועלת. כי על שני דרכים ימצא הפועל, כמו "אויביה" (ירמיהו יב, ז) גם "אויבתי" (מיכה ז, ח). וכן "פורה" ו"פורת", מלשון פריה.
ויש מי שפירש אותה מלשון "ותשלח פארות" (יחזקאל יז, ו). והזכיר בן פורת פעמיים, כדרך אנשי לשון הקודש: "כי הנה אויביך ה' כי הנה אויביך" (תהלים צב, י); והטעם, פעם אחר פעם, תמיד. ועל הפירוש השני יהיה התי"ו תחת ה"א, כתי"ו "ושבת לנשיא" (יחזקאל מו, יז).
וטעם בנות צעדה עלי שור — שיוסף היה כבן פרת, ועשה בנות, צעדה כל אחת ואחת מהן על החומה. והטעם, שגבהו מאד על החומות הבצורות.
בנות צעדה — על דרך "זבובי מות" (קהלת י, א):רמב"ן (כל הפרק)
כלי יקר (כל הפרק)
"בן פרת יוסף בן פרת עלי עין". אמר יעקב כי יוסף מצד עצמו הוא בן פרת לשון פריה ורביה, כי יוסף לשון הוספה כמ יוסף עליכם ככם אלף פעמים. ואמר בן פורת עלי עין, מצד שהוא בעל חן על דרך שנאמר (אסתר ב.טו) נושאת חן בעיני כל רואיה ע"כ יהיה עלי עין, שאין עין הרע שולט במי שנושא חן בעיני כל רואיו, והמופת על זה שהרי בנות צעדה עלי שור להסתכל ביופיו, ואעפ"כ לא ניזק מצד עין הרע אע"פ שבמקום שהריבוי מצוי אז ביותר העין הרע מצוי, מ"מ יהיה יוסף בן פרת שיפרה וירבה כדגים הללו, ואעפ"כ יהיה בן פרת חנו נטוי עלי עין הרואה לבל יזיקו�
ואחר שהזכיר, נזק של עין הרע של כל רואיו שניצל ממנו, חזר להזכיר ענין שני בדומה לו, כי גם אחיו נתקנאו בו ונתנו בו עיניהם וניצול גם מהם וז"ש וימררהו ורבו וישטמהו בעלי חצים, וענין ורבו כמו רבה קשת, כי המה רצו להמיתו ע"י חץ שנאמר ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אותו להמיתו, והיינו ע"י חץ, לפי שחשבוהו למוציא דבה אשר חץ שחוט לשונו ע"כ רצו לעשות בו מדה כנגד מדה, וישטמהו בעלי חצים הם בעצמם היו בעלי חצים אשר חץ שחוט לשונם, שהרי הם הוציאו דבה על בני השפחות לקרותן עבדים, ויבא יוסף דבתם רעה שהוציאו הם על בני בלהה וזלפה אל אביהם, לפיכך ותשב באיתן קשתו של יוסף, שהרי מותר לומר לשון הרע על בעלי המחלוקת (ירושלמי פאה פ"א ה"א) ולפי זה קשתו של יוסף ירה על פי הדין אבל האחים ראויים לקרותם בעלי חצים וחציו של יוסף נחתו בהם בדין, ויפוזו זרועי ידיו כי רועה זונות יאבד הון, והוא לא היה רועה זונות באשת פוטיפר, ע"כ זכה להון עתק וזכה להיות רועה אבן ישראל.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מט כב.
בן פורת יוסף
בראשית מט כב :
בן "פרת" יוסף
בן "פרת" עלי עין
בנות "צעדה" עלי שור
יעקב מדמה את יוסף לעץ שתול על פלגי מים רבים שצומח והופך לעץ מפואר
"בן / בנות" = סעיפים (ענפים) של "פורת / צעדה" (פארות , צעדות) (= צמרות העץ)
הפרשן אברהם אבן עזרא
- "בן פורת יוסף. "בן" כמו "סעיף" והוא לשון "נקבה" . וכן ועל בן אמצת לך..."
"עלי עין / עלי שור" = עלי באר..עלי מים ..עלי נהר..עץ מפואר שגדל על מים רבים.. { שור = ראה = עין = באר}
במדבר כד ו-ז : כנחלים נטיו כגנת "עלי נהר" כאהלים נטע ה' כארזים "עלי מים" : יזל "מים" מדליו וזרעו "במים רבים" ..
יחזקאל לא ג-ז : הנה אשור ארז בלבנון יפה ענף וחרש מצל וגבה קומה ובין עבתים היתה צמרתו:
"{{{1}}}" גדלוהו "{{{1}}}" רממתהו את-נהרתיה הלך סביבות מטעה ואת-תעלתיה שלחה אל כל-עצי השדה :
על-כן גבהא קמתו מכל עצי השדה ותרבינה "סרעפתיו" ותארכנה "פארתיו ממים רבים " בשלחו:
"{{{1}}}" קננו כל-עוף השמים ותחת "פארתיו" ילדו כל חית השדה ובצלו ישבו כל גוים רבים :
וייף בגדלו בארך דליותיו כי-היה שרשו אל "מים רבים" :
נראה שיש קשר בין "סעף" ל "פסע" ומכאן ל "צעד
" הברכה נאמרה גם בהשאלה "למלכות" יוסף.. (לפאר / צעדה יש משמעות של תכשיטי - מלכות)
פורת (פאר) מקביל לצעדה :
ישעיה ג כ : "{{{1}}}" והקשרים ובתי הנפש והלחשים:
שמואל ב א י : ואעמד עליו ואמתתהו כי ידעתי כי לא יחיה אחרי נפלו
ואקח "הנזר" אשר על-ראשו "ואצעדה" אשר על-זרעו ואביאם אל-אדני הנה:
במדבר לא נ :ונקרב את קרבן ה' איש אשר מצא כלי זהב
" אצעדה" וצמיד טבעת עגיל וכומז לכפר על נפשתינו לפני ה':
שמואל ב ה כד : ויהי כשמעך את-קול "צעדה" בראשי הבכאים
אז תחרץ כי אז יצא ה' לפניך להכות במחנה פלשתים:
דברי הימים א יד טו :ויהי כשמעך את-קול "הצעדה" בראשי הבכאים
אז תצא במלחמה כי-יצא האלהים לפניך להכות את-מחנה פלשתים:
"קול הצעדה בראשי הבכאים" = קול פארות (צמרות) העץ (של עץ הבכא)
עץ הבכא מזוהה עם העץ אלת המסטיק
שם מדעי : Pistacia lentiscus
שם אנגלי : Mastic tree , Lentisc
שם ערבי : סיריס / ע'זק
הרעיון של פורת יוסף הואמלכות יוסף (במצרים)
וכן מלכותו על אחיו , "יוסף" הוא "נזר אחיו"
בראשית לז ה :
ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו ויוספו עוד שנא אתו:
ויאמר אליהם שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי:
והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה
והנה קמה אלמתי וגם נצבה
והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי:
ויאמרו לו אחיו "המלך תמלך" עלינו אם "משול תמשל" בנו
ויוספו עוד שנא אתו על חלמתיו ועל דבריו:
ויחלם עוד חלום אחר ויספר אתו לאחיו
ויאמר הנה חלמתי חלום עוד
והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי:
--
שמואל ב א י :ואעמד עליו ואמתתהו כי ידעתי כי לא יחיה אחרי נפלו
ואקח "{{{1}}}" אשר על-ראשו "{{{1}}}" אשר על-זרעו ואביאם אל-אדני הנה :
תרגום יונתן : וקמית עלוהי וקטלתיה ארי ידענא ארי לא יחי בתר די נפל
ונסיבית "כלילא" די על רישיה "וטוטפתא" דעל דרעיה ואיתיתינון לות רבוני הלכא:
אצעדה זה כנראה "אצילי" הידים , צמיד על היד העליונה
את הטוטפת (תפילין של יד) שמים על היד העליונה
אציל זה השם של היד העליונה (מהמרפק עד הכתף) ושל בית השחי
אולי מבית השחי נוצרה המלה – שיח / שיך , שליט בערבית (שח-מט , שח = מלך)
אציל בערבית וצל אולי מכאן - וסל , שליט
אדם אצילי = אדם חשוב / מלכותי
שמות כד יא :ואל "אצילי" בני ישראל לא שלח ידו ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו :
---
הקבלת ברכות יוסף :
"בראשית מט כב-כו " "" |
"דברים לג יג-יז " "" |
"{{{1}}}" "" |
"{{{1}}}" "" |
"" |
בן פרת יוסף בן פרת עלי עין בנות צעדה עלי שור : וימררהו ורבו וישטמהו בעלי חצים: ותשב באיתן קשתו ויפזו זרעי ידיו מידי אביר יעקב משם רעה אבן ישראל: . מאל אביך ויעזרך ואת שדי ויברכך ברכת שמים מעל ברכת תהום רבצת תחת ברכת שדים ורחם : ברכת אביך גברו על . ברכת "הורי עד" תאות "גבעת עולם " . . תהיין לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו :
|
. . . =מארה (קללה), "רבה קשת" . |
=ותשב(ר)?
.
.
.
.
וליוסף אמר
מברכת ה' ארצו
ממגד שמים מטל
ומ תהום רבצת תחת :
וממגד תבואת שמש
וממגד גרש ירחים :
.
ומראש "הררי קדם"
וממגד "גבעות עולם" :
וממגד ארץ ומלאה
ורצון שכני סנה
תבואתה לראש יוסף
ולקדקד נזיר אחיו
בכור שורו הדר לו
וקרני ראם קרניו
בהם עמים ינגח
יחדו אפסי ארץ
והם רבבות אפרים
והם אלפי מנשה:
במדבר כא יז אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר ענו לה: . . . ישעיה נו ה
בביתי ובחומתי יד ושם טוב מבנים ומבנות .. . . . . . שדים רחם / ירח / אמא שמש / אבא חבקוק ג ו ..ויתפצצו "הררי עד " שחו "גבעות עולם" ..
|
. . . . . . . . . . . . . . . במדבר כג ז ..מן ארם ינחני בלק מלך מואב "מהררי קדם" ..
|
|
מקורות
על-פי מאמר של אביתר כהן שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-03-30.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית מט כב"
קטגוריה זו מכילה את 21 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 21 דפים.