מ"ג בראשית מט כא


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נפתלי אילה שלחה הנתן אמרי שפר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלֻחָה הַנֹּתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
נַפְתָּלִ֖י אַיָּלָ֣ה שְׁלֻחָ֑ה הַנֹּתֵ֖ן אִמְרֵי־שָֽׁפֶר׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
נַפְתָּלִי בַּאֲרַע טָבָא יִתְרְמֵי עַדְבֵּיהּ וְאַחְסָנְתֵיהּ תְּהֵי מַעְבְּדָא פֵירִין יְהוֹן מוֹדַן וּמְבָרְכִין עֲלֵיהוֹן׃
ירושלמי (יונתן):
נַפְתָּלִי עַזְגַד קָלִיל דָמֵי לְאַיְילָא דְרָהִיט עַל שִׁינֵי טוּרַיָיא מְבַשֵר בְּשׁוּרַן טָבָן הוּא בִּשַר דְעַד כְּדוֹן יוֹסֵף קַיֵים וְהוּא אִזְדַרַז וַאֲזַל לְמִצְרַיִם וְאַיְיתִי אוֹנִיתָא דַחֲקִיל כְּפִילְתָּא דְלֵית בָּהּ לְעֵשָו חוּלְקָא וְכַד הֲוָה פָּתַח פּוּמֵיהּ בִּכְנִשְׁתָּא דְיִשְרָאֵל לִמְשַׁבְּחָא מִבְחַר מִכָּל לִשְׁנַיָא:
ירושלמי (קטעים):
נַפְתָּלִי עַזְגַד דְקַלִיל לְמִיבְשַר בְּשׁוּרָן טָבָן וְהוּא בִּשַר לַאֲבוּנָן יַעֲקב מִן שֵׁירוּיָא דְהוּא עַד כְּדוֹן יוֹסֵף בְּחַיִין וְהוּא נָחִית לְמִצְרַיִם בְּשָׁעָא זְעֵירָא וְאַיְיתֵי אוֹנִיתָא דְחַקְלָא כְּפִיל מִן פְּלָטִין דְיוֹסֵף וּכְשֶׁהוּא פָּתַח פּוּמֵיהּ בִּכְנִישְׁתָּא דְיַעֲקב לִישָׁנֵיהּ חָלֵי כְדוּבְשָׁא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אילה שלוחה" - זו בקעת גינוסר שהיא קלה לבשל פירותיה כאילה זו שהיא קלה לרוץ אילה שלוחה אילה משולחת לרוץ

"הנותן אמרי שפר" - כתרגומו ד"א על מלחמת סיסרא נתנבא (שופטים ד) ולקחת עמך עשרת אלפים איש מבני נפתלי וגו' והלכו שם בזריזות וכן נאמר שם ל' שלוח בעמק שולח ברגליו הנותן אמרי שפר על ידם שרו דבורה וברק שירה ורבותינו דרשוהו על יום קבורת יעקב כשערער עשו על המערה במסכת (סוטה דף יג) ותרגומו יתרמי עדביה יפול חבלו והוא יודה על חלקו אמרים נאים ושבח

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

אַיָּלָה שְׁלֻחָה – זוֹ בִּקְעַת גִּינוֹסָר, שֶׁהִיא קַלָּה לְבַשֵּׁל פֵּרוֹתֶיהָ, כְּאַיָּלָה זוֹ שֶׁהִיא קַלָּה לָרוּץ (ב"ר צט,יב). אַיָּלָה שְׁלֻחָה – אַיָּלָה מְשֻׁלַּחַת לָרוּץ.
הַנֹּתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר – כְּתַרְגּוּמוֹ ["יְהוֹן מוֹדַן וּמְבָרְכִין עֲלֵיהוֹן" =יִהְיוּ מוֹדִים וּמְבָרְכִים עֲלֵיהֶם]. דָּבָר אַחֵר: עַל מִלְחֶמֶת סִיסְרָא נִתְנַבֵּא, "וְלָקַחְתָּ עִמְּךָ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ מִבְּנֵי נַפְתָּלִי" וְגוֹמֵר (שופטים ד,ו), וְהָלְכוּ שָׁם בִּזְרִיזוּת. וְכֵן נֶאֱמַר שָׁם לְשׁוֹן שִׁלּוּחַ, "בָּעֵמֶק שֻׁלַּח בְּרַגְלָיו" (שם ה,טו).
הַנֹּתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר – עַל יָדָם שָׁרוּ דְּבוֹרָה וּבָרָק שִׁירָה (ב"ר צח,יז). וְרַבּוֹתֵינוּ דְּרָשׁוּהוּ עַל יוֹם קְבוּרַת יַעֲקֹב, כְּשֶׁעִרְעֵר עֵשָׂו עַל הַמְּעָרָה, בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה (דף י"ג ע"א). וְתַרְגּוּמוֹ: "יִתְרְמֵי עַדְבֵהּ", יִפּוֹל חֶבְלוֹ, וְהוּא יוֹדֶה עַל חֶלְקוֹ אֲמָרִים נָאִים וָשֶׁבַח.

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

נפתלי אילה שלוחה — על דרך דורון; והמקבל הדורון, נותן אמרי שפר.

ויש אומרים שאילה, רמז לדבורה; הנותן אמרי שפר, רמז לשירת ברק עמה. ואמר נפתלי, בעבור נחלתו:

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נפתלי אילה שלוחה" - מנהג במושלי ארץ לשלוח זה לזה האילים וכך הענין כי האילות שנולדו בארץ מלך הצפון יגדלו אותן בהיכלי מלך הנגב ויקשרו כתב הבשורה בקרניה והיא תרוץ מהר ותשוב למעונה ויתבשרו בהן וזה טעם אמרי שפר כלומר אילה שלוחה מבשר בשורות טובות והענין הזה ידוע והוא מוזכר בירושלמי במסכת שביעית (פ"ט ה"ב) אמרו אין אזלין לון חזרין ואי בעית למבדקיה אייתו טביין וישלחון לארע רחיקא בסוף אינון חזרין עבד כן ואייתי טביין וחפי קרניהון בכסף ושלחון לאפריקי ובסוף תלת עשרה שנין חזרון לאתריהון שהתירום לאחר י"ג שנה ומיד חזרו והמשל כי נפתלי שבע רצון ומלא כל טוב וממנו תבא בשורה לכל ישראל כי עשתה ארצו פירות לשבעה כמו שהזכירו רבותינו בפירות גנוסר (תנחומא ויחי יג)

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


נפתלי אילה שלוחה. ע"ד הפשט ברכו בקלות שיהיו בני נפתלי קלים כאילה לרוץ ולבשר בשורות טובות ולהודיעם תחלה כאילה זו המבשרת בכתב השלוח בין קרניה.

וע"ד המדרש נפתלי אילה שלוחה זו בקעת גינוסר שממהרת פירותיה כאילה. הנותן אמרי שפר שהיו בני נפתלי מכבדין את המלכים מפירותיהן והיו משפרין דבריהם והמלכים היו מתרצין להן.

ד"א נפתלי אילה שלוחה, מלמד שקפץ למצרים כאילה להביא שטרי המערה לקבור את אביו ולא הספיק לילך עד שעמד חושים בן דן והרגו לעשו על שהיה מעכב על קבורתו של יעקב כן דרשו בב"ר.

וע"ד הקבלה נפתלי אילה שלוחה, ירמוז לצדיק ויזכיר בו אילה שלוחה לפי שהוא שלו והיא כנסת ישראל מלשון (תהלים כב) אילת השחר, וכן שלוחה מלשון שליח, ונפתלי זה נותן אמרי שפר להקב"ה, ואפשר שאונקלוס רמז לזה, וכן אמרו רז"ל מלאך אחד ממתין עד שתתפלל כנסיה אחרונה שבישראל ונוטל כל התפלות ועושה אותם עטרה לראשו של הקב"ה שנאמר (משלי י) ברכות לראש צדיק, וידוע מי הוא ראשו של צדיק וזה מבואר.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נפתלי". כבר התבאר בגבולי הארץ שנחלת "נפתלי" התפשטה בכל עבר המזרחי אצל הירדן וכן ממזרח למערב, עד שפגע עם כל השבטים, עז"א "נפתלי" אילה שלחה, אילה הוא מין אילן, שנמצא ע"מ אלה תחת האלה (יהושע כד) וע"מ אלה תחת אלון ולבנה ואלה, ופה בא ע"מ אילה שהשמות ישתנו במשקלם כנודע, "ושלוחה "מורה על התפשטות הענפים ברוחב, כמו "שלחותיה "נטשו (ישעיה טז), "ואמרי "הם ענפים מובחרים אשר בראש האילן, כמו בראש אמיר (שם יז ו) אומר נפתלי דומה כאלה שמתפשטת ברוב ענפיה

ברוחב עד למרחוק [כמו שמבואר ממעשה דאבשלום שנתלה בענפי האלה] שנותן ענפים יפים שזה אמרי שפר:

כלי יקר (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נפתלי אילה שלוחה". י"א נפתלי נופת לי, כי נופת תטופנה שפתותיו מר עובר ע"י בשורות טובות שהיה מבשר לישראל, ויש מפרשים על פרותיו שממהרים להתבשל, ונותן אמרי שפר ע"י מקרא בכורים או ברכת הפירות. וקרוב בעיני לומר שאמרי שפר היינו התורה וע"כ המשילו לאילה כדמסיק במסכת עירובין (נד:) אילת אהבים למה נמשלו ד"ת לאילה, לומר לך מה אילה רחמה צר וחביבה על בעלה כל שעה כשעה ראשונה אף ד"ת חביבין על בעליה כל שעה כשעה ראשונה, ואולי שעל זה דרשו נופת לי כי ד"ת מתוקים מדבש ונופת צופים, ור"ל לפי שנקרא נפתלי על שם שד"ת מתוקים כנופת צופים לפיו, ע"כ יזכה להיות כאילה שחביבה על בעלה כל שעה כשעה ראשונה ויתן אמרי שפר, שאפילו ד"ת שנתישנו בפיו הרי הם אמרי שפר, כי שפר מורה על דבר חדש שהוא בשופרו ויופיו.

בעל הטורים (כל הפרק)(כל הפסוק)

נפתלי אילה שלוחה. ניבא על מלחמת ברק עם סיסרא שלקח י' אלפים איש מנפתלי ואמר לשון נקבה אילה שלוחה על שם דבורה:

הנותן אמרי שפר. על שם ותשר דבורה:

אמרי שפר בגימטריא שיר ושבחה:

אילה שלוחה הנותן אמרי שפר. בגימטריא ותשר דבורה וברק בן אבינועם ביום ההוא: