קטגוריה:בראשית מט כב
נוסח המקרא
בן פרת יוסף בן פרת עלי עין בנות צעדה עלי שור
בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר.
בֵּ֤ן פֹּרָת֙ יוֹסֵ֔ף בֵּ֥ן פֹּרָ֖ת עֲלֵי־עָ֑יִן בָּנ֕וֹת צָעֲדָ֖ה עֲלֵי־שֽׁוּר׃
בֵּ֤ן פֹּרָת֙ יוֹסֵ֔ף בֵּ֥ן פֹּרָ֖ת עֲלֵי־עָ֑יִן בָּנ֕וֹת צָעֲדָ֖ה עֲלֵי־שֽׁוּר׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | בְּרִי דִּסְגֵּי יוֹסֵף בְּרִי דְּאִתְבָּרַךְ כְּגוֹפֶן דִּנְצִיב עַל עֵינָא דְּמַיָּא תְּרֵין שִׁבְטִין יִפְּקוּן מִבְּנוֹהִי יְקַבְּלוּן חוּלָקָא וְאַחְסָנְתָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | בְּרִי דְרָבִית יוֹסֵף בְּרִי דְרָבִית וּתְקֵיפַת וְסוֹף הֲוָה עֲלָךְ לְמִתְקַף דְכַבְּשַׁת יִצְרָךְ בְּעוּבְדָא דְרִבּוֹנְתָּךְ וּבְעוּבְדָא דְאָחָךְ מְדַמֵי אֲנָא לָךְ לְגוּפָן שְׁתִילָא עַל מַבּוּעִין דְמַיִין דִשְׁלָחָת שׁוּרְשָׁהָא וְתַבְרַת שִׁינֵי כֵיפַיָא וּבְעוּבְרָתָהָא כַּבְשַׁת כָּל אִילָנֵי סַרְקָא כֵּן כָּבַשְׁתָּא יוֹסֵף בְּרִי בְּחָכְמָתָךְ וּבְעוֹבָדָךְ טַבְיָא כָּל חָרְשֵׁי מִצְרָאֵי וְכַד הֲווֹ מְקַלְסִין קֳדָמָךְ הֲווֹ בְּנַתְהוֹן דְשִׁלְטוֹנַיָא מְהַלְכַן עַל טוּרַיָיא וְשַׁדְיָין לְקַמָךְ שִׁירִין וְקַטְלָאִין דְדַהֲבָא מִן בִּגְלַל דְתִתְּלֵי עֵינָךְ בָּהֵן וְלָא תָלִיתָא עֵינָךְ בַּחֲדָא מִנְהוֹן לְמִתְחַיְיבָא בְּהוֹן לְיוֹם דִינָא רַבָּא: |
| ירושלמי (קטעים): | בְּרִי דִרְבִיתָא יוֹסֵף בְּרִי דִרְבִיתָא וְתַקִיף וְתִתְחֲמִי לָךְ לְמַתְקֵף מְדַמֵי אֲנָא יוֹסֵף בְּרִי לְגוּפְנָא שְׁתִילָא עַל מַבּוּעִין דְמַיָין דִשְׁלָחַת שׁוֹרְשֵׁיהּ לִתְחוּמַיָא וּפַטִית שִׁינֵי כָּל כִּיפַיָא שְׁלָחַת לִמְרוֹמַיָא וּכְבִישַׁת כָּל אִילָנַיָא כֵּן כַּבְשַׁת יוֹסֵף בְּרִי בְּחוּכְמָתָךְ יַת כָּל חֲרָשֵׁיהוֹן דְמִצְרָאֵי וְיַת כָּל חַכִּימֵיהוֹן דַהֲווּ בְּזִימְנָא דְאַרְכִּיבוּ יָתָךְ בְּאַרְתִּיכָא תִּנְיָנָא דַהֲוָה לְפַרְעה וַהֲווֹ מַכְרִיזִין קֳדָמָךְ וְאָמְרִין דֵין הוּא אָבוֹי דְמַלְכָּא יְחֵי וְיִתְקַיֵים אַבָּא דְמַלְכָּא דְרַב בְּחוּכְמָתָא וּזְעֵיר בִּשְׁנַיָא וַהֲווֹ בְּנַתְהוֹן דְמַלְכַיָא וּבְנָתֵיהוֹן דְשִׁלְטוֹנַיָא מְרַקְדַן עֲלָךְ עַל כַּוַויָא וּמְצִיתָן עֲלָךְ מִן חֲרַכַּיָא וַהֲווֹ מְזַרְקַן קֳדָמָךְ שִׁירִין עִזְקִין קָטִילִין מָנִיכִין וְכָל מָנֵי דְהַב סְבִירִין דְאַתְּ תָּלֵי עֵינָךְ וּמִסְתַּכֵּל בַּחֲדָא מִנְהוֹן חַס לָךְ יוֹסֵף בְּרִי דְלָא תְלִיתָא עֵינָךְ בַחֲדָא מִנְהוֹן וַהֲווֹן בְּנָתֵיהוֹן דְמַלְכַיָא וּבְנָתֵיהוֹן דְשִׁלְטוֹנַיָא אָמְרִין אִלֵין לְאִלֵין דֵין הוּא גַבְרָא חֲסִידָא יוֹסֵף דְלָא הָלַךְ בָּתַר חֵיזוֹ עֵינוֹ וְלָא בָּתַר הִירְהוּר לִבֵּיהּ אֲרוּם חֵיזוּ עֵינוֹי וְהִרְהוֹר לִבֵּיהּ מוֹבְדִין בַּר נְשָׁא מִגוֹ עַלְמָא בְּגִין כְּדוּן יְקוּם מִינָךְ תְּרֵין שִׁבְטַיָא מְנַשֶׁה וְאֶפְרַיִם וִיקַבְּלוּן חוּלַק וְאַחְסָנָא עִם אֲחֵיהוֹן בְּפִילוּג אַרְעָא: |
רש"י
"בן פרת עלי עין" - חנו נטוי על העין הרואה אותו
"בנות צעדה עלי שור" - בנות מצרים היו צועדות על החומה להסתכל ביופיו ובנות הרבה צעדה כל אחת ואחת במקום שתוכל לראותו משם (ד"א כצ"ל כי לפירוש ראשון הוא שור חומה וק"ל)
"עלי שור" - על ראייתו כמו (במדבר כד) אשורנו ולא קרוב ומ"א יש רבים וזה נוטה ליישוב המקרא
"פרת" - תי"ו שבו הוא תקון הלשון כמו (קוהלת ג) על דברת בני האדם
"שור" - כמו לשור עלי שור בשביל לשור ותרגום של אונקלוס בנות צעדה עלי שור תרין שבטין יפקון מבנוהי וכו' וכתב בנות על שם בנות מנשה בנות צלפחד שנטלו חלק בשני עברי הירדן ברי דיסגי יוסף פורת ל' פריה ורביה ויש מ"א בו המתישבים על הלשון בשעה שבא עשו לקראת יעקב בכולן קדמו האמהות ללכת לפני בניהם להשתחוות וברחל כתיב נגש יוסף ורחל וישתחוו אמר יוסף רשע הזה עינו רמה שמא יתן עינו באמי יצא לפניה ושרבב קומתו לכסותה והוא שברכו אביו בן פורת הגדלת עצמך יוסף עלי עין של עשו לפיכך זכית לגדולה
"בנות צעדה עלי שור" - להסתכל בך בצאתך על מצרים ועוד דרשוהו לענין שלא ישלוט בזרעו עין הרע ואף כשברך מנשה ואפרים ברכם כדגים שאין עין הרע שולטת בהם
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן – חִנּוֹ נָטוּי עַל הָעַיִן הָרוֹאָה אוֹתוֹ.
בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר – בְּנוֹת מִצְרַיִם הָיוּ צוֹעֲדוֹת עַל הַחוֹמָה, לְהִסְתַּכֵּל בְּיָפְיוֹ. בָּנוֹת הַרְבֵּה, צָעֲדָה – כָּל אַחַת וְאַחַת, בְּמָקוֹם שֶׁתּוּכַל לִרְאוֹתוֹ מִשָּׁם. (דָּבָר אַחֵר) עֲלֵי שׁוּר – עַל רְאִיָּתוֹ, כְּמוֹ: "אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב" (במדבר כד,יז). וּמִדְרְשֵׁי אַגָּדָה יֵשׁ רַבִּים, וְזֶה נוֹטֶה לְיִשּׁוּב הַמִּקְרָא.
פֹּרָת – תָּי"ו שֶׁבּוֹ הוּא תִּקּוּן הַלָּשׁוֹן, כְּמוֹ: "עַל דִּבְרַת בְּנֵי הָאָדָם" (קהלת ג,יח).
שׁוּר – כְּמוֹ 'לְשׁוּר'. דָבָר אַחֵר, עֲלֵי שׁוּר – בִּשְׁבִיל לָשׁוּר. וְתַרְגּוּם שֶׁל אוֹנְקְלוֹס: בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר – "תְּרֵין שִׁבְטִין יִפְּקוּן מִבְּנוֹהִי" וְכוּלֵּיהּ ["יְקַבְּלוּן חוּלָקָא וְאַחְסָנְתָא" =שְׁנֵי שְׁבָטִים יֵצְאוּ מִבָּנָיו, יְקַבְּלוּ חֵלֶק וְנַחֲלָה]. וְכָתַב בָּנוֹת, עַל שֵׁם בְּנוֹת מְנַשֶּׁה, בְּנוֹת צְלָפְחָד, שֶׁנָּטְלוּ חֵלֶק בִּשְׁנֵי עֶבְרֵי הַיַּרְדֵּן (מדרש תנחומא פינחס ט). "בְּרִי דְּיִסְגֵּי יוֹסֵף" [=בְּנִי שֶׁיִּרְבֶּה, יוֹסֵף]: פֹּרָת – לְשׁוֹן פְּרִיָּה וּרְבִיָּה. וְיֵשׁ מִדְרַשׁ אַגָּדָה בּוֹ הַמִּתְיַשְּׁבִים עַל הַלָּשׁוֹן: בְּשָׁעָה שֶׁבָּא עֵשָׂו לִקְרַאת יַעֲקֹב, בְּכֻלָּן קָדְמוּ הָאִמָּהוֹת לָלֶכֶת לִפְנֵי בְּנֵיהֶן לְהִשְׁתַּחֲווֹת; וּבְרָחֵל כְּתִיב: "נִגַּשׁ יוֹסֵף וְרָחֵל וַיִּשְׁתַּחֲווּ" (בראשית לג,ז). אָמַר יוֹסֵף, רָשָׁע זֶה עֵינוֹ רָמָה, שֶׁמָּא יִתֵּן עֵינָיו בְּאִמִּי; יָצָא לְפָנֶיהָ, וְשִׁרְבֵּב קוֹמָתוֹ לְכַסּוֹתָהּ. וְהוּא שֶׁבֵּרְכוֹ אָבִיו: בֵּן פֹּרָת, הִגְדַּלְתָּ עַצְמְךָ יוֹסֵף – עֲלֵי עַיִן שֶׁל עֵשָׂו. לְפִיכָךְ זָכִיתָ לִגְדֻלָּה: בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר, לְהִסְתַּכֵּל בְּךָ בְּצֵאתְךָ עַל מִצְרַיִם (ב"ר צח,יז; עח,י). וְעוֹד דְּרָשׁוּהוּ לְעִנְיָן שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט בְּזַרְעוֹ עַיִן הָרָע; וְאַף כְּשֶׁבֵּרֵךְ מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם, בֵּרְכָם כַּדָּגִים, שֶׁאֵין עַיִן הָרָע שׁוֹלֶטֶת בָּהֶם (ברכות כ' ע"א).
רשב"ם
בנות מצרים צעדה כל אחת ואחת עלי שור לשון ראיה, כפל לשון של עלי עין, כמו ומגבעות אשורנו, שהיו בנות מצרים צועדות והולכות לראותו כמו אשת פוטיפר וחבירותיה, ומתוך כך וימררוהו ורובו, מתוך שנתנה אשת פוטיפר עיניה בו, השליכוהו בבית האסורים:
(כג). ורבו כפל לשון של חצים שבפסוק כמו יסובו עלי רביו חציו, ולכן הוא נדגש, אבל מגזירת מריבה יאמר אשר רבו בני ישראל, כמו מן קם קמו, מן שב שבו, כי יאמר מן הרב רב עם ישראל רבו, ומדמה הפסוק לשון הרע של אשת פוטיפר לחצים כדכתיב חץ שחוט לשונם מרמה דבר, וידרכו את לשונם קשתם שקר, ורבו מגזרת רבב, כמו סבו מן סבב, צהלי ורוני מן רנן, רבו שיטרוט ב"ל:
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ודקדוק פורת — פועלת. כי על שני דרכים ימצא הפועל, כמו "אויביה" (ירמיהו יב, ז) גם "אויבתי" (מיכה ז, ח). וכן "פורה" ו"פורת", מלשון פריה.
ויש מי שפירש אותה מלשון "ותשלח פארות" (יחזקאל יז, ו). והזכיר בן פורת פעמיים, כדרך אנשי לשון הקודש: "כי הנה אויביך ה' כי הנה אויביך" (תהלים צב, י); והטעם, פעם אחר פעם, תמיד. ועל הפירוש השני יהיה התי"ו תחת ה"א, כתי"ו "ושבת לנשיא" (יחזקאל מו, יז).
וטעם בנות צעדה עלי שור — שיוסף היה כבן פרת, ועשה בנות, צעדה כל אחת ואחת מהן על החומה. והטעם, שגבהו מאד על החומות הבצורות.
בנות צעדה — על דרך "זבובי מות" (קהלת י, א):רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
והרמב"ן ז"ל פירש בן פרת בן חן מלשון רז"ל אפריון נמטייה לר' שמעון בסוף בבא מציעא וכן לשון ברכה ושבח מלשון פורנא ליתמי ע"כ.
בנות צעדה. בנות המלכים במצרים היו עולות וצועדות על החומות שבעיר כדי להסתכל בו ולא תלה עיניו לאחת מהן לכך סמך לו ותשב באיתן קשתו.
וע"ד המדרש בן פרת בן פרות שע"י פרות נתגדל.
עלי עין, אל תקרי עלי עין אלא עולי עין שעולים עלי עין, זה זרעו של יוסף שאין עין הרע שולטת בהם.
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
" בן פרת עלי עין בנות" וענינו היה כענין ענף של גפן פוריה סמוך למעין שהיא פורת ומגדלת בנות שהן ענפים:
" צעדה עלי שור" באופן שאותה הגפן צעדה על החומה או הגדר אשר לפני העין באופן שקודם לכן לא היתה נראית מצד השני לחומה והיתה בלתי נודעת לגמרי ליושבים שם ואחר שצעדה על החומה נודעה היא ובנותיה. וכן קרה ליעקב בענין יוסף ובניו שלא היה יודע מציאות יוסף וכמו רגע נגלו אליו הוא ובניו כענין ראה פניך לא פללתי וכו':מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
משלשה צדדים, שהוא מעצמו גפן שורק נושא פרי. ב] הוא "בן פרת "מצד שהוא נטוע "עלי עין "המים, שהוא לח ורטוב תמיד. ג] מצד "שבנותיו "שהם ענפי הגפן עולים "וצועדים" למעלה "עלי שור "וחומה, שענפי השורקה שמעלים אותה עלי החומה יפרו וירבו מאד ויחפו את כל החומה סביב. והמליצה א] שהוא יפה פרי תואר מצד עצמו. ב] מצד שנטוע על
מקור החכמה והיראה שהוא מקור מים חיים. ג] מצד שנשאהו ה' וירוממהו למעלה בגדולה וכבוד:כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
בן פרת בגימטריא מנשה ואפרים. ד"א בן פורת בן פותר על שם פתרון חלומות:
בנות צעדה עלי שור. ניבא על מלחמת יהושע ביריחו שיורו לו בחצים מן החומה:רבי עובדיה מברטנורא
• לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מט כב.
בן פורת יוסף
בראשית מט כב :
בן "פרת" יוסף
בן "פרת" עלי עין
בנות "צעדה" עלי שור
יעקב מדמה את יוסף לעץ שתול על פלגי מים רבים שצומח והופך לעץ מפואר
"בן / בנות" = סעיפים (ענפים) של "פורת / צעדה" (פארות , צעדות) (= צמרות העץ)
הפרשן אברהם אבן עזרא
- "בן פורת יוסף. "בן" כמו "סעיף" והוא לשון "נקבה" . וכן ועל בן אמצת לך..."
"עלי עין / עלי שור" = עלי באר..עלי מים ..עלי נהר..עץ מפואר שגדל על מים רבים.. { שור = ראה = עין = באר}
במדבר כד ו-ז : כנחלים נטיו כגנת "עלי נהר" כאהלים נטע ה' כארזים "עלי מים" : יזל "מים" מדליו וזרעו "במים רבים" ..
יחזקאל לא ג-ז : הנה אשור ארז בלבנון יפה ענף וחרש מצל וגבה קומה ובין עבתים היתה צמרתו:
"{{{1}}}" גדלוהו "{{{1}}}" רממתהו את-נהרתיה הלך סביבות מטעה ואת-תעלתיה שלחה אל כל-עצי השדה :
על-כן גבהא קמתו מכל עצי השדה ותרבינה "סרעפתיו" ותארכנה "פארתיו ממים רבים " בשלחו:
"{{{1}}}" קננו כל-עוף השמים ותחת "פארתיו" ילדו כל חית השדה ובצלו ישבו כל גוים רבים :
וייף בגדלו בארך דליותיו כי-היה שרשו אל "מים רבים" :
נראה שיש קשר בין "סעף" ל "פסע" ומכאן ל "צעד
" הברכה נאמרה גם בהשאלה "למלכות" יוסף.. (לפאר / צעדה יש משמעות של תכשיטי - מלכות)
פורת (פאר) מקביל לצעדה :
ישעיה ג כ : "{{{1}}}" והקשרים ובתי הנפש והלחשים:
שמואל ב א י : ואעמד עליו ואמתתהו כי ידעתי כי לא יחיה אחרי נפלו
ואקח "הנזר" אשר על-ראשו "ואצעדה" אשר על-זרעו ואביאם אל-אדני הנה:
במדבר לא נ :ונקרב את קרבן ה' איש אשר מצא כלי זהב
" אצעדה" וצמיד טבעת עגיל וכומז לכפר על נפשתינו לפני ה':
שמואל ב ה כד : ויהי כשמעך את-קול "צעדה" בראשי הבכאים
אז תחרץ כי אז יצא ה' לפניך להכות במחנה פלשתים:
דברי הימים א יד טו :ויהי כשמעך את-קול "הצעדה" בראשי הבכאים
אז תצא במלחמה כי-יצא האלהים לפניך להכות את-מחנה פלשתים:
"קול הצעדה בראשי הבכאים" = קול פארות (צמרות) העץ (של עץ הבכא)
עץ הבכא מזוהה עם העץ אלת המסטיק
שם מדעי : Pistacia lentiscus
שם אנגלי : Mastic tree , Lentisc
שם ערבי : סיריס / ע'זק
הרעיון של פורת יוסף הואמלכות יוסף (במצרים)
וכן מלכותו על אחיו , "יוסף" הוא "נזר אחיו"
בראשית לז ה :
ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו ויוספו עוד שנא אתו:
ויאמר אליהם שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי:
והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה
והנה קמה אלמתי וגם נצבה
והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי:
ויאמרו לו אחיו "המלך תמלך" עלינו אם "משול תמשל" בנו
ויוספו עוד שנא אתו על חלמתיו ועל דבריו:
ויחלם עוד חלום אחר ויספר אתו לאחיו
ויאמר הנה חלמתי חלום עוד
והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי:
--
שמואל ב א י :ואעמד עליו ואמתתהו כי ידעתי כי לא יחיה אחרי נפלו
ואקח "{{{1}}}" אשר על-ראשו "{{{1}}}" אשר על-זרעו ואביאם אל-אדני הנה :
תרגום יונתן : וקמית עלוהי וקטלתיה ארי ידענא ארי לא יחי בתר די נפל
ונסיבית "כלילא" די על רישיה "וטוטפתא" דעל דרעיה ואיתיתינון לות רבוני הלכא:
אצעדה זה כנראה "אצילי" הידים , צמיד על היד העליונה
את הטוטפת (תפילין של יד) שמים על היד העליונה
אציל זה השם של היד העליונה (מהמרפק עד הכתף) ושל בית השחי
אולי מבית השחי נוצרה המלה – שיח / שיך , שליט בערבית (שח-מט , שח = מלך)
אציל בערבית וצל אולי מכאן - וסל , שליט
אדם אצילי = אדם חשוב / מלכותי
שמות כד יא :ואל "אצילי" בני ישראל לא שלח ידו ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו :
---
הקבלת ברכות יוסף :
|
"בראשית מט כב-כו " "" |
"דברים לג יג-יז " "" |
"{{{1}}}" "" |
"{{{1}}}" "" |
"" |
|
בן פרת יוסף בן פרת עלי עין בנות צעדה עלי שור : וימררהו ורבו וישטמהו בעלי חצים: ותשב באיתן קשתו ויפזו זרעי ידיו מידי אביר יעקב משם רעה אבן ישראל: . מאל אביך ויעזרך ואת שדי ויברכך ברכת שמים מעל ברכת תהום רבצת תחת ברכת שדים ורחם : ברכת אביך גברו על . ברכת "הורי עד" תאות "גבעת עולם " . . תהיין לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו :
|
. . . =מארה (קללה), "רבה קשת" . |
=ותשב(ר)?
.
.
.
.
וליוסף אמר
מברכת ה' ארצו
ממגד שמים מטל
ומ תהום רבצת תחת :
וממגד תבואת שמש
וממגד גרש ירחים :
.
ומראש "הררי קדם"
וממגד "גבעות עולם" :
וממגד ארץ ומלאה
ורצון שכני סנה
תבואתה לראש יוסף
ולקדקד נזיר אחיו
בכור שורו הדר לו
וקרני ראם קרניו
בהם עמים ינגח
יחדו אפסי ארץ
והם רבבות אפרים
והם אלפי מנשה:
|
במדבר כא יז אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר ענו לה: . . . ישעיה נו ה
בביתי ובחומתי יד ושם טוב מבנים ומבנות .. . . . . . שדים רחם / ירח / אמא שמש / אבא חבקוק ג ו ..ויתפצצו "הררי עד " שחו "גבעות עולם" ..
|
. . . . . . . . . . . . . . . במדבר כג ז ..מן ארם ינחני בלק מלך מואב "מהררי קדם" ..
|
|
מקורות
על-פי מאמר של אביתר כהן שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-03-30.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית מט כב"
קטגוריה זו מכילה את 28 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 28 דפים.